ח וכתב רבינו הרמ"א: מי שעבר עבירה בשוגג, כגון שהרג את הנפש בשוגג, וחזר בתשובה – מותר להיות שליח ציבור. אבל אם עשה במזיד – לא, דמכל מקום יצא עליו שם רע קודם התשובה. עד כאן לשונו. מלשון זה משמע דבמזיד אפילו פעם אחת, ולא מהני התשובה לענין התמנותו לשליח הציבור, ובשוגג מהני לפעם אחת. ותימא: דבשוגג אפילו בכמה פעמים למה יפסול? דעל שוגג לא שייך שם רע כמובן. וצריך לומר דאין כוונתו על פעם אחת, דבפעם אחת אפילו במזיד כיון ששב – מותר להיות שליח ציבור, דכיון ששב נתבטל השם רע מיד. ופסולו במזיד אינו אלא כשעשה איזה פעמים, ובשוגג גם בכהאי גוונא כשר, וכן משמע מדבריו בספרו דרכי משה, עיין שם. וזה שכתב "דמכל מקום יצא עליו שם רע קודם התשובה", הכי פירושו: כיון שעשה איזה פעמים, אף ששב בכל פעם, מכל מקום קודם התשובה יצא עליו שם רע בכל פעם. ויש שכתבו דפסול ד"יצא עליו שם רע" אינו אלא בתעניות ולא בשאר ימות השנה. ולי נראה דשליח ציבור קבוע לכל השנה עדיף מלתענית. (עיין מגן אברהם סעיף קטן ח'. ודייק ותמצא קל.) ודע דזה שכתב "הרג את הנפש" – לאו דווקא, והוא הדין עבירה אחרת (אליה רבה). ויש להסתפק בעבירות דרבנן כששב, אם נקרא "יצא עליו שם רע" אם לאו. ונראה דאין חילוק בין דאורייתא לדרבנן.
8 Our teacher the Rema wrote: One who transgressed unintentionally, such as one who killed a person unintentionally, and then repented—is permitted to be a prayer leader. But if he acted intentionally—no, for in any case a bad reputation went out about him before the repentance. Thus far his words. From this language it seems that if intentional, even once, repentance does not help regarding his appointment as prayer leader, while if unintentional it helps for one time. This is puzzling: for an unintentional act, why should it disqualify him even if done multiple times? For regarding unintentional acts there is obviously no bad reputation. And we must say that his intention is not regarding one time, for with one time even if intentional, since he repented—he is permitted to be a prayer leader, for since he repented the bad reputation is immediately nullified. And his disqualification for intentional acts is only when he did it several times, but for unintentional acts even in such a case he is fit, and so it seems from his words in his work Darkei Moshe, see there. And what he wrote "for in any case a bad reputation went out about him before the repentance," this is its meaning: since he did it several times, even though he repented each time, nevertheless before the repentance a bad reputation went out about him each time. And some wrote that the disqualification of "a bad reputation went out about him" applies only on fast days and not on other days of the year. But it seems to me that a permanent prayer leader for the entire year is more important than one for a fast day. (See Magen Avraham subsection 8, and examine carefully and you will find it easy.) And know that what he wrote "killed a person"—this is not precise, and the same law applies to another transgression (Eliyahu Rabbah). And there is room to doubt regarding rabbinic transgressions when he repented, whether it is called "a bad reputation went out about him" or not. And it seems there is no distinction between Torah law and rabbinic law.