Siman 11
Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.
א הַחוּטִין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ טְווּיִן לִשְׁמָן: הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ לְנַפְּצָן לִשְׁמָן וְהַמִּנְהָג לְהָקֵל בַּנִּפּוּץ (מָרְדְּכַי וַאֲגֻדָּה סי' כ"ג) שֶׁיֹּאמַר בִּתְחִלַּת הַטְּוִיָּה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה כֵן לְשֵׁם צִיצִית, אוֹ שֶׁיֹּאמַר לְאִשָּׁה טְוִי לִי צִיצִית לְטַלִּית, וְאִם לֹא הָיוּ טוֹוִין לִשְׁמָן פְּסוּלִים.
1 Laws of strings of Tzitzit. Contianing 15 paragraph. The [fringe] strings have to be spun for their purpose. Rema: Some authorities are stringent to even comb them for their purpose. And the custom is to be lenient regarding combing. (Mordechai; Agudah, Section 23) [The spinner] should say at the start of the spinning that he is doing it for the purpose of fringes. Or he should say to a woman [who doing the spinning] "spin me fringes for a shawl." And if the strings were not spun for their purpose, they are unfit.
ב טְוָאָן עַכּוּ"ם וְיִשְׂרָאֵל עוֹמֵד עַל גַּבּוֹ וְאָמַר שֶׁיַּעֲשֶׂה לִשְׁמָהּ, לְהָרַמְבָּ"ם פָּסוּל לְהָרֹא"שׁ כָּשֵׁר: הַגָּה: וְנוֹהֲגִין שֶׁיְּסַיַּע הַיִּשְׂרָאֵל מְעַט וְכִדְאִיתָא לְקַמָּן סִימָן ל"ב סָעִיף ט' וּבְיוֹרֵה דֵּעָה סִימָן רע"א גַּבֵּי תְּפִלִּין וְסֵפֶר תּוֹרָה: וּצְרִיכִין שְׁזִירָה וְשֶׁיִּהְיוּ שְׁזוּרִין לִשְׁמָן.
2 If they are spun by a non-Jew and a Jew stands behind him and tells him to make the strings for the purpose [of fringes], they are unacceptable according to the Rambam[2] and acceptable according to the Rosh[3]. Rema: And it is our custom that the Jew should do a tiny bit of work as stated in Chapter 22, Paragraph 9 and in Yoreh Deah, Chapter 171 on tefillin and Torah scrolls, respectively. And the interweaving must also be done for the purpose.
ג אִם נִתְפָּרְקוּ מִשְּׁזִירָתָן וְנַעֲשׂוּ י"ו כְּשֵׁרִים, וְהוּא שֶׁיִּשְׁתַּיֵּר בַּשִּׁזּוּר כְּדֵי עֲנִיבָה: הַגָּה: וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב לִקְשֹׁר הַחוּטִין לְמַטָּה כְּדִלְקַמָּן בְּסָעִיף י"ד בְּסִימָן זֶה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרוֹקֵחַ).
3 If the interwoven threads separated and they (the 8 strings) became 16, they are still acceptable, and that is when there remains of [the strings] that are interwoven enough to [tie] a loop. Rema: And for best observance, it's good to tie a knot on the strings below the separated threads as we will learn later on in paragraph 14 of this chapter (Beis Yosef in the name of the Rokeach)
ד אֹרֶךְ הַחוּטִים הַשְּׁמֹנָה אֵין פָּחוֹת מֵאַרְבַּע גּוּדָלִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים י"ב גּוּדָלִים, וְכֵן נוֹהֲגִין. וּלְמַעְלָה אֵין לָהֶם שִׁעוּר: הַגָּה: וְאִם עֲשָׂאוֹ אָרֹךְ יוֹתֵר מִדַּאי יָכוֹל לְקַצְּרוֹ וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי (מָרְדְּכַי בְּה"ק) אֶחָד מֵהַחוּטִים יִהְיֶה יוֹתֵר אָרֹךְ, כְּדֵי שֶׁיִּכְרֹךְ בּוֹ הַגְּדִיל (הַיְנוּ הַחֵלֶק מֵהַצִיצִית שֶׁאֵינוֹ אָרוּג): הַגָּה: וְשִׁעוּר הַנִּזְכָּר יִהְיֶה בַּצִּיצִית לְאַחַר שֶׁנִּקְשַׁר מִלְּבַד מַה שֶּׁמּוּנָח עַל קֶרֶן הַבֶּגֶד (סְבָרַת בֵּית יוֹסֵף).
