Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 442

Siman 442

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ, עוֹבְרִים עָלָיו מִשּׁוּם בַּל יֵרָאֶה (שְׁמוֹת יג, ז) וּבַל יִמָּצֵא (שְׁמוֹת יב, יט) כְּגוֹן הַמּוֹרְיָס וְכוּתָח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמַּדִּי וְכָל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ מִדְּבָרִים הַנֶּאֱכָלִים. אֲבָל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּעֲרֹבֶת חָמֵץ וְאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה, מֻתָּר לְקַיְּמוֹ בְּפֶסַח; כְּגוֹן עֲרֵבַת הָעַבְדָּנִין שֶׁנָּתַן לְתוֹכוֹ קֶמַח וְעוֹרוֹת, אֲפִלּוּ נְתָנָן שָׁעָה אַחַת קֹדֶם הַבִּעוּר הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְקַיְּמוֹ. וְאִם לֹא נָתַן הָעוֹרוֹת, וְנָתַן הַקֶּמַח קֹדֶם ג' יָמִים לִשְׁעַת הַבִּעוּר, מֻתָּר לְקַיְּמוֹ שֶׁהֲרֵי נִפְסַד וְהִבְאִישׁ; תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, חַיָּב לְבַעֵר. וְכֵן הַקִּילוֹר וְהָרְטִיָּה וְהָאִסְפַּלְנִית והתריאק "ה שֶׁנָּתַן לְתוֹכָן חָמֵץ, מֻתָּר לְקַיְּמָן בְּפֶסַח שֶׁהֲרֵי נִפְסַד צוּרַת הֶחָמֵץ.
1 The law of mixtures containing ḥametz, consisting of 11 סעיפים: A mixture containing ḥametz is subject to the prohibitions of “it shall not be seen nor found”, such as muryas, Babylonian kutach, Median beer, and similar items that are edible. However, anything that contains a mixture of ḥametz but is unfit for consumption may be kept during Pesaḥ—for example, a tanners’ vat into which flour and hides were placed: even if they were added one hour before the time of removal, it is permitted to keep it. If the hides were not added, but the flour was placed there three days before the time of removal, it is permitted to keep it, since it has spoiled and become putrid within three days; if it spoiled within three days, one is obligated to remove it. Likewise, eye salves, bandages, medicinal plasters, and theriaca into which ḥametz was mixed may be kept during Pesaḥ, since the form of the ḥametz has deteriorated.
ב הַפַּת עַצְמָהּ שֶׁעִפְּשָׁה וְנִפְסְלָה מִלֶּאֱכֹל הַכֶּלֶב, וּמְלּוּגְמָא שֶׁנִּסְרְחָה, אֵינוֹ חַיָּב לְבַעֵר.
2 Bread itself that has become moldy and unfit even for a dog’s consumption, or a medicinal paste that has spoiled, does not require removal.
ג בְּגָדִים שֶׁכִּבְּסוּ אוֹתָם בַּחֲלֵב חִטָּה, וְכֵן נְיָרוֹת שֶׁדִּבְּקוּ אוֹתָם בֶּחָמֵץ וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, מֻתָּר לְקַיְּמָן בְּפֶסַח שֶׁאֵין צוּרַת הֶחָמֵץ עוֹמֶדֶת. הַגָּה: וְלָכֵן מֻתָּר לְדַבֵּק נְיָרוֹת בְּחַלּוֹן תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים לַפֶּסַח; וְיֵשׁ מַחְמִירִים אִם נִרְאֶה מִבַּחוּץ (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן קי"ז וּפְסָקָיו סִימָן קמ"ט וּמַהֲרִי"ו).
3 Garments that were washed with wheat starch, and papers that were glued with ḥametz, and similar items, may be kept during Pesaḥ, since the form of the ḥametz is no longer present. Rema: Therefore, it is permitted to paste papers onto a window within thirty days before Pesaḥ; some are stringent if it is visible from the outside.
