Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 245

Siman 245

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א יִשְׂרָאֵל וְעַכּוּ"ם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שָׂדֶה אוֹ תַּנּוּר אוֹ מֶרְחָץ אוֹ רֵחַיִם שֶׁל מַיִם בְּשֻׁתָּפוּת, אוֹ שֶׁהֵם שֻׁתָּפִין בַּחֲנוּת בַּסְחוֹרָה, אִם הִתְנוּ מִתְּחִלָּה בְּשָׁעָה שֶׁבָּאוּ לְהִשְׁתַּתֵּף שֶׁיִּהְיֶה שְׂכַר הַשַּׁבָּת לָעַכּוּ"ם לְבַדּוֹ, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה, וּשְׂכַר יוֹם א' כְּנֶגֶד יוֹם הַשַּׁבָּת לַיִּשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ, מֻתָּר. וְאִם לֹא הִתְנוּ בִּתְחִלָּה, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לַחֲלֹק נוֹטֵל עַכּוּ"ם שְׂכַר הַשַּׁבָּתוֹת כֻּלָּם, וְהַשְּׁאָר חוֹלְקִים אוֹתוֹ; וְאִם לֹא הָיָה שְׂכַר הַשַּׁבָּת יָדוּעַ, יִטֹּל הָעַכּוּ"ם לְבַדּוֹ שְׁבִיעִית הַשָּׂכָר, וְחוֹלְקִים הַשְּׁאָר. הַגָּה: וְיֵשׁ מַתִּירִין הַשָּׂכָר בְּדִיעֲבַד, אֲפִלּוּ לֹא הִתְנוּ וְחָלְקוּ סְתָם (הָרֹא"שׁ פ"ק דע"א וְרַבִּי' יְרוּחָם חי"ב). וְנ"ל דִּבְהֶפְסֵד גָּדוֹל יֵשׁ לִסְמֹךְ עֲלַיְיהוּ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל זֶה לֹא מַיְרֵי אֶלָּא בְּשֻׁתָּפוּת שֶׁכָּל אֶחָד עוֹסֵק בְּיוֹמוֹ (בֵּית יוֹסֵף), אֲבָל כְּשֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹסְקִים בְּיַחַד כָּל יְמֵי הַחֹל, וּבְשַׁבָּת עוֹסֵק הָעַכּוּ"ם לְבַדּוֹ, מֻתָּר לַחֲלֹק עִמּוֹ כָּל הַשָּׂכָר, דְּעַכּוּ"ם אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ קָא עָבִיד, וְאֵין הַיִּשְׂרָאֵל נֶהֱנֶה בִּמְלַאכְתּוֹ בְּשַׁבָּת, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַמְּלָאכָה מֻטֶּלֶת עָלָיו לַעֲשׂוֹת; וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִטֹּל שְׂכַר שַׁבָּת אֶלָּא בְּהַבְלָעָה עִם שְׁאָר הַיָּמִים (ר"ן פ"ק דְּשַׁבָּת סוֹף פֶּרֶק כָּל כִּתְבֵי פ"ק דע"א).

1 A Jew and a non-Jew that have a field or oven or bathhouse or millstone of water in a partnership, or they are partners in a store in a business: if they stipulated in the beginning at the time they came into the partnership that the profits of Shabbat would go to the non-Jew alone corresponding to another day that would go to the Jew alone, that is permissible. If they didn’t stipulate from the beginning, when they come to distribute the profits, the non-Jew should take all of the profits of Shabbat and the rest they should split. If the profits of Shabbat are not known, the non-Jew should take a 7th of the profits and split the rest. Rema: There are authorities that permit the profits after-the-fact, even if he did not stipulate and split. It appears to me that in a situation of great loss there is what to rely on this opinion. Some say that all of this is only applicable to partners that each work their own day, but when both are working together all the days of the week, and on Shabbat the non-Jew works alone, then it is permissible to split with him all the profits because the non-Jew is working for his own benefit and the Jew is not benefiting from his work on Shabbat since the work wasn't obligated for him to do. Nevertheless, he shouldn't take the profits of Shabbat unless they are swallowed up with the other days.

ב הֵיכָא שֶׁהִתְנוּ בַּתְּחִלָּה, אִם אַחַר כָּךְ בִּשְׁעַת חֲלוּקָה נִתְרַצָּה הָעַכּוּ"ם לַחֲלֹק בְּשָׁוֶה, מֻתָּר.

2 Where they stipulated in the beginning: if after the time of splitting the non-Jew wants to split equally, it is permissible.

ג הֵיכָא שֶׁלֹּא הִתְנוּ בִּתְחִלָּה, יֵשׁ תִּקּוּן עַל יְדֵי שֶׁיַּחֲזִיר הַמּוֹכֵר לָהֶם דְּמֵי הַקַּרְקַע אוֹ יִמְכְּרוּהוּ לְאִישׁ אַחֵר וְיַחְזְרוּ וְיִקְנוּהוּ בְּשֻׁתָּפוּת, וְיִתְּנוּ בִּשְׁעַת הַקְּנִיָּה; וְאִם נִשְׁתַּתְּפוּ בַּחֲנוּת וְלֹא הִתְנוּ, יַחֲזֹר כָּל אֶחָד וְיִטֹּל חֶלְקוֹ, וִיבַטְּלוּ הַשֻּׁתָּפוּת, וְאַחַר כָּךְ יַחְזְרוּ לְהִשְׁתַּתֵּף, וְיִתְּנוּ בִּתְחִלָּה; וְאִם קִבֵּל הַקַּרְקַע לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה בְּשֻׁתָּפוּת, יְבַטְּלוּ הַשִּׁתּוּף וְיִמְחֲלוּ זֶה לָזֶה, וְאַחַר כָּךְ יַחְזְרוּ לְהִשְׁתַּתֵּף וְיִתְּנוּ בִּתְחִלָּה. הַגָּה: וְאִם יִרְצֶה לְהַשְׂכִּיר לְעַכּוּ"ם חֶלְקוֹ בְּשַׁבָּת, אוֹ לְשָׂכְרוֹ בְּקִבֹּלֶת, שָׁרֵי וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סוֹף סִימָן רמ"ד לְעִנְיַן מֶכֶס וּמַטְבֵּעַ דְּשָׁרֵי, וְכָל שֶׁכֵּן כָּאן דְּשָׁרֵי עִם שֻׁתָּפוּת עַכּוּ"ם.

