Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 586

Siman 586

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִצְוָתוֹ בְּשֶׁל אַיִל וְכָפוּף; וּבְדִיעֲבַד, כָּל הַשּׁוֹפָרוֹת כְּשֵׁרִים, בֵּין פְּשׁוּטִים בֵּין כְּפוּפִים, וּמִצְוָה בִּכְפוּפִים יוֹתֵר מִבִּפְשׁוּטִים; וְשֶׁל פָּרָה פָּסוּל בְּכָל גַּוְנָא; וְכֵן קַרְנֵי רֹב הַחַיּוֹת שֶׁהֵם עֶצֶם אֶחָד וְאֵין לָהֶם מִבִּפְנִים זַכְרוּת, פְּסוּלִים. וְכֵן שׁוֹפָר מִבְּהֵמָה טְמֵאָה, פָּסוּל (רַ"ן פ"ג דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה).

1 The Shofar of Rosh Hashana should be from a ram, bent; under extreme circumstances, all shofars are kosher, whether straight or bent, however the mitzva is better fulfilled with a bent one rather than a straight one; the shofar of a cow may not be used; similarly the horns of most wild animals, as they are a bone and have no hollow inside, may not be used. (Similarly, the shofar of a non-kosher animal may not be used (Ra"n Chapter 3 Rosh Hashana).

ב הַגּוֹזֵל שׁוֹפָר וְתָקַע בּוֹ, יָצָא אֲפִלּוּ לֹא נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים מִמֶּנּוּ.

2 If one steals a shofar and sounds it, they fulfill their obligation, even if the owners have not given up hope of finding it.

ג תָּקַע בְּשׁוֹפָר שֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לֹא יָצָא. שֶׁאֵינָהּ בְּטֵלָה עוֹלָמִית וְכַתּוּתֵי מִכְתַּת שִׁעוּרֵיהּ; אֲבָל בְּשֶׁל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְכֵן בִּמְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, לֹא יִתְקַע; וְאִם תָּקַע בּוֹ, יָצָא וְהוּא שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בּוֹ; אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לִזְכּוֹת בּוֹ, לֹא יָצָא דַּהֲוָה לֵיהּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ מַחְמִירִין דַּאֲפִלּוּ בְּשֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֵינוֹ יוֹצֵא אֶלָּא בְּנִתְבַּטֵּל בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב (מָרְדְּכַי) וְעַיֵּן לְעֵיל סי' תרמ"ט (סָעִיף ג').

3 If one blows a shofar that is owned by a Jew and is an object of idol worship, they do not fulfill the mitzvah, as such use for idol worship is never nullified and it is as if the shofar has been crushed to a size too small to use. One should not blow a shofar owned by an idol worshipper that was an object of idol worship or was used in the worship of idols, but if one did blow such a shofar, they have fulfilled their obligation, as long as they did not intend to claim ownership of the shofar [by sounding it]. If one intended to claim ownership of the shofar, they have not fulfilled their obligation, as it is now an object of idol worship owned by a Jew. (There are those who are stringent and who regard even blowing a shofar [that is an object of idol worship] owned by an idol worshipper as fulfilling their obligation unless the shofar's status as an object of idol worship was nullified before the holiday (Mordechai). See 649:3)

ד שׁוֹפָר שֶׁל תִּקְרֹבֶת עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, אֲפִלּוּ הָיָה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, שֶׁתָּקַע בּוֹ, לֹא יָצָא מִשּׁוּם דְּאֵינָהּ בְּטֵלָה עוֹלָמִית.

4 Blowing the shofar made from an animal that was sacrificed for idol worship, even one owned by an idol worshipper, does not fulfill the obligation as [the idolatrous status of such a shofar] can never be nullified.

ה הַמֻּדָּר הֲנָאָה מִשּׁוֹפָר, אָדָם אַחֵר תּוֹקֵעַ בּוֹ וְזֶה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָה; אֲבָל אִם אָמַר: קוֹנָם לִתְקִיעָתוֹ עָלַי, אָסוּר לִתְקֹעַ בּוֹ אֲפִלּוּ תְּקִיעָה שֶׁל מִצְוָה.

5 If someone takes a vow to not receive benefit from a [certain] shofar, if another person blows it, they fulfill their obligation. However, if he says its sounding is konam to me, he is forbidden to sound it, even to fulfill the obligation.

ו הָיָה קוֹלוֹ עָב מְאֹד אוֹ דַּק מְאֹד, כָּשֵׁר, שֶׁכָּל הַקּוֹלוֹת כְּשֵׁרִים בַּשּׁוֹפָר.

6 If its voice is very high or deep, it is still kosher, as all sounds are kosher with respect to shofars.

ז אִם נִקַּב, אִם לֹא סְתָמוֹ אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּנָּה קוֹלוֹ, כָּשֵׁר מִיהוּ אִם יֵשׁ שׁוֹפָר אַחֵר אֵין לִתְקֹעַ בָּזֶה, כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לִתְקֹעַ בְּשׁוֹפָר נָקוּב (כָּל בּוֹ וּתְשׁוּבַת הָרֹא"שׁ); וְאִם סְתָמוֹ שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְעַכֵּב אֶת הַתְּקִיעָה לְאַחַר סְתִימָה, שֶׁחָזַר קוֹלוֹ לִכְמוֹת שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה, פָּסוּל אֲפִלּוּ נִשְׁתַּיֵּר בּוֹ רֻבּוֹ; וְאִם סְתָמוֹ בְּמִינוֹ, אִם נִשְׁתַּיֵּר רֻבּוֹ שָׁלֵם וְלֹא עִכְּבוּ הַנְּקָבִים שֶׁנִּסְתְּמוּ אֶת הַתְּקִיעָה, אֶלָּא חָזַר קוֹלוֹ לִכְמוֹת שֶׁהָיָה קֹדֶם שֶׁנִּקַּב, כָּשֵׁר, וְאִם חָסֵר אַחַת מִשָּׁלֹשׁ אֵלֶּה, פָּסוּל. וְאִם הוּא שְׁעַת הַדַּחַק, שֶׁאֵין שׁוֹפָר אַחֵר מָצוּי, יֵשׁ לְהַכְשִׁיר בִּסְתָמוֹ בְּמִינוֹ אִם נִשְׁתַּיֵּר רֻבּוֹ, אֲפִלּוּ לֹא חָזַר קוֹלוֹ לִכְמוֹת שֶׁהָיָה; וְכֵן יֵשׁ לְהַכְשִׁיר בִּסְתָמוֹ שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ, אִם נִשְׁתַּיֵּר רֻבּוֹ וְחָזַר קוֹלוֹ לִכְמוֹת שֶׁהָיָה בִּתְחִלָּה קֹדֶם שֶׁנִּקַּב.

7 If it is punctured and not repaired, it is kosher even if its voice is altered. (That said, if there is another shofar, they should not use this one because there are those who object to sounding a punctured shofar) (Kol Bo and the responsa of the Ro"sh). If it is patched with a material that is not the same as the shofar's material, even if it does not alter the voice after patching, as it returns to its original sound and even if the majority of the original material is present, it is not kosher. If it is patched with native material, the majority of it is intact, and the patched holes do not alter the sound voice, which returns to its original sound, it is kosher. If one of these three conditions is not met, it is not kosher. If it is an emergency situation where there is no other shofar available, it is kosher when patched with native material and the majority is intact, even if the voice does not return to its original sound. Similarly, it is kosher if it is patched with non-native material if the majority is intact and the voice returns to its original sound.

ח נִסְדַּק לְאָרְכּוֹ, פָּסוּל. יֵשׁ אוֹמְרִים אֲפִלּוּ בְּכָל שֶׁהוּא פָּסוּל, אֶלָּא אִם כֵּן הִדְּקוֹ הַרְבֵּה בְּחוּט אוֹ בִּמְשִׁיחָה וְנִשְׁתַּיֵּר שִׁעוּר הַתְּקִיעָה מִמְּקוֹם הַקְּשִׁירָה וּלְמַעְלָה לְצַד הַפֶּה (כָּל בּוֹ), וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא בְּרֻבּוֹ; וְאִם דִּבְּקוֹ, כָּשֵׁר אֲפִלּוּ אִם דִּבְּקוֹ בְּדֶבֶק; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר אֶלָּא כְּשֶׁדִּבְּקוֹ בְּעַצְמוֹ, שֶׁחִמְּמוֹ בָּאוּר עַד שֶׁנִּפְשַׁר וְחִבֵּר קְצוֹתָיו זֶה עִם זֶה; וְאִם נִסְדַּק כֻּלּוֹ, אֲפִלּוּ מִצַּד אֶחָד, פָּסוּל אֲפִלּוּ חִמְּמוֹ בָּאוּר וְחִבֵּר סְדָקָיו זֶה עִם זֶה.

