Laws of Tisha beAv

Siman 124: Laws of Tisha beAv

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א עַרְבִית, נִכְנָסִין לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְחוֹלְצִין הַמִּנְעָלִים (כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּסוֹף סִימָן הַקּוֹדֵם). וְנוֹהֲגִין לְהָסִיר אֶת הַפָּרֹכֶת מֵאֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, בִּצַּע אִמְרָתוֹ. וְאֵין מַדְלִיקִין רַק נֵר אֶחָד לִפְנֵי שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר וּמִתְפַּלְּלִין עַרְבִית בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בֶּכִי כַּאֲבֵלִים. וְאֵין אוֹמְרִים נַחֵם עַד לְמָחֳרָת בְּמִנְחָה. וְאַחַר תְּפִלַּת שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם עִם תִּתְקַבֵּל, וְיוֹשְׁבִים לָאָרֶץ, וּמַדְלִיקִין קְצָת נֵרוֹת רַק בִּכְדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לוֹמַר אֵיכָה וְקִינוֹת. וְאוֹמְרִים אֵיכָה וְקִינוֹת גַּם כֵּן בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בֶּכִי, וּמַפְסִיק בְּאֵיכָה מְעַט בֵּין כָּל פָּסוּק וּפָסוּק, ומְעַט יוֹתֵר בֵּין כָּל אֵיכָה וְאֵיכָה. וּבְכָל אֵיכָה, מַגְבִּיהַּ שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר קוֹלוֹ קְצָת יוֹתֵר. וּפָסוּק הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּכָל אֵיכָה, אוֹמְרִים בְּקוֹל רָם. וכְשֶׁמַּגִּיעַ לַפָּסוּק הֲשִׁיבֵנוּ וְגוֹ' אוֹמְרִים אוֹתוֹ הַקָּהָל בְּקוֹל רָם, וְאַחַר כָּךְ מְסַיֵּם שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, וְחוֹזֵר הַקָּהָל וְאוֹמֵר הֲשִׁיבֵנוּ וְגוֹ' בְּקוֹל רָם, וְכֵן שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר. וְאַחַר כָּךְ אוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְקַדִּישׁ שָׁלֵם בְּלֹא תִּתְקַבֵּל, לְפִי שֶׁאָמַר בְּאֵיכָה, שָֹתַם תְּפִלָּתִי. וְכֵן לְמָחָר בְּשַׁחֲרִית מְדַלְּגִין תִּתְקַבֵּל עַד לְמִנְחָה (תקנז תקנט). גַּם מִי שֶׁהוּא בִּיחִידוּת, שֶׁאֵין לוֹ מִנְיָן, אוֹמֵר אֵיכָה וְקִינוֹת (חַיֵּי אָדָם).

1 In the evening, upon entering the synagogue, you should remove your shoes (as we have written at the conclusion of the previous chapter). It is customary to remove the covering of the Torah Ark, because it is written, "He has carried out His word" (Lamentations 2:17) (for explanation, see 124:3 below) and to have only one light in front of the Chazzan. We pray Maariv in a low and tearful voice, like mourners. We do not say Nacheim (comfort) until the Shemoneh Esrei of Minchah of the next day. After the Shemoneh Esrei, the Chazzan says the whole Kaddish including tiskabbeil, and everyone sits on the floor. Then a few lights are lit, sufficient for the congregation to say Eichah (Lamentations) and Kinnos. Eichah and kinnos are also recited in a low, tearful voice. When saying Eichah, a short pause should be made between one verse and the other, and a slightly longer pause between one chapter and the other. At the beginning of each chapter of Eichah, the Chazzan raises his voice a little more. The last verse of each chapter should be said in a loud voice, and when he reaches the verse Hashiveinu etc. (Bring us back), the congregation recites it aloud. The Chazzan then concludes the reading, and the congregation repeats Hashiveinu etc. aloud, and the Chazzan does the same. After that, Ve'atah kadosh (You are the Holy One) is recited by the congregation and the complete Kaddish without tiskabbeil is said by the Chazan, since it says in Eichah, "He shuts out My prayer" (Lamentations 3:8). The next morning at Shacharis, tiskabbeil is again omitted in the Kaddish. It is not said until Minchah. A person who prays by himself, because he can find no minyan (quorum of ten males thirteen years and older), should also recite Eichah and Kinnos.

ב יֵשׁ לָאָדָם לְהִצְטַעֵר בְּעִנְיַן מִשְׁכָּבוֹ, שֶׁאִם רָגִיל לִשְׁכַּב עַל ב' כָּרִים, יִשְׁכַּב עַתָּה עַל אֶחָד. וְיֵשׁ נוֹהֲגִין לִשְׁכַּב בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב עַל הָאָרֶץ, וְשָם אֶבֶן תַּחַת רֹאשׁוֹ, זֵכֶר לְמַה שֶׁנֶּאֱמַר, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וְגוֹ' שֶׁרָאָה אֶת הַחֻרְבָּן וְאָמַר, מַה נּוֹרָא וְגוֹ' וְהַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם (תקנה).

