Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 554

Siman 554

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א תִּשְׁעָה בְּאָב אָסוּר בִּרְחִיצָה וְסִיכָה, וּנְעִילַת הַסַנְדָּל וְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְאָסוּר לִקְרוֹת בְּתוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים, וְלִשְׁנוֹת בַּמִּשְׁנָה וּבַמִּדְרָשׁ וּבַגְּמָרָא בַּהֲלָכוֹת וּבְאַגָּדוֹת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׁמְּחֵי לֵב (תְּהִלִּים יט, ט) וְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן בְּטֵלִים בּוֹ אֲבָל קוֹרֵא הוּא בְּאִיּוֹב וּבַדְּבָרִים הָרָעִים שֶׁבְּיִרְמִיָּה; וְאִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם פְּסוּקֵי נֶחָמָה, צָרִיךְ לְדַלְּגָם.

1 Tisha b'Av is forbidden for washing, anointing, wearing leather shoes, and marital relations. It is also forbidden to read from the Torah, Nevi'im, and Ksuvim and to learn mishna and midrash and gemara and halacha and aggada, because it says, "The precepts of God are right, gladdening the heart" (Tehillim 19:9). Schoolchildren are idle on it. One may read Iyov and the bad things which are in Yirmiyah, but if there are between them passages of consolation, one must skip them.

ב וּמֻתָּר לִלְמֹד מִדְרַשׁ אֵיכָה וּפֶרֶק אֵלּוּ מְגַלְּחִין, וְכֵן לִלְמֹד פֵּרוּשׁ אֵיכָה וּפֵרוּשׁ אִיּוֹב.

2 It is permitted to learn the exegesis of Eichah and Perek Ein Megalchin (third and final perek of Moed Katan). Likewise, one may learn the interpretations of Eichah and Iyov.

ג יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר לִלְמֹד עַל יְדֵי הִרְהוּר.

3 There are those who prohibit learning by thought (and not out loud).

ד וּמֻתָּר לִקְרוֹת כָּל סֵדֶר הַיּוֹם, וּפָרָשַׁת הַקָּרְבָּנוֹת, וּמִשְׁנַת אֵיזֶהוּ מְקוֹמָן, וּמִדְרַשׁ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. הַגָּה: וּמֻתָּר לַחֲזֹר הַפָּרָשָׁה בְּתִשְׁעָה בְּאָב (מִנְהָגִים).

4 It is permitted to read the entire Order of the Day (of prayers) - the paragraphs of the Sacrifices, the Mishnah (Chapter) of Eizu Mekoman, and the teaching of Rabbi Yishmael. Rema: It is permitted to review the Torah reading (of Tisha B'av) on Tisha B'av.

ה עֻבָּרוֹת וּמֵינִיקוֹת מִתְעַנּוֹת בְּט' בְּאָב, וּמַשְׁלִימוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמִּתְעַנּוֹת וּמַשְׁלִימוֹת בְּיוֹם כִּפּוּר; אֲבָל בְּג' צוֹמוֹת אֲחֵרִים פְּטוּרִים מִלְּהִתְעַנּוֹת, וְאַף עַל פִּי כֵן רָאוּי שֶׁלֹּא תֹּאכַלְנָה לְהִתְעַנֵּג בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, אֶלָּא כִּדֵי קִיּוּם הַוָּלָד וְעַיֵּן לְעֵיל סי' תק"נ סָעִיף א'.

5 Pregnant and nursing women fast on the 9th of Av just as they fast and complete the fast on Yom Kippur. On the other 3 fasts they are exempt from fasting, nevertheless it is proper that eating and drinking should be solely for the purpose of sustaining the baby, instead of deriving enjoyment from the food and drink. (Also see prior in Siman 550, Paragraph 1)

ו חַיָּה כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְכֵן חוֹלֶה שֶׁהוּא צָרִיךְ לֶאֱכֹל, אֵין צָרִיךְ אֹמֶד אֶלָּא מַאֲכִילִין אוֹתוֹ מִיָּד, דְּבִמְקוֹם חֹלִי לֹא גָּזְרוּ רַבָּנָן. הַגָּה: וּמִיהוּ נוֹהֲגִין לְהִתְעַנּוֹת כָּל זְמַן שֶׁאֵין לָהֶם צַעַר גָּדוֹל שֶׁהָיָה לָחוּשׁ לְסַכָּנָה, וְהַמֵּקֵל לֹא הִפְסִיד.