8 If there is a lengthwise crack, there is an opinion that if the crack is any length, it is not kosher, unless it is fastened with a string or thread and from the place of the fastening upward, in the direction of the mouth [of the shofar], there remains the minimum measurement for a shofar (Kol Bo). There is also the opinion that [it is only not kosher] if a majority is cracked, though in this case, if they glue it together, it is kosher, even using [non-native] glue. There is an opinion that it is not kosher unless they attach it using native material, by heating it in the fire until it softens and the two sides attach. If the crack traverses the whole shofar, even on one side, it is not kosher, even if they heat it in the fire and attach the sides of the crack.

ט נִסְדַּק לְרָחְבּוֹ בְּמִעוּטוֹ, כָּשֵׁר; בְּרֻבּוֹ, פָּסוּל אֶלָּא אִם כֵּן נִשְׁאַר מֵהַסֶדֶק לְצַד פִּיו שִׁעוּר תְּקִיעָה, דְּהַיְנוּ אַרְבָּעָה גּוּדָלִים, וּכְשֶׁנִּשְׁתַּיֵּר בּוֹ כָּךְ כָּשֵׁר אֲפִלּוּ אִם מְעַכֵּב אֶת הַתְּקִיעָה; וְיֵשׁ מַכְשִׁירִים בְּנִשְׁתַּיֵּר אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לְצַד פִּיו.

9 If it cracks widthwise, if the crack traverses the minority of the shofar, it is kosher. If it traverses the majority of the shofar, it is not kosher, unless there exists from the crack to the mouth the minimum length for a shofar, which is four digits. When this much remains, it is kosher, even if [the crack] interferes with the sounding. There are those who are permissive when there remains this measurement even not in the direction of the mouth.

י דִּבֵּק שִׁבְרֵי שׁוֹפָרוֹת זֶה עִם זֶה וְעָשָׂה מֵהֶם שׁוֹפָר, פָּסוּל וַאֲפִלּוּ אִם יֵשׁ בַּשֶּׁבֶר שֶׁכְּנֶגֶד פִּיו שִׁעוּר שׁוֹפָר.

10 If one attached broken shofars to each other to make a shofar, it is not kosher, even if the fragment closest to the mouth is big enough to be a shofar.

יא הוֹסִיף עָלָיו כָּל שֶׁהוּא, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ, פָּסוּל, אֲפִלּוּ הָיָה בּוֹ מִתְּחִלָּה שִׁעוּר שׁוֹפָר.

11 If one added to a shofar at all, whether with native or non-native material, it is not kosher, even if it initially had the minimal size of a shofar.

יב הֲפָכוֹ וְתָקַע בּוֹ, לֹא יָצָא; בֵּין הֲפָכוֹ כְּדֶרֶךְ שֶׁהוֹפְכִים הֶחָלוּק שֶׁהֶחֱזִיר פְּנִימִי לַחִיצוֹן, בֵּין שֶׁהִנִּיחוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיָה אֶלָּא שֶׁהִרְחִיב אֶת הַקָּצָר וְקִצֵּר אֶת הָרָחָב וְהוּא הַדִּין אִם תָּקַע בַּמָּקוֹם הָרָחָב פָּסוּל (ר"ן פ"ג דְּראש השנה).

12 If one inverted it, he has not fulfilled his obligation, whether he inverts it like one inverts a shirt, flipping the inside and the outside, or whether one leaves it as it was but widens the narrow side and narrows the wide side. Similarly, if one blows through the wide side, it is not kosher (Ra"n chapter 2 of Rosh Hashanah).