2 You should express grief in the manner of your sleeping. For example, if you are accustomed to sleep on two pillows, you should sleep only on one. Some people have the custom to sleep on the floor during the night of Tishah beAv, and to put a stone underneath their head as a reminder of what was said, "And he took some of the stones of the place etc.," (Genesis 28:11). Our Sages comment that Jacob foresaw the destruction of the Beis Hamikdash and said, "How frightful" etc. (verse 17). It all depends on the person's attitude.

ג בְּשַׁחֲרִית אֵין מַנִּיחִין תְּפִלִּין, מִשּׁוּם דִּתְפִלִּין נִקְרָאִים פְּאֵר. וְגַם אֵין לוֹבְשִׁין טַלִּית גָדוֹל, מִשּׁוּם דִּכְתִיב, בִּצַּע אִמְרָתוֹ, וּמְתַרְגְּמִינָן, בִּזַע פּוּרְפִירָא דִּיּלֵהּ. אֶלָּא לוֹבְשִׁין טַלִּית קָטָן בְּלֹא בְּרָכָה, וּמַשְׁכִּימִין קְצָת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְאֵין מַדְלִיקִין נֵר תְּפִלָּה כְּלָל, וּמִתְפַּלְּלִין גַּם כֵּן בְּנַחַת וְדֶרֶךְ בֶּכִי, וְאוֹמְרִים מִזְמוֹר לְתוֹדָה. וּשְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה אוֹמֵר עֲנֵנוּ בֵּין גּוֹאֵל לְרוֹפֵא, כְּמוֹ בְּכָל תַּעֲנִית צִבּוּר, וְאֵינוֹ אוֹמֵר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. וּלְאַחַר הַתְּפִלָּה אוֹמֵר חֲצִי קַדִּישׁ. אֵין אוֹמְרִים לֹא תַּחֲנוּן וְלֹא אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם מִשּׁוּם דְּאִקְּרִי מוֹעֵד. וּמוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרִין כִּי תוֹלִיד בָּנִים וְגוֹ' תְּלָתָא גַּבְרֵי. וְנָכוֹן שֶׁהָעוֹלֶה יֹאמַר בְּלַחַשׁ קֹדֶם הַבְּרָכָה, בָּרוּךְ דַּיַּן הָאֱמֶת. אַחַר קְרִיאַת הַתּוֹרָה אוֹמְרִים חֲצִי קַדִּישׁ, וּמַפְטִירִין אָסֹף אֲסִיפֵם בְּנִגּוּן אֵיכָה, וּמַחְזִירִין אֶת סֵּפֶר הַתּוֹרָה, וְיוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ וְאוֹמְרִים קִינוֹת, וְיֵשׁ לְהַאֲרִיךְ בָּהֶן עַד סָמוךְ לַצָּהֳרָיִם. אַחַר כָּךְ אוֹמְרִים אַשְׁרֵי, וְאֵין אוֹמְרִים לַמְנַצֵּחַ, אֶלָּא וּבָא לְצִיּוֹן וְגוֹ', וּמְדַלְּגִין אֶת הַפָּסוק וַאֲנִי זֹאת וְגוֹ' לְפִי שֶׁהָיָה נִרְאֶה כִּמְקַיֵּם בְּרִית עַל הַקִּינוֹת. וְעוֹד, דְּלֹא שַׁיָּךְ לוֹמַר וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי וְגוֹ' לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וְגוֹ' כֵּיוָן שֶׁהַכֹּל בְּטֵלִים וַאֲסוּרִים בְּדִבְרֵי תוֹרָה. אֲבָל בְּבֵית הָאָבֵל, בְּכָל הַשָּׁנָה חוּץ מִתִּשְׁעָה בְּאָב, אוֹמְרִים אוֹתוֹ, שֶׁאַף עַל גַב שֶׁהָאָבֵל בָּטֵל מִדִּבְרֵי תוֹרָה, הַמְנַחֲמִים אֵינָן בְּטֵלִין. וְאוֹמְרִים וְאַתָּה קָדוֹשׁ וְגוֹ' וְאוֹמְרִים קַדִּישׁ שָׁלֵם בְּדִלּוּג תִּתְקַבֵּל, עָלֵינוּ קַדִּישׁ יָתוֹם, וְאֵין אוֹמְרִים לֹא שִׁיר הַיִּחוּד וְלֹא שִׁיר שֶׁל יוֹם וְלֹא פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת. וְנָכוֹן שֶׁכָּל אֶחָד יִקְרָא אַחַר כָּךְ מְגִלַּת אֵיכָה (תקנד תקנה תקנט).

