שולחן ערוך, אבן העזר סימן ס״ו

סימן סו

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א אָסוּר לְהִתְיַחֵד עִם הַכַּלָּה קֹדֶם שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה; וְיֵשׁ מְקִלִּין וּמַתִּירִין לְהִתְיַחֵד בְּלֹא כְּתֻבָּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִבְעֹל (הָרַ"ן רֵישׁ כְּתֻבּוֹת); וְהַבַּעַל נוֹתֵן שְׂכַר הַסוֹפֵר. וַאֲפִלּוּ אִם יִרְצֶה לְיַחֵד לָהּ כְּתֻבָּתָהּ בְּמָעוֹת, אוֹ בִּשְׁאָר מִטַּלְטְלִין, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ שְׁטָר עַל עַצְמוֹ בִּדְמֵי הַכְּתֻבָּה וְיִהְיוּ כָּל נְכָסָיו מְשֻׁעְבָּדִים לָהּ, אוֹ שֶׁיָּעִידוּ עָלָיו עֵדִים וְיִקְנוּ מִיָּדוֹ שֶּׁהוּא חַיָּב לָהּ, מָנֶה אוֹ מָאתַיִם. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵין לִסְמֹךְ אָעֵדִים רַק בִּשְׁעַת הַדְּחָק, וּמִיָּד שֶׁיֵּשׁ לוֹ פְּנַאי לִכְתֹּב, צָרִיךְ לִכְתֹּב, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לִסְמֹךְ עֲלָיְהוּ לְכַתְּחִלָּה (כֵּן מַשְׁמַע מִלְּשׁוֹן הַטּוּר, וְכֵן כָּתְבוּ מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ ס"ד וּמָרְדְּכַי רֵישׁ כְּתֻבּוֹת), וְכֵן רָאוּי לְהוֹרוֹת. הֶעֱמִיד לָהּ עָרֵב קַבְּלָן בְּעַד כְּתֻבָּתָה, וְהִתְנָה שֶׁהוּא יְהֵא פָּטוּר מִמֶּנָּה, אָסוּר, עַד שֶׁיְּהֵא שִׁעְבּוּדָהּ עָלָיו, שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א בִּתְשׁוּבָה ח"ב סי' נ"ח). וְעַיֵּן בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן ס' אִם יוּכַל לְשַׁעְבֵּד עַצְמוֹ בִּכְתֻבָּתָהּ בִּנְכָסִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לָעוֹלָם. וְאֵין לָעֵדִים לַחְתֹּם הַכְּתֻבָּה אֶלָּא לְאַחַר שֶׁקִּבֵּל הֶחָתָן קִנְיָן לִפְנֵיהֶם (דִּבְרֵי הָרַב). וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁמְּקִלִּין בָּזֶה (מָרְדְּכַי פ"ב דְּגִטִּין); וְכֵן שֶׁיֵּשׁ עֵדִים חוֹתְמִים עַל הַכְּתֻבּוֹת שֶׁקָּרְאוּ תַּחַת הַחֻפָּה, אַף עַל פִּי שֶׁהֵם לֹא שָׁמְעוּ הַקְּרִיאָה; אַף עַל פִּי דְּלָא שַׁפִּיר עָבְדֵי, אֵין לְשַׁנּוֹת מִנְהָגָן, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל כְּתֻבּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת (אוֹר זָרוּעַ):

ב אִם אֵינוֹ יָכוֹל לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה, כְּגוֹן בְּשַׁבָּת, אוֹ שֶׁשָּׁכַח לְכָתְבָהּ, יָכוֹל לִתֵּן לָהּ מִטַּלְטְלִין כְּנֶגֶד כְּתֻבָּתָהּ, וִיקַבֵּל עָלָיו אַחֲרָיוּת אִם יֹאבְדוּ אוֹ יוּזְלוּ, וְאָז מֻתָּר לִבְעֹל עַד שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פְּנַאי לִכְתֹּב, וְאָז כּוֹתֵב לָהּ מִיָּד (טוּר):

