Siman 548
Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.
א הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ בְּתוֹךְ הָרֶגֶל לֹא חָל עָלָיו אֲבֵלוּת בָּרֶגֶל, אֶלָּא לְאַחַר הָרֶגֶל מַתְחִיל לִמְנוֹת ז' וְנוֹהֵג בָּהֶם אֲבֵלוּת; וּמוֹנֶה שִׁלֹשִׁים מִיּוֹם הַקְּבוּרָה וְנוֹהֵג בִּשְׁאָר הַשְּׁלֹשִׁים כְּכָל גְּזֵרוֹת שְׁלֹשִׁים.
1 The Laws of Mourning on Chol Hamoed, 20 Seifim: One who buries a dead [relative] on a holiday does not have the obligations of mourning during the holiday. After the holiday, he observes shiva and mourns accordingly. He counts thirty days from the burial and observes the mourning practices for the remainder of the thirty days [that are after the holiday].
ב בִּמְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂין שְׁנֵי יוֹם טוֹב מוֹנֶה הַשִּׁבְעָה מִיּוֹם טוֹב שֵׁנִי הָאַחֲרוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ אֲבֵלוּת, הוֹאִיל וּמִדִּבְרֵיהֶם הוּא עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן; וּמוֹנֶה מֵאַחֲרָיו שִׁשָּׁה יָמִים בִּלְבַד. (אִם יוֹם שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה עוֹלָה לְמִנְיַן ז' עַיֵּן בְּיוֹרֵה דֵּעָה סִימָן שצ"ט סי"ג בַּהַגָּהוֹת)
2 In places where they observe two days of Yom Tov, the shiva begins on the second day of the end of the festival, even if no mourning is observed then; because this day is only rabbinic, it counts towards the shiva, and one only counts six days following it. Rema: Regarding whether the second day of Rosh Hashanah counts towards the shiva, see glosses on Yoreh Deah 399:13.
ג הַקּוֹבֵר אֶת מֵתוֹ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל גָּלֻיּוֹת שֶׁהוּא יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן, אוֹ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל עֲצֶרֶת, נוֹהֵג בּוֹ אֲבֵלוּת אִם הָיָה אוֹתוֹ הַיּוֹם יוֹם מִיתָה וּקְבוּרָה, הוֹאִיל וְיוֹם טוֹב שֵׁנִי מִדִּבְרֵיהֶם וַאֲבֵלוּת יוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תּוֹרָה, יִדָּחֶה עֲשֵׂה שֶׁל דִּבְרֵיהֶם מִפְּנֵי עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה; אֲבָל אִם קָבְרוּ אוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֵינוֹ נוֹהֵג בּוֹ אֲבֵלוּת, שֶׁשְּׁנֵיהֶם כְּיוֹם אָרֹךְ. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִים דִּסְבִירָא לְהוּ דְּאֵין נוֹהֵג אֲבֵלוּת בְּשׁוּם יוֹם טוֹב שֵׁנִי, וְכֵן מִנְהָג פָּשׁוּט וְאֵין לְשַׁנּוֹת. (ר"ת וְהָרֹא"שׁ).
3 One who buries his dead [relative] on the second day of yontif in the Diaspora that is the last day of the festival or the second day of Shavuot should observe mourning practices if that day is both the day of death and the day of burial. Because the second day of yontif is a rabbinic obligation and the first day of mourning is a Torah obligation, a rabbinic commandment can be superseded by a Torah commanded. However, if he was buried on the second day of Rosh Hashanah, we do not observe mourning practices because the two days are considered one long day. Rema: There are those who disagree and hold that one should not observe any mourning practices on the second day of yontif, and this is the widespread practice that should not be changed (Rabbeinu Hananel and the Rosh).
ד זֶה שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהַקּוֹבֵר מֵתוֹ בָּרֶגֶל לֹא חָלָה עָלָיו אֲבֵלוּת, הָנֵי מִלֵּי דְּבָרִים שֶׁל פַּרְהֶסְיָא; אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה, נוֹהֵג מִיהוּ מֻתָּר לִישַׁן עִם אִשְׁתּוֹ בְּחַדְרוֹ וְאֵין צָרִיךְ שְׁמִירָה.