3 In the morning, we do not put on the tefillin, because tefillin are called an "ornament." Neither do we put on the large tallis, because it is written, " Bitza imraso " (Lamentations 2:17), and the Targum translates, "He tore his purple cloak apart." But you should put on your tallis katan (small tallis) without saying a berachah. You should go to the synagogue a bit earlier than usual. No light should be lit for the prayers. Again, prayers should be said in a low and tearful voice. We do say Mizmor Lesodah (a Psalm of thanksgiving). In the repetition of the Shemoneh esrei the Chazzan says Aneinu (Answer us) between Ga'al Yisrael (the Redeemer of Israel) and Refa'einu (Heal us), as on every other public fast day. He does not say the Birkas kohanim (priestly blessing). After the Shemoneh esrei, he says half- kaddish. We do not say Tachanun or Keil erech apayim (O' God, slow to anger), because Tishah beAv is called a moed. A Seifer Torah is taken out and the section Ki solid banim etc. is read (When you will have children) etc. (Deuteronomy 4:25), is read for three persons. It is proper for the one called up, to say quietly, Baruch dayan ha'emes (Blessed is the true Judge) before saying the berachah. After the reading of the Torah, half- kaddish is said, and the haftarah is read of the chapter, Asof asifeim, [I will destroy them completely] (Jeremiah 8:13) in the tone of Eichah. The Seifer Torah is then replaced in the Ark. Everyone is seated on the floor to say Kinnos. The saying of kinnos should be drawn out, until close to noon. Then Ashrei (Fortunate are those) is said omitting Lamenatzei'ach, (For the conductor), and we say Uva letziyon go'eil [A redeemer shall come to Zion] etc., but we omit the verse Va'ani zos berisi [And as for Me, this is My covenant], for it would appear, as if He established a covenant for the Kinnos, and, besides, it would be inappropriate to say Va'ani zos berisi etc., Lo yamushu mipicha etc. (My words shall not depart from your mouth), since no one is studying Torah, as Torah study is forbidden (on Tishah beAv). But at a mourner's house, during the entire year, except on Tishah beAv, the verse should be said, for, although the mourner is not studying Torah, those that come to console him are not exempt [from Torah study]. Then, Ve'atah kadosh is said (And You are the Holy One) etc., followed by the complete kaddish, omitting tiskabbeil, then Aleinu (It is our duty) is said, and the mourner's kaddish. We do not say Shir hayichud (Song of God's Unity), nor Shir shel yom (Song of the day), nor Pittum haketores (The incense mixture). It is proper for everyone to read Eichah afterwards

ד אִם יֵשׁ אָבֵל בָּעִיר, הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּלַּיְלָה וְגַם בַּיּוֹם עַד שֶׁיִּגְמְרוּ הַקִּינוֹת, וּמֻתָּר לוֹ לַעֲלוֹת לַתּוֹרָה וְלִקְרוֹת הַהַפְטָרָה, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם אֲבֵלִים הֵם.

4 If there is a mourner in the town, he should go to the synagogue on the night (of Tishah beAv) and also during the day, (and stay) until the conclusion of the Kinnos. He is permitted to receive an aliyah and to read the haftarah, because we all are mourners (on Tishah beAv).

ה דִּבְרֵי תּוֹרָה מְשַׂמְּחִין אֶת הַלֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב. וְלָכֵן אָסוּר בְּתִשְׁעָה בְּאָב לִלְמֹד תּוֹרָה, כִּי אִם בִּדְבָרִים שֶׁמַּעֲצִיבִים אֶת לִבּוֹ, כְּגוֹן בְּסֵפֶר יִרְמִיָּה בַּדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁבּוֹ, וּפְסוּקֵי נֶחָמָה שֶׁבּוֹ יְדַלֵּג. וְכֵן פֻּרְעָנִיּוֹת עַל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁכְּתוּבוֹת שָׁם יְדַלֵּג. וְכֵן מֻתָּר לִלְמֹד בְּסֵפֶר אִיּוֹב, וּמִדְרַשׁ אֵיכָה, וּגְמָרָא פֶּרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין וְכוּ', דְּמַיְרֵי בְּדִינֵי אָבֵל וּמְנֻדֶּה, וּבַהַגָּדָה דְּפֶרֶק הַנִּזָּקִין, וִירוּשַׁלְמִי סוֹף מַסֶּכֶת תַּעֲנִית, דְּמַיְרֵי מֵחֻרְבָּן. וְאַף בְּאֵלוּ שֶׁהוּא מֻתָּר לִלְמֹד, אָסוּר לְעַיֵּן בָּהֶם אֵיזֶה קֻשְׁיָא וְתֵרוּץ אוֹ דְרוּשׁ, כִּי מְשַׂמְּחִים אֶת הַלֵּב. וְכָל מַה שֶּׁמֻּתָּר הָאָדָם לִלְמֹד בְּעַצְמוֹ, מֻתָּר לִלְמֹד גַּם עִם תִּינוֹקוֹת. מֻתָּר לִקְרוֹת כָּל סֵדֶר הַיּוֹם, אֲפִלּוּ אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן. וְסֵדֶר מַעֲמָדוֹת אֵין לוֹמַר, אֲפִלוּ מִי שֶׁרָגִיל לְאָמְרוֹ בְּכָל יוֹם (תקנד).

