Shulchan Aruch, Yoreh De'ah Siman 113

Siman 113

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

א דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא חַי, וְגַם עוֹלֶה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים לְלַפֵּת בּוֹ אֶת הַפַּת אוֹ לְפַרְפֶּרֶת, שֶׁבִּשְּׁלוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, אֲפִלּוּ בִּכְלִי יִשְׂרָאֵל וּבְבֵית יִשְׂרָאֵל, אָסוּר מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים.

1 A food that is not eaten when it is raw and is served at a kings table, to spread on bread or as a dessert, which was cooked by a non-Jew, even in the pots of Jews and in the house of a Jew, it is forbidden because it was cooked by a non-Jew

ב עֵרֵב דָּבָר הַנֶּאֱכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא חַי עִם דָּבָר שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא חַי, וּבִשְּׁלָם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אִם הָעִקָּר מִדָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אָסוּר. וְאִם לָאו, מֻתָּר. הַגָּה: וּמֻתָּר לֶאֱכֹל אֲפוּנִים קְלוּיִים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְכֵן הַקִּטְנִיּוֹת שֶׁקּוֹרִין ערבשי"ן, קְלוּיִים, דְּאֵינָן עוֹלִים עַל שֻׁלְחָן שֶׁל מְלָכִים וְכֵן נָהֲגוּ בָּהֶם הֶתֵּר אִם לֹא בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִמְשֹׁחַ הַמַּחֲבַת בְּחֵלֶב, שֶׁאָז נוֹהֲגִים בָּהֶם אִסּוּר. (רַמְבַּ"ם פי"ז דמ"א ומהר"א מִפְּרַג וְהַגָּהוֹת בְּאָרֹךְ). אֲבָל בְּלָאו הָכֵי, שָׁרֵי וְאֵין לָחוּשׁ לְכֵלִים שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, דִּסְתָמָן אֵינָן בְּנֵי יוֹמָן. וְכָל פְּרִי שֶׁנֶּאֱכָל כְּמוֹ שֶׁהוּא חַי, אַף עַל פִּי שֶׁבִּשְּׁלוּ אוֹתוֹ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְנִמְחָה וְנַעֲשָׂה תַּבְשִׁיל בִּידֵיהֶם, שָׁרֵי. וְעַל כֵּן אוֹכְלִין הפובידל"א שֶׁעוֹשִׂין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים (ד"ע מִמַּשְׁמָעוּת הַרַמְבַּ"ם וְרַ"ן וְתוס' וְהוּא פָּשׁוּט).

2 If one mixed a food that is eaten even raw with a thing that is not eaten when raw and a non-Jew cooked them – if the essence is of the food is subject to the prohibition of non-Jewish cooking, it is forbidden. If not, it is permitted. Rema: And it is permitted to eat roasted peas of a non-Jew, and also the roasted legumes (which are called “arbiss”), for they are not served at the kings table And thus they treat them leniently if it is not in a place where they grease the metal frying pan with forbidden fats, then the custom is that they are prohibited. But otherwise it is permitted, and one need not worry about the vessels of non-Jews because most vessels have not been used in the last 24 hours. And any fruit that is eaten raw, even if a non-Jew cooked it, and it was mashed up and made into a cooked dish in their hands, it is permitted. Therefore, we eat the fruit mash made by non-Jews.

ג פנאד"ה שֶׁאֲפָאָהּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֲסוּרָה אֲפִלּוּ לְמִי שֶׁנּוֹהֵג הֶתֵּר בְּפַת שֶׁל עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, שֶׁהַשֻּׁמָּן נֶאֱסָר כְּשֶׁהוּא בְּעַיִן מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְנִבְלָע בַּפַּת. וְכֵן יְרָקוֹת הַנֶּאֱכָלִים חַיִּים שֶׁבִּשְּׁלָם עִם בָּשָׂר, אֲסוּרִים, מִפְּנֵי שֶׁשֻּׁמָּן שֶׁל בָּשָׂר נִבְלַע בָּהֶם.