6 A chayah (=a new mother) all 30 days (after delivery) and a sick person that needs to eat, it is not necessary to assess; rather, we feed to them immediately because in a place of sickness, the Rabbis did not decree. Rema: However, we are accustomed to fast the whole time that there is not a great pain which would cause to worry for danger; however, a lenient approach doesn't lose.

ז רְחִיצָה אֲסוּרָה בְּט' בְּאָב, בֵּין בְּחַמִּין בֵּין בְּצוֹנֵן; אֲפִלּוּ לְהוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בְּמַיִם, אָסוּר.

7 Washing is forbidden on Tisha B'av whether with warm or cold (water) even to dip one's fingers into water is forbidden.

ח טְבִילָה שֶׁל מִצְוָה בִּזְמַנָּהּ, מֻתֶּרֶת; אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אֵין טְבִילָה בִּזְמַנָּהּ, הִלְכָּךְ לֹא תִּטְבֹּל בּוֹ; וְכֵן נָהֲגוּ.

8 Mitzvah immersions in their proper time are allowed, but today we do not immerse in the proper time; therefore, one should not immerse on it (Tisha B'av) and so the is the custom.

ט אִם הָיוּ יָדָיו מְלֻכְלָכוֹת בְּטִיט וּבְצוֹאָה, מֻתָּר לִרְחֹץ לְהַעֲבִיר הַלִּכְלוּךְ, וְלֹא יִטֹּל כָּל יָדָיו אֶלָּא לְפִי הַצֹּרֶךְ לְהַעֲבִיר הַלִּכְלוּךְ. הַגָּה: וְאִם עָשָׂה צְרָכָיו, אִם מֻתָּר לִרְחֹץ, דִּינוֹ כְּמוֹ בְּיוֹם כִּפּוּר וְעַיֵּן לְקַמָּן סי' תרי"ג ס"ג.

9 If one's hand are dirty with dirt or excrement, it is allowed to wash to get off the dirt, yet he should not wash his whole hand rather according to the need to get off the dirt. Rema: If one does their bodily needs (i.e. goes to the bathroom) if it is allowed to wash, the law is like Yom Kippur and further see Siman 613 Paragraph 3.

י נוֹטֵל אָדָם יָדָיו שַׁחֲרִית, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יִטֹּל יָדָיו אֶלָּא עַד סוֹף קִשְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו.

10 A person who pours (the water) on his hands in the morning (for the ritual hand-washing) needs to to be careful that he not pour on his hand except to the end of the joints of the fingers.

יא וּלְאַחַר שֶׁנִּגֵּב יָדָיו וַעֲדַיִן לַחוֹת קְצָת, מַעֲבִירָם עַל עֵינָיו; וְאִם הָיָה לִפְלוּף עַל גַּבֵּי עֵינָיו וְדַרְכּוֹ לִרְחֲצָם בְּמַיִם, רוֹחֵץ וּמַעֲבִירוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ, דַּהֲוָה לֵיהּ כְּטִיט וּכְצוֹאָה שֶׁרוֹחֵץ כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.

11 And after he dries his hands, and they are still a little moist, he can pass them on his eyes (to clean) if there is pus on his eyes and his normal matters to wash them with water and pass over. And he doesn't have to be concerned because that it is like dirt and excrement that he washes normally and there is no concern.

יב הַהוֹלֵךְ לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ אוֹ אָבִיו, אוֹ מִי שֶׁגָּדוֹל מִמֶּנּוּ, אוֹ לְצָרְכֵי מִצְוָה, עוֹבֵר בְּמַיִם עַד צַוָּארוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ; וְכֵן בַּחֲזָרָה, מֻתָּר.

12 One who is going to visit his teacher, father, or one who is bigger (in Torah knowledge) than him, or for a Mitzvah need, can cross in water until his neck and he has no concern. And same on the return, it is allowed.

יג הַהוֹלֵךְ לִשְׁמֹר פֵּרוֹתָיו, עוֹבֵר בְּמַיִם עַד צַוָּארוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ; אֲבָל בַּחֲזָרָה, אָסוּר.