5 The words of the Torah gladden the heart, as it is said, "The precepts of Hashem are upright, gladdening the heart" (Psalms 19:9). Therefore, it is forbidden to study Torah on Tishah beAv, except for subjects that sadden the heart, such as the chapters of the book of Jeremiah, regarding the ominous events he prophesied, omitting the verses of consolation. Also the verses foretelling the punishment to be meted out to the nations of the world that are written there, should be omitted. It is also permitted to study the Book of Job, as well as Midrash Eichah. [The following Talmudic selections may also be studied:] the Talmud, chapter Eilu megalchin, (Moed Katan, 3rd chapter), which deals with the laws of a mourner, and a person who was excommunicated, and the Aggadic portion of the chapter Hanizakin ( Maseches Gittin 55b), and in the Jerusalem Talmud, the last part of the Maseches Ta'anis, which discusses the destruction of the Beis Hamikdash. But even the chapters you are permitted to study, you are forbidden to study in depth, to find an answer to a difficult question or a homiletic interpretation, for that would gladden the heart. Any subject you, yourself, are permitted to study, you are permitted to teach to children. You are permitted to read the entire order of daily prayers, even the Mishnah of Eizehu mekoman (What is the location [of the offerings?]). But you should not say Ma'amados, even if you are accustomed to saying it every day.

ו אֲפִלּוּ עֻבָּרוֹת וּמֵנִיקוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְטַעֲרוֹת הַרְבֵּה, צְרִיכוֹת לְהַשְׁלִים הַתַּעֲנִית, אִם לֹא בִּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ חַס וְשָׁלוֹם לְסַכָּנָה. אֲבָל חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, יֵשׁ לְהָקֵל שֶׁלֹּא יַשְׁלִים הַתַּעֲנִית, רַק יִתְעַנֶּה אֵיזֶה שָׁעוֹת, וּמִכָּל שֶׁכֵן אִם חָלוּשׁ בְּטִבְעוֹ. וְיוֹלֶדֶת לְאַחַר שִׁבְעָה יָמִים עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם נַמִּי דִּינָהּ כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ חוֹלָה. אַךְ אִם מַרְגֶּשֶׁת בְּעַצְמָהּ שֶׁהִיא בְּרִיאָה לְגַמְרֵי וְהַתַּעֲנִית לֹא יַזִּיק לָהּ, יֵשׁ לָהּ לְהַשְׁלִים. וְאֵלּוּ שֶׁצְּרִיכִין לֶאֱכֹל בְּתִשְׁעָה בְּאָב, לֹא יִתְעַנְּגוּ בְּמַאֲכָלִים, אֶלָּא בִּכְדֵי צֹרֶךְ בְּרִיאוּת הַגּוּף.

6 Even if pregnant and nursing women suffer very much, they are required to complete the fast, unless, God forbid, this might endanger their health. However, a sick person, even if his condition is not critical, should be lenient, and should not complete the fast, but fast only for a few hours. This is especially true if he is weak by nature. A woman, from the seventh until the thirtieth day after giving birth, is governed by the same halachah that applies to a sick person, whose condition is not critical, even though she is not really sick. However, if she feels that she is in perfect health and the fast will not harm her, she should complete the fast. Those who must eat on Tishah beAv should not enjoy an elaborate meal, but should eat no more than they need to preserve their health.

ז רְחִיצָה, אֲסוּרָה בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן. וַאֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ מַיִם, אָסוּר. וְאֵינָהּ אֲסוּרָה רַק רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג. אֲבָל שֶׁלֹּא לְתַעֲנוּג, מֻתָּר. וְלָכֵן רוֹחֵץ יָדָיו בְּשַׁחֲרִית, וְיִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִרְחַץ רַק אֶצְבְּעוֹתָיו, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הָרְחִיצָה בְּשַחֲרִית, מִפְּנֵי שֶׁרוּחַ רָעָה שׁוֹרָה עַל הָאֶצְבָּעוֹת. וּלְאַחַר שֶׁנִּגְבָן קְצָת וַעֲדַיִן לַחוֹת קְצָת, מַעֲבִירָן עַל עֵינָיו. וְאִם עֵינָיו מְלֻכְלָכוֹת וְדַרְכּוֹ לְרָחְצָן בַּמַיִם, רוֹחֲצָן גַּם עַתָּה כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. וְכֵן אִם הָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת בְּטִיט וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לִרְחוֹץ בְּמָקוֹם הַמְלֻכְלָךְ. וְכֵן כְּשֶׁעוֹשֶׂה צְרָכָיו, מֻתָּר לִרְחוֹץ יָדָיו קְצָת כְּדַרְכּוֹ תָמִיד. וְכֵן לִתְפִלַּת מִנְחָה, יִרְחַץ אֶצְבְּעוֹתָיו (תקנד תריג תריד).

