ב אם לא היתה שם התראה או שקלל בלא שם ובלא כינוי או שהיתה הקללה באה מכלל הדברים כגון שאמר אל יהי פלוני ברוך לה' אינו לוקה (וה"ה המקלל את המת פטור) (טור) אבל איסורא מיהו איכא ואם חרף ת"ח מנדין אותו ואם רצו הדיינים להכותו מכת מרדות מכין ועונשין אותו כמה שיראו ואם חרף עם הארץ עונשין אותו כפי שהשעה צריכה (אפי' מחל המתחרף (נ"א המתקלל) עונשין אותו שכבר חטא ונתחייב) (טור) מי שנתחייב נידוי מפני שהפקיר בב"ד ורצו ב"ד למחול על כבודם ולא נידוהו הרשות בידם והוא שלא יהיה בדבר הפסד בכבוד הבורא כגון שהיו העם מבעטין בכבוד התורה ובדיינים הואיל ופקרו העם בדבר צריכי' לחזק ולענוש כפי מה שירא' להם:
2 If no legal warning [preceded] therein, or where one uttered a curse without the [Divine] Name, or without a substitute, or the curse was the result of an implication [from] the words [that he uttered], e.g., where he stated, 'May So-and-so not be blessed unto the Lord,' he receives no lashes. So too, one who curses the dead is exempt. However, there is, nevertheless, a prohibition [against this]. If one put a scholar to shame, they pronounce the ban against him, and if the Judges wish to inflict upon him the penalty of chastisement, they may strike him and [thus] punish him as much as they see fit. And if one put an illiterate person to shame, they punish him according to the demand of the hour, [and according to the status of the one who puts to shame and the one put to shame], even if the one put to shame ( another version: the one cursed) has foregone [ his honour ], we punish him [ the offender ], for he had already committed a sin and had become guilty. One who was sentenced to be placed under the ban because he acted contumaciously towards the Court of Law, and [the members of] the Court of Law wished to forego their honour and did not place him under the ban, they have a right to do so, provided [that as a result of the Court's leniency] there will not result in this matter a lessening of honour towards the Creator, e.g., where the people acted rebelliously towards the honour of the Torah and the Judges, — [then the law is that] since the people act contumaciously in [this matter], they [the Court of Law] should enforce measures [for the protection of the Law] and mete out punishment according to their discretion.