4 Regarding that which said that one who buries a dead [relative] on the holiday does not observe mourning practices, this is only referring to public practices. One does observe private practices. (However, it is permitted for the mourner to sleep in the same room as his wife, and no guard is needed [to ensure they do not have sex].)
ה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲבֵלוּת נוֹהֵג בַּמּוֹעֵד, אֲנִינוּת נוֹהֵג בּוֹ; שֶׁאִם מֵת לוֹ מֵת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אָסוּר בִּדְבָרִים שֶׁאוֹנֵן אָסוּר בָּהֶם; וְאִם מֵת בְּיוֹם טוֹב וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְקָבְרוֹ בּוֹ בַּיּוֹם, אֵין עָלָיו דִּין אֲנִינוּת אֶלָּא אִם כֵּן צָרִיךְ לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לְהָכִין לוֹ צָרְכֵי קְבוּרָה, אָז חָל עָלָיו דִּין אֲנִינוּת מִשָּׁעָה שֶׁמַּחְשִׁיךְ; אֲבָל אִם מֵת בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי וְהוּא רוֹצֶה לְקָבְרוֹ בּוֹ בַּיּוֹם; אוֹ בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן וְרוֹצֶה לְקָבְרוֹ עַל יְדֵי עַכּוּ"ם, חָל עָלָיו אֲנִינוּת.
5 Even though there is no mourning on a holiday, there is aninut [the first stage of mourning, prior to burial]. If somebody experiences a death on Chol Hamoed, the prohibitions applicable to aninut apply. If the person dies on Yom Tov and he does not wish to bury him that day, aninut is not applicable unless he goes to the edge of the techum to attend to the needs of burial immediately after the holiday, in which case aninut is applicable when it gets dark. However, if the death happens on the second day of Yom Tov and he wishes to bury him that day, or if it happens on the first day of Yom Tov and he wishes to bury him using non-Jewish labor, aninut applies.
ו אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אֲבֵלוּת בָּרֶגֶל, אִם מֵת לוֹ מֵת בָּרֶגֶל מִתְעַסְקִים בּוֹ בָּרֶגֶל לְנַחֲמוֹ, וּלְאַחַר הָרֶגֶל כְּשֶׁיִּכְלוּ שִׁבְעָה לְמִיתַת הַמֵּת, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא כָּלָה הָאֲבֵלוּת, מְלַאכְתּוֹ נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי אֲחֵרִים בְּבָתֵּיהֶם וַעֲבָדָיו עוֹשִׂים לוֹ בְּצִנְעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ; וְאֵין צְרִיכִים לְנַחֲמוֹ אַחַר הָרֶגֶל מִנְיַן הַיָּמִים שֶׁנִּחֲמוּהוּ בָּרֶגֶל.
6 Even though there is no mourning during the holiday, if somebody experiences a death on the holiday, we occupy ourselves with comforting him on the holiday. After the holiday, once seven days have passed since the dead, even though the mourning period has not finished, his work can be performed by others in their house and his servants can work in the privacy of his home. It is not necessary to comfort him the number of days that he was comforted on the holiday.
ז מֵת לוֹ מֵת קֹדֶם הָרֶגֶל וְנָהַג אֲבֵלוּת, אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, לִפְנֵי הָרֶגֶל, בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שִׁבְעָה וִימֵי הָרֶגֶל עוֹלִים לְמִנְיַן שִׁלֹשִׁים הֲרֵי ז' לִפְנֵי הָרֶגֶל, וְהָרֶגֶל, וּמַשְׁלִים עֲלֵיהֶם עַד שְׁלֹשִׁים; וְדַוְקָא שֶׁנָּהַג אֲבֵלוּת בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֲבָל אִם שָׁגַג אוֹ הֵזִיד וְלֹא נָהַג אֲבֵלוּת, אוֹ שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְלֹא הָיָה יָכוֹל לִנְהֹג, אֵין הָרֶגֶל מְבַטֵּל הָאֲבֵלוּת וְדִינוֹ כְּדִין קוֹבֵר מֵתוֹ בָּרֶגֶל.
