כד ושארי משקים מותר, ואפילו חומץ של יין. והאיסור הוא בין בשר בהמה ובין בשר עוף. רק מי שהוא חלוש – יכול לאכול בשר עוף אם צריך לזה. ויש מי שמתיר ברוטב של בשר, ואין המנהג כן. ואפילו בשר שהיה אצלינו מקודם ראש חודש – אסור לאכול, ואפילו הנשאר משבת. ולא דמי למה שכתב הרא"ש בפרק קמא דחולין, גבי איברי בשר נחירה שהכניסו ישראל לארץ, דבעיא להו אם מותרין או אסורין; וכתב הרא"ש דנפקא מינה לנודר מדבר, ויש לו מהדבר מקודם הנדר, עיין שם, דזהו בנדר חדש ולא בנדר שמדור דור, והוי כאיסור ישן. ולעניין תערובות בשר בשאר דבר, נראה דלא הלכו בזה אחר נתינת טעם, דלא גזרו בכי האי גוונא. ועוד, דהנודר מיין – מותר בתבשיל שיש בו טעם יין, כמו שכתוב ביורה דעה סימן רטז, עיין שם. ואפילו מה שהיה יין באלו הימים, ונהפך לחומץ – גם כן מותר (ט"ז סעיף קטן ט). ומי שנדר שלא לאכול בשר משבעה עשר בתמוז – מותר לאכול בשבתות, דכל הנודר – אדעתא דמנהגא נודר (מגן אברהם סעיף קטן כז). ויש חולקין, ומצריכין התרה (שם בשם ב"ח). מיהו אם לא אמר בלשון נדר, רק בלשון קבלה – וודאי מותר (שם).
24 And other beverages are permitted, even wine vinegar. And the prohibition applies both to animal meat and to poultry. Only one who is weak may eat poultry if he needs it. And there is one who permits gravy made from meat, but that is not the custom. And even meat that was in our possession before Rosh Chodesh – it is forbidden to eat it, even what remains from Shabbos. And this is not comparable to what the Rosh wrote in the first chapter of Chullin, regarding limbs of slaughtered meat that Israel brought into the Land, where they raised the question of whether they are permitted or forbidden; and the Rosh wrote that this makes a difference for one who vows against something and already has some of that thing from before the vow – see there – for that case involves a new vow, and not a vow that is observed generation after generation, which is treated like a long-standing prohibition. And regarding mixtures of meat in other foods, it appears that in this matter they did not follow the rule of "imparting flavor," for they did not decree in such a case. Furthermore, one who vows against wine is permitted to eat a cooked dish that has the taste of wine in it, as is written in Yoreh De'ah siman 216, see there. And even what was wine during these days, and turned into vinegar – this too is permitted (Taz, se'if katan 9). And one who vowed not to eat meat from the Seventeenth of Tammuz – he is permitted to eat it on Shabbosos, for anyone who makes a vow – makes it with the communal custom in mind (Magen Avraham, O.C. 551:27). And there are those who disagree, and require annulment of the vow (ibid., in the name of the Bach). However, if he did not state it in the language of a vow, but only in the language of acceptance – it is certainly permitted (ibid.).