4 The Length of the 8 strings should not be less than 4 thumb-widths, and there are those that say 12 thumb-widths, and that is the custom. And the upper bound has no [specific] measurement. Rema: And if the length was made more than necessary, one is able to cut it and there is no concern for [the tzitzit invalidation of] you should make it and it should not be made (Mordechai BH"K). One of the strings should be longer, in order to wrap the fringe with it (that's that part of the tzitzit that is not combined). Rema: And the aforementioned measurement is for the tzitzit after they are tied, excluding [the part of the tzitzit] that is left [hanging] on the corner of the garment (reasoning of the Beit Yosef).
ה אֵין עוֹשִׂין הַצִּיצִיּוֹת מֵהַצֶּמֶר הַנֶּאֱחָז בַּקּוֹצִים כְּשֶׁהַצֹּאן רוֹבְצִים בֵּינֵיהֶם, וְלֹא מֵהַנִּימִין הַנִּתְלָשִׁים מֵהַבְּהֵמָה, וְלֹא מִשִּׁיּוּרֵי שְׁתִי שֶׁהָאוֹרֵג מְשַׁיֵּר בְּסוֹף הַבֶּגֶד, וְהַטַּעַם מִשּׁוּם בִּזּוּי מִצְוָה.
5 One should not make tzitzit from wool became attached with thorns when the sheep was lying between them, and not from the hairs that were plucked from the animal, and not from the remnants of the warp that the weaver leaves over at the end of [the making of] the garment, and the reason is because it is an embarrassment to the commandment.
ו אִם עֲשָׂאָם מִצֶּמֶר גָּזוּל פְּסוּלִים, דִּכְתִּיב וְעָשׂוּ לָהֶם, מִשֶּׁלָּהֶם: הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁגָּזַל הַחוּטִין אֲבָל אִם גָּזַל צֶמֶר, וַעֲשָׂאָן חוּטִים כְּשֵׁרִים, מִיהוּ לְכַתְּחִלָּה אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם נִמּוּקֵי יוֹסֵף בְּהִלְכוֹת צִיצִית) וּלְעִנְיַן בְּרָכָה עַיֵּן לְקַמָּן רֵישׁ סִי' תרמ"ט (ע' מ"ש ר"ס ט"ו).
6 If they were made from stolen wool it is invalid, since it is written and it should be made for them, [meaning] from that which is theirs. Rema: And this is precisely that the strings were stolen, but if the wool was stolen, and it was made into strings, it is valid, however, from the outset, it is forbidden to do that (Beis Yosef in the name of Nimukei Yosef in the laws of tzitzit). And with regards to the topic of making the blessing, see later on at the beginning of chapter 649 (see M"S R"S T"V).
ז חוּטִים שְׁאוּלִין הַלְוָאָה הִיא דְּלָא הַדְרֵי בְּעֵינַיְהוּ וּכְדִידֵּיהּ דָּמִי.
7 Borrowed strings, they are a loan that the object is not returned, and they are considered his.
ח הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִבְהֵמָה, צִמְרָהּ פָּסוּל לְצִיצִית, הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְפִשְׁתָּן נָטוּעַ, כָּשֵׁר לְצִיצִית שֶׁהֲרֵי נִשְׁתַּנָּה.
8 One who bows [in worship] to an animal, its wool is invalid for tzitzit. One who bows [in worship] to planted flax, [the linen from the flax] it valid for tzitzit because they were changed.