7 If the death occurred before the holiday and he observed mourning for even one hour before the holiday, shiva is no longer applicable and the days of the holiday count towards the thirty day [mourning period]. Thus, we consider there to be seven days before the holiday, we add the days of the holiday, and we add days after the holiday to complete the thirty day period. This is only applicable when one observed mourning in that hour. However, if one unintentionally or intentionally did not observe mourning practices, or it was close to nightfall and he was unable to observe, the holiday does not atrapalliate the need for mourning and the laws are the same as if the burial happened on the holiday.
ח אִם נָהַג שִׁבְעָה וּפָגַע בּוֹ הָרֶגֶל, מְבַטֵּל מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת ל'. אֲפִלּוּ חָל יוֹם שִׁבְעָה בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, מֻתָּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס בְּעֶרֶב הָרֶגֶל. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין הָרְחִיצָה, לְדִידָן דְּנוֹהֲגִין אִסּוּר רְחִיצָה כָּל ל', וּמֻתָּר לִרְחֹץ סָמוּךְ לָעֶרֶב וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד הַלַּיְלָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וּמָרְדְּכַי וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי); וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם חָל יוֹם ח' לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת עֶרֶב הָרֶגֶל שֶׁמֻּתָּר לְסַפֵּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת; וְאִם לֹא גִּלַּח בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, מֻתָּר לְגַלֵּחַ אַחַר הָרֶגֶל שֶׁהֲרֵי כְּבָר נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים; אֲבָל בְּתוֹךְ הָרֶגֶל לֹא יְגַלַּח, כֵּיוָן שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְגַלֵּחַ קֹדֶם הָרֶגֶל. וְאִם חָל יוֹם שִׁבְעָה שֶׁלּוֹ בְּשַׁבָּת עֶרֶב הָרֶגֶל, מֻתָּר לְגַלֵּחַ בְּחֹל הַמּוֹעֵד כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה אֶפְשָׁר לוֹ לְגַלֵּחַ קֹדֶם.
8 If he observed seven days of shiva and then the holiday commenced, the thirty-day mourning period (shloshim) is nullified. Even if the seventh day of mourning is on the day before the holiday, he is permitted to get haircuts and do laundry on the day before the holiday. Rema: This is also the case for bathing for us who forbid bathing during shloshim; it is permitted to bathe close to the onset of the holiday and it is unnecessary to wait until night (Hagahot Maimoni, Mordechi, and Hagahot Ashiri). It is unnecessary to say that if the eighth day of mourning falls on Shabbat that is the day before the holiday, that is permitted to get haircuts on Friday. If he did not shave before the holiday, he is permitted to shave after the holiday, because shloshim has been nullified. However, he may not shave during the holiday, because it was possible for him to have shaved before the holiday. If the seventh day of mourning falls on Shabbat that is the day before the holiday, it is permissible for him to shave on hol hamoed because it was not possible for him to shave prior [to the holiday].
ט הָא דְּרֶגֶל מְבַטֵּל גְּזֵרַת שְׁלֹשִׁים, בִּשְׁאָר מֵתִים; אֲבָל בְּאָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁאָסוּר לְסַפֵּר עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו, אֲפִלּוּ פָּגַע בּוֹ הָרֶגֶל לְאַחַר ל' יוֹם, אֵינוֹ מְבַטֵּל.
9 Regarding the holiday nullifying the shloshim period, this is only applicable to dead people that are not parents, for which it is forbidden to get a haircut until his friends scorn him. Even if the holiday occurs after the shloshim period, this practice is not nullified.
