Siman 607
Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.
א צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת בְּמִנְחָה קֹדֶם סְעֻדָּה הַמַּפְסֶקֶת. הַגָּה: וְיָחִיד אוֹמְרוֹ אַחַר שֶׁגָּמַר תְּפִלָּתוֹ, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר אוֹמְרוֹ בְּיוֹם כִּפּוּר בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה (טוּר).
1 The Order of Vidui (Confessing) at Minchah of Erev Yom Kippur, 6 Seifim: One must say vidui at minchah prior to the final meal before the fast. Rema: Someone by himself says it after he finishes his prayer (i.e. the amidah) and the chazan says it on Yom Kippur during his prayer (amidah)(Tur).
ב אֵין צָרִיךְ לְפָרֵט הַחֵטְא; וְאִם רָצָה לְפָרֵט, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ; וְאִם מִתְוַדֶּה בְּלַחַשׁ, נָכוֹן לְפָרֵט הַחֵטְא. הַגָּה: אֲבָל כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּקוֹל רָם, אוֹ שְׁלִיחַ צִבּוּר כְּשֶׁחוֹזֵר הַתְּפִלָּה, אֵין לְפָרֵט הַחֵטְא; וּמַה שֶּׁאוֹמְרִים עַל חֵטְא בְּסֵדֶר א' ב' לֹא מִקְרֵי פּוֹרֵט, הוֹאִיל וְהַכֹּל אוֹמְרִים בְּשָׁוֶה אֵינוֹ אֶלָּא כְּנֻסַּח הַתְּפִלָּה (דִּבְרֵי עַצְמוֹ).
2 One need not specifically detail his sin. But if one wants to specify, he may decide to do so. Silent confession is appropriate for specifying the sin. Rema: However, when he prays out loud, or for the chazan when he repeats the amidah, the sin is not specified. That which we say, the Al Chet prayer, does not specify the person's specific sin. Everyone says it equally according to the nusach of the prayer.
ג צָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת מְעֻמָּד; וַאֲפִלּוּ כִּי שָׁמַע לֵיהּ מִשְּׁלִיחַ צִבּוּר וְהוּא הִתְוַדָּה כְּבָר, צָרִיךְ לַעֲמֹד. הַגָּה: וְיַחֲזֹר וְיִתְוַדֶּה עִם הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר (רַ"ן פ"ב דְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה). וְעִקַּר הַוִּדּוּי הוּא אֲבָל אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ (טוּר).
3 One must confess while standing. Even when he hears it from the chazan and he already confessed, he must stand. Rema: And he must go back and confess again with the chazan (Ra"n). The essence of the vidui is "but we have sinned". (Tur)
ד עֲוֹנוֹת שֶׁהִתְוַדָּה עֲלֵיהֶם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁעָבַר, וְלֹא שָׁנָה עֲלֵיהֶם, אֲפִלּוּ הָכֵי יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהִתְוַדּוֹת עֲלֵיהֶם.
4 Regarding sins for which one confessed on the previous Yom Kippur and did not repeat, he may confess them again.
ה בִּתְפִלַּת מִנְחַת עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ חוֹתֵם בַּוִּדּוּי שֶׁאַחֲרֶיהָ. הַגָּה: וְאֵין הַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מַחֲזִיר הַוִּדּוּי בְּמִנְחָה, אֶלָּא מִתְפַּלֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה כְּבִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה (טוּר וּמָרְדְּכַי עססי' תרי"ד); וְאֵין אוֹמְרִים אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ (עַיֵּן ססי' תר"ד) וְכָל שֶׁכֵּן תַּחֲנוּן.
5 During mincha on Erev Yom Kippur, one does not complete the confession with a blessing. Rema: and the chazan does not repeat the vidui at minchah; rather he says the shmoneh esrei like the other days of the year (Tur and Mordechai) and Avenu Malkeinu is not recited, and obviously Tachanun is not said.
ו כָּל הַקָּהָל לוֹקִים מַלְקוֹת אַרְבָּעִים אַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ יִתֵּן אֶל לִבּוֹ לָשׁוּב מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ. הַגָּה: וְנָהֲגוּ שֶׁהַנִּלְקֶה אוֹמֵר וִדּוּיִים בְּשָׁעָה שֶׁנִּלְקֶה, וְהַמֻּלְקֶה אוֹמֵר: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְגו', שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים שֶׁהֵם ל"ט תֵּבוֹת כְּנֶגֶד ל"ט מַכּוֹת (מִנְהָגִים); וְנָהֲגוּ לְהַלְקוֹת בִּרְצוּעָה כָּל דְּהוּ, דְּאֵינוֹ רַק זִכָּרוֹן לַמַּלְקוֹת; וְיִקַּח רְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר: יָדַע שׁוֹר קוֹנֵהוּ (יְשַׁעְיָה א, ג) (כָּל בּוֹ); וְהַנִּלְקֶה לֹא יַעֲמֹד, וְלֹא יֵשֵׁב, רַק מֻטֶּה (מִנְהָגִים) פָּנָיו לַצָּפוֹן וַאֲחוֹרָיו לַדָּרוֹם (מַהֲרִי"ל). יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל הַשָּׁבִים הַמַּאֲמִינִים בְּכַפָּרָתוֹ, אֲבָל הַמְּבַעֵט בּוֹ וּמְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ: מַה מּוֹעִיל לִי יוֹם כִּפּוּר זֶה, אֵינוֹ מְכַפֵּר לוֹ (רַמְבַּ"ם פ"ג מֵהִלְכוֹת שְׁגָגוֹת).
6 All of the congregation receives 40 lashes after minchah, for from this one places on his heart to repent for his sins. Rema: The custom is for the recipient of lashes to say confessions at the time he is lashed and the one who lashes says "and He who is merciful atones for sin", etc. three times, summing to 39 words corresponding to the 39 lashes. It is the custom to use a strap of any width, for these lashes are only remembrance of lashes. One takes a strap of calf's leather; [this] spurs one to repentance by [recalling] the verse, “[Even] an ox knows its master….” (Kol Bo). The one who is lashed neither stands nor sits but should crouch forward with his face to the north and his back to the south (Maharil). Yom Kippur atones only for those who repent and believe in the atonement it conveys. If a person holds it in disdain and thinks in his heart, “What will Yom Kippur do for [me]?” — Yom Kippur will not atone for him. (Rambam Perek 3 Hilchos Shegagos).