Shulchan Aruch, Yoreh De'ah Siman 111

Siman 111

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א שְׁתֵּי קְדֵרוֹת אַחַת שֶׁל הֶתֵּר וְאַחַת שֶׁל אִסוּר, וּלְפָנָיו שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת אַחַת שֶׁל הֶתֵּר וְאַחַת שֶׁל אִסוּר; אִם הַחֲתִיכָה הִיא מֵאִסוּר דְּרַבָּנָן, כְּגוֹן שֻׁמָּנוֹ שֶׁל גִּיד, וְנָפְלוּ אֵלּוּ לְתוֹךְ אֵלּוּ, מֻתָּרִים, שֶׁאָנוּ תּוֹלִים לוֹמַר, הָאִסוּר נָפַל לְתוֹךְ הָאִסוּר, וְהַהֶתֵּר לְתוֹךְ שֶׁל הֶתֵּר. וַאֲפִלּוּ אִם הַהֶתֵּר שֶׁבַּקְּדֵרָה אֵינָהּ רַבָּה עַל שֶׁלְּפָנֶיהָ. וְכֵן הַדִּין אִם לֹא הָיָה כָּאן אֶלָּא קְדֵרָה אַחַת שֶׁל בְּשַׂר שְׁחוּטָה, וְנָפַל בָּהּ אַחַת מֵאֵלּוּ שְׁתֵּי הַחֲתִיכוֹת, וְאֵין יָדוּעַ אֵיזוֹ הִיא, אָנוּ תּוֹלִין דְּשֶׁל הֶתֵּר נָפְלָה, אֲפִלּוּ אֵין הַהֶתֵּר רַבֶּה עַל הָאִסוּר. אוֹ אִם לֹא הָיָה כָּאן אֶלָּא חֲתִיכָה אַחַת מֵאִסוּר דְּרַבָּנָן, וְיֵשׁ שְׁתֵּי קְדֵרוֹת, אַחַת שֶׁל הֶתֵּר וְאַחַת שֶׁל אִסוּר, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ נָפְלָה, גַּם בָּזוֹ תּוֹלִין לְהָקֵל.
1 Two pots, one of permitted food and one of forbidden food, and before it two pieces [of food], one permitted and one forbidden; if the piece of forbidden food is [forbidden] Rabbinically, such as the fats from the Gid [Hanasheh], and these [pieces of meat] fell into these [pots of food], they are permitted, as we attribute saying, the prohibited food fell in the prohibited food, and the permitted food fell into the permitted food. And even if the permitted food in the pot is not a majority [of the food] in front of him. And this is also the ruling if there was only one pot of [Kosher] slaughtered meat, and one of these two pieces fell into it, and we do not know which [piece] it was, we attribute that the permitted piece fell in, even if the permitted food in the pot is not a majority [of the food] in front of him. Or if there was only one piece of Rabbinically forbidden food, and two pots, one of permitted [food] and one of prohibited [food], and he doesn't know into which pot it fell, even here we attribute leniently.
ב בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁתּוֹלִין בְּכָל אֵלּוּ לְהָקֵל, אֲפִלּוּ אֵין הַהֶתֵּר רַבֶּה עַל הָאִסוּר, שֶׁאֵין הָאִסוּר גַּם כֵּן רַבֶּה עַל הַהֶתֵּר. אֲבָל אִם הָאִסוּר רַבֶּה עַל הַהֶתֵּר, אֵין תּוֹלִין לְהָקֵל.
2 When do we say this [i.e. the above], where we attribute everything leniently, even if the permitted [food] isn't a majority over the prohibited [food]? When the prohibited [food] is is not greater than the permitted [food]. But if there is more prohibited [food] than permitted [food] we do not attribute leniently.
ג הָיָה הָאִסוּר שֶׁל תּוֹרָה, אֵין תּוֹלִין לְהָקֵל לוֹמַר לְתוֹךְ הָאִסוּר נָפַל, עַד שֶׁיְּהֵא הַהֶתֵּר רַבֶּה עַל הָאִסוּר, כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּטֵּל בְּתוֹכוֹ מִדִּבְרֵי תּוֹרָה.
3 If the prohibition is a Biblical [prohibition], we do not attribute leniently to say that the prohibited [food] fell into the prohibited [food], until there is more permitted [food] than prohibited [food], so that it will be nullified inside it [the pot] according to the Torah.