13 One who is going to guard his fruits, can cross in water until his neck and he has no concern. But on the return, it is forbidden.

יד הַבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְרַגְלָיו כֵּהוֹת, מֻתָּר לִרְחֹץ בְּמַיִם. הַגָּה: וּמֻתָּר לִשְׁרוֹת מַפָּה בְּמַיִם בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב וּמוֹצִיאָהּ מִן הַמַּיִם וְהִיא מִתְנַגֶּבֶת, וּמְקַנֵּחַ בָּהּ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו; אֲפִלּוּ אֵינוֹ עוֹשֶׂה רַק לְתַעֲנוּג, שָׁרֵי, כֵּיוָן שֶׁהִיא נְגוּבָה (טוּר).

14 One who returns from the road and his feet are darkened, it is allowed to wash them with water. Rema: It is permitted to soak a cloth in water on the eve of Tisha B'av and take out from the water and let dry. And (on Tisha B'av) wipe with it one's face and feet even if one does only for pleasure it is fine since it is (Halachically) dry [Tur].

טו סִיכָה אֵינָהּ אֲסוּרָה אֶלָּא שֶׁל תַּעֲנוּג; אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִין בְּרֹאשׁוֹ, סָךְ כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.

15 Anointing is not forbidden except for pleasure but one who has scabs on their head can normally anoint and he has no concern.

טז נְעִילַת הַסַנְדָּל, דַּוְקָא שֶׁל עוֹר; אֲבָל שֶׁל בֶּגֶד אוֹ שֶׁל עֵץ אוֹ שֶׁל שַׁעַם (פִּי' קְלִפֵּי עֵץ) וְגֶמִּי, מֻתָּר. וְשֶׁל עֵץ מְחֻפֶּה עוֹר, אָסוּר.

16 (The prohibition of) wearing shoes is specifically by leather but of garment or wood or cork explanation - word pieces or silk is allowed. Of wood covered by leather is forbidden.

יז אָבֵל וּמְנֻדֶּה שֶׁמְּהַלְּכִים בַּדֶּרֶךְ מֻתָּרִים בִּנְעִילַת הַסַנְדָּל, וּכְשֶׁיַּגִּיעוּ לָעִיר יַחֲלֹצוּ, וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְּאָב. הַגָּה: וְכֵן בְּמָקוֹם שֶׁדָּרִים בֵּין הָעַכּוּ"ם, לֹא יַחֲלֹץ כִּי אִם בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים, וְכֵן נָהֲגוּ (טוּר וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וְהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי רפ"ק).

17 A mourner or an excommunicant that is going on the road is allowed to wear shoes and when he reaches the city, he takes them off. And so too on Tisha B'av. Rema: And same in a place that we dwell amongst Gentiles, he does not take off unless on a Jewish street, and so is the custom. [Tur and Haagos Maimoni, Haagos Mordechai beginning of the first Chapter].

יח יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יִישַׁן בְּלֵיל ט' בְּאָב עִם אִשְׁתּוֹ בַּמִּטָּה, וְנָכוֹן הַדָּבָר מִשּׁוּם לֵךְ לֵךְ אַמְרִינָן נְזִירָא.

18 There is one who says not to sleep on the night of Tisha B'av with his wife in (the same) bed. And the matter is fitting to do because "go go" (i.e. away from the orchard of grapes) that we say to a Nazir (who is forbidden in eating grape products).

יט אִם חָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּשַׁבָּת, מֻתָּר בְּכֻלָּן אֲפִלּוּ בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹסְרִים בְּתַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, וְכֵן נוֹהֲגִין (טוּר בְּשֵׁם ר"י וְאָגוּר וּמִנְהָגִים).

19 If Tisha B'av falls out on Shabbos, it is permitted in all (i.e. all acts with his wife) even marital relations are allowed. Rema: There are those that forbid marital relations, and so we are accustomed [Tur in the name of the Ri, Agur, and Minhagim.]

כ אֵין שְׁאֵלַת שָׁלוֹם לַחֲבֵרוֹ בְּתִשְׁעָה בְּאָב, וְהֶדְיוֹטוֹת שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים וְנוֹתְנִים שָׁלוֹם, מְשִׁיבִים לָהֶם בְּשָׂפָה רָפָה וּבְכֹבֶד רֹאשׁ.

