לז בָּא עֵד אֶחָד וְהֵעִיד שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ, וְהִתִּירוּהָ לִנָּשֵׂא עַל פִּיו, וְאַחַר כָּךְ בָּא עֵד אֶחָד וְהִכְחִישׁ אֶת הָרִאשׁוֹן, וְאָמַר: לֹא מֵת, הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא מֵהֶתֵּרָהּ, וְתִנָּשֵׂא, שֶׁעֵד אֶחָד נֶאֱמָן בְּעֵדוּת אִשָּׁה כִּשְׁנֵי עֵדִים בִּשְׁאָר עֵדֻיּוֹת, וְאֵין דְּבָרָיו שֶׁל אֶחָד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם. מִיהוּ מִשּׁוּם לְזוּת שְׂפָתַיִם לֹא תִּנָּשֵׂא (טוּר). אֲבָל אִם בָּא הַשֵּׁנִי קֹדֶם שֶׁהִתִּירוּהָ, הֲרֵי זוֹ לֹא תִּנָּשֵׂא וְאִם נִשֵּׂאת תֵּצֵא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא סָפֵק. וְאִם נִשֵּׂאת לְעֵד שֶׁהֵעִיד לָהּ, וְהִיא אוֹמֶרֶת: בָּרִי לִי שֶׁמֵּת, הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים תֵּצֵא. וְאִם בָּאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: לֹא מֵת, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת, תֵּצֵא לְדִבְרֵי הַכֹּל. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁהִיא שׁוֹתֶקֶת, אֲבָל אִם הִיא גַּם כֵּן אוֹמֶרֶת: מֵת, הָוֵי לֵהּ כִּתְרֵי וּתְרֵי, אִם הָעֵדִים הֵם נָשִׁים, אֲבָל הַבַּעַל שֶׁנְּשָׂאָהּ אֵינוֹ נֶאֱמָן עַל עַצְמוֹ (נ"י פ' הָאִשָּׁה קַמָּא). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהָיָה הָאֶחָד שֶׁנִּשֵּׂאת עַל פִּיו כְּמוֹ שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ וְהִכְחִישׁוּ אוֹתוֹ, כְּגוֹן שֶׁנִּשֵּׂאת עַל פִּי אִישׁ וּבָאוּ שְׁנַיִם וְאָמְרוּ: לֹא מֵת, אוֹ שֶׁנִּשֵּׂאת עַל פִּי אִשָּׁה אוֹ עַל פִּי עַצְמָה וּבָאוּ שְׁתֵּי נָשִׁים אוֹ שְׁנֵי פְּסוּלִים שֶׁל דִּבְרֵיהֶם וְאָמְרוּ: לֹא מֵת. אֲבָל עֵד כָּשֵׁר אוֹמֵר: מֵת, וְנָשִׁים רַבּוֹת אוֹמְרוֹת: לֹא מֵת, אוֹ פְּסוּלִים אוֹמְרִים: לֹא מֵת, הֲרֵי זֶה כְּמֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁבָּאוּ בְּיַחַד קֹדֶם שֶׁהִתִּירוּהָ עַל פִּי עֵד אֶחָד הָרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, אֲבָל אִם הִתִּירוּהָ עַל פִּי עֵד הַכָּשֵׁר, וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ הַפְּסוּלִים, לֹא תֵּצֵא מֵהֶתֵּרָהּ הָרִאשׁוֹן (טוּר). וְאִם נִשֵּׂאת לְאֶחָד מֵעֵדֶיהָ, וְהִיא אוֹמֶרֶת: בָּרִי לִי שֶׁמֵּת, הֲרֵי זוֹ לֹא תֵּצֵא. הַגָּה: וְכוּתִים הַמְּסִיחִים לְפִי תֻּמָּם, דִּינָן כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי עֵדוּת (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הָאִשָּׁה בַּתְרָא), וְכָל שֶׁאֵינוֹ מֵסִיחַ לְפִי תֻּמּוֹ, אֵינוֹ נֶאֱמָן לֹא לֶאֱסֹר וְלֹא לְהַתִּיר: