Siman 325
Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.
א מֻתָּר לְזַמֵּן עַכּוּ"ם, בְּשַׁבָּת, וּמֻתָּר לִתֵּן מְזוֹנוֹת לְפָנָיו בֶּחָצֵר, לְאָכְלָן, וְאִם נְטָלָן וְיָצָא, אֵין נִזְקָקִין לוֹ. וְדַוְקָא שֶׁהָעַכּוּ"ם בֶּחָצֵר, אֲבָל אִם עוֹמֵד בַּחוּץ וּפָשַׁט יָדוֹ לְפָנִים שֶׁיָּדוּעַ הוּא שֶׁיּוֹצִיאֶנּוּ, אוֹ לִתֵּן לוֹ שְׁאָר חֲפָצִים שֶׁדֶּרֶךְ לְהוֹצִיאָן, אָסוּר אֲפִלּוּ אִם עוֹמֵד בִּפְנִים, אֲפִלּוּ אִם הַחֲפָצִים שֶׁל עַכּוּ"ם, שֶׁהָרוֹאֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהַחֲפָצִים שֶׁל עַכּוּ"ם. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ בְּיִחֵד לוֹ מָקוֹם מִבְּעוֹד יוֹם, יֵשׁ לְהַחְמִיר (מָרְדְּכַי פֶּרֶק קַמָּא דְּשַׁבָּת).
1 A non-Jew who does work on behalf of a Jew, 16 Seifim: It is permitted to feed a non-Jew on the Sabbath and it is permitted to give him food before him in the courtyard in order to eat
ב הֵיכָא דְּאִכָּא מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם, אוֹ בְּעַכּוּ"ם אַלָּם, מֻתָּר לָתֵת לוֹ אוֹ לִשְׁלֹחַ לוֹ עַל יְדֵי עַכּוּ"ם. וְהוּא הַדִּין לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן לְהוֹצִיא חָמֵץ מִבֵּיתוֹ בְּפֶסַח (מָרְדְּכַי).
English not available yet
ג מֻתָּר לְהַחֲלִיף מַשְׁכּוֹן בְּשַׁבָּת אִם הוּא מַלְבּוּשׁ, וְיוֹצִיאֶנּוּ דֶּרֶךְ מַלְבּוּשׁ כִּי אֵין זֶה מַשָּׁא וּמַתָּן; וְגַם בְּיִשְׂרָאֵל מֻתָּר בְּעִנְיָן זֶה, אִם הַיִּשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְלָבְשׁוֹ. הַגָּה: וְטוֹב שֶׁהָעַכּוּ"ם יִקַּח הַמַּשְׁכּוֹן עַצְמוֹ וְיַנִּיחַ אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ, וְלֹא יִגַּע בּוֹ הַיִּשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא יְהֵא נִרְאֶה כְּנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן (אֲגֻדָּה). וְעַיֵּן לְעֵיל סי' ש"ז, בְּסוֹפוֹ, מִדִּין עַכּוּ"ם הַמֵּבִיא בְּשַׁבָּת אֵיזֶה דָּבָר, אִם מֻתָּר לְקַבְּלוֹ.
English not available yet
ד פַּת שֶׁאָפָה עַכּוּ"ם לְעַצְמוֹ בְּשַׁבָּת, יֵשׁ אוֹסְרִים וְיֵשׁ מַתִּירִים; וּבִשְׁעַת הַדַּחַק אוֹ לְצֹרֶךְ מִצְוָה, כְּגוֹן סְעֻדַּת בְּרִית מִילָה אוֹ לְצֹרֶךְ בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא, יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַמַּתִּירִים. הַגָּה: אֲבָל אָסוּר לִתֵּן לוֹ מָעוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְשֶׁיִּתֵּן לוֹ הַפַּת בְּשַׁבָּת, דְּאָז אַדַּעְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל קָא עָבִיד (רַבֵּנוּ יְרוּחָם ח"א).
4 There are those who prohibit bread baked by a Gentile for himself on Shabbos; there are those who permit it. When in dire circumstances or for the sake of a Mitzvah such as a Bris or for the blessing of Hamotzi one may rely on the opinion who permits it. Rema: Nevertheless, it is prohibited to give him money on Friday in order that he should bake him bread on Shabbos because then he is baking the bread for the Jew. (Rabbeinu Yerucham)
ה עַכּוּ"ם שֶׁצָּד דָּגִים אוֹ לִקֵּט פֵּרוֹת לְעַצְמוֹ, אֲסוּרִים לְיִשְׂרָאֵל; וַאֲפִלּוּ סָפֵק אִם לְקָטָן אוֹ צָדָן הַיּוֹם, אֲסוּרִים בּוֹ בַּיּוֹם; אֲבָל לָעֶרֶב מֻתָּרִים מִיָּד, אֲפִלּוּ אִם וַדַּאי לְקָטָן וְצָדָן הַיּוֹם.
5 Fish that were caught and fruit that were picked by a Gentile for himself are forbidden for a Jew. Even if there is doubt as to whether they were caught or picked today they are forbidden on Shabbos. They are permitted immediately after Shabbos even if they were caught or picked on Shabbos.
ו אִם לִקֵּט וְצָד בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְעַכּוּ"ם, צָרִיךְ לְהַמְתִּין לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ.
6 If he picked or trapped for a Jew, or for a Gentile and a Jew, one must wait after Shabbos the period of Bich’dei Sheya’asu.
ז סָפֵק אִם לִקְּטָן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אוֹ שֶׁיָּדוּעַ שֶׁלִּקְּטָן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל וְאֵין יָדוּעַ אִם נִלְקְטוּ הַיּוֹם אִם לָאו, אֲסוּרִים בּוֹ בַּיּוֹם, וְלָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ; וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלָעֶרֶב מֻתָּר מִיָּד.
7 When there is doubt whether he picked them for a Jew or when it is known that they were picked for a Jew but there is doubt whether they were picked on Shabbos, they are prohibited to eat on Shabbos and after Shabbos Bich’dei Sheya’asu. There are those that hold that they are permitted immediately after Shabbos.
ח דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ חֲשָׁשׁ צֵידָה וּמְחֻבָּר, אֶלָּא שֶׁהוּבָא מִחוּץ לַתְּחוּם, אִם הֱבִיאוֹ הָעַכּוּ"ם לְעַצְמוֹ, מֻתָּר אֲפִלּוּ בּוֹ בַּיּוֹם; וְאִם הֱבִיאוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, מֻתָּר לְטַלְטֵל אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ; אֲבָל לֶאֱכֹל, אָסוּר בּוֹ בָּיוֹם לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ, וְלָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין הַלַּיְלָה עוֹלֶה מִן הַחֶשְׁבּוֹן, רַק צָרִיךְ לְהַמְתִּין בְּיוֹם רִאשׁוֹן בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ (סְמַ"ג וּמָרְדְּכַי סוֹף פֶּרֶק כ"כ); וְלַאֲחֵרִים, מֻתָּר בּוֹ בַּיּוֹם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּלְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ מֻתָּר לָעֶרֶב מִיָּד, וְהָא דְּשָׁרֵי לְיִשְׂרָאֵל לְטַלְטֵל, אֲפִלּוּ כְּשֶׁהֱבִיאוֹ הָעַכּוּ"ם לְעַצְמוֹ, דַּוְקָא בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת אוֹ בְּתוֹךְ הָעִיר, אִם הִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה; וְהוּא שֶׁתְּהֵא מֻקֶּפֶת לְדִּירָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיָּשְׁבָה וּלְבַסוֹף הֻקְּפָה, וּסְתָם עֲיָרוֹת מֻקָּפוֹת לְדִּירָה; וּסְתָם מִבְצָרִים אֵינָם מֻקָּפִים לְדִּירָה וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ת"א.
8 An item that is not related to catching or picking but was brought from outside the Techum: if the Gentile brought it for himself it is permitted even on Shabbos. If it was brought for a Jew, even the person it was brought for may handle it but it is forbidden for the person it was brought for to eat it until after Shabbos Bich’dei Sheya’asu. Rema: There are those that hold that nighttime is not taken into consideration and Bich’dei sheya’asu must be calculated from Sunday morning. [Sma"k; Mordechai]. Others may benefit from it on Shabbos itself. There are those that hold that the person it was brought for may benefit from it immediately after Shabbos. Even when it is permitted to handle the item, it may only be carried within four Amos or within the town when it is surrounded by a wall, and this is on condition that it was [originally] surrounded for living purposes, i.e. the town was first inhabited and only then surrounded by a wall. The rule is that generally a town is surrounded for living purposes and a stronghold is not (see further in Siman 401).
ט אִם הוּא סָפֵק אִם הוּבָא מִחוּץ לַתְּחוּם, אָסוּר; וְדַוְקָא בְּעַכּוּ"ם שֶׁאֵינוֹ שָׁרוּי עִמּוֹ בָּעִיר, אֲבָל עַכּוּ"ם הַשָּׁרוּי עִמּוֹ בָּעִיר, וּפֵרוֹת הַמְצוּיִים בָּעִיר, אֵין לָחוּשׁ מִסָפֵק; וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ לָעַכּוּ"ם שְׁנֵי בָּתִּים, וְאֶחָד מֵהֶם בְּתוֹךְ הַתְּחוּם, תּוֹלִין לְהָקֵל וּמֻתָּר לֶאֱכֹל אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁהוּבָא בִּשְׁבִילוֹ.
9 If one is in doubt whether the item was brought from outside the Techum, it is prohibited to use. This applies to a Gentile who is from out of town but a local Gentile and local fruit one need not be concerned when in doubt. Even when the Gentile has two homes, one local and one outside the Techum, we are lenient and say that the fruit is local and even the person they were brought for may eat them.
י עַכּוּ"ם שֶׁמִּלֵּא מַיִם לִבְהֶמְתּוֹ מִבּוֹר שֶׁהוּא רְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם בְּהֶמְתּוֹ; וְהוּא שֶׁאֵין הָעַכּוּ"ם מַכִּירוֹ, דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ; וְאִם מִלֵּא לְצֹרֶךְ בֶּהֱמַת יִשְׂרָאֵל, אָסוּר בְּכָל מִינֵי תַּשְׁמִישׁ אֲפִלּוּ יִשְׂרָאֵל אַחֵר; וְאִם מִלֵּא מִבּוֹר רְשׁוּת הַיָּחִיד לְכַרְמְלִית, מֻתָּר לְאַחַר שֶׁלֹּא מִלֵּא בִּשְׁבִילוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ מְקִלִּין וְאוֹמְרִים דְּאַף אִם הוּבָא דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים לְצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל, מֻתָּר לְאָדָם לִשְׁתּוֹת מֵהֶם הוֹאִיל וְאֶפְשָׁר לֵילֵךְ שָׁם וְלִשְׁתּוֹת (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם); וְיֵשׁ מַתִּירִין אַף לְכַתְּחִלָּה (כָּל בּוֹ); וְכֵן נָהֲגוּ הֶתֵּר לוֹמַר אַף לְכַתְּחִלָּה לְעַכּוּ"ם לְהָבִיא שֵׁכָר, אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים, דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית אוֹ בְּלֹא עֵרוּב, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהַחְמִיר בַּדָּבָר מִכָּל מָקוֹם אֵין לִמְחוֹת בְּיַד הַמְקִלִּין לְצֹרֶךְ שַׁבָּת וּבִשְׁעַת הַדַּחַק, דְּהָא יֵשׁ לְהָקֵל בַּאֲמִירָה לְעַכּוּ"ם לְצֹרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר סי' ש"ז וְכָל שֶׁכֵּן בִּכְהַאי גַּוְנָא.
10 A Gentile who drew water for his animal from a waterhole, which is from a private domain to a public domain, a Jew may give his animal to drink from that water provided that the Gentile is not acquainted with the Jew, thus waiving the concern lest he draws more for him. If he drew water for a Jew’s animal the water is totally prohibited even for other Jews. If he drew from a waterhole which is from a private domain to a Carmelis it is permitted for a person it was not drawn for. Rema: There are those who are lenient and say that even if the water was carried through a public domain for a Jew one may drink the water, because one is able to go and drink the water in the waterhole. (Tur in the name of Rabbeinu Tam). There are those who permit this lechatchila (Kol Bo). People are indeed accustomed to instructing a Gentile to bring beer and other items via a Carmelis or when there is no Eiruv. Even though people should be stringent, nevertheless one need not reprimand those that are lenient for the sake of Shabbos or when in dire circumstances, because one ought to be lenient with regards to instructing a Gentile when necessary, as was explained in Siman 307 and all the more so in this case.
יא לִקֵּט עַכּוּ"ם עֲשָׂבִים לְצֹרֶךְ בְּהֶמְתּוֹ, אִם אֵינוֹ מַכִּירוֹ, מַאֲכִיל אַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל, שֶׁעוֹמֵד בְּפָנֶיהָ בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא תּוּכַל לִנְטוֹת אֶלָּא דֶּרֶךְ שָׁם; דְּאִלּוּ לְהַעֲמִידָם עֲלֵיהֶן, אָסוּר דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יִטֹּל בְּיָדוֹ וְיַאֲכִילֶנָּה, וְהֵם מֻקְצִים. אֲבָל אִם מַכִּירוֹ, אָסוּר. וְכֵן בְּכָל דָּבָר דְּאִכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ; אֲבָל בְּדָבָר דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ שֶׁמָּא יַרְבֶּה בִּשְׁבִילוֹ, כְּגוֹן שֶׁהִדְלִיק נֵר לְעַצְמוֹ אוֹ עָשָׂה כֶּבֶשׁ לִירֵד בּוֹ, שֶׁבְּנֵר אֶחָד וּבְכֶבֶשׁ אֶחָד יַסְפִּיק לַכֹּל, אֲפִלּוּ מַכִּירוֹ, מֻתָּר.
11 A Gentile who picked grass for his animal, a Jew that is not acquainted with him may feed his animal after the Gentile leaves by way of barring the animal’s way and preventing it from straying, thus guiding it to the grass. It is forbidden to lead the animal to the grass so that he should not come to lift the grass and feed it to the animal as the grass is Muktze. If he is acquainted with the Gentile it is forbidden. The same applies to all cases where it is possible to add for the Jew, but when there is no reason to be concerned that the Gentile will add for him, for example he lit a light for himself or he made a ramp to descend, because one light or one ramp is adequate for all and therefore even if he knows him it is permitted.
יב אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַכִּירוֹ, אִם אוֹמֵר בְּפֵרוּשׁ שֶׁלְּצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל הוּא עוֹשֶׂה, אוֹ אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן, וּמַעֲשָׂיו מוֹכִיחִים שֶׁלְּצֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה, כְּגוֹן שֶׁהִדְלִיק נֵר בְּבַיִת שֶׁיִּשְׂרָאֵל בּוֹ וְהָלַךְ לוֹ הָעַכּוּ"ם, אָסוּר.
12 Even when the Gentile is not acquainted with the Jew if he says that he is doing it for the Jew, or even when he does not say anything but his actions attest that his intentions are for the Jew, for example, he lights a candle in a Jew’s presence and leaves, it is prohibited to benefit from it.
יג אִם לִקֵּט עַכּוּ"ם וְהֶאֱכִיל לְבֶהֱמַת יִשְׂרָאֵל, אֵין צָרִיךְ לִמְחוֹת בְּיָדוֹ, לְפִי שָׁעָה; אֲבָל אִם רָגִיל בְּכָךְ, צָרִיךְ לִמְחוֹת.
13 One need not prevent a Gentile from picking grass to feed a Jew’s animal if it is on a one time basis, but if he does so regularly one must protest.
יד עָשָׂה אֵינוֹ יְהוּדִי בְּשַׁבָּת אָרוֹן אוֹ קֶבֶר לְעַצְמוֹ, מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לִקָּבֵר בּוֹ; וְאִם עֲשָׂאוֹ בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, לֹא יִקָּבֵר בּוֹ עוֹלָמִית. וְדַוְקָא שֶׁהַקֶּבֶר בְּפַרְהֶסְיָא, וְהָאָרוֹן עַל גַּבָּיו, שֶׁהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁנַּעֲשָׂה לִפְלוֹנִי יִשְׂרָאֵל; אֲבָל אִם הוּא בְּצִנְעָה, מֻתָּר לִקָּבֵר בּוֹ לָעֶרֶב, בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ. וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהוּא בְּפַרְהֶסְיָא, אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא לְאוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל שֶׁנַּעֲשָׂה בִּשְׁבִילוֹ, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל אַחֵר, מֻתָּר; וְהוּא שֶׁיַּמְתִּין בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ.
14 If a Gentile produced a casket or dug a grave for himself on Shabbos, a Jew may be buried within. If he did it for a Jew, the Jew may never be buried there. This is only when the grave is in public and the casket is above it, because everyone knows that it was intended for a Jew. If it is in private, one may be buried there after Shabbos Bich’dei sheya’asu. Even when it is in public it is only prohibited for the Jew it was fashioned or dug for, but another Jew may be buried there after Shabbos Bich’dei sheya’asu.
טו עַכּוּ"ם שֶׁהֵבִיא בְּשַׁבָּת חֲלִילִין (פי' כְּלִי כְּגוֹן חֲלִילִים שֶׁקוֹלָם מְעוֹרֵר הַבְּכִי) לִסְפֹּד בָּהֶם יִשְׂרָאֵל, לֹא יִסְפֹּד בָּהֶם לֹא הוּא וְלֹא אֲחֵרִים עַד שֶׁיַּמְתִּין לָעֶרֶב בִּכְדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ מִמָּקוֹם קָרוֹב; וְאִם יָדַע בְּוַדַּאי שֶׁמִּמָּקוֹם פְּלוֹנִי הֱבִיאוֹ בְּשַׁבָּת, יַמְתִּין לָעֶרֶב כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ מֵאוֹתוֹ מָקוֹם, וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִים בֵּין לוֹ וּבֵין לַאֲחֵרִים; וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁהֱבִיאָם דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל אִם לֹא הֱבִיאָם אֶלָּא דֶּרֶךְ כַּרְמְלִית, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה בָּהֶם אִסוּר תּוֹרָה אֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין כְּדֵי שֶׁיָּבוֹאוּ אֶלָּא מֻתָּרִים לָעֶרֶב מִיָּד.
15 A flute that was brought by a Gentile on Shabbos for a Jew to lament with, may not be used by the one it was brought for or by anyone else for the time it takes after nightfall to bring them from a nearby location. If one knows where they were brought from, one must wait the time it takes to bring from that place and then he and others may use them. This is when they were carried through a Reshus Harabim, but when they were only carried through a Carmelis, given that an issur de’Oraissa was not violated, one need not wait until they are brought from a nearby location and one may use them right after Shabbos.
טז סָפֵק אִם הוּבְאוּ מִחוּץ לַתְּחוּם אוֹ מִתּוֹךְ הַתְּחוּם, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא מִחוּץ לַתְּחוּם הוּבְאוּ.
16 If there is doubt whether they were brought from outside of the Techum or from within the Techum, we suspect that they were brought from outside the Techum.