ג אִם כָּתַב לָהּ כְּתֻבָּה, וְנֶאֶבְדָה, אוֹ שֶׁמָּחֲלָה לוֹ, וְדַוְקָא שֶׁכָּתְבָה לוֹ: הִתְקַבַּלְתִי כְּתֻבָּתִי, צָרִיךְ לִכְתֹּב אַחֶרֶת בְּעִקַּר הַכְּתֻבָּה, שֶׁאָסוּר לְאָדָם לִשְׁהוֹת עִם אִשְׁתּוֹ שָׁעָה אַחַת בְּלֹא כְּתֻבָּה. הַגָּה: עִיר שֶׁכְּבָשׁוּהָ כַּרְכּוֹם, אוֹ שֶׁגָּלוּ מִן הָעִיר, וְאִבְּדוּ הַנָּשִׁים הַכְּתֻבּוֹת שֶׁלָּהֶם, צְרִיכִים לְחַדֵּשׁ נְשׁוֹתֵיהֶם כְּתֻבּוֹתֵיהֶם, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹמַר שֶׁמָּא יִמְצְאוּ אַחַר כָּךְ כְּתֻבּוֹתֵיהֶם אוֹ יַחַזְרוּ לָהֶם, מִכָּל מָקוֹם מֵאַחַר שֶׁהַכְּתֻבּוֹת בְּחֶזְקַת אֲבוּדוֹת צְרִיכִין כְּתֻבּוֹת אֲחֵרוֹת; וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ סַךְ הַכְּתֻבּוֹת, אִם יִשָּׁאֲרוּ קְצָתָן, אָזְלִינָן בָּתְרַיְהוּ; וְאִם לָאו, דָּנִין עַל פִּי זִקְנֵי הָעִיר וּלְפִי הַמִּנְהָג, הֶעָשִׁיר לְפִי עָשְׁרוֹ וְהֶעָנִי לְפִי עָנְיוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת הַגְּאוֹנִים). וּכְשֶׁנֶּאֶבְדָה הַכְּתֻבָּה וּבָא לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה אַחֶרֶת, צָרִיךְ לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה גְּדוֹלָה כָּרִאשׁוֹנָה (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ קט"ז). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קע"ז, דִּבְמָקוֹם שֶׁאֵין מְגָרְשִׁין רַק מֵרְצוֹן הָאִשָּׁה, אֵין צָרִיךְ לִכְתֹּב כְּתֻבָּה; אִם כֵּן בַּזְּמַן הַזֶה בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְגָרְשִׁין בְּעַל כָּרְחָהּ שֶׁל אִשָּׁה מִשּׁוּם חֵרֶם רַבֵּנוּ גֵּרְשֹׁם, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סִימָן קי"ט, הָיָה אֶפְשָׁר לְהָקֵל בִּכְתִיבַת הַכְּתֻבָּה, אֲבָל אֵין הַמִּנְהָג כֵּן וְאֵין לְשַׁנּוֹת (כָּל זֶה דַּעַת עַצְמוֹ):

ד בְּנֶאֶבְדָה, אִי יָדְעֵי סָהֲדֵי זִמְנָא קַמָּא, כָּתְבֵי הַהוּא זִמְנָא; וְאִי לָא יָדְעֵי, כָּתְבֵי מֵהַשְׁתָּא; וּבְמוֹחֶלֶת, אֵין כּוֹתְבִין אֶלָּא מִזְּמַן שֶׁל עַכְשָׁו:

ה אִם מָכְרָה כְּתֻבָּתָהּ לְבַעֲלָהּ, צָרִיךְ לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה אַחֶרֶת; אֲבָל אִם מָכְרָה כְּתֻבָּתָהּ לְאַחֵר, אֵין צָרִיךְ לִכְתֹּב לָהּ כְּתֻבָּה אַחֶרֶת:

