Shulchan Aruch, Orach Chayim Siman 696

Siman 696

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א פּוּרִים מֻתָּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה; וּבְמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת, אֵין עוֹשִׂין. הַגָּה: וְהָאִדָּנָא נָהֲגוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת (כָּל בּוֹ); וְהָעוֹשֶׂה, אֵינוֹ רוֹאֶה סִימַן בְּרָכָה מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה לְעוֹלָם, אֶלָּא אִם הוּא בִּנְיָן שֶׁל שִׂמְחָה, כְּגוֹן: בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ אוֹ אַבּוּרְנְקִי שֶׁל מְלָכִים, דְּשָׁרֵי. הַגָּה: וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת מִצְוָה, כְּגוֹן: לִכְתֹּב פִּסְקֵי הֲלָכוֹת; וְכֵן מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ מְלָאכוֹת גְּמוּרוֹת לְצֹרֶךְ פּוּרִים. (ת"ה סִימָן קי"ב).

1 The laws concerning bewailing, fasting and the performance of Shabbos labor on Purim, 8 Seifim: One may do work [which is forbidden on the Sabbath] on Purim, but places that have the custom not to should not, (And today, all places have the custom not to) (Kol Bo), and anyone who does [work] will never see blessing from that work, unless it is a joyful building, such as a house for a newly-married son, or an arbor for kings and officers. Rema: And it is permitted to do work for a mitzva, such as writing Torah law decisions. And similarly it is permitted to do even work in the fullest sense for the needs of Purim (T"H Siman 112).

ב אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ, לֹא נָהֲגוּ אֶלָּא בְּיוֹם מִקְרָא מְגִלָּה בִּלְבַד, אֲבָל לֶאֱסֹר אֶת שֶׁל זֶה בָּזֶה, אֵינוֹ מִנְהָג.

2 Even in a place that has the custom [to do work], this only applies on the day of the reading of the Megillah itself. But to forbid this for that is not our custom

ג יוֹם י"ד וְיוֹם ט"ו אֲסוּרִים בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית לְכָל אָדָם בְּכָל מָקוֹם, בֵּין לִבְנֵי כְּרַכִּים שֶׁהֵם עוֹשִׂין ט"ו בִּלְבַד, בֵּין לִבְנֵי עֲיָרוֹת שֶׁהֵם עוֹשִׂים י"ד בִּלְבַד; וְהַנָּשִׁים מְעַנּוֹת בָּהֶם, שֶׁכֻּלָּן עוֹנוֹת כְּאַחַת, וּמְטַפְּחוֹת שֶׁמַּכּוֹת כַּף אֶל כַּף; אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת, שֶׁתְּהֵא אַחַת מְדַבֶּרֶת וְכֻלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ; נִקְבַּר הַמֵּת, לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְקוֹנְנוֹת.

3 The 14th and 15th are forbidden from eulogies and fasting for everyone in every place, whether for residents of a walled city who read on the 15th only or whether residents of cities who read on the 14th only. And the women, when they answer (the eulogies) all answer as one. And the kerchiefs, where they strike hand on hand. But not a professional mourner, where only one speaks and the others answer after her. They bury the dead without answering and without lamenting.

ד כָּל דִּבְרֵי אֲבֵלוּת נוֹהֲגִים בַּחֲנֻכָּה וּפוּרִים. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם יֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִשְׁמֹעַ הַמְּגִלָּה (תּוֹסָפוֹת פ"ק דְּמוֹעֵד קָטָן). וְאִם יוּכַל לֶאֱסֹף מִנְיָן לְבֵיתוֹ לִקְרוֹת הַמְּגִלָּה, עָדִיף טְפֵי (מַהֲרִי"ל). וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין אֲבֵלוּת נוֹהֵג בְּפוּרִים, לֹא בְּי"ד וְלֹא בְּט"ו (הָרֹא"שׁ וּמִנְהָגִים), וְכֵן נוֹהֲגִין; וַאֲפִלּוּ אֲבֵלוּת יוֹם רִאשׁוֹן נִדְחֶה מִפְּנֵי פּוּרִים (דִּבְרֵי עַצְמוֹ); אֲבָל דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָה, נוֹהֵג; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין נוֹהֵג אֲבֵלוּת בְּפוּרִים, עוֹלֶה לוֹ לְמִנְיַן שִׁבְעָה יְמֵי אֲבֵלוּת כְּמוֹ שַׁבָּת, וְכֵן פָּסַק הָרַב בְּעַצְמוֹ בְּטוּר יוֹרֶה דֵּעָה סי' ת"א.

4 All of the elements of mourning we observe on Chanukah and Purim: RAMAH- never the less one goes to the synagogue to hear the megillah. If one can assemble a minyan in their home this is preferable. And there are those who say that no mourning (practices) are performed on Purim, not on the 14th or the 15th and this is the way to behave. Even the (public practices) of the first day of mourning are pushed off because of Purim but the private practices are still observed. And even though we don't (publically) observe mourning practices on Purim you can be counted for the minyan of 7 (for Torah Reading) like on Shabbat and thus ruled the Rav on his own.