ד דָּבָר שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ חָמֵץ וְאֵינוֹ מַאֲכַל אָדָם כְּלָל אוֹ שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל כָּל אָדָם, כְּגוֹן התריאק "ה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְקַיְּמוֹ אָסוּר לְאָכְלוֹ עַד אַחַר הַפֶּסַח, וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ מִן הֶחָמֵץ אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא, הֲרֵי זֶה אָסוּר לְאָכְלוֹ. הַגָּה: וּלְקַמָּן סִימָן תמ"ז סָעִיף ד' בַּהַגָּה יִתְבָּאֵר דְּיֵשׁ חוֹלְקִים וּמַתִּירִים אִם נִתְבַּטֵּל קֹדֶם הַפֶּסַח, וְהָכִי קַיְמָא לָן.
4 Anything into which ḥametz was mixed but is not food for humans at all, or not food for everyone—such as theriaca and the like—even though it may be kept, is forbidden to eat until after Pesaḥ; even if it contains only the slightest amount of ḥametz, it is forbidden to eat. Rema: Later (Siman 447:4) it will be explained that some disagree and permit it if it was nullified before Pesaḥ, and this is the accepted ruling.
ה שֵׁכָר שֶׁעוֹשִׂים מֵחִטִּים וּשְׂעוֹרִים חַיָּבִים לְבַעֲרוֹ. וְכֵן אִם הֶעֱמִיד גְּבִינוֹת בַּחֲלָא מִשֵּׁכַר שְׂעוֹרִים אוֹ חִטִּים, חַיָּב לְבַעֲרָם.
5 Beer made from wheat or barley must be removed; likewise, if cheeses were set using vinegar made from barley or wheat beer, they must be removed.
ו נָהֲגוּ לְגָרֵר הַכְּתָלִים וְהַכִּסְאוֹת שֶׁנָּגַע בָּהֶם חָמֵץ, וְיֵשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ. וְאִם יֵשׁ חָמֵץ בְּסֶדֶק, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְחַטֵּט אַחֲרָיו, יָטִיחַ עָלָיו מְעַט טִיט.
6 It is customary to scrape the walls and chairs that came into contact with ḥametz, and there is basis for this practice; if there is ḥametz in a crack that one cannot reach, one should plaster a bit of clay over it.
ז בָּצֵק שֶׁבְּסִדְקֵי עֲרֵבָה, אִם יֵשׁ כַּזַּיִת בְּמָקוֹם אֶחָד חַיָּב לְבַעֵר; וְאִם לָאו, אִם הָיָה עָשׂוּי לְחַזֵּק בּוֹ שִׁבְרֵי הָעֲרֵבָה אוֹ לִסְתֹּם בּוֹ נֶקֶב, בָּטֵל בְּמִעוּטוֹ; וְאִם לָאו, חַיָּב לְבַעֵר.
7 Dough found in cracks of a kneading trough: if there is an olive-sized amount (kezayit) in one place, one must remove it; if not, then if it was placed there to strengthen the trough or to seal a hole, it is nullified by its smallness; otherwise, it must be removed.
ח הָיוּ בּוֹ שְׁנֵי חֲצָאֵי זֵיתִים בְּב' מְקוֹמוֹת וְחוּט שֶׁל בָּצֵק בֵּינֵיהֶם, רוֹאִים כָּל שֶׁאִלּוּ יִנָּטֵל הַחוּט נִטָּלִין עִמּוֹ, חַיָּב לְבַעֵר; וְאִם לָאו, אֵינוֹ צָרִיךְ לְבַעֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּעֲרֵבָה, אֲבָל בַּבַּיִת אַף עַל פִּי שֶׁאִם יִנָּטֵל הַחוּט אֵין נִטָּלִין עִמּוֹ, חַיָּב לְבַעֵר מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים מְקַבֵּץ אוֹתָם. הָיָה חֲצִי זַיִת בַּבַּיִת וַחֲצִי זַיִת בַּעֲלִיָּה, חֲצִי זַיִת בַּבַּיִת וַחֲצִי זַיִת בְּאַכְסַדְרָה, חֲצִי זַיִת בְּבַיִת זֶה וְחֵצִי זַיִת בְּבַיִת שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ, הוֹאִיל וְאֵלּוּ הַחֲצָאֵי זֵיתִים דְּבוּקִים בַּכְּתָלִים אוֹ בַּקּוֹרוֹת אוֹ בַּקַּרְקָעוֹת אֵינוֹ חַיָּב לְבַעֵר אֶלָּא מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ.