3 Pot pies that are baked by a non-Jew are forbidden, even for those who are accustomed to be lenient on non-Jewish bread, because the fats and oils are forbidden when readily apparent as they are subject to the prohibition of non-Jewish cooking, and they are absorbed within the bread. And so vegetables that are eaten raw but cooked with meat are forbidden because the fat of the meat has been absorbed within them.

ד יֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר בִּשְׁפָחוֹת שֶׁלָּנוּ, וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר, וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א ס' ס"ח). הַגָּה: וּבְדִיעֲבַד, יֵשׁ לִסְמֹךְ אַדִּבְרֵי מַתִּירִים (אָרֹךְ כְּלָל מ"ג וְהַגָּהוֹת ש"ד). וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה נוֹהֲגִין לְהָקֵל בְּבֵית יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַשְּׁפָחוֹת וְהָעֲבָדִים מְבַשְּׁלִים בְּבֵית יִשְׂרָאֵל, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַחְתֶּה אֶחָד מִבְּנֵי הַבַּיִת מְעַט (שָׁם).

4 Some permit [food cooked by] our maidservants, and some forbid it, even after the fact (Responsa of the Rashba, §68). Rema: After the fact, one may rely on the lenient opinion (Issur ve-Heter he-Arukh, kelal 43; Hagahot Sha’arei Dura). And even initially, the custom is to be lenient in a Jewish home where non-Jewish maidservants and servants cook in the Jew’s house, because it is impossible that no member of the household will stoke [the fire] a little (ibid.).

ה עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁבִּשֵּׁל, וְלֹא נִתְכַּוֵּן לְבִשּׁוּל, מֻתָּר. כֵּיצַד, עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁהִצִּית אוּר בַּאֲגַם כְּדֵי לְהַעֲבִיר הֶחָצִיר, וְנִתְבַּשְּׁלוּ בּוֹ חֲגָבִים, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִים, וַאֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁעוֹלִים עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים. וְכֵן אִם חָרַךְ הָרֹאשׁ לְהַעֲבִיר הַשֵּׂעָר, מֻתָּר לֶאֱכֹל רָאשֵׁי הָאָזְנַיִם שֶׁנִּצְלוּ בִּשְׁעַת הַחֲרִיכָה. אֲבָל אִם כִּוֵּן לְשֵׁם בִּשּׁוּל, כְּגוֹן שֶׁהֵסִיק הַתַּנּוּר לְבַשֵּׁל בּוֹ, וְהָיָה בּוֹ בָּשָׂר תְּחִלָּה וְנִצְלָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא כִּוֵּן לְזֶה הַבָּשָׂר, שֶׁהֲרֵי לֹא יָדַע בּוֹ, אָסוּר.

5 Non-Jews that cook, and do not intend to cook, this is permitted. How? A non-Jew that lights a fire in a swamp in order to chase away the locusts, and some of those locusts become cooked, these are permitted, even in a place where they are served on a kings table. And thus if he singed the head of an animal, it is permitted to eat the tips of the ears that became roasted at the time of the singeing. But if the non-Jew intended to cook, for example that he lit the oven to cook in it, and there was some meat in there already which became roasted, even though he did not intend to cook the meat, as he did not know it was there, it is forbidden.

ו כָּל שֶׁבִּשְּׁלוּ יִשְׂרָאֵל מְעַט בִּשּׁוּלוֹ, בֵּין בִּתְחִלָּה בֵּין בַּסוֹף, מֻתָּר. לְפִיכָךְ אִם הִנִּיחַ עוֹבֵד כּוֹכָבִים בָּשָׂר אוֹ קְדֵרָה עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, וְהָפַךְ יִשְׂרָאֵל בַּבָּשָׂר וְהֵגִיס בַּקְּדֵרָה, אוֹ שֶׁהֵגִיס יִשְׂרָאֵל וְגָמַר הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וַאֲפִלּוּ לֹא הָיָה מִתְבַּשֵּׁל בְּלֹא סִיּוּעַ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים.