ט יַעֲשֶׂה נֶקֶב בְּאֹרֶךְ הַטַּלִּית לֹא לְמַעְלָה מִג' אֶצְבָּעוֹת הַיְנוּ גּוּדָלִין (כָּל בּוֹ סִימָן כ"ב וּמַיְמוֹנִי וְהַגָּה ' סְמַ"ק סי' ל"א) מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ נִקְרָא כָּנָף, וְלֹא לְמַטָּה מִכַּשִּׁעוּר שֶׁיֵּשׁ מִקֶּשֶׁר גּוּדָל עַד סוֹף הַצִּפֹּרֶן, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַכָּנָף וְאִם הָיָה לְמַטָּה מִמְּלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל, הָיָה תַּחַת הַכָּנָף: הַגָּה: וּמוֹדְדִין זֶה בְּיֹשֶׁר וְלֹא בַּאֲלַכְסוֹן מִן הַקֶּרֶן (בֵּית יוֹסֵף).
9 He makes a hole in the length of the talit not above 3 fingerbreadths which are the thumbs (Kol Bo, chapter 22, and Maymoni and HGH' SM"K chapter 31) because [above that] is not called the corner. And not below the measurement from the knuckle of the thumb until the end of its fingernail, because it says on the corner and if it were to be below the full knuckle of the thumb, it would be below the corner. Rema: And this measurement is the straight measurement (perpendicular to the edge) and not the diagonal from the corner (Beis Yosef).
י אִם הָיָה רָחוֹק מֵהַכָּנָף מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל וְנִתְּקוֹ מֵחוּטֵי הָעֵרֶב עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בּוֹ כְּשִׁעוּר כָּשֵׁר, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ בּוֹ כַּשִּׁעוּר בְּשָׁעָה שֶׁהֵטִיל בּוֹ צִיצִית זֶה: הַגָּה: וְנוֹהֲגִין לַעֲשׂוֹת אִימְרָא סְבִיב הַנֶּקֶב שֶׁלֹּא יִנָּתֵק שָׁם וְיִהְיֶה פָּחוֹת מִכַּשִּׁעוּר וְכֵן עוֹשִׂין אִמְרָא בִּשְׂפַת הַבֶּגֶד לְמַטָּה מֵהַאי טַעֲמָא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ"ק וְכָל בּוֹ) יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבְּתוֹךְ רֹחַב הַבֶּגֶד אֵין לוֹ שִׁעוּר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּין רֹחַב הַבֶּגֶד כְּדִין הָאֹרֶךְ, וְנִרְאִין דִּבְרֵיהֶם.
10 If it was further from the corner [the measurement of the] full knuckle of the thumb, and the fabric was torn from the [place of the] strings until this measurement no longer remained, it is valid, since it had the correct measurement at the time that the tzitzit were placed on it. Rema: And we are accustomed to make a rim around the hole so that it shouldn't tear there and be less than the correct measurement. And so too, we make a rim on the edges of the garment below because of this reasoning (Beis Yosef in the name of the SM"K and Kol Bo). And there are those that say that with the width of the garment there is no correct measurement, and there are those that say that the law of the width of the garment is the same law as the length, and their words (the second opinion) seem correct.
יא אִם הַגְּדִיל שֶׁקּוֹרִין אוריליי"ו הוּא רָחָב לֹא יָטִיל בּוֹ הַצִּיצִיּוֹת. וְאִם הֵטִיל בּוֹ, פָּסוּל, דְּעַל כַּנְפֵי בִּגְדֵיהֶם כְּתִיב, וְזֶה אֵינוֹ נֶחְשָׁב מֵהַבֶּגֶד, אֲבָל עוֹלֶה הוּא לְשִׁעוּר מְלֹא קֶשֶׁר גּוּדָל וּלְהַרְחָקַת ג' אֶצְבָּעוֹת כֵּיוָן שֶׁהַנֶּקֶב בְּתוֹךְ הַבֶּגֶד: הַגָּה: וְטוֹב שֶׁיִּמְדֹּד שִׁעוּר קֶשֶׁר גּוּדָל בְּלֹא הַגְּדִיל וְיִהְיֶה תּוֹךְ ג' אֶצְבָּעוֹת עִם הַגְּדִיל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ"י וְרַשְׁבָּ"א).
English not available yet
יב מִנְיַן חוּטֵי הַצִּיצִיּוֹת בְּכָל כָּנָף אַרְבָּעָה כְּפוּלִים שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה, וְאִם הוֹסִיף פָּסוּל. יַחְתֹּךְ רָאשֵׁי הַחוּטִין הָאַרְבָּעָה, וְיִתְחֲבֵם בַּכָּנָף, וְיִכְפְּלֵם וְאָז יִהְיוּ ח'.
English not available yet
יג יִזָּהֵר לַחְתֹּךְ רָאשֵׁי הַחוּטִין לַעֲשׂוֹתָם ח' קֹדֶם שֶׁיִּכְרֹךְ, שֶׁאִם כָּרַךְ אֲפִלּוּ חוּלְיָא אַחַת (פי' הַחֵלֶק מֵהַצִיצִית שֶׁבֵּין קֶשֶׁר לְקֶשֶׁר) וְקָשַׁר אֲפִלּוּ קֶשֶׁר אֶחָד, וְאַחַר כָּךְ חֲתָכָן פָּסוּל, מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי, שֶׁהֲרֵי בְּפִסוּל עֲשָׂאָם.
English not available yet
יד יִקַּח ד' חוּטִים מִצַּד זֶה וְד' מִצַּד זֶה וְיִקְשֹׁר שְׁנֵי פְּעָמִים זֶה עַל גַּב זֶה, וְאַחַר כָּךְ יִכְרֹךְ חוּט הָאָרֹךְ סְבִיב הַשִּׁבְעָה קְצָת כְּרִיכוֹת, וְקוֹשֵׁר שְׁנֵי פְּעָמִים זֶה עַל גַּב זֶה וְחוֹזֵר וְכוֹרֵךְ, וְכֵן יַעֲשֶׂה עַד שֶׁיַּשְׁלִים לַחֲמִשָּׁה קְשָׁרִים כְּפוּלִים וְאַרְבָּעָה אֲוִירִים בֵּינֵיהֶם מְלֵאִים כְּרִיכוֹת, אֵין שִׁעוּר לַכְּרִיכוֹת, רַק שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַכָּרוּךְ וְהַקְּשָׁרִים רֹחַב אַרְבָּעָה גּוּדָלִים, וְהֶעָנָף שְׁמֹנָה גּוּדָלִים: הַגָּה: וְאִם הֶאֱרִיךְ הַצִּיצִית יִרְאֶה שֶׁשְּׁלִישִׁיתוֹ יִהְיֶה גְּדִיל וּב' חֲלָקִים עָנָף (רַמְבַּ"ם פ"א) נוֹהֲגִים לִכְרֹךְ בַּאֲוִיר רִאשׁוֹן ז' כְּרִיכוֹת, וּבַשֵּׁנִי ט', וּבַשְּׁלִישִׁי י" א, וּבָרְבִיעִי י"ג, שֶׁעוֹלִים כֻּלָּם אַרְבָּעִים כְּמִנְיַן ה' אֶחָד, שֶׁעוֹלִים ל"ט וְעִם הַשֵּׁם הֵם אַרְבָּעִים. נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת בְּסוֹף כָּל חוּט קֶשֶׁר כְּדֵי שֶׁיַּעֲמֹד בִּשְׁזִירָתוֹ.
English not available yet
טו יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְדַקְדֵּק שֶׁיִּתְלֶה הַצִּיצִית לְאֹרֶךְ הַטַּלִּית דְּבָעֵינָן שֶׁתְּהֵא נוֹטְפוֹת עַל הַקֶּרֶן פֵּרוּשׁ תָּלוּי עַל הַקֶּרֶן, וְאִם הָיָה בְּרָחְבּוֹ לֹא הָיָה נוֹטֵף שֶׁהֲרֵי כְּלַפֵּי קַרְקַע הָיָה תָּלוּי. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לָתֵת שׁוּם בֶּגֶד בְּנִקְבֵי הַטַּלִּית שֶׁמַּכְנִיסִים בָּהֶם הַצִּיצִיּוֹת, וְיֵשׁ מַתִּירִין, וְכֵן נָהֲגוּ:
English not available yet