יג הָיָה אָרֹךְ וְקִצְּרוֹ, אִם נִשְׁאַר בּוֹ שִׁעוּר תְּקִיעָה, כָּשֵׁר.

13 If it was long and one shortened it but the minimal length for blowing remains, it is kosher.

יד גֵּרְדוֹ מִבִּפְנִים אוֹ מִבַּחוּץ עַד שֶׁעֲשָׂאוֹ דַּק מְאֹד כְּמוֹ גֶּלֶד, כָּשֵׁר.

14 If it was scraped on the inside or the outside until it was as thin as its outer layer, it is kosher.

טו לֹא הוֹצִיא זַכְרוּתוֹ אֶלָּא נָקַב בּוֹ, כָּשֵׁר; אֲבָל אִם הוֹצִיא הַזַּכְרוּת וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ שׁוֹפָר, כְּגוֹן שֶׁנָּקַב בּוֹ, פָּסוּל.

15 If instead of removing the bone [that fills the horn], one drilled it, it is kosher. However, if they removed the bone and made a shofar out of it by drilling into it, it is not kosher.

טז צִפָּהוּ זָהָב בִּמְקוֹם הֲנָחַת פֶּה, פָּסוּל; שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הֲנָחַת פֶּה, כָּשֵׁר. צִפָּהוּ זָהָב מִבִּפְנִים, פָּסוּל; מִבַּחוּץ, אִם נִּשְׁתַּנָּה קוֹלוֹ מִכְּמוֹת שֶׁהָיָה, פָּסוּל, וְאִם לָאו כָּשֵׁר. יֵשׁ מְפָרְשִׁים מָקוֹם הֲנָחַת פֶּה הַיְנוּ עֹבִי הַשּׁוֹפָר לְצַד פְּנִימִי שֶׁמֵּנִיחַ שָׁם פִּיו, וְהַצַּד הַחִיצוֹן מִן הָעֹבִי עַצְמוֹ קָרוּי שֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הֲנָחַת פֶּה; וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים דְּעָבְיוֹ בַּמָּקוֹם הַקָּצָר הוּא מְקוֹם הֲנָחַת פֶּה, וְשֶׁלֹּא בִּמְקוֹם הֲנָחַת פֶּה הַיְנוּ כָּל אֹרֶךְ הַשּׁוֹפָר מִצַּד הַקָּצָר עַד צַד הָרָחָב.

16 If one coated it with gold at the place where the mouth is placed, it is not kosher, but in a place that is not where the mouth is placed, it is kosher. If one coated the inside of it with gold, it is kosher. As to the outside, if its voice has been altered from its original sound, it is not kosher. Otherwise, it is kosher. Some interpret "where the mouth is placed" as referring to the inner side of the shofar, where the mouth is placed, with the outside being called "not where the mouth is placed," while some call the narrow side "where the mouth is placed," with "not where the mouth is placed" referring to the whole length of the shofar, from the narrow side to the wide side.

יז הַמְצַיְּרִים בַּשּׁוֹפָר צוּרוֹת בְּמִינֵי צִבְעוֹנִים כְּדֵי לְנָאוֹתוֹ, לֹא יָפֶה הֵם עוֹשִׂים. אֲבָל מֻתָּר לַחֲקֹק בַּשּׁוֹפָר עַצְמוֹ צוּרוֹת כְּדֵי לְנָאוֹתוֹ (בֵּית יוֹסֵף).

17 Those who draw colorful shapes on the shofar to make it pretty are not doing a good thing (though it is permitted to inscribe pretty drawings on the shofar itself) (Beit Yosef).

יח אִם נָתַן זָהָב עַל עֳבִי הַשּׁוֹפָר בַּצַּד הָרָחָב, הַיְנוּ הוֹסִיף עָלָיו כָּל שֶׁהוּא וּפָסוּל.

18 If one added gold to the width of the shofar on the wide side, adding [to its total length] at all, it is not kosher.

יט הִרְחִיק אֶת הַשּׁוֹפָר וְנָפַח בּוֹ וְתָקַע בּוֹ, פָּסוּל.

