Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 307

Siman 307

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א וְדַבֵּר דָּבָר (יְשַׁעְיָה נח, יג): שֶׁלֹּא יְהֵא דִּבּוּרְךָ שֶׁל שַׁבָּת כְּדִבּוּרְךָ שֶׁל חֹל; הִלְכָּךְ אָסוּר לוֹמַר: דָּבָר פְּלוֹנִי אֶעֱשֶׂה לְמָחָר אוֹ סְחוֹרָה פְּלוֹנִית אֶקְנֶה לְמָחָר, וַאֲפִלּוּ בְּשִׂיחַת דְּבָרִים בְּטֵלִים אָסוּר לְהַרְבּוֹת. הַגָּה: וּב"א שֶׁסִּפּוּר שְׁמוּעוֹת וְדִבְרֵי חִדּוּשִׁים הוּא עֹנֶג לָהֶם, מֻתָּר לְסַפְּרָם בְּשַׁבָּת כְּמוֹ בַּחֹל; אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מִתְעַנֵּג, אָסוּר לְאָמְרָם כְּדֵי שֶׁיִּתְעַנֵּג בָּהֶם חֲבֵרוֹ (ת"ה סי' ס"א).

1 The Laws of Shabbat as it relates to Speech, 22 Seifim: “Ve’daber davar” (teaches us) that one’s manner of speech on Shabbos must not be the same as one’s manner of speech on a weekday. Therefore, it is prohibited to say 'I will do such and such tomorrow' or 'I will purchase this and this merchandise tomorrow'. Even idle talk should be curbed. Rema: People who enjoy hearing stories or the latest news may speak these things on Shabbos but one who does not enjoy them may not speak them for the sake of giving pleasure to someone else.

ב אָסוּר לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִים וְלֹא לוֹמַר לְעַכּוּ"ם לִשְׂכֹּר לוֹ פּוֹעֲלִים בְּשַׁבָּת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְאוֹתָהּ מְלָאכָה אֶלָּא לְאַחַר הַשַּׁבָּת, שֶׁכָּל מַה שֶּׁהוּא אָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ אָסוּר לוֹמַר לְעַכּוּ"ם לַעֲשׂוֹתוֹ; וַאֲפִלּוּ לוֹמַר לוֹ קֹדֶם הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, אָסוּר; אֲבָל מֻתָּר לוֹמַר לוֹ אַחַר הַשַּׁבָּת: לָמָּה לֹא עָשִׂיתָ דָּבָר פְּלוֹנִי בְּשַׁבָּת שֶׁעָבַר, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּבִין מִּתּוֹךְ דְּבָרָיו שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ בְּשַׁבָּת הַבָּאָה.

2 It is prohibited to hire workers or to ask a Gentile to hire workers on Shabbos, even if the Jew only requires the work to be done after Shabbos. This is because everything that one is forbidden to do it is forbidden to tell a Gentile to do. It is also prohibited to ask a Gentile before Shabbos to do something on Shabbos. Nevertheless one is permitted to say to him after Shabbos “why did you not do so and so last Shabbos”, even though he will understand that one wishes he should do that particular Melacha next Shabbos.

ג אָסוּר לִתֵּן לְעַכּוּ"ם מָעוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לִקְנוֹת לוֹ בְּשַׁבָּת, אֲבָל יָכוֹל לוֹמַר לוֹ: קְנֵה לְעַצְמְךָ וְאִם אֶצְטָרֵךְ אֶקְנֶה מִמְּךָ לְאַחַר הַשַּׁבָּת.

3 It is prohibited to give money to a Gentile before Shabbos for him to make a purchase on Shabbos but one may say to him “purchase it for yourself and if necessary I will buy it from you after Shabbos.”