8 If there are two half-kezayit amounts in two places with a string of dough between them, we consider: if removing the string would cause them to be taken together, one must remove them; otherwise, one need not. This applies to a trough; however, in a house, even if removing the string would not take them together, one must remove them, because sometimes one gathers them. If there is half a kezayit in the house and half a kezayit in the upper story, or half in the house and half in a portico, or half in one house and half in an inner house—since these halves are attached to walls, beams, or floors, one is not obligated to remove them, but nullifies them in his heart and that suffices.
ט חָמֵץ שֶׁנִּתְעַפֵּשׁ קֹדֶם זְמַן אִסוּרוֹ וְנִפְסַל מֵאֲכִילַת הַכֶּלֶב, אוֹ שֶׁשְּׂרָפוֹ בָּאֵשׁ קֹדֶם זְמַנּוֹ (רַ"ן) וְנֶחְרַךְ עַד שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְכֶלֶב, אוֹ שֶׁיִּחֲדוֹ לִישִׁיבָה וְטָח אוֹתוֹ בַּטִּיט, מֻתָּר לְקַיְּמוֹ בְּפֶסַח.
9 Ḥametz that became moldy before its prohibition time and became unfit for a dog’s consumption, or that was burned (before its time) and charred until it is unfit for a dog, or that was designated for sitting and plastered with clay—may be kept during Pesaḥ.
י דְּיוֹ שֶׁהוּא מְבֻשָּׁל בְּשֵׁכַר שְׂעוֹרִים, מֻתָּר לִכְתֹּב בּוֹ.
10 Ink that was cooked with barley beer is permitted for writing.
יא עֲרֵבוֹת שֶׁלָּשִׁין בָּהֶן חָמֵץ, אֵין לִסְמֹךְ עַל מַה שֶּׁרוֹחֲצִים אוֹתָן בְּחַמִּין וּמְנַקְּרִין הֶחָמֵץ מֵהֶן; כִּי אִי אֶפְשָׁר לְנַקְּרָן שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בָּהֶן בֵּין הַכֹּל כַּזַּיִת, וְהַכְּלִי מְצָרְפוֹ; וְצָרִיךְ לִתְּנָן בְּמַתָּנָה לְאֵינוֹ יְהוּדִי עַד לְאַחַר הַפֶּסַח, אוֹ לְטוּחָן בַּטִּיט. וְהוּא הַדִּין לְבָצֵק שֶׁבִּכְלֵי נְסָרִים שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ. הַגָּה: וְטוֹב לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּכֵּלִים שֶׁמַּשְׁהִין בָּהֶם קֶמַח כָּל הַשָּׁנָה (מַהֲרִי"ו), וְכֵן בַּכֵּלִים שֶׁמַּנִּיחִים בָּהֶם פַּת כָּל הַשָּׁנָה. וּמַפָּה שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת עַל שַׂק קֶמַח, לֹא מְהָנֵי לָהּ נִעוּר וּצְרִיכָה כִּבּוּס כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עָלֶיהָ בְּפֶסַח (מַהֲרִי"ל).
11 Kneading troughs in which ḥametz dough is kneaded—one should not rely on washing them with hot water and scraping out the ḥametz, because it is impossible to clean them so that a total of a kezayit does not remain, and the vessel combines it; therefore, one must give them as a gift to a non-Jew until after Pesaḥ or plaster them with clay. The same applies to dough in wooden vessels that cannot be removed. Rema: It is good to do this for all vessels in which flour is kept throughout the year (Mahariv), and likewise for vessels in which bread is kept all year; and a cloth that was placed on a sack of flour—shaking it is not sufficient, and it requires washing in order to use it during Pesaḥ (Maharil).
Previous ChapterNext Chapter