Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 467

Siman 467

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א דָּגָן שֶׁנִּטְבַּע בַּנָּהָר אוֹ שֶׁנָּפַל עָלָיו מַיִם, כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לְאָכְלוֹ כָּךְ אָסוּר לְקַיְּמוֹ, אֶלָּא מוֹכְרוֹ לְיִשְׂרָאֵל וּמוֹדִיעוֹ, כְּדֵי שֶׁיֹּאכְלֶנּוּ קֹדֶם הַפֶּסַח; וְאִם מְכָרוֹ לְעַכּוּ"ם קֹדֶם פֶּסַח, מוֹכֵר מְעַט לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי שֶׁיִּכְלֶה קֹדֶם הַפֶּסַח, שֶׁמָּא יַחֲזֹר הָאֵינוֹ יְהוּדִי וְיִמְכְּרֶנּוּ לְיִשְׂרָאֵל.

1 Laws of wheat upon which water fell, and a cooked dish in which a wheat kernel was found. Contains 16 sections Grain that was submerged in a river or upon which water fell — just as it is forbidden to eat it, so too it is forbidden to keep it. Rather one sells it to a Jew and informs him so that he eats it before Passover. If he sold it to a non-Jew before Passover, he sells a little to each one so that it will be consumed before Passover, lest the non-Jew resell it to a Jew.

ב הַגָּה: וְלָכֵן יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ מַיִם אוֹ גְּשָׁמִים מְזַלְּפִים עַל הַחִטִּים, כִּי אָז אֲפִלּוּ לֹא נִתְבַּקְּעוּ, אֲסוּרוֹת. דָּגָן זֶה שֶׁנִּטְבַּע בַּנָּהָר אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְבַּקַּע, אָסוּר דְּכֵיוָן דְּמִינַח נַיְחֵי אָתֵי לִידֵי חִמּוּץ. הַגָּה: וְדָגָן שֶׁהָיָה מֻנָּח בָּעֲלִיָּה וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים דֶּרֶךְ הַגַּג בִּקְצָת הַמְּקוֹמוֹת וְנִתְלַחְלְחוּ, אוֹתָן שֶׁנִּתְלַחְלְחוּ אֲסוּרוֹת, אֲבָל שְׁאָר מְקוֹמוֹת מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתָן מִכֹּחַ סְפֵק סְפֵיקָא, שֶׁמָּא לֹא יָרְדוּ עֲלֵיהֶם גְּשָׁמִים, וְאִם תִּמְצֵי לוֹמַר יָרְדוּ, שֶׁמָּא לֹא נִתְחַמְּצוּ; אֲבָל לְאָכְלָן בְּפֶסַח אָסוּר, וְלֹא מְהָנֵי סְפֵק סְפֵיקָא (אָגוּר וְכָל בּוֹ).

2 Such grain that was submerged in a river or upon which water fell — even if it did not split open — is forbidden, since when it rests undisturbed it comes to leavening. Rema: Therefore one should be careful that water or drizzling rain not come upon wheat, for then even if the kernels did not split open they are forbidden. Grain that was stored in an attic and rain came through the roof in some places and moistened it — those that became moist are forbidden, but the rest may be kept on account of a double doubt: perhaps the rain did not fall on them, and even if it did, perhaps they did not become leavened. But to eat them on Passover is forbidden, and a double doubt does not help for that.

ג חִטִּים שֶׁבָּאוּ בַּסְפִינָה, אִם הֵם יְבֵשׁוֹת וְקָשׁוֹת וְלֹא נִשְׁתַּנָּה מַרְאֵיהֶן, אַחְזוּקֵי אִסוּרָא לֹא מְחַזְּקִינָן.

3 Wheat that came by ship — if it is dry and hard and its appearance has not changed, we do not presume it to be forbidden.

ד שָׁנָה שֶׁרַבּוּ גְּשָׁמִים וְיָרְדוּ עַל עֲרֵמוֹת שֶׁבַּשָּׂדוֹת עַד שֶׁהָיוּ קְצָת מֵהַשִּׁבֳּלִים שֶׁעַל הָעֲרֵמוֹת מַעֲלִים צְמָחִים, אֵין חוֹשְׁשִׁין לִסְתָם חִטִּים שֶׁל אוֹתָהּ שָׁנָה.

4 In a year when rains were plentiful and fell on stacks in the fields such that some of the stalks on top of the stacks sprouted — we have no concern about ordinary wheat of that year.

ה דָּגָן שֶׁבִּמְחֻבָּר שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִינִיקָה, כְּמָאן דְּמָנַח בְּכַדָּא דָּמִי וּמְקַבֵּל חִמּוּץ אִם יָרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים.

5 Grain still attached to the ground that dried out completely and no longer needs moisture is considered as if resting in a barrel, and becomes leavened if rain falls on it.

ו חִטִּים שֶׁנִּמְצְאוּ בָּהֶם מְבֻקָּעוֹת, אוֹתָן שֶׁאֵינָן מְבֻקָּעוֹת מֻתָּרוֹת, מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר מָצוּי שֶׁבִּשְׁעַת גְּשָׁמִים עֶלְיוֹנוֹת הַגָּדִישׁ וְתַחְתִּיתוֹ מִתְחַמֵּץ וּמִתְבַּקֵּעַ, וְאֵין הַמַּיִם נוֹגְעִים בְּאֶמְצָעִיתוֹ כְּלָל.

6 Wheat kernels among which some split ones are found — those that are not split are permitted, since it is common for the top and bottom of a stack to become leavened and split during rain while the water does not touch the middle at all.

ז יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ בּוֹרוֹת מְלֵאִים חִטִּים, וְחוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא יֵשׁ בְּקַרְקָעִית הַבּוֹר וּבְקִירוֹתָיו חִטִּים מְבֻקָּעִים מִלַּחוּת הַבּוֹר וְהָאָרֶץ, בְּבִטּוּל בְּעָלְמָא סַגֵּי וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן תל"ו סָעִיף א'.

7 A Jew who has pits full of wheat and is concerned there may be split kernels at the bottom and sides of the pit from the moisture of the pit and the earth — mere nullification suffices. (See above Siman 436, section 1.)

ח דְּבַשׁ שֶׁל אֵינוֹ יְהוּדִי, אֵין מַחֲזִיקִים בּוֹ אִסוּר וְאוֹכְלִים אוֹתוֹ בְּפֶסַח. הַגָּה: מִיהוּ יֵשׁ מַחְמִירִין (מָרְדְּכַי פֶּרֶק כָּל שָׁעָה וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ד). וְהַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דְּבַשׁ רַק אוֹתוֹ שֶׁמְּבִיאִים בְּחָבִיּוֹת מִן הַכַּוֶּרֶת שֶׁעוֹשִׂין מִמֶּנּוּ מַשְׁקֶה שֶׁקּוֹרִין מע"ד, וּתְאֵנִים יְבֵשִׁים וַעֲנָבִים יְבֵשִׁים שֶׁקּוֹרִין רוזינ"י גְּדוֹלִים אוֹ קְטַנִּים, תָּלוּי בְּמִנְהַג הַמְּקוֹמוֹת, כִּי יֵשׁ מַחְמִירִים שֶׁלֹּא לְאָכְלָן וְיֵשׁ מְקִלִּין; וְלָכֵן נָהֲגוּ בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוּם פֵּרוֹת יְבֵשִׁים, אִם לֹא שֶׁיָּדוּעַ שֶׁנִּתְיַבְּשׁוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁאֵין לָחוּשׁ לְחָמֵץ. וְצוּקֶר אָסוּר לְאָכְלוֹ, אֲפִלּוּ לְהַשְׁהוֹתוֹ אָסוּר (ת"ה סִימָן קי"ט). וּבְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן אוֹכְלִין פֵּרוֹת יְבֵשִׁים וצוק"ר קנדי"ל שֶׁאֵין בּוֹ חֲשַׁשׁ חִמּוּץ (מַהֲרִי"ל). וְהַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְכֹּם שֶׁקּוֹרִין זפרי"ן אוֹ נעגלי"ף (מַהֲרִי"ל), מִיהוּ אֵינָן אוֹסְרִין תַּעֲרָבְתָּן וְכֵן נִרְאֶה לִי.

8 Honey belonging to a non-Jew — we do not presume it to be forbidden and one may eat it on Passover. Rema: However some are stringent. The custom in these lands is to eat only honey brought in barrels from the hive used to make the drink called mead. Dried figs and dried grapes — whether large or small raisins — depends on local custom, as some are stringent not to eat them and some are lenient. Therefore the custom in these lands is to be stringent not to eat any dried fruits unless it is known they were dried in a way that raises no leavening concern. Sugar is forbidden to eat and even to keep. On the last day of Yom Tov one eats dried fruits and rock candy sugar which have no leavening concern. The custom in these lands is not to eat saffron called zafran or negelach. However they do not forbid their mixtures, and so it seems to me.

ט תַּבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל וְנִמְצְאוּ בּוֹ שְׂעוֹרִים אוֹ חִטִּים, אִם נִתְבַּקְּעוּ מַמָּשׁ הֲרֵי כָּל הַתַּבְשִׁיל אָסוּר; וְאִם לֹא נִתְבַּקְּעוּ מַמָּשׁ, הַתַּבְשִׁיל מֻתָּר, הַגָּה: וְאֵין הַמִּנְהָג כֵּן, אֶלָּא אוֹסְרִים הַכֹּל בְּמַשֶּׁהוּ אֲפִלּוּ לֹא נִתְבַּקְּעוּ, וְאוֹתָם חִטִּים אוֹ שְׂעוֹרִים שׂוֹרְפִים אוֹתָם.

9 A cooked dish that was cooked and wheat or barley kernels were found in it — if they actually split open, the entire dish is forbidden. If they did not actually split open, the dish is permitted. Rema: The custom is not so — rather everything is forbidden even in the smallest amount even if they did not split open, and those wheat or barley kernels are burned.

י תַּרְנְגֹלֶת מְבֻשֶּׁלֶת שֶׁנִּמְצָא בָּהּ בְּפֶסַח חִטָּה מְבֻקַּעַת, מֻתָּר לְמָכְרָהּ לְאֵינוֹ יְהוּדִי, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת יוֹתֵר בְּיֹקֶר בִּשְׁבִיל הַחִטָּה שֶׁנִּמְצֵאת בְּתוֹכָהּ. הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין לִשְׂרֹף הַכֹּל וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן תמ"ז (סָעִיף ג'). וְאִם נִמְצֵאת בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל פֶּסַח, מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתָהּ עַד אַחַר הַפֶּסַח.

10 A cooked chicken in which a split wheat kernel was found on Passover — it is permitted to sell it to a non-Jew since it does not sell for a higher price on account of the wheat found in it. Rema: In these lands the custom is to burn everything. And if it was found on the eighth day of Passover, it is permitted to keep it until after Passover.

יא אִם נִמְצֵאת חִטָּה בְּקוּעָה בְּעִסָה אוֹ בְּמַצָּה אֲפוּיָה, יָסִיר מִמֶּנָּה כְּדֵי נְטִילַת מָקוֹם, וְהַשְּׁאָר מֻתָּר. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר כָּל הָעִסָה אוֹ אוֹתָהּ מַצָּה; וְרָאוּי לָחוּשׁ לִדְבָרָיו אִם לֹא בִּמְקוֹם הֶפְסֵד מְרֻבֶּה אוֹ בִּשְׁעַת הַדַּחַק. הַגָּה: וְכֵן נוֹהֲגִין תּוֹךְ הַפֶּסַח לֶאֱסֹר אוֹתָהּ מַצָּה שֶׁנִּמְצָא בָּהּ הַחִטָּה וּמַתִּירִין אֶת הָאֲחֵרוֹת, בֵּין שֶׁנִּמְצָא בָּהּ אֲפוּיָה אוֹ חַיָּה, וְאַמְרִינָן כָּאן נִמְצֵאת כָּאן הָיְתָה; וְאִם נִמְצֵאת בָּעִסָּה, אוֹסְרִין כָּל הָעִסָּה; וְדַוְקָא תּוֹךְ הַפֶּסַח, אֲבָל קֹדֶם הַפֶּסַח אֵין אוֹסְרִין רַק כְּדֵי נְטִילָה, וְהָכֵי נָהוּג.

11 If a split wheat kernel was found in dough or in baked matzah — one removes from it the amount required for removal of the place and the rest is permitted. Some forbid the entire dough or that matzah, and it is proper to be concerned for their opinion except in case of great loss or pressing need. Rema: The custom during Passover is to forbid that matzah in which the wheat was found and to permit the others — whether it was found baked in or raw — and we say "here it was found, here it was," meaning it was always there. If it was found in the dough, the entire dough is forbidden. This applies only during Passover, but before Passover one only forbids the amount required for removal. Such is the custom.

יב אִם מִלְּגוּ (פֵּרוּשׁ שֶׁהִרְתִּיחוּהוּ בְּמַיִם לְהַעֲבִיר הַנּוֹצָה) תַּרְנְגֹלֶת וְאַחַר כָּךְ מָצְאוּ בַּמַּיִם גַּרְעִין חִטָּה בְּקוּעָה, אֲסוּרָה הַתַּרְנְגֹלֶת. וְאִם נִמְצֵאת חִטָּה בְּקוּעָה אוֹ לֶחֶם חָמֵץ בִּכְלִי שֶׁל מַיִם וְאֵין בּוֹ כְּדֵי לִתֵּן טַעַם, שֶׁהַמַּיִם צוֹנְנִים וּבִשְּׁלוּ בְּאוֹתָם מַיִם תַּבְשִׁיל אוֹ לָשׁוּ עִסָה, מֻתָּר; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר, אִם הוּא בְּתוֹךְ הַפֶּסַח. הַגָּה: וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר אֲפִלּוּ בִּמְלִיגַת תַּרְנְגוֹלִים, מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן שֶׁמָּא אַחַר כָּךְ נָפְלָה לְשָׁם (תא"ו נ"ה מח"ו וּמַהֲרִי"ב). וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר בִּשְׁאָר בָּשָׂר וּמַתִּיר בְּתַרְנְגֹלֶת מִכֹּחַ סְפֵק סְפֵיקָא (מָרְדְּכַי פֶּרֶק כָּל שָׁעָה). וּלְעִנְיַן מִנְהָג נִרְאֶה לֶאֱסֹר בִּשְׁאָר בָּשָׂר אוֹ בְּחִטָּה שְׁלֵמָה אֲפִלּוּ תַּרְנְגֹלֶת. וְדַוְקָא אִם נִמְלְגוּ הַתַּרְנְגוֹלִים, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיוּ הַמַּיִם חַמִּין, אֲבָל אִם הָיוּ צוֹנְנִין וְשָׁרוּ שָׁם הַתַּרְנְגוֹלִים, אֵין לֶאֱסֹר מִסְּפֵיקָא. וּבְמָקוֹם דְּאִכָּא לְמֵימַר שֶׁמָּא נִתְעַכֵּל הַחִטָּה בַּתַּרְנְגֹלֶת, כְּגוֹן שֶׁהִיא שְׁבוּרָה (מַהֲרִי"ב), אֲפִלּוּ בִּמְלִיגָה יֵשׁ לְהַתִּיר מִכֹּחַ סְפֵק סְפֵיקָא. מִיהוּ אִם נִתְעָרְבוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת וְיֵשׁ הֶפְסֵד מְרֻבֶּה וּמְנִיעַת שִׂמְחַת יוֹם טוֹב, יֵשׁ לְהָקֵל בְּכָל זֶה בִּסְפֵקַת אִסּוּר דְּרַבָּנָן שֶׁהוּא מַשֶּׁהוּ, וְיֵשׁ לְהַתִּיר שְׁאָר תַּבְשִׁילִין שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן תַּעֲרוֹבוֹת מֵאוֹתָהּ תַּבְשִׁיל שֶׁל הַבָּשָׂר שֶׁנִּשְׁרָה בְּמַיִם אוֹ נִמְלַג, כָּךְ נִרְאֶה לִי.

12 If a chicken was scalded — meaning boiled in water to remove the feathers — and afterward a split wheat kernel was found in the water, the chicken is forbidden. If a split wheat kernel or leavened bread was found in a vessel of cold water and there is not enough to impart flavor — since the water is cold — and one cooked a dish or kneaded dough with that water, it is permitted. Some forbid this if it occurred during Passover. Rema: Some permit even in the case of scalding chickens, since we say perhaps it fell there afterward. Some forbid in the case of other meat but permit in the case of chicken on account of a double doubt. Regarding the custom, it seems proper to forbid other meat or a whole wheat kernel even in chicken, specifically when the chickens were scalded meaning the water was hot — but if the water was cold and the chickens soaked there, one should not forbid on account of doubt. Where one can say the wheat was digested inside the chicken such as when it is broken, even in scalding there is reason to permit on account of double doubt. However if the mixtures became mixed together and there is great loss and it would prevent Yom Tov joy, one may be lenient in all this regarding doubt about a rabbinic prohibition which is the smallest amount, and one may permit other dishes that contain a mixture from that meat dish that soaked in the water or was scalded — so it seems to me.

יג אִם הִגְעִילוּ יוֹרָה מְחֻמֶּצֶת בַּת יוֹמָא וְיָרְדוּ הַמַּיִם הַמְחֻמָּצִים לְבוֹר בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, אָסוּר לִשְׁתּוֹת מֵימָיו בְּפֶסַח, בִּשְׁבִיל שֶׁנִּתְעָרְבוּ.

13 If one scalded a leavened pot that had been used that same day and the leavened water flowed into a cistern during Passover, it is forbidden to drink from the cistern during Passover since it became mixed in.

יד אִם נִמְצֵאת חִטָּה מְבֻקַּעַת בְּתַרְנְגֹלֶת קֹדֶם מְלִיחָה, דַּי בִּשְׁטִיפָה. וְאִם אַחַר מְלִיחָה, דַּי בִּקְלִיפָה; וְיֵשׁ מַחְמִירִין לוֹמַר שֶׁמַּעֲמִיק כָּל סְבִיבוֹתֶיהָ וְחוֹתֵךּ וּמַשְׁלִיךְ; וְאִם נִמְלְחוּ עִמָּהּ תַּרְנְגֹלוֹת אֲחֵרוֹת, קוֹלֵף אֶת כֻּלָּם. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִים לֶאֱסֹר כָּל מַה שֶּׁנִּמְלַח בְּיַחַד. אֲבָל הָעִקָּר לֶאֱסֹר אוֹתָהּ חֲתִיכָה כֻּלָּהּ שֶׁנִּמְצֵאת הַחִטָּה עָלֶיהָ, וּלְהַתִּיר הָאֲחֵרוֹת עַל יְדֵי קְלִיפָה קְצָת. וְאִם רוֹצֶה יוּכַל לִמְכֹּר הַכֹּל לְאֵינוֹ יְהוּדִי, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר (סִימָן תמ"ז) סָעִיף א', אַף עַל גַּב דְּאֵין נוֹהֲגִין כֵּן בִּשְׁאָר תַּעֲרוֹבוֹת חָמֵץ, כֵּן נִרְאֶה לִי.

14 If a split wheat kernel was found on a chicken before salting — washing suffices. If after salting — peeling suffices. Some are stringent to say one must cut deeply all around it and discard it. If other chickens were salted with it, one peels all of them. Rema: Some are stringent to forbid everything salted together, but the primary ruling is to forbid the entire piece on which the wheat was found and to permit the others through slight peeling. If one wishes, one may sell everything to a non-Jew as explained in Siman 447, section 1 — even though this is not the custom for other leavened mixtures, so it seems to me.

טו תַּרְנְגֹלֶת צְלוּיָה שֶׁנִּמְצֵאת בָּהּ חִטָּה מְבֻקַּעַת בְּתוֹךְ הַפֶּסַח, חוֹתֵךּ מְקוֹם פִּעְפּוּעוֹ, לְפִי אֹמֶד הַדַּעַת; וְיֵשׁ אוֹסְרִים אֶת כֻּלָּהּ, לְפִי שֶׁכְּשֶׁמְּהַפְּכִים הַשִּׁפּוּד מִתְפַּשֵּׁט הַטַּעַם בְּכָל הַתַּרְנְגֹלֶת; וְכֵן יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר כָּל הַתַּרְנְגֹלוֹת הַצְּלוּיוֹת עִמָּהּ בְּאוֹתָהּ שִׁפּוּד הַנּוֹגְעוֹת זוֹ בְּזוֹ, כִּי עַל יְדֵי הִפּוּךְ הַשִּׁפּוּד מִתְפַּשֵּׁט מִזּוֹ לְזוֹ.

15 A roasted chicken in which a split wheat kernel was found during Passover — one cuts away the area of its spread according to estimate. Some forbid the entire chicken since when the spit is turned the flavor spreads throughout the chicken. Some also forbid all the other chickens roasted on the same spit that were touching each other, since through the turning of the spit it spreads from one to another.

טז חִטָּה אוֹ שְׂעוֹרָה שֶׁנִּמְצֵאת בְּזֶפֶק הָעוֹף לְאַחַר שֶׁהִבְהֲבוּ אוֹתוֹ, הָעוֹף מֻתָּר וְהַחִטָּה וְהַשְּׂעוֹרָה צָרִיךְ לְשָׂרְפָם, דְּלֹא חֲשִׁיבֵי כִּמְעֻכָּלִים.

16 A wheat or barley kernel found in the crop of a bird after it was singed — the bird is permitted, but the wheat and barley must be burned since they are not considered fully digested.

Previous Chapter Next Chapter