6 Anything which a Jew cooks to some small degree, whether at the beginning or the end of the cooking, is permitted. Therefore, if the non-Jew placed meat or a dish on the fire, and the Jew flipped the meat and stirred the dish, or he stirred it, and the non-Jew finished cooking, this is permitted. (And even if the dish couldn't be cooked without the non-Jew).

ז אֵין שְׁגִירַת (פי' הַבְעָרָה וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ (יְחֶזְקֵאל לט, ט), תַּרְגּוּם וִיהוֹן שַׁגְרִין) הַתַּנּוּר מוֹעֶלֶת אֶלָּא בְּפַת, אֲבָל בִּשְׁאָר הַמִּתְבַּשְּׁלִים אֵין שְׁגִירַת הַתַּנּוּר וְלֹא הַדְלָקַת הָאֵשׁ מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, אֶלָּא הַהַנָּחָה דַּוְקָא. לְפִיכָךְ הָרוֹצֶה לְבַשֵּׁל בְּמַחֲבַת בְּתַנּוּר שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, צָרִיךְ שֶׁיִּתֵּן יִשְׂרָאֵל הַמַּחֲבַת לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, לַמָּקוֹם הָרָאוּי לְהִתְבַּשֵׁל בּוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּהַדְלָקַת הָאֵשׁ אוֹ חִתּוּי בְּגֶחָלִים מֵהָנֵי לְעִנְיַן בִּשּׁוּל כְּמוֹ לְעִנְיַן פַּת, וְכֵן נוֹהֲגִין. (הַגָּהוֹת ש"ד וּבְאָרֹךְ וּבְמָרְדְּכַי פא"מ). וַאֲפִלּוּ חִתּוּי בְּלֹא כַּוָּנָה מְהָנֵי וּמוֹעִיל (מִמַּשְׁמָעוּת מהרא"י בְּהַגָּהַת ש"ד וְכָל בּוֹ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלוּ לֹא חִתָּה יִשְׂרָאֵל וְלֹא הִשְׁלִיךְ שָׁם קֵיסָם, רַק שֶׁהַעוֹבֵד כּוֹכָבִים הִדְלִיק הָאֵשׁ מֵאֵשׁ שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שָׁרֵי, (או"ה שָׁם בְּשֵׁם מַהֲרַ"ם.

7 The use of a Jewish-lit oven is sufficient to qualify bread as "bishul Israel". However, in other types of cooking, the lighting of the fire nor the lit of the oven hold any significance. It is only the actual act of placing the food in the oven that qualifies it as "bishul Israel". Therefore, if one wants to cook in a pan in an oven of non-Jews, it is necessary that the Jew puts the pan in himself, to a place in the oven that is appropriate to cook in. Rema: And there are those that disagree and believe that lighting a fire or stoking the coals in any way with regards to cooking, as with bread, is sufficient, and that is our custom. And even stoking the fire without any particular intentions works. And there are those that say that even if the Jew did not stoke the fire, and did not throw in any wood chips, only that the non-Jew lit the oven from a fire that was lit by a Jew, that is permitted.

ח נָתַן יִשְׂרָאֵל קְדֵרָה עַל הָאֵשׁ וְסִלְּקָהּ, וּבָא עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְהֶחֱזִירָהּ, אָסוּר. אֶלָּא אִם כֵּן הִגִּיעַ לְמַאֲכַל בֶּן דְּרוֹסַאי, שֶׁהוּא שְׁלִישׁ בִּשּׁוּלוֹ, כְּשֶׁסִלְּקָהּ.

8 If a Jew puts the dish on the fire, and takes it off, and a non-Jew comes and puts the dish back on, this is forbidden. Unless the food had become at least one third cooked when it was removed from the fire.