ד מֻתָּר לָתֵת לְעַכּוּ"ם מָעוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת לִקְנוֹת לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ: קְנֵה בְּשַׁבָּת. הַגָּה: וְכֵן מֻתָּר לִתֵּן לוֹ בְּגָדִים לִמְכֹּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר לוֹ לְמָכְרָן בְּשַׁבָּת (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ"ג). מִי שֶׁשָּׂכַר עַכּוּ"ם לְהוֹלִיךְ סְחוֹרָתוֹ, וּבָא הָעַכּוּ"ם וּלְקָחָהּ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל בְּשַׁבָּת, אָסוּר; וְרָאוּי לַעֲנֹשׁ הָעוֹשֶׂה (רַבֵּנוּ יְרוּחָם חי"ב ב"י סי' ש"ו).

4 It is permitted to give money to a Gentile before Shabbos for him to make a purchase provided that one does not say to him “purchase it on Shabbos”. Rema: Likewise it is permitted to give him clothes to sell provided that one does not tell him to sell them on Shabbos. (Beis Yosef in the name of the Sma"g). One who hired a Gentile to transport merchandise and the Gentile arrived on Shabbos in order to take it from the Jew’s house, it is forbidden to allow him to take it and it is proper to punish the perpetrator. (Rabbeinu Yerucham).

ה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְלָאכָה, וְאֵינוֹ אָסוּר לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת אֶלָּא מִשּׁוּם שְׁבוּת, מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר לְעַכּוּ"ם לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת; וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁם מִקְצָת חֹלִי, אוֹ יִהְיֶה צָרִיךְ לַדָּבָר צֹרֶךְ הַרְבֵּה, אוֹ מִפְּנֵי מִצְוָה; כֵּיצַד: אוֹמֵר יִשְׂרָאֵל לְעַכּוּ"ם בְּשַׁבָּת לַעֲלוֹת בָּאִילָן לְהָבִיא שׁוֹפָר לִתְקֹעַ תְּקִיעַת מִצְוָה; אוֹ לְהָבִיא מַיִם דֶּרֶךְ חָצֵר שֶׁלֹּא עֵרְבוֹ, לִרְחֹץ בּוֹ הַמִּצְטַעֵר; וְיֵשׁ אוֹסְרִין. הַגָּה: וּלְקַמָּן סי' תקפ"ו פָּסַק לְהַתִּיר, וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רע"ו (ס"ב) דְּיֵשׁ מְקִלִּין אֲפִלּוּ בִּמְלָאכָה דְּאוֹרַיְיתָא, (וְע"ש ס"ג).

5 One may instruct a Gentile to do an action that is not a Melacha but which is prohibited on account of a rabbinical prohibition, provided that it is needed in a case of minor illness, or it is greatly needed, or for the sake of a Mitzvah. For example, a Jew may instruct a Gentile to climb a tree to bring down a Shofar needed to blow for the sake of a Mitzvah, or to bring water through a yard that was not included in an Eiruv in order to wash someone suffering. There are those who prohibit it. Rema: Further in Siman 686 the Mechaber ruled that it is permitted, and see above in Siman 276 that there are those who permit it even for a Melacha de’Oraissa (work forbidden Biblically).

ו אָסוּר לַחֲשֹׁב חֶשְׁבּוֹנוֹתָיו אֲפִלּוּ אִם עָבְרוּ, כְּגוֹן: כָּךְ וְכָךְ הוֹצֵאתִי עַל דָּבָר פְּלוֹנִי; וְדַוְקָא שֶׁעֲדַיִן שְׂכַר הַפּוֹעֲלִים אֶצְלוֹ, אֲבָל אִם פְּרָעָם כְּבָר, מֻתָּר.

6 One may not calculate one’s expenses, even ones from the past. For example, to say I spent such and such an amount on something. However this is only when one must still pay the workers, but if one has already paid them it is permitted.

ז מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: הֲנִרְאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁתּוּכַל לַעֲמֹד עִמִּי לָעֶרֶב, אַף עַל פִּי שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ מֵבִין שֶׁצָּרִיךְ לוֹ לָעֶרֶב לְשָׂכְרוֹ; אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ: הֱיֵה נָכוֹן עִמִּי לָעֶרֶב.

