סימן לג
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א בְּבִיאָה כֵּיצַד, אָמַר לָהּ בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים: "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי בְּבִיאָה זוֹ", וְנִתְיַחֵד עִמָּהּ בִּפְנֵיהֶם, הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת (אַף עַל גַּב דְּחֻצְפָּא הִיא). בֵּין שֶׁבָּא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ בֵּין שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ (טוּר). וְאֵין דִּינָהּ אֶלָּא כִּמְאֹרָסָה, וְלֹא כִּנְשׂוּאָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּבֵית חָמִיו, אֲבָל כְּנָּסָהּ לְבֵיתוֹ וּבָא עָלֶיהָ, אוֹ שֶׁקִּדְּשָׁה כְּבָר וּבָא עָלֶיהָ, דִּינָהּ כִּנְשׂוּאָה. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּפָנוּי הַבָּא עַל הַפְּנוּיָה לִפְנֵי עֵדִים, חוֹשְׁשִׁין שֶׁמָּא כִּוֵּן לְשֵׁם קִדּוּשִׁין (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הָאוֹמֵר), דַּחֲזָקָה אֵין אָדָם עוֹשֶׂה בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת. אֲבָל אִם כְּבָר הֻחְזַק לִזְנוּת, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, לָא חַיְשִׁינָן (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן ר"ט). וְיֵשׁ מְקִלִּין בְּכָל עִנְיָן, וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קמ"ט וְקנ"ו סָעִיף ב', וּלְעֵיל סִימָן ט"ו סָעִיף יוּ"ד:
ב הַמְקַדֵּשׁ בְּבִיאָה, דַּעְתּוֹ עַל גְּמַר בִּיאָה. לְפִיכָךְ, אִם קֹדֶם שֶׁגָּמַר קִבְּלָה קִדּוּשִׁין מֵאַחֵר, מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁנִי. אֲבָל אִם הֶעֱרָה בָּהּ וּפֵרַשׁ מִיָּד, אוֹ שֶׁאָמַר תְּחִלָּה שֶׁדַּעְתּוֹ לִקְנוֹת בְּהַעֲרָאָה, קָנָה מִיָּד: