Siman 330
Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.
א יוֹלֶדֶת הִיא כְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ הַשַּׁבָּת לְכָל מַה שֶּׁצְּרִיכָה; קוֹרְאִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמְיַלְּדִין אוֹתָהּ, וּמַדְלִיקִין לָהּ נֵר אֲפִלּוּ הִיא סוּמָא; וּמִכָּל מָקוֹם בְּכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לְשַׁנּוֹת מְשַׁנִּין, כְּגוֹן אִם צְרִיכִים לְהָבִיא לָהּ כְּלִי מְבִיאָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ תָּלוּי בִּשְׂעָרָהּ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
1 A woman giving birth is treated as a dangerously ill person and Shabbat is desecrated for everything that she needs. We call a midwife from place to place. We help (her) give birth and light a candle for her, even if she is blind. In any event, that which can be done slightly differently is done differently. For example, if she needs an object brought to her, her friend can bring it tied to her hair, etc.
ב עַכּוּ"ם אֵין מְיַלְּדִין אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ חִלּוּל שַׁבָּת.
2 We do not help a non-Jew give birth on Shabbat, even by doing something that involves no desecration of Shabbat.
ג נִקְרֵאת יוֹלֶדֶת, לְחַלֵּל עָלֶיהָ שַׁבָּת, מִשֶּׁתֵּשֵׁב עַל הַמַּשְׁבֵּר, אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד, אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ נוֹשְׂאוֹת אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לַהֲלֹךְ, כֵּיוָן שֶׁנִּרְאֶה אֶחָד מֵאֵלּוּ מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת.
3 She is considered in childbirth regarding desecration of Shabbat if she is sitting on the "crisis chair," or if blood is flowing, or if her friends must lift her by her arms because she cannot walk. If one of these signs appears, we desecrate the Shabbat for her.
ד כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אֲפִלּוּ אָמְרָה אֵינָהּ צְרִיכָה מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת; מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד ז', אָמְרָה: אֵינָהּ צְרִיכָה, אֵין מְחַלְּלִין; מִכָּאן וָאֵילָךְ אֲפִלּוּ אָמְרָה: צְרִיכָה אֲנִי, אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ, אֶלָּא הֲרֵי הִיא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה.
4 All three days [after childbirth], even if she says that it is not necessary, we desecrate the Shabbat for her. From day three to day seven, if she says it isn't necessary, we don't desecrate. From seven on, even if she says it is necessary, we don't desecrate; rather, until day thirty, she is treated as a non-endangered sick person.
ה הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וּמֵתָה, מְבִיאִין סַכִּין בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְקוֹרְעִים בִּטְנָהּ וּמוֹצִיאִין הַוָּלָד שֶׁמָּא יִמָּצֵא חַי. הַגָּה: וּמַה שֶּׁאֵין נוֹהֲגִין עַכְשָׁו כֵּן אֲפִלּוּ בַּחֹל, מִשּׁוּם דְּאֵין בְּקִיאִין בְּמִיתַת הָאֵם בְּקָרוֹב כָּל כָּךְ שֶׁאֶפְשָׁר לַוָּלָד לִחְיוֹת (אִסוּר וְהֶתֵּר).
5 If she dies while in labor, we bring a knife even through the public domain on Shabbat and cut open her stomach to remove the fetus, in case it is found to be alive. Rema: We do not even do this on weekdays because we are not skilled at identifying the mother's death soon enough such that it is possible that fetus can be alive (Issur v'Heter).
ו עוֹשִׂין מְדוּרָה לַיּוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וַאֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז. וְאִם מֻתָּרִים אֲחֵרִים לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה עַיֵּן לְעֵיל סי' רע"ו.
6 We make a fire for the mother until thirty days after childbirth, even in the summer. (Regarding whether others are allowed to warm themselves by this fire, see chapter 276.)
ז הַוָּלָד שֶׁנּוֹלַד עוֹשִׂין לוֹ כָּל צְרָכָיו וּמַרְחִיצִין אוֹתוֹ וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ, וְטוֹמְנִין הַשִּׁלְיָא כְּדֵי שֶׁיֵּחַם הַוָּלָד, וְחוֹתְכִים אֶת הַטַּבּוּר; וְהָנֵי מִלֵּי בְּנוֹלַד לְט' אוֹ לְז', אֲבָל נוֹלַד לַח' אוֹ סָפֵק בֶּן ז' אוֹ בֶּן ח', אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶלָּא אִם כֵּן גָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו.
7 For the newborn, we take care of all of his needs. We wash him, salt him, hide the placenta so that the child will be warm, and cut the umbilical cord. This is for a nine-month or a seven-month infant, but for an eight-month infant or possibly seven and possibly eight, we do not desecrate the Shabbat unless he has grown hair and nails.
ח נוֹלַד לח', אוֹ סָפֵק בֶּן ז' בֶּן ח', שֶׁלֹּא גָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ, אֲבָל אִמּוֹ שׁוֹחָה עָלָיו וּמֵינִיקָתוֹ מִפְּנֵי צַעַר הֶחָלָב שֶׁמְּצַעֲרָהּ; וְכֵן הִיא בְּעַצְמָהּ יְכוֹלָה לְהוֹצִיא בְּיָדָהּ הֶחָלָב הַמְצַעֵר אוֹתָהּ.
8 If the infant was born after an eight-month pregnancy or after a pregnancy which may be either seven or eight months and he does not have grown hair or nails, it is forbidden to carry him. His mother leans over him and breastfeeds him because the milk pains her. She can also use her hand to release the milk that pains her.
ט מְיַשְּׁרִים אֶבְרֵי הַוָּלָד שֶׁנִּתְפָּרְקוּ מֵחֲמַת צַעַר הַלֵּדָה.
9 We set an infant's limbs straight if they were broken because of the pain of childbirth.
י מֻתָּר לְכָרְכוֹ בִּבְגָדָיו שֶׁלֹּא יִתְעַקְּמוּ אֵיבָרָיו.
10 It is permitted to swaddle the infant in clothes so that his limbs will not be crooked.
יא אִם נָפְלָה עָרְלַת גָּרוֹן הַוָּלָד, מֻתָּר לָשׂוּם אֶצְבַּע לְתוֹךְ פִּיו וּלְסַלֵּק הָעָרְלָה לִמְקוֹמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁפְּעָמִים שֶׁמֵּקִיא.
11 If the esophagus of the infant falls, it is permitted to put a hand in his throat and put it back in place even if this may induce vomiting.