English not available yet

ח יָכוֹל לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: לִכְרַךְ פְּלוֹנִי אֲנִי הוֹלֵךְ לְמָחָר, וְכֵן מֻתָּר לוֹמַר לוֹ: לֵךְ עִמִּי לִכְרַךְ פְּלוֹנִי לְמָחָר, כֵּיוָן שֶׁהַיּוֹם יוּכַל לֵילֵךְ עַל יְדֵי בֻּרְגָּנִין; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צַד הֶתֵּר לַעֲשׂוֹתוֹ הַיּוֹם, יוּכַל לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ לְמָחָר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר לוֹ שְׂכִירוּת; אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ צַד הֶתֵּר לַעֲשׂוֹתוֹ הַיּוֹם, אֲפִלּוּ אִם אֵין בּוֹ אֶלָּא אִסוּר דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן: שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוּץ לַתְּחוּם פֵּרוֹת מֻקְצִים, כֵּיוָן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַהֲבִיאָם הַיּוֹם, אָסוּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ שֶׁיְּבִיאֵם לוֹ לְמָחָר; וְכֵן אָסוּר לוֹ לְהַחְשִׁיךְ בְּסוֹף הַתְּחוּם כְּדֵי שֶׁיְּמַהֵר בַּלַּיְלָה לֵילֵךְ שָׁם לַהֲבִיאָם. הַגָּה: וְכֵן לֹא יֹאמַר: אֶעֱשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי לְמָחָר (הָרֹא"שׁ פ' הַשּׁוֹאֵל) וְעַיֵּן לְעֵיל רֵישׁ הַסִּימָן; אֲבָל יָכוֹל לְהַחְשִׁיךְ בְּסוֹף הַתְּחוּם כְּדֵי לְמַהֵר לֵילֵךְ שָׁם לְשָׁמְרָם, שֶׁאֲפִלּוּ הַיּוֹם הָיָה יָכוֹל לְשָׁמְרָם אִם הֵם הָיוּ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם; וְאִם לֹא כִּוֵּן לְהַחְשִׁיךְ אֶלָּא לְשָׁמְרָם, יָכוֹל אַף לַהֲבִיאָם.

8 One may say to a friend that I am going to a certain town tomorrow, and one may also say come with me to a certain town tomorrow. It is permitted because it is possible to get there today by way of huts. The same applies to similar cases where there is a permissible manner to accomplish it today, one may instruct someone else to do it tomorrow provided that one does not mention his terms for hire. However, something that cannot be done today, even when it is only prohibited rabbincally, for example one has fruit that are muktze outside of the Techum, since it is not possible to bring them into the Techum it is prohibited to give instructions to bring them tomorrow. Likewise one may not position oneself at the end of the Techum in order to hurry and bring them after Shabbos. Rema: Likewise one may not say that one will do such and such tomorrow [Rosh, Perek HaShoel and see above at the beginning of the siman]. However, one may position himself at the end of the Techum in order to hurry and guard them because that could be done on Shabbos were they within the Techum. If one’s intention was only to guard them, then one may [position oneself at the end of the Techum] even [to] bring them.

ט מֻתָּר לְהַחְשִׁיךְ לִתְלֹשׁ פֵּרוֹת וַעֲשָׂבִים מִגִּנָּתוֹ וְחֻרְבָּתוֹ שֶׁבְּתוֹךְ הַתְּחוּם, וְלֹא אָסְרוּ לְהַחְשִׁיךְ אֶלָּא בְּסוֹף הַתְּחוּם מִשּׁוּם דְּמִנְכָּרָא מִלְּתָא.

English not available yet

י מֻתָּר לוֹמַר לַחֲבֵרוֹ: שְׁמֹר לִי פֵּרוֹת שֶׁבִּתְחוּמְךָ וַאֲנִי אֶשְׁמֹר פֵּרוֹתֶיךָ שֶׁבִּתְחוּמִי.

10 One may say to a friend, look after my fruit that are within your Techum and I will look after your fruit that are within my Techum.