י וְאִם חָל אֶחָד מִיְּמֵי הָאֲבֵלוּת, חוּץ מֵהַשְּׁבִיעִי, בְּעֶרֶב הָרֶגֶל, מֻתָּר לְכַבֵּס, וְלֹא יִלְבְּשֶׁנּוּ עַד הַלַּיְלָה; וְטוֹב לִזָּהֵר מִלְּכַבֵּס עַד אַחַר חֲצוֹת, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נִכָּר שֶׁמִּפְּנֵי הָרֶגֶל הוּא מְכַבֵּס; אֲבָל לִרְחֹץ, אָסוּר עַד הַלַּיְלָה; וְיֵשׁ מַתִּירִין לִרְחֹץ אַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה. הַגָּה: וּלְדִידָן דְּנוֹהֲגִים אִסּוּר רְחִיצָה כָּל ל', אָסוּר לִרְחֹץ דְּהָא הָרֶגֶל לֹא בִּטֵּל מִמֶּנּוּ רַק גְּזֵרַת שִׁבְעָה; וְהוּא הַדִּין לְעִנְיַן כִּבּוּס בְּמָקוֹם דְּנוֹהֲגִין אִסּוּר כִּבּוּס כָּל שְׁלֹשִים.
10 If a day of mourning that is not the seventh falls on the day before a holiday, it is permitted to do laundry, but he should not wear the clean clothes until night. It is good to be careful to do laundry after noon so that it is clear that he is doing laundry for the holiday. Bathing is forbidden until night. There those who permit bathing after the afternoon prayers, close to nightfall. Rema: For us, who forbid bathing the whole thirty-day period, it is forbidden to bathe [before the holiday], because the holiday nullified only the shiva [and not the shloshim]. The same is true for laundry in a place where the custom is to forbid laundry during shloshim.
יא רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים חֲשִׁיבֵי כִּרְגָלִים לְבַטֵּל הָאֲבֵלוּת.
11 Rosh Hashana and Yom Kipur are treated like festivals with respect to nullifying mourning.
יב נָהַג שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הַפֶּסַח, אוֹתָהּ שָׁעָה חֲשׁוּבָה כְּשִׁבְעָה וּשְׁמֹנָה יְמֵי הַפֶּסַח, הֲרֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר וּמַשְׁלִים עֲלֵיהֶם (עוֹד) ט"ו.
12 If one practiced mourning for one hour before Passover, that hour counts as seven days. Together with the eight days of Passover, this is considered fifteen days. He adds another fifteen days [after Passover to complete the shloshim].
יג שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי עֲצֶרֶת חֲשׁוּבָה כְּז'; וַעֲצֶרֶת, כֵּיוָן שֶׁאִם לֹא הִקְרִיב קָרְבְּנוֹת עֲצֶרֶת בַּעֲצֶרֶת יֵשׁ לוֹ תַּשְׁלוּמִין כָּל ז' חָשׁוּב כְּז', הֲרֵי י"ד וּמַשְׁלִים עֲלֵיהֶם (עוֹד) י"ו; וְיוֹם שֵׁנִי שֶׁל עֲצֶרֶת עוֹלֶה לְמִנְיַן הי"ו.
13 If one practiced mourning for one hour before Shavuot, that hour counts as seven days. Because if one did not sacrifice the Shavuot offerings on Shavuot, he can make it up for seven days, Shavuot counts as seven. Together, this is fourteen days. He adds another sixteen days [after Shavuot to complete the shloshim]. The second day of Shavuot counts towards the sixteen.
יד שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שִׁבְעָה מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּגְזֵרַת שְׁלֹשִׁים מְבַטֵּל מִמֶּנּוּ יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים; וְהוּא הַדִּין לְקוֹבֵר מֵתוֹ בִּשְׁלֹשָׁה לְתִשְׁרֵי, שֶׁמְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים.
14 If one practiced mourning for one hour before Rosh Hashanah, the requirement for shiva is nullified because of Rosh Hashanah. Shloshim will be nullified by the onset of Yom Kippur. And he can shave on the eve of Yom Kippur. Similarly, if the burial was on the 3rd of Tishrei (so the 9th is the end of the Shiva), he can shave on the eve of Yom Kippur (which will nullify the Shloshim).
טו שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים בָּטְלָה מִמֶּנּוּ גְּזֵרַת שִׁבְעָה מִפְּנֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים; וּגְזֵרַת שְׁלֹשִׁים מְבַטֵּל מִמֶּנּוּ הֶחָג, וּמְגַלֵּחַ בְּעֶרֶב הֶחָג.
