Shulchan Aruch, Yoreh De'ah Siman 313

Siman 313

Presented here for study, not as a practical ruling. The Shulchan Aruch rules by Sephardi custom, the Rema's glosses by Ashkenazi custom, and the Kitzur follows Ashkenazi custom. For a practical question, ask your rabbi.

English not available yet

א אָסוּר לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר; אֲפִלּוּ לִגְרֹם לוֹ מוּם, כְּגוֹן לִתֵּן דְּבֵלָה עַל גַּבֵּי אָזְנוֹ כְּדֵי שֶׁיִּטְּלֶנָּה הַכֶּלֶב מִשָּׁם וְיִקְטַע אָזְנוֹ עִמָּהּ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, אוֹ שֶׁאוֹמֵר לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים לְהַטִּיל בּוֹ מוּם. וְאִם עָשָׂה מוּם בְּיָדַיִם אוֹ בִּגְרָמָתוֹ, אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ עַל יָדוֹ עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם אַחֵר מֵעַצְמוֹ. וְאִם מֵת, אֵין קוֹנְסִין בְּנוֹ אַחֲרָיו, אֶלָּא שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ עַל יָדוֹ.
ב אִם עוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹ תִּינוֹק מַטִּיל בּוֹ מוּם מֵעַצְמוֹ, אִם לֹא כִּוֵּן לְהַתִּירוֹ, מֻתָּר, אֲפִלּוּ אִם שָׁאַל: לָמָּה אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ, וְהֵשִׁיבוּ לוֹ לְפִי תֻּמָּם שֶׁאָסוּר לְשָׁחֲטוֹ עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם. אֲבָל אִם כִּוֵּן לְהַתִּירוֹ, כְּגוֹן לְאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁהִתִּירוּהוּ עַל יְדֵי כָּךְ עוֹשֶׂה כֵּן לַאֲחֵרִים, אָסוּר. סָפֵק אִם כִּוֵּן לְהַתִּירוֹ אוֹ לֹא, אַזְלִינָן לְקֻלָּא (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דְּחֻלִּין). וְאִם עוֹבֵד כּוֹכָבִים מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ וְאוֹמֵר שֶׁהַיִּשְׂרָאֵל צִוָּהוּ, אָסוּר (ת"ה סי' קס"ט).
ג אִם אָמְרוּ לְעוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים הַמְשָׁרֶתֶת בְּבֵית יְהוּדִי, עַל הַבְּכוֹר, שֶׁאֵין לְאָכְלוֹ בְּלֹא מוּם, וְהָלְכָה וְחָתְכָה אָזְנוֹ, חָשׁוּב לָדַעַת וְאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁעוֹבֶדֶת כּוֹכָבִים זוֹ כִּוְּנָה לְהַתִּירוֹ, וְגַם הָאוֹמְרִים לָהּ שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל בְּלֹא מוּם כִּוְּנוּ לְכָךְ שֶׁתַּטִּיל בּוֹ מוּם. הַגָּה: מֻתָּר לִתֵּן בְּכוֹר לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים כְּדֵי לְגַדְּלוֹ, וְאִם הִטִּיל הַשּׁוֹמֵר בּוֹ מוּם, מֻתָּר, וְלֹא אַמְרִינָן דְּכִוֵּן לְהַתִּירוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁנִּתָּר בְּמוּמוֹ וְשֶׁהוּא בְּכוֹר (פִּסְקֵי מהרא"י סי' קס"ח).
ד הָיָה הַבְּכוֹר רוֹדְפוֹ, וּבָעַט בּוֹ וְעַל יְדֵי כֵן עָשָׂה בּוֹ מוּם, מֻתָּר לְשָׁחֲטוֹ עָלָיו. וַאֲפִלּוּ בָּעַט בּוֹ לְאַחַר שֶׁנִּצַּל מִמֶּנּוּ.
ה דְּבַר תּוֹרָה, בְּכוֹר שֶׁנָּפַל בּוֹ מוּם עוֹבֵר, מֻתָּר לְהַטִּיל בּוֹ מוּם קָבוּעַ, אֲבָל חֲכָמִים אֲסָרוּהוּ.
ו בְּכוֹר שֶׁאָחֲזוֹ דָּם, יַקִּיז וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹת מוּם. וְאִם נַעֲשָׂה בּוֹ מוּם בְּהַקָּזָה זוֹ, הֲרֵי זֶה נִשְׁחָט עָלָיו.
ז מֻתָּר לְהַטִּיל מוּם בִּבְכוֹר בַּזְּמַן הַזֶּה קֹדֶם שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם.