א כתב הרמב"ם ריש פרק ה': "הדלקת נר בשבת אינה רשות, אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ואינו מצוה, שאינו חייב לרדוף אחריה… אלא זה חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהם נר דלוק בשבת. אפילו אין לו מה יאכל - שואל על הפתחים ולוקח שמן ומדליק את הנר, שזה בכלל עונג שבת. וחייב לברך קודם הדלקה: "ברוך אתה ד' אמ"ה, אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של שבת", כדרך שמברך על כל הדברים שהוא חייב מדברי סופרים" עכ"ל. ואף על גב דעל כל עונג שבת אין מברכין, מיהו הדלקת הנר היתה תקנה בפני עצמה, כדאמרינן (כ"ה:): "הדלקת נר בשבת - חובה", ופירש רש"י הטעם, דכבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא עכ"ל. ולרש"י אין זה מעונג שבת, אלא מכבוד שבת.
1 The Rambam wrote, "Lighting Shabbos candles is not (some ordinary) optional act, where you may or may not light them according to your desire. And (to think) it is not a mitzvah and where you are you not required to chase after it... rather it is an obligation for both men and women to have in their homes a light for Shabbos. Even if you do not have your own food to eat, you must go door to door begging for oil and kindle the light because this (light) is included in "Shabbos Pleasure" (the mitzveh to have Oneg Shabbos). And one must say the blessing before the kindling: Blessed are you Hashem our God King of the Universe Who has sanctified us with His commandments and commanded us to kindle a light for Shabbos. One recites this blessing just like we do for all Rabbinical requirements." And even though we do not recite a blessing on (each and) every matter relating to "Shabbos Pleasure" (oneg Shabbos), nevertheless, the kindling of the light was a Rabbinical ordinance in itself, as it is said, "'The kindling of a light for Shabbos in an obligation.' Rashi explains the reason is 'Honoring Shabbos' (Kavod Shabbos) since you can only hold an important feast in a well lit place." So according to Rashi, (the reason we light a Shabbos candle) is not because of "Shabbos Pleasure" (Oneg Shabbos) but rather due to "Honoring Shabbos" (Kavod Shabbos).