ד הָיָה הַהֶתֵּר רַבֶּה עַל הָאִסוּר, כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּטֵּל בְּתוֹכוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה, תּוֹלִין לְהָקֵל. כֵּיצַד, שְׁתֵּי קְדֵרוֹת אַחַת שֶׁל בְּשַׂר שְׁחוּטָה וְאַחַת שֶׁל נְבֵלָה, וְנָפְלָה חֲתִיכַת נְבֵלָה לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן, אִם הַהֶתֵּר שֶׁבִּקְדֵרַת הַהֶתֵּר רַבָּה קְצָת עַל חֲתִיכַת הַנְּבֵלָה, תּוֹלִין לְהָקֵל, לְפִי שֶׁדְּבַר תּוֹרָה מִין בְּמִינוֹ בָּטֵל בְּרֹב, אֶלָּא שֶׁחֲכָמִים הִצְרִיכוּ שִׁשִּׁים. הָיוּ שְׁתֵּי הַקְּדֵרוֹת מִמִּין אֶחָד, וְהָאִסוּר מִמִּין אַחֵר, אֵין תּוֹלִין לְהָקֵל עַד שֶׁיִּרְבֶּה הַהֶתֵּר שִׁשִּׁים עַל הָאִסוּר.
4 There was more permitted [food] than prohibited [food]...
ה הָיוּ כָּאן שְׁתֵּי קְדֵרוֹת שֶׁל הֶתֵּר, וְלִפְנֵיהֶם שְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אַחַת שֶׁל הֶתֵּר וְאַחַת שֶׁל אִסוּר, וְנָפְלָה אַחַת לְתוֹךְ זוֹ וְאַחַת לְתוֹךְ זוֹ, אֲסוּרוֹת שְׁתֵּיהֶן, אֲפִלּוּ בְּאִסוּר דְּרַבָּנָן, אִם אֵין בְּשׁוּם אַחַת כְּדֵי לְבַטֵּל הָאִסוּר. אֲבָל אִם יֵשׁ בְּאַחַת מֵהֶן לְבַטֵּל הָאִסוּר, שְׁתֵּיהֶן מֻתָּרוֹת.
English not available yet
ו הָיוּ כָּאן שְׁתֵּי קְדֵרוֹת שֶׁל הֶתֵּר, וְנָפַל אִסוּר לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן, וְיָדוּעַ לְאֵיזוֹ נָפַל, וְחָזַר וְנָפַל אִסוּר לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ נָפַל, אֲנִי אוֹמֵר לִמְקוֹם אִסוּר הָרִאשׁוֹן נָפַל גַּם הַשֵּׁנִי. אֲבָל אִם נָפַל אִסוּר לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן, וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ נָפַל, וְאַחַר כָּךְ נָפַל אִסוּר לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְיָדוּעַ לְאֵיזוֹ נָפַל, שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁאֵין ס' לְבַטֵּל הָאִסּוּר שֶׁנָּפַל שָׁם, אֲבָל אִם הָיָה ס' לְבַטֵּל הָאִסּוּר שֶׁנָּפַל שָׁם, הָוֵי כְּאִלּוּ לֹא נָפַל שָׁם אִסּוּר כְּלָל (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א).
English not available yet
ז הָיָה כָּאן שְׁתֵּי קְדֵרוֹת שֶׁל הֶתֵּר, וְנָפַל אִסוּר לְתוֹךְ אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ לְאֵיזוֹ נָפַל, וְאֵין בְּאַחַת כְּדֵי לְבַטֵּל הָאִסוּר, וְיֵשׁ בִּשְׁתֵּיהֶן כְּדֵי לְבַטְּלוֹ, שְׁתֵּיהֶן מִצְטָרְפוֹת לְבַטְּלוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ אַחַת בַּבַּיִת וְאַחַת בָּעֲלִיָּה, מִצְטָרְפוֹת. וְהוּא הַדִּין אֲפִלּוּ לְמֵאָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁשְּׁתֵּיהֶן שֶׁל אָדָם אֶחָד, לְפִי שֶׁכָּל שֶׁהֵן שֶׁל אָדָם אֶחָד עָתִיד לְהִתְעָרֵב. אֲבָל אִם הֵם שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם, אֵין מִצְטָרְפוֹת. הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִים דַּאֲפִילוּ בְּאָדָם אֶחָד אֵין לְהָקֵל. וּלְצֹרֶךְ הֶפְסֵד יֵשׁ לְהַתִּיר בְּאָדָם אֶחָד; וּמִיהוּ אֵין לְאָכְלוֹ אֶלָּא לְאַחַר שֶׁיְּעָרְבֶנּוּ יַחַד, דְּאָז כְּבַר נִתְבַּטֵּל הָאִסּוּר (בְּאָרֹךְ כְּלָל כ"ו בְּשֵׁם מהרי"ש).
English not available yet