Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 526

Siman 526

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א מֵת הַמֻּטָּל לְקָבְרוֹ, אִם הוּא בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן לֹא יִתְעַסְּקוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ יַסְרִיחַ וְאִי אֶפְשָׁר בַּעֲמָמִין, אֲבָל יִתְעַסְקוּ בּוֹ עֲמָמִין אֲפִלּוּ מֵת בּוֹ בַּיּוֹם וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ד"ש, וַאֲפִלּוּ אִם יְכוֹלִין לְהַשְׁהוֹתוֹ עַד לְמָחָר שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ; וְכָל זֶה בַּעֲשִׂיַּת קֶבֶר וְאָרוֹן וְתַכְרִיכִין, אֲבָל לְהַלְבִּישׁוֹ וּלְחַמֵּם לוֹ מַיִם לְטַהֲרוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ וּלְשׂוּמוֹ בַּקֶּבֶר, מֻתָּר עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל. הַגָּה: וְטוֹב לִזָּהֵר לְטַהֲרוֹ עַל יְדֵי קַשׁ עַל גַּב עוֹר אוֹ נֶסֶר, וְלֹא עַל יְדֵי סְדִינִים, שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי סְחִיטָה (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן פ"ב).
1 The laws of death on a holiday, 12 Seifim: If a dead body is waiting to be buried on the first day of a holiday (a Jew should not busy himself with it, even if it will smell and it is possible to use non-Jews, but) non-Jews can busy themselves with it, even if he died that day (and see above chapter 304), and even if they can wait until the next day when it will smell. This is all referring to making the (grave), the coffin, and the shrouds. However, dressing him, heating water to purify him, and taking it out to put it in the grave is permitted even for a Jew. Rema: And it is best to be careful to purify him over a straw, leather, or wood, and not over sheets, lest one come to [transgress the prohibition of] wringing (Trumat Hadeshen chapter 82).
ב מֵת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן אָסוּר לַהֲלִינוֹ עַד יוֹם טוֹב שֵׁנִי כְּדֵי שֶׁיִּתְעַסְקוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל.
2 If somebody dies on the first day of a holiday, it is forbidden to let him rest until the second day so that Jews can deal with him.
ג בְּשַׁבָּת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים לֹא יִתְעַסְקוּ בּוֹ כְּלָל, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי עֲמָמִין, אֲפִלּוּ לְהוֹצִיאוֹ עַל יְדֵיהֶם וּלְהַנִּיחוֹ בְּכוּךְ (פֵּרוּשׁ בַּחֲפִירָה) הָעֲשׂוּיָה מֵאֶתְמוֹל.
3 On Shabbat and Yom Kippur, not even non-Jews can deal with him, even by carrying him out by handing and putting him in a kuf (meaning, a plot) that was made the previous day.
ד בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי יִתְעַסְקוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וַאֲפִלּוּ לֹא אִשְׁתָּהֵי, אֲפִלּוּ לַחְתֹּךְ לוֹ הַדָּם מֵהַמְחֻבָּר וְלַעֲשׂוֹת לוֹ תַּכְרִיכִין וְאָרוֹן וְלַחְצֹב לוֹ קֶבֶר וּלְחַמֵּם לוֹ מַיִם לְטַהֲרוֹ וְלִגְזֹז לוֹ שְׂעָרוֹ; וְאִם אֵין בְּאוֹתָהּ הָעִיר מְקוֹם קְבָרוֹת לְיִשְׂרָאֵל, מוֹלִיכִין אוֹתוֹ לְעִיר אַחֶרֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁכוּנַת קְבָרוֹת, אֲפִלּוּ חוּץ לַתְּחוּם, וּמַשְׂכִּירִין לוֹ סְפִינָה לְהוֹלִיכוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, דְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי לְגַבֵּי מֵת, כְּחֹל שַׁוְיוּהָ רַבָּנָן; וַאֲפִלּוּ אֶפְשָׁר בַּעֲמָמִין, יִתְעַסְקוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל; הַגָּה: אֲבָל