20 He should not greet "Shalom" to his friend on Tisha B'av. And fools that do not know and give "Shalom", we respond to them in a quiet tone and with solemnity.

כא יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא יֵלֵךְ וִיטַיֵּל בַּשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי שְׂחוֹק וְקַלּוּת וְהִתּוּל.

21 There is one who says not to go and leisurely walk in the market (on Tisha B'av) in order not to come to laughter, irreverence, and mockery.

כב מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּט' בְּאָב, עוֹשִׂין; בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, אֵין עוֹשִׂין; וּבְכָל מָקוֹם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים בְּטֵלִים, וְכָל הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ תַּלְמִיד חָכָם לְעִנְיָן זֶה עוֹשֶׂה; וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, מֻתָּר עַל יְדֵי עַכּוּ"ם, אֲפִלּוּ בְּבֵיתוֹ; וּפְרַקְמַטְיָא לְהַרְוִיחַ וּלְהִשְׂתַּכֵּר בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה, אָסוּר; וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לַעֲשׂוֹת, מֻתָּר אֶלָּא שֶׁמְּמַעֵט שֶׁאֲפִלּוּ מִשֶּׁנִּכְנַס אָב אָנוּ מְמַעֲטִין מִלִּשָּׂא וְלִתֵּן. הַגָּה: וְלֹא נָהֲגוּ בְּאִסּוּר מְלָאכָה כִּי אִם עַד חֲצוֹת (מִנְהָגִים). וְנָהֲגוּ לְהַחְמִיר עַד חֲצוֹת בְּכָל מְלָאכָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שִׁהוּי קְצָת, אֲפִלּוּ מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט; אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵין בָּהּ שִׁהוּי, כְּגוֹן הַדְלָקַת נֵרוֹת אוֹ קְשִׁירָה וְכַדּוֹמֶה, מֻתֶּרֶת. וְלַחְלֹב הַפָּרוֹת טוֹב לַעֲשׂוֹת עַל יְדֵי עַכּוּ"ם, אִם אֶפְשָׁר בְּעַכּוּ"ם.

22 A place that is accustomed to do work on Tisha B'av, one can do. A place that is accustomed that they do not do work on Tisha B'av, one should not do. In all places, Talmud Chachim (Torah Sages) are idle (i.e. from work), and all who want to make themselves a Talmud Chacham regarding this matter, one can do. Even in a place that is accustomed not to do work, it is allowed via a Gentile even in his (the Jew's) house. (Regarding) doing business for profit or to get wages (i.e. as opposed to for preventing loss etc.), in a place that is accustomed not to do work, it is forbidden. In a place that is accustomed to do work, it is permitted. However, that it should be minimized, as even upon the entry of (the month of) Av, we reduce transactions. Rema: It is not the custom in forbidding work except until Halachic Noon [Minhagim]. It is the custom to be strict until Halachic Noon in all work that there is some delay even a non-professional act. But something that does not have delay like lighting a candle, tying (a knot) and similar are permissible. Milking cows, it is good to do via a Gentile if possible with a Gentile.

כג וּמְלֶאכֶת דָּבָר הָאָבֵד מֻתָּר, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד.

23 Work that is a matter of loss (Davar Haavid) is permitted like the way that it is said by Chol HaMoed.

כד כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּתִשְׁעָה בְּאָב, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה.

24 All that do work on Tisha B'av, one will not see a sign of blessing from that work.

כה כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּתִשְׁעָה בְּאָב, אֵינוֹ רוֹאֶה בְּשִׂמְחַת יְרוּשָׁלַיִם; וְכָל הַמִּתְאַבֵּל עַל יְרוּשָׁלַיִם, זוֹכֶה וְרוֹאֶה בְּשִׂמְחָתָהּ. וְכָל הָאוֹכֵל בָּשָׂר אוֹ שׁוֹתֶה יַיִן בַּסְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם (יְחֶזְקֵאל לב, כז).

25 All that eat and drink on Tisha B'av, will not see the joy of Jerusalem. And all that mourn on Jerusalem, will merit and see it in her joy. And that eat meat and drink wine at the Parting Meal, on him the verse says their iniquities are on their bones (Ezekiel 32:27).

Previous Chapter Next Chapter