Shulchan Aruch, Yoreh De'ah Siman 236

Siman 236

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

English not available yet

א נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִּשְׂפָתַיִם (וַיִּקְרָא ה, ד) הַיְנוּ שֶׁנִּשְׁבַּע בֵּין עַל דָּבָר שֶׁעָבַר, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבָּע שֶׁאָכַל וְלֹא אָכַל, אוֹ שֶׁלֹּא אָכַל וְאָכַל, בֵּין עַל דָּבָר שֶׁהוּא לְהַבָּא, כְּגוֹן שֶׁאוֹכֵל וְאֵינוֹ אוֹכֵל, אוֹ שֶׁלֹּא אוֹכֵל וְאוֹכֵל, וְכֵן כָּל דָּבָר אֲפִלּוּ אֵין בּוֹ לֹא הֲרָעָה וְלֹא הֲטָבָה, כְּגוֹן שֶׁזָּרַקְתִּי לַיָּם וְלֹא זָרַקְתִּי, אוֹ שֶׁאֶזְרֹק וְלֹא אֶזְרֹק, וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, כְּגוֹן שֶׁיָּשַׁנְתִּי וְלֹא יָשַׁנְתִּי, אוֹ שֶׁאִישַׁן וְלֹא אִישַׁן, וַאֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי אֲחֵרִים, כְּגוֹן שֶׁנָּתַתִּי לִפְלוֹנִי אוֹ שֶׁלֹּא נָתַתִּי, אוֹ שֶׁאֶתֵּן לִפְלוֹנִי אוֹ שֶׁלֹּא אֶתֵּן, וַאֲפִלּוּ נִשְׁבַּע עַל אֲחֵרִים כְּגוֹן שֶׁזָּרַק פְּלוֹנִי צְרוֹר לַיָּם אוֹ שֶׁלֹּא זָרַק, כָּל אֵלּוּ שְׁבוּעוֹת בִּטּוּי הֵן, וְאִם שִׁקֵּר בִּשְׁבוּעָתוֹ חַיָּב קָרְבָּן.

ב יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֲפִלּוּ שִׁקֵּר בִּשְׁבוּעָתוֹ אֵינוֹ חַיָּב קָרְבָּן, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע לְקַיֵּם הַמִּצְוָה וְלֹא קִיֵּם, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע לְהָרַע לִפְלוֹנִי, כְּגוֹן לְהַכּוֹתוֹ אוֹ לְקַלְּלוֹ. אֲבָל אִם נִשְׁבַּע לְהַכּוֹת עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, חַיְלָא שְׁבוּעָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר"ן פ"ג דִּשְׁבוּעוֹת). וְנִשְׁבַּע שֶׁיַּעֲשֶׂה חֲבֵרוֹ דָּבָר פְּלוֹנִי, כְּגוֹן שֶׁיִּזְרֹק פְּלוֹנִי צְרוֹר לַיָּם אוֹ שֶׁלֹּא יִזְרֹק, וְכַיּוֹצֵא בוֹ; אֲבָל עֲבֵרָה אִכָּא בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּשַׁקֵּר בִּשְׁבוּעָתוֹ. וְגַם אֵין לוֹ לִשָּׁבַע עַל חֲבֵרוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר, שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ עַל כָּל פָּנִים, וְאֵין חֲבֵרוֹ מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן יְקַבֵּל שְׁבוּעָתוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁיֹּאמַר: אָמֵן, אוֹ דָּבָר שֶׁעִנְיָנוֹ כְּעִנְיַן אָמֵן, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: הֵן, אוֹ מְחֻיָּב אֲנִי בִּשְׁבוּעָה זוֹ, אוֹ קִבַּלְתִּי עָלַי שְׁבוּעָה זוֹ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתָם הָאֲחֵרִים בִּשְׁבוּעָה, אִם קִיְּמוּ דְּבָרָיו הֲרֵי אֵלּוּ מְשֻׁבָּחִים. הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהַנִּשְׁבָּע עַצְמוֹ צָרִיךְ לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ, אִם אֶפְשָׁר, אַף עַל פִּי שֶׁבִּתְחִלָּה הָיָה שְׁבוּעַת שָׁוְא. כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע לִשָּׂא אִשָּׁה פְּלוֹנִית, וְשֶׁמָא לֹא תִּתְרַצֶּה וְאִכָּא שְׁבוּעַת שָׁוְא, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁהִיא רוֹצָה, צָרִיךְ לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ (מהרי"ק שֹׁרֶשׁ כ"ב). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּבְכִי הַאי גַּוְנָא לֹא מִקְרֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא, רַק שְׁבוּעַת בִּטּוּי, דְּהַנִּשְׁבָּע לִתֵּן דָּבָר לַחֲבֵרוֹ וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְקַבְּלוֹ, פָּטוּר מִשְּׁבוּעָתוֹ, וְהוּא הַדִּין אִם אֵינָהּ רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא לוֹ, וְלָכֵן לֹא הָוֵי רַק שְׁבוּעַת בִּטּוּי (כ"מ מִתְּשׁוּבַת ריב"ש סִימָן שפ"ז הֱבִיאוֹ הַבֵּית יוֹסֵף).

ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ בִּרְשׁוּתוֹ, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבַּע עַל שִׁמְעוֹן שֶׁלֹּא יֵלֵךְ בִּסְחוֹרָה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. אֲבָל אִם מַשְׁבִּיעוֹ עַל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ, כְּגוֹן שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְכַיּוֹצֵא בוֹ, צָרִיךְ לִזָּהֵר בִּשְׁבוּעָתוֹ.

ד נִשְׁבַּע לְשַׁנּוֹת אֶת הַיָּדוּעַ לָאָדָם, כְּגוֹן עַל אִישׁ שֶׁהוּא אִשָּׁה, אוֹ עַל אִשָּׁה שֶׁהוּא אִישׁ, חַיָּב מִשּׁוּם שְׁבוּעַת שָׁוְא. וְכֵן אִם נִשְׁבַּע לְאַמֵּת הָאֱמֶת עַל דָּבָר שֶׁהוּא יָדוּעַ לַכֹּל, כְּגוֹן עַל שְׁנַיִם שֶׁהֵם שְׁנַיִם וְכַיּוֹצֵא בוֹ; אוֹ עַל דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתוֹ, כְּגוֹן שֶׁלֹּא אִישַׁן ג' יָמִים, אוֹ שֶׁנִּשְׁבָּע שֶׁלֹּא יֹאכַל ז' יָמִים, אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּע שֶׁלֹּא יֹאכַל מִכָּל פֵּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, הָוֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא וּמַלְקִין אוֹתוֹ, וְיָשֵׁן לְאַלְתַּר וְאוֹכֵל לְאַלְתַּר. הַגָּה: נִשְׁבַּע סְתָם שֶׁלֹּא יִישַׁן וְשֶׁלֹּא יֹאכַל, הָוֵי כְּאִלּוּ נִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לְעוֹלָם, וְהָוֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא (בֵּית יוֹסֵף וד"מ סוֹף סִימָן רי"ג בְּשֵׁם רַבֵּינוּ יְרוּחָם וְכֵן כָּתַב הָרֹא"שׁ פֶּרֶק ג' דִּשְׁבוּעוֹת וְהַט"ו סוֹף סִימָן רי"ט).

ה נִשְׁבַּע שֶׁרָאָה גָּמָל פּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, הֲרֵי זֶה שְׁבוּעַת שָׁוְא, אֲפִלּוּ אוֹמֵר שֶׁרָאָה לְעוֹף גָּדוֹל פּוֹרֵחַ וְהוּא מְכַנֶּהוּ גָּמָל. הַנִּשְׁבַּע עַל דָּבָר שֶׁהוּא גֻּזְמָא קְצָת, כְּדֵי לְהַחֲזִיק דְּבָרָיו לֹא הָוֵי שְׁבוּעַת שָׁוְא (מָרְדְּכַי פֶּרֶק שְׁבוּעוֹת שְׁתַּיִם) אָמַר: שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל מַצָּה, אָסוּר לֶאֱכֹל מַצָּה בְּלֵיל פֶּסַח. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל מַצָּה בְּלֵיל פֶּסַח, לוֹקֶה וְאוֹכֵל מַצָּה בְּלֵיל פֶּסַח. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֵשֵׁב בַּצֵּל, אָסוּר לֵישֵׁב בְּצֵל סֻכָּה. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֵשֵׁב בְּצֵל הַסֻכָּה, לוֹקֶה וְיֵשֵׁב בְּצֵל סֻכָּה. וְהָא דִּשְׁבוּעוֹת חָלִין עַל דָּבָר מִצְוָה בְּכוֹלֵל, הַיְנוּ דַּוְקָא בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה, אֲבָל מִצְוֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, לֹא. (מוהר"ם מִפַּדָּוואָה סִימָן ע"ד וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם ריב"ש ורי"ף וְתוֹסָפוֹת פ"ג דִּשְׁבוּעוֹת דַּף כ"ד ע"א בְּשֵׁם ר"י).