ה אִם חָל פּוּרִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְהָאָבֵל יוֹשֵׁב בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, לֹא יֵצֵא מִשָּׁם עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל תְּפִלַּת עַרְבִית וְיִשְׁמַע קְרִיאַת מְגִלָּה, וּלְמָחֳרָת לֹא יֵצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ.

English not available yet

ו יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁהָאָבֵל חַיָּב לִשְׁלֹח מָנוֹת. הַגָּה: אֲבָל אֵין שׁוֹלְחִין לְאָבֵל כָּל י"ב חֹדֶשׁ (מַהֲרִי"ל), וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּיוֹרֵה דֵּעָה סי' שפ"ה, עַיֵּן שָׁם. וְאִם אֵין בָּעִיר אֶלָּא הָאָבֵל עִם אַחֵר, חַיָּב לִשְׁלֹחַ לָאָבֵל כְּדֵי לְקַיֵּם מִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן מָחַל הָאָבֵל עַל מְנָתוֹ (מהרי"ב).

6 One says that a mourner is still obligated in sending gifts on Purim. Rema: One should not send gifts to a mourner during their 12 months of mourning. If one though is in a city where the only person is a mourner one is obligated to send to the mourner to fulfill the obligation of sending gifts on Purim, unless the mourner declines the gift.

ז יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאוֹנֵן מֻתָּר בְּבָשָׂר וְיַיִן, דְּלֹא אָתֵי עֲשֵׂה דְּיָחִיד דַּאֲבֵלוּת וְדָחֵי עֲשֵׂה דְּרַבִּים דְּאוֹרַיְתָא, דְּלִשְׂמֹחַ בְּפוּרִים דִבְרֵי קַבָּלָה נִינְהוּ שֶׁהֵם כְּדִבְרֵי תּוֹרָה. הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁחַיָּב בְּמִקְרָא מְגִלָּה וּתְפִלָּה וּקְרִיאַת שְׁמַע; וְנ"ל דְּדַוְקָא בַּלַּיְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו; אֲבָל בַּיּוֹם, שֶׁרוֹצֶה לְקָבְרוֹ, קְבוּרַת מֵתוֹ קוֹדֵם כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סי' תרפ"ז ס"ב, וְלָכֵן קוֹרֵא וּמִתְפַּלֵּל אַחַר כָּךְ, דְּלֹא עָדִיף מִיּוֹם טוֹב וְשַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן ע"א כֵּן נִרְאֶה לִי.

7 There are those who say that an onen is permitted to eat meat and wine, because the individual obligation of mourning does not come to override the communal Torah-level obligation to rejoice on Purim, for the words of the Prophets are considered like the words of the Torah. Rema: And all the more so, he is obligated in the reading of the Megillah, prayer, and Shema. And it seems to me that this applies specifically at night, even though his deceased is lying before him. But during the day, when he wants to bury the deceased, burial takes precedence, as explained above in siman 687:2. Therefore, he reads [the Megillah] and prays afterward, for [Purim] is no better than Yom Tov and Shabbat, as explained above in siman 71, in my opinion.

ח מֻתָּר לִשָּׂא אִשָּׁה בְּפוּרִים. הַגָּה: בֵּין בְּי"ד בֵּין בְּט"ו, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת פִּדְיוֹן הַבֵּן (תוס' פ"ק דמ"ק). וּמַה שֶּׁנָּהֲגוּ לִלְבֹּשׁ פַּרְצוּפִים בְּפוּרִים, וְגֶבֶר לוֹבֵשׁ שִׂמְלַת אִשָּׁה וְאִשָּׁה כְּלִי גֶּבֶר, אֵין אִסּוּר בַּדָּבָר מֵאַחֵר שֶׁאֵין מְכַוְּנִין אֶלָּא לְשִׂמְחָה בְּעָלְמָא; וְכֵן בִּלְבִישַׁת כִּלְאַיִם דְּרַבָּנָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָסוּר, אֲבָל הַמִּנְהָג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וְכֵן בְּנֵי אָדָם הַחוֹטְפִים זֶה מִזֶּה דֶּרֶךְ שִׂמְחָה, אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם לֹא תִגְזֹל (וַיִּקְרָא יט, יג) וְנָהֲגוּ כָּךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה דָּבָר שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן עַל פִּי טוֹבֵי הָעִיר (תְּשׁוּבַת מַהֲרִ"י מִינְץ סִימָן ט"ז).

8 One may marry a woman on Purim, Rema: both on the fourteenth and on the fifteenth. All the more so, one may redeem one's firstborn (Tosfot to ch. 1 of Moed Qatan). The custom of wearing masks on Purim, and of crossdressing, is totally permitted because of its innocent and joyful purpose, as is the wearing of shaatnez. While some would prohibit it, our practice is as I have already said. So too those who playfully rob each other do not violate "Thou shalt not steal'', and such is our custom. However, you may do only as local elders permit. (Responsum of Mahari Minz #17).

Previous Chapter Next Chapter