7 You are forbidden to wash yourself, whether in hot or cold water. Even dipping your fingers in water is forbidden. But only washing for pleasure is forbidden, however, when it is not for pleasure, it is permitted. You may, therefore, wash your hands in the morning. But you should be careful to wash only your fingers, for this constitutes the mitzvah of washing in the morning, to remove the evil spirit, that rests on the fingers. After you dry your hands a little, while they are still slightly damp, you may pass them over your eyes. If your eyes are sticky and you usually wash them in the morning, you may wash them now also, as usual, and you need not be concerned about it. Similarly, if your hands are soiled with mud or other dirt, you may wash the dirty spots. After going to the bathroom, you may wash your hands lightly in the usual manner. Also, for the Minchah service, you should wash your fingers.

ח נָשִׁים הַמְבַשְּׁלוֹת וּצְרִיכוֹת לְהָדִיחַ הַמַּאֲכָלִים, מֻתָּרוֹת. דְּהָא אֵינָן מִתְכַּוְּנוֹת לִרְחִיצָה. הַהוֹלֵךְ לְצָרְכֵי מִצְוָה וְאֵין לְפָנָיו דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, רַק לַעֲבֹר בַּמַּיִם, עוֹבֵר בַּמַּיִם, בֵּין בַּהֲלִיכָתוֹ בֵּין בַּחֲזִירָתוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. אֲבָל אִם הוֹלֵךְ בִּשְׁבִיל מָמוֹנוֹ, בַּהֲלִיכָתוֹ מֻתָּר, וּבַחֲזִירָתוֹ אָסוּר. הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְרַגְלָיו כֵּהוֹת, מֻתָּר לְרָחֳצָן בַּמַיִם (תקנד תריג).

8 Women who need to rinse the foods used in cooking, are permitted to do so, because their purpose is not to wash their hands. If you are on your way to perform a mitzvah, and the only way you can get there is by crossing a stream, you may cross it on your way there and on returning, and you need not be concerned about it. However, if you are going for business, you may cross it on your way going, but on your return trip it is forbidden. If you return from the road and your feet feel weak, you may bathe them in water.

ט אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה כִּי אִם רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג, מִכָּל מָקוֹם אִשָּׁה שֶׁחָלָה טְבִילָתָהּ בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, לֹא תִּטְבֹּל, כֵּיוָן דַּאֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ (וּלְעִנְיָן לְבִישַׁת הַלִּבּון, עַיֵן לְקַמָּן סִימָן קנט) (תקנד).

9 Although only bathing for pleasure is forbidden, nevertheless, a woman whose time for tevilah (immersion) occurs on the night of Tishah beAv should not do the tevilah, since marital relations are forbidden (on Tishah beAv). (Regarding the putting on of white undergarments, see chapter 159 below).

י סִיכָה גַּם כֵּן אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא שֶׁל תַּעֲנוּג, אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין אוֹ לְצֹרֶךְ שְׁאָר רְפוּאָה, מֻתָּר לָסוּךְ (תקנד תריד).

10 Applying cream, too, is forbidden only, if it is done for pleasure. But a person who has pimples or needs it for any other medical treatment, may apply cream or ointment.

יא נְעִילַת הַסַּנְדָּל, אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא שֶׁל עוֹר. אֲבָל שֶׁל בֶּגֶד וְכַדּוֹמֶה, אִם אֵינוֹ מְחֻפֶּה בַּשּׁוּלַיִם בָּעוֹר מֻתָּר. הַהוֹלְכִים בֵּין הָאֵינָם יְהוּדִים, נוֹהֲגִים לִלְבּוֹשׁ מִנְעָלִים. וּמִכָּל מָקוֹם בַּעַל נֶפֶשׁ יַחְמִיר עַל עַצְמוֹ. וְהַיּוֹשְׁבִים בַּחֲנֻיּוֹת, וַדַּאי אֲסוּרִים. הַמְּהַלֵּךְ בְּדֶּרֶךְ רְחוֹקָה בְּרַגְלָיו, כֵּיוָן שֶׁהוּא טֹרַח גָּדוֹל, לֹא אָסְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּמֻתָּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. אַךְ כְּשֶׁמַּגִּיעַ לָעִיר, חוֹלֵץ. וְאִם יוֹשֵׁב בַּעֲגָלָה, אָסוּר בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל.