ו שְׁנַיִם שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לַעֲשׂוֹת דָּבָר אֶחָד, וְעָבַר אֶחָד מֵהֶם עַל הַשְּׁבוּעָה, הַשֵּׁנִי פָּטוּר וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. לְפִיכָךְ אִישׁ וְאִשָּׁה שֶׁנִּשְׁתַּדְּכוּ זֶה לָזֶה וְקִבְּלוּ חֵרֶם לִנָּשֵׂא לִזְמַן קָבוּעַ, מִי שֶׁעִכֵּב וְהֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד אָסוּר לִנָּשֵׂא לְאַחֵר, וְהַלָּה מֻתָּר וְאֵינוֹ צָרִיךְ הַתָּרָה. וְגַם הַמְעַכֵּב עַצְמוֹ מֻתָּר בְּלֹא הַתָּרָה לְאַחַר שֶׁנָּשָׂא שֶׁכְּנֶגְדוֹ. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ אִם טָעַן זֶה הָעוֹבֵר הַמּוֹעֵד שֶׁהָיָה אָנוּס, אֵינוֹ נֶאֱמָן שֶׁיִּתְחַיֵּב שֶׁכְּנֶגְדוֹ עֲדַיִן בִּשְׁבוּעָתוֹ. וּמִכָּל מָקוֹם אִם רָצָה זֶה לִפְטֹר מִשְּׁבוּעָתוֹ, יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וְיַתִּיר לוֹ שְׁבוּעָתוֹ, שֶׁמָּא יָבִיא זֶה שֶׁכְּנֶגְדוֹ עֵדִים שֶׁהָיָה אָנוּס בַּדָּבָר שֶׁהֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד וְנִמְצָא עָבַר זֶה עַל שְׁבוּעָתוֹ אִם נִשָּׂא בְּלֹא הַתָּרָה (תְּשׁוּבַת מהרי"ו סִימָן קל"ז). וְכָל זֶה לֹא מַיְרֵי אֶלָּא בִּשְׁנַיִם שֶׁנִּשְׁבְּעוּ זֶה לָזֶה, אֲבָל שְׁנַיִם שֶׁנִּשְׁבְּעוּ יַחַד לַעֲשׂוֹת דָּבָר, כְּגוֹן שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עִם פְּלוֹנִי, וְעָבַר אֶחָד מֵהֶם, הַשֵּׁנִי חַיָּב לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ. וַאֲפִלּוּ אִם נִשְׁבְּעוּ זֶה לָזֶה וְהֵם ג' אוֹ יוֹתֵר, שֶׁאַף אִם עוֹבֵר הָאֶחָד הַשְּׁבוּעָה, הַשְּׁנַיִם הַנִּשְׁאָרִים צְרִיכִין לְקַיֵּם שְׁבוּעָתָן (מוהר"ם פַּאדוֹאָה סי' כ"ו ובריב"ש סי' תנ"ג). וְנִרְאֶה הָא דְּאִם נִשְׁבְּעוּ שְׁנַיִם בְּיַחַד וְלֹא נִשְׁבְּעוּ זֶה לָזֶה וְעָבַר הָאֶחָד הַשֵּׁנִי חַיָּב לְקַיָּם שְׁבוּעָתוֹ, הַיְנוּ דַּוְקָא שֶׁאֵינָן תְּלוּיִן זֶה בָּזֶה, אֲבָל אִם תְּלוּיִן זֶה בָּזֶה וְאִי אֶפְשָׁר לְאֶחָד לְקַיֵּם שְׁבוּעָתוֹ בְּלֹא חֲבֵרוֹ, כְּגוֹן שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לֵילֵךְ בְּיַחַד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָאֶחָד עוֹבֵר וְקָשֶׁה לִשְׁנֵי לֵילֵךְ לְבַד, פָּטוּר גַּם כֵּן, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן רכ"ח סָעִיף מ"ד (תְּשׁוּבַת הרא"ש כְּלָל ח').

Previous Chapter Next Chapter