יא הַשּׁוֹאֵל דָּבָר מֵחֲבֵרוֹ לֹא יֹאמַר לוֹ: הַלְוֵנִי, דְּמַשְׁמָע לִזְמַן מְרֻבֶּה וְאִכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יִכְתֹּב; אֶלָּא יֹאמַר לוֹ: הַשְׁאִילֵנִי; וּבִלְשׁוֹן לע"ז שֶׁאֵין חִלּוּק בֵּין הַלְוֵנִי לְהַשְׁאִילֵנִי, צָרִיךְ שֶׁיֹּאמַר: תֵּן לִי. הַגָּה: וּכְשֶׁלּוֹוֶה בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַאֲמִינוֹ יַנִּיחַ מַשְׁכּוֹן אֶצְלוֹ; אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ: הֵילָךְ מַשְׁכּוֹן, דְּהָוֵי כְּעוֹבָדָא דְּחֹל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח). כְּשֵׁם שֶׁאֵין לוֹוִין בְּשַׁבָּת, כָּךְ אֵין פּוֹרְעִין בְּשַׁבָּת (ריב"ש סי' קנ"ו).

English not available yet

יב זִמֵּן אוֹרְחִים וְהֵכִין לָהֶם מִינֵי מְגָדִים וְכָתַב בִּכְתָב כַּמָּה זִמֵּן וְכַמָּה מְגָדִים הֵכִין לָהֶם, אָסוּר לִקְרוֹתוֹ בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ אִם הוּא כָּתוּב עַל גַּבֵּי כֹּתֶל גָּבוֹהַּ הַרְבֵּה, מִשּׁוּם גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִקְרָא בְּשִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, דְּהַיְנוּ שִׁטְרֵי חוֹבוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת דַּאֲפִלּוּ לְעַיֵּן בָּהֶם בְּלֹא קְרִיאָה אָסוּר (הָרֹא"שׁ וְרַ"ן פ' הַשּׁוֹאֵל וְטוּר), אֲבָל אִם חָקַק בַּכֹּתֶל חֲקִיקָה שׁוֹקַעַת, מֻתָּר; אֲבָל בְּטַבְלָא וּפִנְקָס אֲפִלּוּ אִם הוּא חָקוּק, אָסוּר לִקְרוֹתוֹ.

12 One who invited guests and prepared various dishes for them and one had written down the amount of guests and the amount of food he had prepared, it is prohibited to read the list on Shabbos, even if they are written high up on a wall, lest one reads documents i.e. bills and expenses. Rema: It is likewise prohibited to read them with one’s mind. (Rosh; R"an, Perek HaShoel; Tur) If however it is carved into the wall it is permitted, but reading from a tablet is prohibited even when carved into the tablet.

יג שִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת, דְּהַיְנוּ שִׁטְרֵי חוֹבוֹת וְחֶשְׁבּוֹנוֹת וְאִגְּרוֹת שֶׁל שְׁאֵלַת שָׁלוֹם, אָסוּר לִקְרוֹתָם; אֲפִלּוּ לְעַיֵּן בָּהֶם בְּלֹא קְרִיאָה, אָסוּר.

13 Regular documents such as bills and expenses and letters of greetings may not be read, and even to read them without expressing the words is prohibited.

יד לִקְרוֹת בְּאִגֶּרֶת הַשְׁלוּחָה לוֹ, אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בָּהּ, מֻתָּר וְלֹא יִקְרָא בְּפִיו אֶלָּא יְעַיֵּן בָּהּ; וְאִם הוּבְאָה בִּשְׁבִילוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם, טוֹב לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהּ.

14 One may read a letter that was sent to him if one does not know what it contains, one must not read the words aloud. If brought from outside the Techum it is correct not to handle it.

טו כֹּתֶל אוֹ וִילוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צוּרוֹת חַיּוֹת מְשֻׁנּוֹת אוֹ דְּיוּקְנָאוֹת שֶׁל ב" א שֶׁל מַעֲשִׂים, כְּגוֹן מִלְחֲמוֹת דָּוִד וְגָלְיָת וְכוֹתְבִים זוֹ צוּרַת פְּלוֹנִי וְזֶה דְּיוֹקַן פְּלוֹנִי, אָסוּר לִקְרוֹת בּוֹ בְּשַׁבָּת.