ט אִם בִּשְּׁלוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוֹסַאי וְגָמְרוּ יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לֶאֱסֹר, אֶלָּא אִם כֵּן הוּא עֶרֶב שַׁבָּת אוֹ עֶרֶב יוֹם טוֹב אוֹ שֶׁיֵּשׁ הֶפְסֵד מְרֻבֶּה בַּדָּבָר. וְיֵשׁ מַתִּירִין בְּכָל עִנְיָן, (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וְרַ"ן וְר"ף וּמַהֲרַ"ם וְאו"ה וּסְמַ"ק סִימָן שכ"ג שֶׁר' יְקָר עָשָׂה כֵן מַעֲשֶׂה וְכ"ה בְּכָל בּוֹ וְכ"פ בְּסה"ת וּמָרְדְּכַי וַאֲגֻדָּה פא"מ וְרא"ה בְּס' ב"ה וּסְמַ"ג דַּף נ"ז ע"ב וְשֶׁכֵּן קִבֵּל מר"י וְר' יְרוּחָם ני"ז ח"ז שֶׁכֵּן הִסְכִּימוּ רֹב הַפּוֹסְקִים וְלֹא כַּדָּת הִשִּׂיג הבֵּית יוֹסֵף בְּב"ה אר' יְרוּחָם בָּזֶה עַיֵּן שָׁם) וְכֵן נוֹהֲגִין.

9 If the non Jew cooks the food at least a third of the way, and then a Jew comes and finishes the cooking, there is a side to forbid it unless it is the Sabbath eve or the eve of a holiday or a great loss will occur. Rema: And there are those that permit it in any case, and such is our custom.

י הִנִּיחַ יִשְׂרָאֵל עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים עוֹמְמוֹת שֶׁלֹּא הָיָה רָאוּי לְהִתְבַּשֵׁל עֲלֵיהֶם כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוֹסַאי, וּבָא עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְהָפַךְ בּוֹ וְנִתְבַּשֵּׁל, אָסוּר.

10 If a Jew places items on coals which are unable to cook them to a third, and a non-Jew comes and blows on the coals and they cook, the food is forbidden.

יא הִנִּיחַ יִשְׂרָאֵל עַל גַּבֵּי הָאֵשׁ, וְהִנִּיחַ עוֹבֵד כּוֹכָבִים לְשָׁמְרוֹ, וְהָפַךְ בּוֹ וְאֵין יָדוּעַ עִם סִלְּקוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמַאֲכַל בֶּן דְּרוֹסַאי, מֻתָּר. דִּסְפֵק דִּבְרֵיהֶם לְהָקֵל (טוּר). וְכֵן כָּל סְפֵק בִּשּׁוּלֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְכַיּוֹצֵא בוֹ, מֻתָּר.

11 If a Jew places a dish on the fire, and has the non-Jew watch the dish, and he blows on it, but he doesn't know if the non-Jew removed the food before it was cooked to a third, it is permitted. Rema: And thus is the case in every instance of doubt regarding a non-Jew cooking and similar examples, that it is mutar.

יב דָּגִים קְטַנִּים שֶׁמְּלָחָן יִשְׂרָאֵל אוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים, הֲרֵי הֵן כְּמוֹ שֶׁנִּתְבַּשְּׁלוּ מִקְצָת בִּשּׁוּל. וְאִם צְלָאָן עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אַחַר כֵּן, מֻתָּרִים. אֲבָל דָּגִים מְלוּחִים גְּדוֹלִים, אֵינָם נֶאֱכָלִים אֶלָּא עַל יְדֵי הַדַּחַק; לְפִיכָךְ אִם צְלָאָן עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֲסוּרִים, וְיֵשׁ מַתִּירִין. הַגָּה: וְכֵן כָּל דָּבָר שֶׁנֶּאֱכָל חַי עַל יְדֵי הַדַּחַק, וּבִשְּׁלוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, דִּינוֹ כְּדָגִים גְּדוֹלִים (ד"ע). וּבָשָׂר מָלוּחַ אֵינוֹ נֶאֱכָל כְּלָל כְּמוֹ שֶׁהוּא חַי, וְאָסוּר אִם נִתְבַּשֵּׁל עַל יְדֵי עוֹבֵד כּוֹכָבִים (תּוֹסָפוֹת פ' הַחוֹלֵץ).