11 Wearing shoes is forbidden only, if they are made of leather. Shoes made of cloth or similar material, which do not have leather soles, may be worn. People who have to walk among non-Jews, as a rule wear leather shoes, in order not to be ridiculed, but they should put some earth in their shoes. Nevertheless, a pious person should observe the law stringently. Storekeepers are surely forbidden to wear leather shoes. Our Sages, of blessed memory, ruled that since it is very exhausting, a person who has to go a long distance on foot is permitted to wear leather shoes. But when he approaches a city, he must take them off. But a person riding in a vehicle is forbidden to wear leather shoes.

יב תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה אָסוּר. וְיֵשׁ לְהַחְמִיר אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה בְּאִשְׁתּוֹ.

12 It is forbidden to have marital relations. One should be strict about this, and not even touch his wife.

יג אָסוּר לִשְׁאוֹל בִּשְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב. וַאֲפִלּוּ לוֹמַר: צַפְרָא טָבָא וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אָסוּר. וְאִם עַם הָאָרֶץ אוֹ אֵינוֹ יְהוּדִי שׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמוֹ, מֵשִׁיב בְּשָׂפָה רָפָה שֶׁלֹּא יַקְפִּידוּ עָלָיו. וְכֵן אָסוּר לִשְׁלוֹחַ דּוֹרוֹן לַחֲבֵרוֹ, שֶׁזֶּהוּ בִּכְלַל שְׁאִילַת שָלוֹם (תקנד).

13 You are forbidden to greet your neighbor on Tishah beAv, even to say "good morning," or any similar greeting. If an unlearned person or a non-Jew says hello to you, you may answer in a low voice, for otherwise, they would be angry with you. It is also forbidden to send a gift to your neighbor, because this is a form of greeting.

יד לֹא יְטַיֵּל בַּשּׁוּק, שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שְׂחוֹק וְשִׂמְחָה. עִשּׁוּן טַבַּק, יֵשׁ אוֹסְרִין, וְיֵשׁ מַתִּירִין לְאַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ (תקנד ובח"א ובשע"ת תקנ"ט).

14 You should not stroll in public places, in order to avoid laughter and frivolity. Some authorities forbid smoking the entire day, while others permit it in the afternoon, in the privacy of the home.

טו בְּעִנְיַן מְלָאכָה, אָנוּ נוֹהֲגִים שֶׁכָּל מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁהוּי קְצָת, אֲפִלּוּ אֵינָהּ מַעֲשֵׂה אֻמָּן אֶלָּא מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲסוּרִין בַּלַּיְלָה וּבַיּוֹם עַד הַצָהֳרָיִם. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ שִׁהוּי, כְּגוֹן הַדְלָקַת נֵרוֹת וּקְשִׁירָה וְכַיּוֹצֵא בוֹ, מֻתָּר. וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם עוֹשִׂים כָּל הַמְּלָאכוֹת. וְכֵן מַשָּׂא וּמַתָּן נוֹהֲגִים לֶאֱסוֹר קֹדֶם הַצָהֳרַיִם, וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם מַתִּירִים. אֲבָל מִי שֶׁהוּא יְרֵא שָׁמַיִם, יֵשׁ לוֹ לְהַחְמִיר כָּל הַיּוֹם, בֵּין בִּמְלָאכָה, בֵּין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁלֹּא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ מִן הָאֲבֵלּוּת. וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל מְלָאכָה. דָּבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת גַּם בְּעַצְמוֹ. לַחֲלֹב הַפָּרוֹת, טוֹב לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי. וְאִם אִי אֶפְשָׁר, מֻתָּר בְּעַצְמוֹ (תקנד).

15 It is our custom, that any work requiring time, even work for which no skill is required, is forbidden the night (of Tishah beAv), and in the daytime, until noon. But work that does not take long to do, like lighting candles or tying a knot, is permitted. In the afternoon, all work is permitted. It is also the custom to forbid doing business before noon, but to permit in the afternoon. However, a God-fearing man should be stringent in his observance the entire day, and not do any work, nor do any business, so that his mind should not be distracted from mourning. It is permitted, however, to instruct a non-Jew to do any kind of work for you. Any work, that if not done, would entail a loss, you are permitted to do yourself. Milking the cows preferably should be done by a non-Jew, but when that is impossible, you are permitted to do it yourself.

