Shulchan Aruch, Yoreh De'ah Siman 132

Siman 132

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

English not available yet

א עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁנָּגַע בְּיַיִן שֶׁלָּנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר בַּהֲנָאָה, מֻתָּר לִקַּח דָּמָיו מֵאוֹתוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאֲסָרוֹ, אוֹ אוֹתוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים יִמְכְּרֶנּוּ וְיִתֵּן דָּמָיו לְיִשְׂרָאֵל. וְאִם מְכָרוֹ הַיִּשְׂרָאֵל לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים אַחֵר, אִם נָתַן לוֹ הַמָּעוֹת קֹדֶם שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַיִּשְׂרָאֵל הַיַּיִן, הַמָּעוֹת אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה. וְאִם לָקַח הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים הַיַּיִן תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ נָתַן הַמָּעוֹת לַיִּשְׂרָאֵל, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלְּבַעַל הַיַּיִן שֶׁמְּכָרוֹ אֲסוּרִים בַּהֲנָאָה, לַאֲחֵרִים מֻתָּרִים. הַגָּה: וְכָל זֶה לֹא מַיְרֵי אֶלָּא בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁמְּנַסְּכִין, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה כָּל מַגָּע שֶׁלָּהֶם אֵינוֹ אוֹסֵר רַק בִּשְׁתִיָּה (רַשִׁ"י בְּשֵׁם הַגְּאוֹנִים), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן קכ"ג.

ב יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּכַר יֵינוֹ לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים, פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָשַׁךְ, דָּמָיו מֻתָּרִים, שֶׁמִּשֶּׁפָּסַק סָמְכָה דַּעְתּוֹ, וּמִשֶּׁמָּשַׁךְ קָנָה, וְיַיִן נֶסֶךְ אֵינוֹ נַעֲשֶׂה עַד שֶׁיִּגַּע בּוֹ, נִמְצָא בִּשְׁעַת מְכִירָה הָיָה מֻתָּר. אֲבָל אִם מָשַׁךְ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים הַיַּיִן עַד שֶׁלֹּא פָּסַק, דָּמָיו אֲסוּרִים, שֶׁהֲרֵי לֹא סָמְכָה דַּעְתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁמָּשַׁךְ, וּמֵאַחַר שֶׁבָּא לִרְשׁוּת הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים, אֵין הַיִּשְׂרָאֵל נִזְהָר בּוֹ וְיֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁנָּגַע, וְנִמְצָא שֶׁכְּשֶׁנָּגַע עֲדַיִן לֹא סָמְכָה דַּעְתּוֹ לִקַּח, וְנֶאֱסַר הַיַּיִן בִּנְגִיעָתוֹ, וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹכֵר סְתָם יֵינָם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁמָּדַד הַיִּשְׂרָאֵל לְכֵלָיו אוֹ לְכֵלָיו שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁאֵין בּוֹ עַכֶּבֶת יַיִן (טוּר), אֲבָל אִם מָדַד לִכְלִי הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַכֶּבֶת (פי' מָקוֹם שֶׁהַיַּיִן מִתְעַכֵּב בּוֹ) יַיִן, אוֹ לִכְלִי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּיַד הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְהָיָה הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים מְנַדְנֵד הַכְּלִי, אִם הָיָה מֻנָּח בַּקַּרְקַע אוֹ שֶׁהָיָה אוֹחֲזוֹ בְּיָדוֹ בָּאֲוִיר, דְּאָז עַל כָּרְחֲךָ הוּא מְנַדְנֵד, צָרִיךְ לִקַּח הַדָּמִים וְאַחַר כָּךְ יִמְדֹּד. הַגָּה: מִיהוּ, אִם מָדַד לִכְלִי שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַכֶּבֶת יַיִן, שֶׁאֵינוֹ נֶאֱסָר רַק מִכֹּחַ תַּעֲרוֹבוֹת מְעַט יַיִן שֶׁהָיָה בַּכְּלִי, בְּדִיעֲבַד כֻּלּוֹ מֻתָּר בַּהֲנָאָה חוּץ מִדְּמֵי מְעַט הַיַּיִן שֶׁהָיָה בַּכְּלִי; וַאֲפִלּוּ לְכַתְּחִלָּה אֵינוֹ אָסוּר רַק כְּשֶׁהָיָה מְעַט מֵהַיַּיִן בְּפִי הַכְּלִי שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, דְּנֶאֱסַר הַיַּיִן מִיָּד, אֲבָל אִם הָיָה עַכֶּבֶת יַיִן בְּשׁוּלֵי הַכְּלִי וְהַכְּלִי שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים הָיָה עוֹמֵד בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים, אוֹ שֶׁתְּפָסוֹ בְּיָדוֹ, אוֹ שֶׁעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הַמּוֹכֵר, וְאָמַר לוֹ הַמּוֹכֵר: יִקְנֶה לְךָ כֵּלֶיךָ, מֻתָּר, דְּמִיָּד שֶׁבָּא לַאֲוִיר הַכְּלִי קְנָאוֹ, וְלֹא נֶאֱסַר הַיַּיִן עַד שֶׁנָּגַע בְּעַכֶּבֶת יַיִן שֶׁבְּשׁוּלֵי הַכְּלִי (הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים). וְכֵן אִם מְדָדוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים וְהִגְבִּיהוֹ תְּחִלָּה לִקְנוֹתוֹ, הַכֹּל מֻתָּר, דַּהֲרֵי קְנָאוֹ תְּחִלָּה קֹדֶם שֶׁמָּדַד. אֲבָל אִם לֹא הִגְבִּיהוֹ וּמָדַד, דִּינוֹ כִּשְׁאָר יַיִן הַבָּא מִכֹּחַ עוֹבֵד כּוֹכָבִים, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן קכ"ה. וְכָל זֶה לֹא מַיְרֵי אֶלָּא בִּימֵיהֶם, שֶׁהָיוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מְנַסְּכִים וְאוֹסְרִים בַּהֲנָאָה בְּמַגָּעָן, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מְנַסְּכִים וְאֵין אוֹסְרִין בְּמַגָּעָן רַק בִּשְׁתִיָּה, בְּכָל עִנְיָן מֻתָּר בַּהֲנָאָה. וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט לִמְכֹּר יַיִן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים, וְאֵין מַקְפִּידִים בְּכָל אֵלּוּ הַדִּינִים. (הַכֹּל בַּטּוּר).

