ה בית (שעומד) [שעומדת] על מיצר רשות הרבים או כרמלית, ונפרץ הכותל שלצד רשות הרבים, אם נשאר הגג כמקדם אפילו הפרצה יותר מעשר, ואפילו במילואו - אין זה כלום, משום דאמרינן 'פי תקרה יורד וסותם', והוי (כאילו) [כאלו] המחיצה עומדת בשלימותה, ודבר זה הלכה למשה מסיני. ואפילו נפרצו שני כתליה העומדות זו אצל זו, כמו מזרח ודרום או מזרח וצפון, וכן מערב ודרום או מערב וצפון - אמרינן פי תקרה יורד וסותם. אבל בשני כתלים זו כנגד זו - לא אמרינן 'פי תקרה יורד וסותם', משום דזהו כמפולש. והתקרה צריכה להיות רחבה ד' על ד', דבפחות מד' לא אמרינן 'פי תקרה' וכו' כמ"ש בסימן שנ"ח. ועוד מתנאי פי תקרה - שיהא הגג בשוה, אבל בשיפוע - לא אמרינן 'פי תקרה', מפני שאין לה פה. ואף על גב דבסימן שנ"ח סעיף כ"ד לענין קרפף ג' סאין וקירה בו בית סאה, נתבאר שם דאמרינן 'פי תקרה' אפילו בשיפוע - בשם הקילו, משום דמקורה לא מקרי קרפף. וזה שאמרנו שם לשון 'פי תקרה יורד וסותם' לאו בדוקא, אלא כלומר שממעטו. אבל במקום דעיקר ההיתר הוא מטעם 'פי תקרה' - אין אומרים בשיפוע 'פי תקרה יורד וסותם' (עיין תוספות צ'. ד"ה 'אלא' וכן כתב הת"ש)ויש מי שאומר דברחב ד' אמרינן 'פי תקרה' אפילו בשיפוע, (ט"ז סק"ב) ואינו מוכרח, וכן פסק רבינו הב"י סוף סעיף ב' ע"ש. ופשוט הוא דפי תקרה אמרינן אפילו בגובה למעלה מעשרים אמה. ולא דמי לקורת מבוי, שפסולה למעלה מכ', דהיא אינה אלא טפח, ואין בה משום 'פי תקרה' אלא להכירא בעלמא, ולמעלה מכ' לא הוי היכר. אבל ל'פי תקרה' - אין שיעור. וכמו שאמרנו בחצר, דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי, כמו כן בבית כשנפרץ בקרן זוית, אפילו בפחות מעשר ונפרץ עמו גם הקירוי עד שנשאר באלכסון - לא אמרינן שם 'פי תקרה' להתיר הטלטול בהבית שנפרצה לרשות הרבים או לכרמלית, דלא אמרינן 'פי תקרה' בקרן זוית, דטעמא דפי תקרה הוי גם כן משום פתח. כלומר, כיון דאמרינן 'פי תקרה יורד וסותם', אין זה רק כפתח. וכיון שאין עושין פתח בקרן זוית, ממילא דגם 'פי תקרה' לא אמרינן שם. ויש עוד שיטות בענין זה, אך מה שכתבנו הוא דעת הטור והש"ע על פי דברי רבותינו בעלי התוספות סוף פרק כל גגות ע"ש, ודברי הרמב"ם סתומים בענין זה בפרק ט"ז ע"ש.