Siman 133
Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.
English not available yet
א כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לִמְכֹּר סְתָם יֵינָם וְלֵהָנוֹת בּוֹ, כָּךְ אָסוּר לְהִשְׂתַּכֵּר בּוֹ. לְפִיכָךְ, יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשְׂכַּר לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים לַעֲשׂוֹת לוֹ מְלָאכָה, אֲפִלּוּ בִּסְתָם יֵינָם, אוֹ שֶׁהִשְׂכִּיר לוֹ חֲמוֹרוֹ אוֹ סְפִינָתוֹ לְהוֹלִיכוֹ בוֹ, אוֹ מַרְתְּפוֹ לְהַנִּיחוֹ בוֹ, שְׂכָרוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה. וְאִם נָטַל מִמֶּנּוּ מָעוֹת בִּשְׂכָרוֹ, שׁוֹחֵק וְזוֹרֶה לָרוּחַ אוֹ מֵטִיל לַיָּם. נָתַן לוֹ פֵּרוֹת, יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח, אוֹ יִשְׂרְפֵם וְיִקְבֹּר הֶעָפָר בְּבֵית הַקְּבָרוֹת. אֲפִלּוּ לָקַח בִּשְׂכָרוֹ קַרְקַע אוֹ בְּהֵמָה שֶׁאֵינָם נֶאֱסָרִים בְּהִשְׁתַּחֲוָה לָהֶם וַעֲבָדָן, הֶחֱמִירוּ בָּהֶם לְאָסְרָם בַּהֲנָאָה. הַגָּה: וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קכ"ג דְּבַזְּמַן הַזֶּה מְקִלִּין לְעִנְיַן הֶתֵּר הֲנָאָה מִסְּתָם יֵינָם, וְלָכֵן אֵין לְהַחְמִיר בְּאֵלּוּ הַדִּינִים רַק בְּיַיִן נֶסֶךְ גָּמוּר.
ב הִשְׂכִּיר לוֹ חֲמוֹרוֹ לִרְכֹּב עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁהִנִּיחַ לָגִינוֹ שֶׁל יַיִן עָלָיו; אוֹ שֶׁהִשְׂכִּיר לוֹ סְפִינָתוֹ לְהוֹלִיךְ בָּהּ סְחוֹרָתוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן בָּהּ גַּם מַאֲכָלָיו וּמַשְׁקָיו, שְׂכָרוֹ מֻתָּר, כֵּיוָן שֶׁעִקַּר הַשְּׂכִירוּת לֹא הָיָה בִּשְׁבִיל יַיִן נֶסֶךְ.
ג עוֹבֵד כּוֹכָבִים שֶׁשָּׂכַר אֶת הַפּוֹעֵל, וְאָמַר לוֹ: הַעֲבֵר לִי מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁל שֵׁכָר בְּמֵאָה פְּרוּטוֹת, וְנִמְצֵאת אַחַת מֵהֶן יַיִן, שְׂכָרוֹ כֻּלּוֹ אָסוּר, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם שְׁוֵה פְּרוּטָה מִשְּׂכַר הַיַּיִן נֶסֶךְ. שֶׁאִם הָיָה פָּחוֹת מִשְּׁוֵה פְּרוּטָה, מֻתָּר בְּדִיעֲבַד. וְאִם אָמַר לוֹ: הַעֲבֵר לִי כָּל חָבִית בִּפְרוּטָה, וְנִמְצָא בֵּינֵיהֶם חָבִית שֶׁל יַיִן שְׂכַר חָבִית שֶׁל יַיִן אָסוּר, וְהַשְּׁאָר שְׂכָרוֹ מֻתָּר. וּלְכַתְּחִלָּה אָסוּר לַעֲשׂוֹת כֵּן.
ד הָיָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ בְּיַיִן בְּחִנָּם, מְמַשְׁכְּנִים מִנְּכָסָיו כְּנֶגֶד שְׂכָרוֹ.
ה לֹא יְהֵא יִשְׂרָאֵל מְשַׁמֵּשׁ וּמוֹזֵג לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים בְּיַיִן נֶסֶךְ. וְכֵן אָסוּר לִהְיוֹת תֻּרְגְּמָן לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים לִמְכֹּר יַיִן נֶסֶךְ. וְכֵן אָסוּר לִתֵּן יַיִן בִּכְלִי בְּיַד עוֹבֵד כּוֹכָבִים הַמַּכְרִיז לְהַטְעִימוֹ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנָּגַע בּוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים נַעֲשָׂה יַיִן נֶסֶךְ, וּכְשֶׁמַּכְרִיזוֹ וּמַטְעִימוֹ (ס"א וּמַרְאֶהוּ וְכֵן הוּא בְּבֵּית יוֹסֵף וּבְכָל בּוֹ) נֶהֱנֶה הַיִּשְׂרָאֵל מִיַּיִן נֶסֶךְ.
ו אֲפִלּוּ אָמַר לוֹ הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים: שְׁמֹר בְּחִנָּם חָבִית זוֹ שֶׁל יֵין נֶסֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁפָּטוּר אִם נִשְׁבְּרָה אוֹ נֶאֶבְדָה, מִכָּל מָקוֹם מֵיצֵר הוּא אִם תִּשָּׁבֵר אוֹ תֹּאבַד מִתּוֹךְ שְׁמִירָתוֹ וְרוֹצֶה הוּא בְּקִיּוּמוֹ וְאָסוּר.
ז יִשְׂרָאֵל שֶׁשְּׂכָרוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים לְשַׁבֵּר לוֹ חָבִית שֶׁל יַיִן נֶסֶךְ, אַף עַל פִּי שֶׁרוֹצֶה בְּקִיּוּמָם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּבְּרוּ מֵאֲלֵיהֶם עַד שֶׁיִּשְׁבְּרֵם הוּא וְיִטֹּל שְׂכָרָם, שְׂכָרוֹ מֻתָּר וְתָבֹא עָלָיו בְּרָכָה מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בְּתִפְלָה.