ג פּוֹעֲלִים יִשְׂרְאֵלִים שֶׁעָשׂוּ מְלָאכָה אֵצֶל עוֹבֵד כּוֹכָבִים וְשָׁלַח לָהֶם חָבִית שֶׁל יַיִן בִּשְׂכָרָם, אִם עַד שֶׁלֹּא קִבְּלוּהָ בִּשְׂכָרָם, מֻתָּר, שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵחַ לָנוּ חָבִית זוֹ, תְּהֵא שֶׁלְּךָ וְתִתֵּן לָנוּ דָּמִים כְּנֶגְדָּהּ. (ר"ן) וְאִם מִשֶּׁקִּבְּלוּהָ בִּשְׂכָרָם, אָסוּר (רַבֵּנוּ יְרוּחָם וְהַרֹא"שׁ). וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קכ"ג דְּאַף מִשֶּׁקִּבְּלוּהָ שָׁרֵי בַּזְּמַן הַזֶּה.

ד מִי שֶׁשָּׂכַר פּוֹעֲלִים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּפָסַק לָהֶם מְזוֹנוֹת, אָסוּר לְהַשְׁקוֹתָם יַיִן נֶסֶךְ. וְאִם אָמַר לָהֶם: צְאוּ וּשְׁתוּ מֵחֶנְוָנִי פְּלוֹנִי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ, אִם לֹא הִקְדִּים לוֹ דִּינָר, מֻתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁיִּחֵד לוֹ דִּינָר וְהוּא בְּעַיִן בְּיַד בַּעַל הַבַּיִת. אֲבָל אִם הִקְדִּים לוֹ דִּינָר, אָסוּר. וְדַוְקָא כְּשֶׁאָמַר לוֹ: יְהֵא דִּינָר זֶה בְּיָדְךָ עַד שֶׁתַּשְׁקֶה לַפּוֹעֲלִים וַאֲנִי אֶחֱשֹׁב עִמְּךָ בָּאַחֲרוֹנָה, אֲבָל אִם נְתָנוֹ לוֹ לְהוֹצִיאוֹ עַכְשָׁו אִם יִצְטָרֵךְ לוֹ, מֻתָּר. וְכֵן מִי שֶׁמְּזַמֵּן עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֶצְלוֹ, מֻתָּר לִתֵּן מָעוֹת לְעַבְדּוֹ לִקְנוֹת לָהֶם יַיִן נֶסֶךְ (כָּל בּוֹ).

ה יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ יַיִן וְצָרִיךְ לִתֵּן מִמֶּנּוּ חֵלֶק יָדוּעַ לַמֶּלֶךְ, יָכוֹל לוֹמַר לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים: פַּיֵּס לַמֶּלֶךְ בִּשְׁבִילִי, אַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹבֵד כּוֹכָבִים נוֹתֵן יַיִן נֶסֶךְ, וְהוּא חוֹזֵר וְנוֹתֵן לוֹ דָּמִים. אֲבָל אָסוּר לוֹמַר לוֹ: הֱיֵה בִּמְקוֹמִי לִתֵּן לַמֶּלֶךְ.

ו שַׂר שֶׁהָיָה מְחַלֵּק יֵינוֹ לָעָם וְלוֹקֵחַ מֵהֶם דָּמָיו, לֹא יֹאמַר יִשְׂרָאֵל לָעוֹבֵד כּוֹכָבִים: הֵא לְךָ ד' זוּז וְהִכָּנֵס תַּחְתַּי בְּאוֹצַר הַשַּׂר, כְּדֵי שֶׁיִּקַּח הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹתוֹ יַיִן שֶׁכְּתָבוֹ בְּשֵׁם הַיִּשְׂרָאֵל וְלִתֵּן הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים הַדָּמִים לַשַּׂר, אֲבָל אוֹמֵר לוֹ: הֵא לְךָ ד' זוּז וּמַלְּטֵנִי מִן הָאוֹצָר.

ז יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בְּעוֹבֵד כּוֹכָבִים מָנֶה, וְהָלַךְ וּמָכַר אֱלִילִים וְיַיִן נֶסֶךְ וְהֵבִיא לוֹ דְּמֵיהֶם, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאִם אָמַר לוֹ קֹדֶם שֶׁיִּמְכֹּר: הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶמְכֹּר אֱלִילִים אוֹ יַיִן נֶסֶךְ שֶׁיֵּשׁ לִי וְאָבִיא לְךָ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא סְתָם יֵינָם, וּמָכַר וְהֵבִיא לוֹ, הֲרֵי זֶה אָסוּר, מִפְּנֵי שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ כְּדֵי שֶׁיִּפְרַע מִמֶּנּוּ חוֹבוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין אִסּוּר זֶה שֶׁל רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ אֶלָּא דַּוְקָא אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהִפָּרַע מִמָּקוֹם אַחֵר, אֲבָל אִם יוּכַל לְהִפָּרַע מִמָּקוֹם אַחֵר, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יֵשׁ לוֹ עָרֵב, מֻתָּר (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם הָרַ"ן וְטוּר בְּשֵׁם ר"י וְרֹא"שׁ וְר' יְרוּחָם בְּשֵׁם הַתוס' וּמָרְדְּכַי רֵישׁ פ' בַּתְרָא דַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים). מִיהוּ בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁאֵין הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים מְנַסְּכִין, אֵין לְהַחְמִיר בִּסְתָם יֵינָם, וּבְכָל עִנְיָן שֶׁאָמַר: הַמְתֵּן עַד שֶׁאָבִיא לְךָ, שָׁרֵי (רַשְׁבָּ"א לְדַעַת הַגְּאוֹנִים וְרַ"ן). וְע"ל סִימָן קמ"ד.

Previous Chapter Next Chapter