בְּאַשְׁכְּנָז וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין כֵּן, אֶלָּא כָּל הֵיכָא דְּאֶפְשָׁר בַּעֲמָמִין עוֹשִׂין הַקֶּבֶר וְהָאָרוֹן וְתַכְרִיכִין עַל יְדֵי עֲמָמִין, וּשְׁאָר הַדְּבָרִים עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵלִים כְּמוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן; אֲבָל אִם לֹא אֶפְשָׁר בַּעֲמָמִין, מֻתָּר לַעֲשׂוֹת הַכֹּל עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל (מָרְדְּכַי הל' אֵבֶל וּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן פ"ב), חוּץ מִן הַכִּפָּה שֶׁבּוֹנִים עַל הַקֶּבֶר שֶׁאֵין בּוֹנִין אוֹתָהּ בְּיוֹם טוֹב. הַגָּה: אֲבָל מֻתָּר לְכַסּוֹתוֹ בְּעָפָר כְּדַרְכּוֹ בַּחֹל (בֵּית יוֹסֵף), וּדְלֹא כְּיֵשׁ מַחְמִירִין, כֵּן נִרְאֶה לִי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁרוֹצִים לְקָבְרוֹ בּוֹ בַּיּוֹם; אֲבָל אִם אֵין רוֹצִים לְקָבְרוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, אֵין עוֹשִׂים לוֹ שׁוּם דְּבַר אִסוּר מְלָאכָה, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אֲבָל טִלְטוּל מֻתָּר וְדִין קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה אִם מֵת לוֹ מֵת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן אוֹ שֵׁנִי, עַיֵּן לְעֵיל סי' ע"א סָעִיף ב' וּלְקַמָּן סִימָן תקמ"ח בְּסָעִיף ה'.
4 On the second day of a holiday, even Rosh Hashana, Jews may deal with the corpse, even if it has not been sitting around. They may even cut myrtle from the ground, make him shrouds and a coffin, dig out a plot, heat water for purification, or cut his hair. If the city has no Jewish cemetery, we take him to another city that has Jewish plots, even outside of the techum. We rent a boat to take him from place to place. This is all because the second day of a holiday is Rabbinically equal to a weekday when it comes to death. Even if non-Jews can deal with him, Jews do. Rema: In Ashkenaz and these countries, we do not do this. Rather, inasmuch as non-Jews can make the grave, coffin, and shrouds, we have them do this. Everything else is done by Jews, as on the first day of the holiday. However, if it is not possible to have non-Jews do it, Jews are allowed to do everything (Mordechai, Laws of Mourning and Trumat Hadeshen chapter 82). [The list of allowed labors] does not include the dome that is made over the grave, which we do not build on a holiday. Rema: However, it is permitted to cover him with dirt as is done on a weekday (Beit Yosef), and we do not follow those who are stringent in this matter. This is restricted to cases where we want to bury him that day. However, if we do not want to bury him that day, we do not perform any prohibited labor for him, even using a non-Jew, but carrying is permitted. (the laws of saying the Shma and praying when one's immediate relative has died on the first or second day of a holiday can be found above in chapter 71 paragraph 2 and below in chapter 548 paragraph 5]].)
ה הַחוֹפֵר קֶבֶר לְמֵת בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, מֻתָּר לוֹ לִטֹּל שָׂכָר.
5 One who digs a grave on the second day of a holiday is permitted to receive payment.
ו מֻתָּר לְלַוּוֹת הַמֵּת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן תּוֹךְ הַתְּחוּם, וּבְיוֹם טוֹב שֵׁנִי אֲפִלּוּ חוּץ לַתְּחוּם, וְחוֹזְרִין לִמְקוֹמָם בּוֹ בַּיּוֹם. וְכֵן מֻתָּר לְהַחֲזִיר כְּלֵי הַקְּבוּרָה שֶׁהוֹלִיכוּ עִמָּהֶם חוּץ לַתְּחוּם.