15 A wall or curtain with drawings of unusual animals or portrayals of people exhibiting a certain event, such as David and Goliath, and beneath it is a legend depicting it’s character, it is prohibited to read on Shabbos.

טז מְלִיצוֹת וּמְשָׁלִים שֶׁל שִׂיחַת חֻלִּין וְדִבְרֵי חֵשֶׁק, כְּגוֹן סֵפֶר עִמָּנוּאֵל, וְכֵן סִפְרֵי מִלְחָמוֹת, אָסוּר לִקְרוֹת בָּהֶם בְּשַׁבָּת; וְאַף בַּחֹל אָסוּר מִשּׁוּם מוֹשַׁב לֵצִים (תְּהִלִּים א, א), וְעוֹבֵר מִשּׁוּם אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִם (וַיִּקְרָא יט, ד) לֹא תְּפַנּוּ אֵל מִדַּעְתְּכֶם; וּבְדִבְרֵי חֵשֶׁק, אִכָּא תּוּ מִשּׁוּם מְגָרֶה יֵצֶר הָרַע; וּמִי שֶׁחִבְּרָן וּמִי שֶׁהֶעְתִּיקָן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר הַמַּדְפִּיסָן, מַחֲטִיאִים אֶת הָרַבִּים. הַגָּה: וְנִרְאֶה לְדַקְדֵּק הָא דְּאָסוּר לִקְרוֹת בְּשִׂיחוֹת חֻלִּין וְסִפּוּרֵי מִלְחָמוֹת, הַיְנוּ דַּוְקָא אִם כְּתוּבִים בִּלְשׁוֹן לע"ז, אֲבָל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שָׁרֵי. וְכַנַּ"ל מִלָּשׁוֹן שֶׁכָּתְבוּ הַתּוֹסָפוֹת פֶּרֶק כָּל כִּתְבֵי, וְכֵן נָהֲגוּ לְהָקֵל בָּזֶה.

16 One may not read on Shabbos secular books of phrases and parables, books of passion such as Emanuel and war books. One may not read them during the week as well because it is a “sitting of scoffers” and because one is “removing Hashem from one’s mind”. Books of passion have an extra prohibition of arousing one’s evil inclination, and therefore the authors, the duplicators and of course the publishers cause the masses to sin. Rema: It is noteworthy that it is only prohibited to read secular writings and war books when they are written in foreign languages, but when written in Lashon Hakodesh it is permitted. That is what I see from Tosefos in Perek Kol Kisvei (Shabbos 116b), and people are accustomed to being lenient with this.

יז אָסוּר לִלְמֹד בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, זוּלַת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה; וַאֲפִלּוּ בְּסִפְרֵי חָכְמוֹת אָסוּר; וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר, וְעַל פִּי סְבָרָתוֹ מֻתָּר לְהַבִּיט באצטרלו"ב בְּשַׁבָּת, וּלְהָפְכָהּ וּלְטַלְטְלָהּ כְּדִלְקַמָּן סי' ש"ח.

17 Anything other than Torah may not be learned on Shabbos and Yom Tov, and even books on humanities are prohibited; yet there are those that permit it. According to their opinion one may study the astrolabe on Shabbos (and also handle it, as written in Siman 308:50).

יח לִשְׁאֹל מִן הַשֵּׁד, מַה שֶּׁמֻּתָּר בְּחֹל מֻתָּר בְּשַׁבָּת.

