ה בשבת שנייה שקודם פורים קורין פרשת "זכור". והרבה פוסקים סוברים שפרשת זכור הוי דאורייתא, כלומר דמן התורה הוי חיוב לקרות פרשת מחיית עמלק פעם אחת בשנה. אך בימי מרדכי ואסתר קבעו החיוב על שבת שלפני פורים, כדי להסמיך מחיית עמלק למפלת המן, כמו שכתבתי. וכתיב: "והימים האלה נזכרים ונעשים" – צריך להקדים זכירה דעמלק לעשייה דמצות פורים. ויש מי שאומר דיוצאין מן התורה גם בקריאה דפורים בפרשת "ויבא עמלק" (מגן אברהם סוף סימן זה). ולעניות דעתי אינו כן, שהרי הרמב"ם בספר המצות בעשין קפח כתב שצונו להכרית זרע עמלק וכו', ובמצוה קפט כתב שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק, עיין שם. וזה נזכר רק בפרשה "זכור": "זכור את אשר עשה לך עמלק… והיה בהניח… תמחה…" אבל ב"ויבא עמלק" לא כתיבא מצות זכירה לכלל ישראל, ולא מצות מחייה. דשם כתיב: "כי מחה אמחה…", אבל לא כתיב "תמחה" שאנחנו מחוייבים לעשות כן. וגם במגילה (יח א) משמע להדיא דעיקר חיובא היא ב"זכור", דתניא: "זכור" – יכול בלב? תלמוד לומר: "לא תשכח" – הרי שכחת הלב אמור. הא מה אני מקיים "זכור"? בפה. עיין שם. אלמא דחיובא היא רק בפרשה "זכור". מיהו זהו וודאי כשקראה בתורה בפרשה "תצא" דיצא מדאורייתא. אבל מתקנתא דרבנן – דווקא קודם פורים. וההפטרה של פרשת "זכור" היא בשמואל (טו): "כה אמר ד' צבאות: פקדתי את אשר עשה עמלק…" עד "גבעת שאול". ויש מתחילין פסוק קודם: "ויאמר שמואל אל שאול" מפני שהיא ראש הפרשה.
5 On the second Shabbat, the one before Purim, we read Parshat Zakhor. And many decisors think that Parshat Zakhor is a Torah commandment, meaning that there is an obligation from the Torah to read the Parshah of the annihilation of Amalek once a year. However in the times of Mordekhai and Esther, they fixed this obligation to be on the Shabbat before Purim, to make the annihilation of Amalek adjacent to the fall of Haman, as I have written. And it is written (Esther 9:28), "these days are recalled and observed" - one must have the memory of Amalek precede the doing of the commandment of Purim. And there is someone (Magen Avraham 685) that says that one fulfills the Torah obligation also with the reading on Purim of "And Amalek came" (Exodus 17:8-16). But in my humble opinion, it is not so. For behold the Rambam wrote in the Sefer HaMitzvot, Positive Commandment 188 that we were commanded to cut off the descendants of Amalek, etc. And in Commandment 189, he wrote that we were commanded to remember that which Amalek did to us, see there. But that is only mentioned in Parshat Zakhor (Deuteronomy 25:17-19): Remember what Amalek perpetrated against you... When you are rested... you shall obliterate..." Whereas in "And Amalek came," neither the commandment for the community of Israel of remembering nor the commandment of obliteration is written. As there it is written (Exodus 17:14), "for I will surely obliterate..."; but it is not written, "you shall obliterate," that we are obligated to do this. And also in Megillah (18a), it clearly implies that the central obligation is with Parshat Zakhor, as it teaches: "Remember," perhaps [it suffices] in his heart. That is why we learn to say, "You shall not forget" - behold that is already referring to forgetting from the heart. How, then, do I uphold "remember?" With the mouth. See there. Hence the obligation is only [dealt with] in Parshat Zakhor. However it is certainly the case that when one reads from Parshat Ki Tetzeh, he has fulfilled the Torah law. However it is a rabbinic decree that it should be specifically before Purim. And the haftara of Parshat Zakhor is in I Samuel (15), "I have remembered what Amalek perpetrated..." until, "the mountain of Shaul." And there are some that begin one verse earlier, "And Shumel said to Shaul," since that is the beginning of the section.