טז נוֹהֲגִין שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין עַל סַפְסַל לֹא בַלַּיְלָה וְלֹא בַיּוֹם עַד לְאַחַר הַצָהֳרַיִם, כִּי אִם עַל הָאָרֶץ, וּלְאַחַר הַצָהֳרַיִם מֻתָּרִין. אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים הָאֲסוּרִים, אֲסוּרִים עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים (תקנד תקנט).

16 It is the custom not to sit on a bench (or chair), either at night, or in the day until the afternoon; but to sit only on the floor. In the afternoon, it is permitted. However, the other things that are forbidden, are forbidden until the stars appear.

יז נוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לְהָכִין צָרְכֵי סְעוּדָה עַד אַחַר הַצָהֳרָיִם אֲבָל לְצֹרֶךְ מִצְוָה, מֻתָּר.

17 It is customary not to start preparing the meal before noon, but (if the meal is) for the purpose of a mitzvah, it is permitted.

יח אִם יֵשׁ תִּינוֹק לָמוּל, מָלִין אוֹתוֹ אַחַר שֶׁגָּמְרוּ אֶת הַקִּינוֹת. וַאֲבִי הַבֵּן וְאִמּוֹ וְהַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל, מֻתָּרִין לִלְבּוֹשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת לִכְבוֹד הַמִּילָה, וְאַחַר כָּךְ פּוֹשְׁטִין אוֹתָן. וּמַדְלִיקִין נֵרוֹת לִכְבוֹד הַמִּילָה. וְהַכּוֹס נוֹתְנִין לְתִינוֹק לִשְׁתּוֹת.

18 If there is to be a bris, the bris should be performed after the saying of the Kinnos has ended. The father and the mother (of the infant), the sandak and the mohel, may put on their Shabbos clothes in honor of the bris. After the bris, they should take them off. Candles should be lit in honor of the bris, and the cup of wine is given to a child to drink.

יט בְּמִנְחָה מַנִּיחִין טַלִּית וּתְפִלִּין בִּבְרָכוֹת, וְאוֹמְרִים שִׁיר שֶׁל יוֹם וּשְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁחִסְּרוּ בְּשַׁחֲרִית, וְאוֹמְרִים אַשְׁרֵי וַחֲצִי קַדִּישׁ, וְקוֹרִין בַּתּוֹרָה, וּמַפְטִירִין כְּמוֹ בִּשְׁאָר תַּעֲנִית צִבּוּר, וּמַכְנִיסִין אֶת סֵּפֶר הַתּוֹרָה, וְאוֹמֵר שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר חֲצִי קַדִּישׁ, וּמִתְפַּלְּלִין שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, וְאוֹמְרִים נַחֵם בְּבִרְכַּת וְלִירוּשָׁלַיִם, וְאִם שְׁכָחוֹ שָׁם, אוֹמְרוֹ אַחַר עֲנֵנוּ. וְלֹא יְסַיֵּם בָּרוּךְ מְנַחֵם וְכוּ', אֶלָּא כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְכוּ'. וְאִם גַּם שָׁם לֹא נִזְכַּר עַד לְאַחַר שֶׁאָמַר בָּרוּךְ אַתָּה ה', גוֹמֵר הַבְּרָכָה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וּמִתְפַּלֵל כַּסֵּדֶר, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר (עַיֵּן פרי מגדים). שְּׁלִיחַ הַצִבּוּר, בַּחֲזָרַת הַתְּפִלָּה אוֹמֵר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, וְאַחַר הַתְּפִלָּה קַדִּישׁ שָׁלֵם תִּתְקַבֵּל, וְחוֹלְצִין הַתְּפִלִּין, וּמִתְפַּלְּלִין מַעֲרִיב (תקנד תקנה תקנז תקנט). וְאִם הַלְּבָנָה זוֹרַחַת, מְקַדְּשִׁין אוֹתָהּ. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן צ"ז סָעִיף י"א, שֶׁצְּרִיכִים לִטְעֹם תְּחִלָּה (תכו).

19 At the Minchah service, we put on the tallis and the tefillin, saying the berachah over them. The Shir shel yom (Song of the day) is said, as well as the other things that were omitted in the Shacharis service. Then Ashrei and half- kaddish are said. We read the Torah and the maftir, as on any other public fast day. Then the seifer Torah is replaced in the Ark and the Chazzan says half- kaddish, after which the Shemoneh esreih is said. We insert Nacheim (Console, O God) in the berachah Velirushalayim (And to Jerusalem). If you forgot to say it there, you should say it after Aneinu (Answer us), but you should not conclude the prayer, with Baruch menacheim [Blessed … Consoler] etc., but with Ki atah shomei'a (For You hear the prayers) etc. But if you did not realize it until after you said Baruch atah Hashem [Blessed are You, Hashem], you conclude the berachah Shomei'a tefillah [Who hears prayer] and continue praying according to the regular order, and you do not have to repeat [the Shemoneh esrei ]. The Chazzan, in the repetition of the Shemoneh esrei, recites the Birkas kohanim (Priestly Blessing). After the Shemoneh esrei, he says the whole kaddish with tiskabbeil. We then take off the tefillin and pray Maariv. If the moon is shining, we recite Kiddush levanah (Sanctification of the moon). See 97:11 above, where it is stated that you must taste some food first.