6 It is permitted to accompany a corpse on the first day of a holiday within the techum. On the second day of the holiday, it is allowed even outside of the techum. We then return that day. It is also permitted to bring back the digging tools that were brought outside of the techum.
ז הַמְלַוִּים אֶת הַמֵּת אֲסוּרִים לִרְכֹּב עַל בְּהֵמָה, אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, וַאֲפִלּוּ הָאֲבֵלִים; אֲבָל הַקּוֹבְרִים שֶׁצְּרִיכִים לְקָבְרוֹ, אִם אִי אֶפְשָׁר, מַתִּירִים לָהֶם בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי לִרְכֹּב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה.
7 Those who accompany the dead are forbidden to ride on an animal, even on the second day of a holiday. this applies even to the mourners and the ones who bury. If this is impossible, we permit them to ride on an animal on the second day of a holiday.
ח אִם נוֹדַע לִבְנֵי עִיר אַחַת שֶׁיִּשְׂרָאֵל מֵת רָחוֹק מִשָּׁם ד' אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים וְלֹא נִתַּן לִקְבוּרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהַגִּיעַ לוֹ עַד לְאַחַר הַמּוֹעֵד, מֻתָּר לָצֵאת לַדֶּרֶךְ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי כְּדֵי לְמַהֵר קְבוּרָתוֹ. הַגָּה: וּמֻתָּר לְהָבִיא מֵת בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי מִחוּץ לִתְחוּם הָעִיר, לְקָבְרוֹ בִּקְבוּרַת יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לְקָבְרוֹ בִּמְקוֹמוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א).
8 If the residents of one city find out that a Jew died four or five days away and cannot be buried, they are permitted to set out on the second day of the holiday to bury him quickly, even if they will not get there until after the holiday. Rema: It is permitted to bring a dead person on the second day of a holiday from outside of the techum to the city in order to bury him in a Jewish cemetery, even if it is possible to bury him where he is (Beit Yosef in the name of the responsa of the Rashb"a).
ט תִּינוֹק שֶׁמֵּת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים, אִם גָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו, הוּא בְּחֶזְקַת בֶּן קַיָּמָא וְדִינוֹ כְּמֵת גָּדוֹל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם כָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, דְּרֹב נָשִׁים יוֹלְדוֹת וְלַד קַיָּמָא.
9 If an infant died in its first thirty days and it had grown hair and nails, it is considered a child that will endure. It is treated like an dead adult, even if we do not know if it was brought fully to term, because most women give birth to children that will endure.
י נְפָלִים שֶׁנָּהֲגוּ לְהָסִיר עָרְלָתָן בִּצְרוֹר אֶבֶן אוֹ בְּקָנֶה, אָסוּר אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת. הַגָּה: וְאָסוּר לְקָבְרוֹ בְּיוֹם טוֹב, אֶלָּא מַנִּיחוֹ עַד לְמָחָר (בֵּית יוֹסֵף).
10 Those who have the practice to remove fetuses' foreskin with a rock or reed are prohibited from doing so even on the second day of a holiday. Rema: It is prohibited to bury it that day. Rather, we wait until tomorrow (Beit Yosef).
יא אֵין קוֹרְעִין עַל הַמֵּת אֲפִלּוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אֲפִלּוּ קְרוֹבָיו.
11 We do not tear for the dead, even on the second day of a holiday. This applies even to immediate relatives.
יב כְּשֶׁמֵּת בְּלֵיל יוֹם טוֹב שֵׁנִי, מַשְׁכִּימִין וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ קֹדֶם תְּפִלָּה; כְּשֶׁמֵּת בַּיּוֹם, קוֹבְרִין אוֹתוֹ אַחַר הָאֲכִילָה. הַגָּה: וְדִין צִדּוּק הַדִּין בְּיוֹם טוֹב עַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סִימָן ת"א (סָעִיף ו').
12 When somebody dies on the second night of a holiday, we wake up early and bury him before prayers. When somebody dies during the day, we bury him after eating. Rema: The laws of Tziduk Hadin on a holiday are found in Yoreah Deah chapter 401 paragraph 6.
Previous ChapterNext Chapter