19 If one blew the shofar with space between his mouth and the shofar, it is not kosher.

כ נָתַן שׁוֹפָר לְתוֹךְ שׁוֹפָר, אִם הַפְּנִימִי עוֹדֵף עַל הַחִיצוֹן מִשְּׁנֵי צְדָדִין וְנָתַן הַפְּנִימִי בְּפִיו וְתָקַע בּוֹ, כָּשֵׁר; הַגָּה: וְלִי נִרְאֶה דַּאֲפִלּוּ אֵינוֹ בּוֹלֵט בַּצַּד הָרָחָב רַק שָׁוֶה לַחִיצוֹן, הוֹאִיל וּבוֹלֵט לְצַד הַפֶּה וְתָקַע בַּפְּנִימִי יָצָא, כֵּן נ"ל (כֵּן מוּבָא מִלְּשׁוֹן הָרֹא"שׁ); וְהוּא שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּה קוֹלוֹ בְּמַה שֶּׁהוּא נָתוּן בְּתוֹךְ הַחִיצוֹן; וְאִם לָאו, פָּסוּל.

20 If one placed one shofar inside another shofar, if the inner one protrudes from the outer one on both sides and he sounded the inner one, it is kosher. Rema: It seems to me that even if on the wide side it doesn't protrude and is merely even, because it protrudes at the side of the mouth and he blows on the inner one, he has fulfilled his obligation. This is how it seems to me and what the Ros"h appears to think. This assumes that placing it in the outer one does not alter its voice. Otherwise, it is not kosher.

כא שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו יוֹם טוֹב אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם שְׁבוּת. כֵּיצַד, הָיָה הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ מֵעֵבֶר הַנָּהָר וְאֵין לוֹ שׁוֹפָר אֶלָּא הוּא, אֵינוֹ עוֹלֶה בָּאִילָן וְאֵינוֹ שָׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם כְּדֵי לַהֲבִיאוֹ; וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי מֻתָּר, דְּהָוֵי שְׁבוּת דִּשְׁבוּת (פֵּרוּשׁ, אִסוּר אֲמִירָה לְעַכּוּ"ם בְּאִסוּר דְּאוֹרַיְתָא הוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִשְׁבֹּת מִזֶּה אֲמִירָה לְעַכּוּ"ם וּבְאִסוּר דְּרַבָּנָן הוּא שְׁבוּת דִּשְׁבוּת); וּבִמְקוֹם מִצְוָה לֹא גָּזְרוּ (רַבָּנָן) וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן ש"ז.

21 We do not break the laws of Holidays for the Rosh Hashanah shofar, even something that is only rabbinically prohibited. How so? If there was a shofar at the top of a tree or across a river and there is no other shofar, one does not climb the tree or sail on the water. Having a non-Jew do these things is permissible, because that is a rabbinic prohibition on top of a rabbinic prohibition.(Meaning, the prohibition of telling a non-Jew to do an action [on a holiday] that is prohibited by the Torah is a rabbinically enacted prohibition to ensure resting [shevut] from telling non-Jews to do things, and when the action in question is itself a rabbinic prohibition, this is a rabbinic prohibition on top of a rabbinic prohibition [shevut d'shevut]) and when there is a commandment to do, the rabbis made no such decree (see 307).

כב אִם עַכּוּ"ם הֵבִיא שׁוֹפָר מִחוּץ לַתְּחוּם, תּוֹקְעִין בּוֹ; וְהוּא הַדִּין אִם עָשָׂה עַכּוּ"ם שׁוֹפָר בְּיוֹם טוֹב, מֻתָּר לִתְקֹעַ בּוֹ.

22 If a non-Jew brought a shofar from outside of the techum, we sound it. It is also the case that if a non-Jew made a shofar on the holiday, it is permitted to sound it.

כג יָכוֹל לִתֵּן בְּתוֹכוֹ מַיִם אוֹ יַיִן לְצַחְצְחוֹ; אֲבָל מֵי רַגְלַיִם, אַף בַּחֹל אָסוּר מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.

23 It is permitted to put water or wine in it to clean it, though not urine, even on weekdays, for reasons of respect.

Previous Chapter Next Chapter