כ תַּנְיָא, בְּז' בְּאָב נִכְנְסוּ הַגּוֹיִם לַהֵיכָל, וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְקִלְקְלוּ בוֹ שְׁבִיעִי וּשְׁמִינִי, וּתְשִׁיעִי לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ בוֹ אֶת הָאֵשׁ, וְהָיְתָה דוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת כָּל יוֹם הָעֲשִׂירִי עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְהָא דְּלֹא קָבְעוּ אֶת הַתַּעֲנִית לְיּוֹם הָעֲשִׂירִי, אַף שֶׁרֻבּוֹ שֶׁל הֵיכָל נִשְׂרַף בּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַתְחָלַת הַפֻּרְעָנֻיּוֹת חָמִיר טָפִי. וְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי, ר' אָבִין הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי. ר' לֵוִי הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וְלֵיל עֲשִׂירִי, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ כֹּחַ לְהִתְעַנּוֹת כָּל הַיּוֹם הָעֲשִׂירִי, הִתְעַנָּה רַק הַלַּיְלָה. וְאָנוּ תָּשׁ כֹּחֵנוּ, וְאֵין מִתְעַנִּין רַק תְּשִׁיעִי לְבַד, אַךְ מַחְמִירִין שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְשֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּלֵיל י' וְלֹא בַּיוֹם י' עַד חֲצוֹת הַיּוֹם, כִּי אִם בִּסְעוּדַת מִצְוָה. וְכֵן אֵין לְבָרֵךְ שֶׁהֶחִיָּנוּ. גַּם אֵין לִרְחוֹץ וְלֹא לְהִסְתַּפֵּר וּלְכַבֵּס עַד חֲצוֹת יוֹם י'. וּמִי שֶׁמַּחְמִיר עַל עַצְמוֹ בְּכָל הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים כָּל יוֹם י', הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. אִם הַיוֹם הָעֲשִׂירִי חָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מֻתָּר לִרְחוֹץ וּלְהִסְתַּפֵּר וּלְכַבֵּס מִיָּד בְּשַׁחֲרִית, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַׁבָּת.

20 We are taught in a Beraisa, "On the seventh day of Av, the heathens entered the Beis Hamikdash. They ate and drank and wreaked havoc in it on the seventh and eighth days, and on the ninth, towards evening, they set fire to the Beis Hamikdash, and it continued to burn throughout the tenth day until sunset. The reason the fast was not set for the tenth day, although the greater part of the Beis Hamikdash was burned on that day, is because the beginning of a punishment is felt more severly. In the Jerusalem Talmud it is stated, "Rabbi Avin fasted on the ninth and on the tenth," ( Maseches Taanis 4:6). Rabbi Levi fasted on the ninth and on the night of the tenth. Because he did not have the strength to fast the entire tenth day, he fasted during the night only. But as for us, since our strength has waned, we fast only on the ninth, but we impose a stringency on ourselves, in that we do not eat meat, nor do we drink wine, during the night of the tenth day, nor on the tenth day until noon, unless it is at a meal that is considered a mitzvah. Also, the berachah Shehecheyanu should not be said; neither should you take a bath, or a haircut, or wash clothes, until noon of the tenth day. A person who imposes upon himself to observe all the above-mentioned restrictions for the entire tenth day of Av, is to be praised. If the tenth of Av occurs on erev Shabbos, you may bathe, take a haircut and wash immediately in the morning, in honor of the Shabbos.

כא יוֹלֶדֶת אַף שֶׁמִּתְעַנָּה לְאַחַר שִׁבְעָה, מֻתֶּרֶת בְּלֵיל עֲשִׂירִי בְּבָשָׂר וָיָיִן.

21 A woman who has given birth, although she fasts after seven days [after giving birth], is permitted, on the night of the tenth, to eat meat and drink wine.

כב נָכוֹן שֶׁלֹּא לְשַׁמֵּשׁ מִטָּתוֹ בְּלֵיל עֲשִׂירִי, אִם לֹא כְּשֶׁהוּא לֵיל טְבִילָה אוֹ כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ אוֹ בָּא מִן הַדֶּרֶךְ (שע"ת סִימָן תקנח סָעִיף קטן ב).

22 It is proper not to have marital relations on the night of the tenth, unless it is on the night of her tevilah (immersion), or if he is going on a trip, or returned from a trip.

Previous Chapter Next Chapter