Siman 273
Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.
English not available yet
א שִׁעוּר הַגִּלָּיוֹן לְמַטָּה, ד' אֶצְבָּעוֹת בְּגוּדָל. וּלְמַעְלָה, ג'. וּבֵין כָּל דַּף וְדַף, שְׁנַיִם. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַנִּיחַ בִּתְחִלַּת כָּל יְרִיעָה וְסוֹפָהּ כְּרֹחַב אֶצְבַּע, וּכְדֵי תְּפִירָה, וְנִמְצָא כְּשֶׁתּוֹפֵר הַיְרִיעוֹת בְּיַחַד יִהְיֶה בֵּין כָּל דַּף וְדַף בְּכָל הַסֵפֶר רֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת. וּבֵין שִׁיטָה לְשִׁיטָה, כִּמְלֹא רֹחַב שִׁיטָה. וּבֵין כָּל חֻמָּשׁ וְחֻמָּשׁ, ד' שִׁיטִין פְּנוּיוֹת בְּלֹא כְּתָב, וְיַתְחִיל הַחֻמָּשׁ מִתְּחִלַּת שִׁיטָה חֲמִישִׁית. וְיַנִּיחַ בִּתְחִלָּתוֹ וּבְסוֹפוֹ כְּדֵי לִגְלֹל עַל הָעַמּוּד, וְעוֹד שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בֵּין הָעַמּוּד וְהַדַּף.
ב לֹא יְמַעֵט הַכְּתָב מִפְּנֵי רֶוַח שֶׁלְּמַטָּה וּלְמַעְלָה, וְלֹא מִפְּנֵי רֶוַח שֶׁבֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה.
ג נִזְדַּמְּנָה לוֹ תֵּבָה בַּת ה' אוֹתִיּוֹת, לֹא יִכְתֹּב שְׁתַּיִם בְּתוֹךְ הַדַּף וג' חוּץ לַדַּף, אֶלָּא כּוֹתֵב ג' בְּתוֹךְ הַדַּף וּשְׁתַּיִם חוּץ לַדַּף. וְאִם אֵין מָקוֹם כְּדֵי לִכְתֹּב ג' בְּתוֹךְ הַדַּף, יַנִּיחַ הַמָּקוֹם חָלָק וְלֹא יִמְשֹׁךְ הָאוֹתִיּוֹת לַעֲשׂוֹתָן גְּדוֹלוֹת מֵחֲבֶרְתָּן כְּדֵי לְמַלְּאוֹת עַד סוֹף הַדַּף (הגהמי"י בְּשֵׁם הרמ" ךָ). וְתֵבָה בַּת ג' אוֹתִיּוֹת, יָכוֹל לִכְתֹּב מִמֶּנָּהּ שְׁתַּיִם חוּץ לַדַּף, אַף עַל פִּי שֶׁמִּעוּטָהּ בִּפְנִים. אֲבָל אִם אֵין בָּהּ אֶלָּא שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת, לֹא יִכְתְּבֶנָּה חוּץ לַדַּף. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ אִם ב' אוֹתִיּוֹת הֵם מִתֵּבָה גְּדוֹלָה וְנִרְאִים כְּמוֹ תֵּבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, לֹא יִכְתְּבֵם עַל הַגִּלָּיוֹן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם מָרְדְּכַי שכ"כ בְּשֵׁם סמ"ק).
ד נִזְדַּמְּנָה לוֹ תֵּבָה בַּת עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת, אוֹ פָּחוֹת אוֹ יוֹתֵר, וְלֹא נִשְׁאַר מֵהַשִּׁיטָה כְּדֵי לִכְתֹּב אֶת כֻּלָּהּ בְּתוֹךְ הַדַּף, אִם יָכוֹל לִכְתֹּב חֶצְיָהּ בְּתוֹךְ הַדַּף וְחֶצְיָהּ חוּץ לַדַּף, כּוֹתֵב. וְאִם לָאו, מַנִּיחַ הַמָּקוֹם פָּנוּי וּמַתְחִיל מִתְּחִלַּת הַשִּׁיטָה.
ה כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים אֵינָם אֶלָּא לְמִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, וְאִם שִׁנָּה כָּשֵׁר.
ו שָׁכַח לִכְתֹּב אֶת הַשֵּׁם כֻּלּוֹ, תּוֹלֶה אוֹתוֹ בֵּין הַשִּׁיטוֹת. אֲבָל מִקְצָת הַשֵּׁם בַּשִּׁיטָה וּמִקְּצָתוֹ תָּלוּי, פָּסוּל. וּבִשְׁאָר תֵּבוֹת, אִם שָׁכַח, כּוֹתֵב מִקְצָת הַתֵּבָה בַּשִּׁיטָה וּמִקְצָתָהּ לְמַעְלָה. הַגָּה: יֵשׁ סוֹפְרִים מְדַקְדְּקִים לִכְתֹּב (אוֹתִיּוֹת) בי"ה שמ"ו בְּרֹאשׁ הָעַמּוּדִים, וְכֵן קְצָת מְדַקְדְּקִים לִכְתֹּב בְּרֹאשׁ כָּל עַמּוּד ו' וְקוֹרִין אוֹתוֹ וָוֵי הָעַמּוּדִים, וְאֵין לְדַקְדֵּק בְּכָל זֶה, וַאֲפִלּוּ הַמְדַקְדֵּק יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְמַעֵט אוֹ יַרְחִיב הַכְּתָב לִפְעָמִים מִשּׁוּם זֶה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ז), כִּי כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ אֵין לָהֶם שֹׁרֶשׁ עַל מַה שֶּׁיִּסְמְכוּ (בֵּית יוֹסֵף).