12 Small fish that are salted by a Jew or non-Jew, salting is considered a small aspect of cooking. And if the non-Jew roasted them after, they are permitted. But large salted fish are not edible except in pressing circumstances. Therefore, if a non-Jew roasted them, they are forbidden, and there are those that permit this. Rema: And thus anything that is edible when raw only in pressing circumstances, and a non-Jew cooked them, the rule is like large fish. And meat that is salted is not edible at all when it is raw, and it is forbidden if it is cooked by a non-Jew.

יג דָּג שֶׁמְּלָחוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים וּפֵרוֹת שֶׁעִשְּׁנָן עַד שֶׁהִכְשִׁירָן לַאֲכִילָה, (הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין, דְּמָלוּחַ) מָלִיחַ אֵינוֹ כְּרוֹתֵחַ בִּגְזֵרָה זוֹ, וְהַמְּעֻשָּׁן אֵינוֹ כִּמְבֻשָּׁל. הַגָּה: גַּם כָּבוּשׁ אֵינוֹ כִּמְבֻשָּׁל, דְּלֹא אָסְרוּ אֶלָּא בִּשּׁוּל שֶׁל אֵשׁ (טוּר).

13 Fish salted by a non-Jew and fruits that are smoked until they are fit to eat, these are permitted, because salting is not considered like boiling for the purposes of this injunction, and smoking is not like cooking. Rema: Also soaking is not like cooking, because the only prohibition is on cooking by fire.

יד בֵּיצָה, אַף עַל פִּי שֶׁרְאוּיָה לְגָמְעָהּ חַיָּה, אִם בִּשְּׁלָהּ עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֲסוּרָה.

14 Egg, even though it may be swallowed raw, if it is cooked by a non-Jew, is forbidden.

טו תְּמָרִים הַמָּרִים קְצָת, שֶׁאֵינָם נֶאֱכָלִים אֶלָּא עַל יְדֵי הַדַּחַק, אִם בִּשְּׁלָם עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֲסוּרִים.

15 Dates that are a little bitter which are unable to be eaten except in pressing circumstances, if they are cooked by a non-Jew, they are forbidden.

טז כֵּלִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶם הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְפָנֵינוּ דְּבָרִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, צְרִיכִים הֶכְשֵׁר. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָם צְרִיכִים. וְאַף לְדִבְרֵי הַמַּצְרִיכִים הֶכְשֵׁר, אִם הוּא כְּלִי חֶרֶס מַגְעִילוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְדַיּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁאֵין לְאִסוּר זֶה עִקָּר מִדְּאוֹרַיְתָא. הַגָּה: עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁבִּשֵּׁל לְחוֹלֶה בְּשַׁבָּת, מֻתָּר לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲפִלּוּ לְבָרִיא, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּשּׁוּלֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, דְּכָל כְּהַאי גַּוְנָא הֶכֵּרָא אִכָּא. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַר"ן שכ"כ מִשֵּׁם הרא"ה).

16 Vessels in which a non-Jew has cooked in front of us things which are subject to the prohibition of non-Jewish cooking need to be made kosher. And there are those that say that this is not necessary. And even for those that require the dishes to be made kosher, if it is a clay vessel, it should be placed into boiling water three times, and that is sufficient, because there is nothing that is forbidden here according to the Torah. Rema: A non-Jew that cooks for someone who is sick on the sabbath, it [the food] is permitted after the sabbath, even for those who are healthy, and there is no concern here of the prohibition of non-Jewish cooking, because in any case, it is recognizable what this is.

Previous Chapter Next Chapter