3 Where they didn’t stipulate in the beginning, there is a fix by the buyer returning the money of the land or they sell it to a different person afterward and they return and they buy it as a partnership and they stipulate at the time of the sale. If they were partners in a shop and did not stipulate, everybody returns and takes their share and they nullify the partnership. Afterwards they return to partner and they stipulate at the beginning. If he received land to do work as a partnership, they should nullify partnership and forgive each other. Afterwards they return to form a partnership and stipulate at the beginning. Rema: If he wants to rent to a non-Jew his share on Shabbat or to rent in a way where they share the profits, it is permissible. Just like we clarified above at the end of the siman 242 regarding a tax collector and coins it’s permissible and all the more so here it’s permissible in a partnership with a non-Jew.

ד יָכוֹל יִשְׂרָאֵל לִתֵּן לְעַכּוּ"ם מָעוֹת לְהִתְעַסֵק בָּהֶם, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעַכּוּ"ם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּהֶם בְּשַׁבָּת חוֹלֵק עִמּוֹ כָּל הַשָּׂכָר בְּשָׁוֶה, מִפְּנֵי שֶׁאֵין מְלָאכָה זוֹ מֻטֶּלֶת עַל יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹתָהּ שֶׁנֹּאמַר שֶׁהָעַכּוּ"ם עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ, וְכֵן אֵין הָעֵסֶק נִכָּר מִמִּי הוּא. הַגָּה: וְדַוְקָא בְּכִי הַאי גַּוְנָא שֶׁעַכּוּ"ם נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן לְחוּד עִם הַמָּעוֹת, אֲבָל אִם כָּל אֶחָד עוֹסֵק בְּיוֹמוֹ וְיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לַעֲסֹק נֶגֶד מַה שֶּׁעָסַק הָעַכּוּ"ם בְּשַׁבָּת, אָסוּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם גָּאוֹן). וְיִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַשְׁכּוֹן מִן הָעַכּוּ"ם, עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן שכ"ה סָעִיף ב' וְג'.

4 A Jew is able to give to a non-Jew money to do business with even though the non-Jew will do business with it on Shabbat. He splits with him all the profits equally since this work isn’t considered that the Jew said to do work, that they non-Jew did it as his agent. Also the work isn’t recognizable to be his. Rema: This is referring specifically to cases where the non-Jew did work by himself with the money but if everyone worked their day and the Jew needs to work corresponding to what the non-Jew did on Shabbat, then it’s prohibited. And regarding the Jew that has collateral from the non-Jew look below at siman 325 sif 2.

ה מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לִתֵּן סְחוֹרָה לְעַכּוּ"ם לִמְכֹּר, אִם קָצַץ לוֹ שָׂכָר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ מְכֹר בְּשַׁבָּת. תַּנּוּר שֶׁלְּקָחוֹ יִשְׂרָאֵל מַשְׁכּוֹן מֵעַכּוּ"ם, וְקִבֵּל עָלָיו הָעַכּוּ"ם שֶׁמַּה שֶּׁיַּעֲלֶה שְׂכַר הַתַּנּוּר יִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל בְּרִבִּית מְעוֹתָיו, מֻתָּר לִטֹּל שְׂכַר שַׁבָּת לְפִי שֶׁהוּא בִּרְשׁוּת הָעַכּוּ"ם, וְאֵין לְיִשְׂרָאֵל חֵלֶק בּוֹ, וְגַם אֵין הַיִּשְׂרָאֵל אוֹמֵר לוֹ לַעֲסֹק בְּשַׁבָּת. וְהָעַכּוּ"ם כִּי טָרַח בְּנַפְשֵׁיהּ טָרַח, לְקַיֵּם תְּנָאוֹ.

5 It is permissible for a Jew to give merchandise to a non-Jew to sell if he set his wages, as long as he didn’t say to him sell on Shabbat. An oven that was taken by a Jew as collateral from a non-Jew and the non-Jew received the profits of the oven, he gives to the Jew with interest: it is permissible to take the profits on Shabbat because it belongs to the non-Jew and the Jew has no part of it. Also, the Jew didn’t say to work on Shabbat so the non-Jew is working for the sake of himself, to fulfill the conditions.

ו אִם אָפוּ הָעַכּוּ"ם בְּתַנּוּרוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת, עַל כָּרְחוֹ, וְנָתְנוּ לוֹ פַּת בִּשְׂכַר הַתַּנּוּר, אָסוּר לֵיהָנוֹת מִמֶּנּוּ.

6 If he baked in an oven of a Jew on Shabbat against his will and give him bread as rent of the oven, it is forbidden to benefit from it.

Previous Chapter Next Chapter