English not available yet

יט סְחוֹרָה הַנִּפְסֶדֶת בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי גְּשָׁמִים אוֹ דָּבָר אַחַר; אוֹ אִי אָתֵי בִּדְקָא (פי' נַחַל אוֹ אֲגַם מַיִם) דְּמַיָּא וּמַפְסִיד מָמוֹנוֹ; אוֹ שֶׁנִּתְרוֹעֲעָה חָבִית שֶׁל יַיִן וְהוֹלֵךְ לְאִבּוּד; מֻתָּר לִקְרוֹת עַכּוּ"ם, אַף עַל פִּי שֶׁוַּדַּאי יוֹדֵעַ שֶׁהָעַכּוּ"ם יַצִּיל הַמָּמוֹן. וּלְכַסּוֹת סְחוֹרָה אוֹ פֵּרוֹת אוֹ דָּבָר אַחֵר מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים ע"ל סי' של"ח סָעִיף ז' וְכֵן מֻתָּר לוֹמַר לְעַכּוּ"ם: כָּל הַמַּצִּיל אֵינוֹ מַפְסִיד, כְּמוֹ בִּדְלֵקָה שֶׁהִתִּירוּ לוֹמַר: כָּל הַמְכַבֶּה אֵינוֹ מַפְסִיד; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא הִתִּירוּ אֶלָּא בִּדְלֵקָה דַּוְקָא. וְע"ל סי' של"ה (של"ד ושל"ו ס"ט).

English not available yet

כ יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְעַכּוּ"ם, לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה בְּשַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ לֵיהָנוֹת בָּהּ לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ.

English not available yet

כא אָסוּר לוֹמַר לְעַכּוּ"ם בְּשַׁבָּת: הֵילָךְ בָּשָׂר זֶה וּבַשֵּׁל אוֹתוֹ לְצָרְכְּךָ, וַאֲפִלּוּ אֵין מְזוֹנוֹתָיו עָלָיו. הַגָּה: אֲבָל מֻתָּר לוֹמַר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה לְעַצְמוֹ (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פ"ה וְרַמְבַּ"ן פָּרָשַׁת בֹּא אֶל פַּרְעֹה).

English not available yet

כב כָּל שְׁבוּת דְּרַבָּנָן מֻתָּר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן לוֹמַר לְעַכּוּ"ם לְהַדְלִיק לוֹ נֵר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת; אוֹ אִם הָיָה טָרוּד וְהֻצְרַךְ לְעַשֵּׂר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. הַגָּה: כָּל דָּבָר שֶׁאָסוּר לוֹמַר לְעַכּוּ"ם לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת, אָסוּר לִרְמֹז לוֹ לַעֲשׂוֹתוֹ; אֲבָל מֻתָּר לִרְמֹז לוֹ מְלָאכָה לַעֲשׂוֹת אַחַר שַׁבָּת (אוֹר זָרוּעַ). עַכּוּ"ם הַמְבִיאִים תְּבוּאָה בְּשַׁבָּת לְיִשְׂרָאֵל שֶׁחַיָּבִים לָהֶם, וְהַיִּשְׂרָאֵל נוֹתֵן לוֹ מַפְתְּחוֹ לְאוֹצָרוֹ וְהָעַכּוּ"ם נוֹתְנוֹ לְשָׁם וּמוֹדְדִים וּמוֹנִים, יֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר מִשּׁוּם דְּעַכּוּ"ם בִּמְלֶאכֶת עַצְמוֹ עוֹסֵק וְאֵינוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל עַד אַחַר הַמְּדִידָה, וְיַּחֲשֹׁב עִמּוֹ אַחַר כָּךְ; וְכֵן עַכּוּ"ם הָעוֹשִׂים גְּבִינוֹת בְּשַׁבָּת וְהַיִּשְׂרָאֵל רוֹאֶה, יִקְנֶה אוֹתָם מִמֶּנּוּ דְּמִכָּל מָקוֹם הָעַכּוּ"ם אַדַּעְתָּא דְּנַפְשֵׁיהּ קָעָבִיד אַף עַל פִּי שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד בְּעֵדֶר חֹדֶשׁ אוֹ חֳדָשִׁים וְאַדַּעְתָּא לְמָכְרָם לְיִשְׂרָאֵל קָא עָבִיד, שָׁרֵי (ב"י בְּשֵׁם אֲגֻדָּה).

English not available yet

Previous Chapter Next Chapter