15 If one practiced mourning for one hour before Yom Kippur, the requirement for shiva is nullified because of Yom Kippur. Shloshim will be nullified by the onset of Sukkot. He can shave the day before sukkot.
טז שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הֶחָג וְהֶחָג, הֲרֵי י"ד, וּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת שִׁבְעָה, הֲרֵי כ" א יוֹם וְיוֹם שֵׁנִי שֶׁל שְׁמִינִי עֲצֶרֶת הֲרֵי כ"ב, וּמַשְׁלִים עֲלֵיהֶם ח'.
16 If one practiced mourning for one hour before Sukkot, [the requirement for shiva is nullified because of Sukkot]. Together with the seven days of Sukkot, this is considered fourteen days. Shmini Atzeret is counted as seven days, which brings the total to twenty one days. Adding the second day of Shimi Atzeret brings the total to twenty two days. He adds eight more days [after the holiday to bring the total to thirty].
יז שָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּשַׁבָּת אוֹ בָּרֶגֶל, וּלְמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְרֶגֶל נַעֲשֵׂית רְחוֹקָה, דִּינוֹ כְּדִין שָׁמַע שְׁמוּעָה רְחוֹקָה אַחַר הַשַּׁבָּת וְהָרֶגֶל, אֶלָּא שֶׁבְּשַׁבָּת וּבָרֶגֶל נוֹהֵג דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה.
17 If one heard news of a relative's recent death on Shabbat or holiday, and by the end of the Shabbat or holiday it became distant news, the laws are the same as if one heard news of a non-recent death after the Shabbat or holiday. However, on Shabbat and yontif he should practice mourning practices privately.
יח שָׁמַע שְׁמוּעָה רְחוֹקָה בְּשַׁבָּת אוֹ בָּרֶגֶל, אֵינוֹ נוֹהֵג בָּהֶם אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה; אֶלָּא לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אוֹ הָרֶגֶל נוֹהֵג שָׁעָה אַחַת, וְדַיּוֹ.
18 If one heard distant news of a death on Shabbat or yontif, he doesn't even observe private mourning practices. After Shabbat or yontif, he practices one hour of mourning, and this is sufficient.
יט שָׁמַע שְׁמוּעָה קְרוֹבָה בְּשַׁבָּת, שַׁבָּת עוֹלָה לְיוֹם אֶחָד וּלְמָחָר קוֹרֵעַ וְהָוֵי לֵיהּ יוֹם שִׁשִּׁי שְׁבִיעִי לַאֲבֵלוּת.
19 If one hears recent news of a relative's death on Shabbat, Shabbat counts as the first day. The following day he tears, and Friday will be the seventh day of mourning.
כ אִם עֲשָׂרָה יָמִים אַחַר הֶחָג שָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּעֶרֶב הֶחָג, אַף עַל פִּי שֶׁאִם נִמְנֶה שָׁעָה אַחַת לִפְנֵי הֶחָג שִׁבְעָה וְשִׁבְעַת יְמֵי הֶחָג וְיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת כ" א וַעֲשָׂרָה יָמִים אֲחֵרִים הֲרֵי ל" א, אֵין לָזֶה דִּין שְׁמוּעָה רְחוֹקָה אֶלָּא דִּין שְׁמוּעָה קְרוֹבָה; שֶׁאֵין הָרֶגֶל עוֹלֶה לְמִי שֶׁלֹּא נָהַג אֲבֵלוּת קֹדֶם לוֹ כְּלָל, וְכָל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁמֵּת לוֹ מֵת.
20 If ten days after Sukkot, he finds out that somebody died the day before Sukkot, even though if we were to count the hour before the holiday as seven, the seven days of Sukkot and Shimi Atzeret, together twenty one days, and the ten days afterwards, we would have thirty days, this is treated not as distant news but as recent news. The holiday does not count for one who did not practice any mourning prior to it; how much more so somebody who didn't even know about the death.