ו כַּמָּה שִׁעוּר הַכְּתֻבָּה, לִבְתוּלָה מָאתַיִם, וּלְאַלְמָנָה מָנֶה, וְשֶׁל זוֹ וָזוֹ כֶּסֶף מְדִינָה; נִמְצָא, כְּתֻבַּת בְּתוּלָה הֵם שְׁלשִׁים וְשִׁבְעָה דֶּרְהַם וָחֵצִי כֶּסֶף צָרוּף, וּכְתֻבַּת אַלְמָנָה מַחֲצִיתָם, שֶׁהֵם שְׁמוֹנָה עָשָׂר דֶּרְהַם וּשְׁלשָׁה רְבִיעִים כֶּסֶף צָרוּף. הַגָּה: עַיֵּן בְּיוֹרֶה דֵעָה סִימָן רצ"ד וְסִימָן ש"ה עֵרֶךְ הַמַּטְבֵּעַ שֶׁנִּקְרֵאת דֶּרְהַם. וְכָל זֶה לְדַעַת קְצָת הַפּוֹסְקִים, שֶׁסְּבִירָא לְהוּ שֶׁכְּתֻבַּת בְּתוּלָה אֵינָהּ רַק זוּזֵי דְּרַבָּנָן (הָרִי"ף וְהָרַמְבַּ"ם וְהָרַ"ן וְהָר"ם), שֶׁמָּאתַיִם שֶׁל בְּתוּלָה עוֹלִין שִׁשָּׁה סְלָעִים וּרְבִיעַ. וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּשַׁעֵר כְּתֻבַּת בְּתוּלָה עֲשָׂרָה זְהוּבִים וְאַלְמָנָה חֲמִשָּׁה זְהוּבִים (מַהֲרִי"ל בְּשֵׁם אֲגֻדָּה). אֲבָל לְדַעַת יֵשׁ פּוֹסְקִים, מָאתַיִם שֶׁל בְּתוּלָה וּמָנֶה שֶׁל אַלְמָנָה מְשַׁעֲרִים בְּזוּזֵי דְּאוֹרָיְתָא, וְהוּא שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים יוֹתֵר, וְכָתְבוּ דְּלָכֵן נָהֲגוּ לִכְתֹּב בַּכְּתֻבָּה "דְּחֲזוּ לִיכִי מִדְּאוֹרָיְתָא" (רַבֵּנוּ תָּם). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּכוֹתְבִין "דְּחֲזוּ לְכִי" סְתָמָא (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק י' דְּאִישׁוּת). וְהַמִּנְהָג לִכְתֹּב לִבְתוּלָה: "דַּחֲזִי לִיכִי מִדְּאוֹרָיְתָא", אֲבָל לֹא לְאַלְמָנָה. וְכָל זֶה בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְהָג, אֲבָל בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִנְהָג, מַה שֶּׁגּוֹבִין, הוֹלְכִין אַחַר הַמִּנְהָג, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן:

ז אִם יִרְצֶה לְהוֹסִיף עַל זֶה, מוֹסִיף; וְזֶה הַתּוֹסָפוֹת שֶׁמּוֹסִיף, יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁדִּינוֹ בָּהֶם כְּעִקַּר הַכְּתֻבָּה, וְיֵשׁ דְּבָרִים שֶׁהוּא חָלוּק בָּהֶם מֵעִקַּר הַכְּתֻבָּה, כְּדִלְקַמָּן. הַגָּה: וְאֵין צָרִיךְ לְפָרֵשׁ עִקַּר הַכְּתֻבָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְהַתּוֹסֶפֶת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אֶלָּא כּוֹלֵל הַכֹּל בְּיַחַד, אִם יִרְצֶה (הָרַ"ן רֵישׁ אַף עַל פִּי וְהַמַּגִּיד מִשְׁנֶה פֶּרֶק י' וְרִיבָ"שׁ סִימָן ס"ה); וְיֵשׁ חוֹלְקִים, וּסְבִירָא לְהוּ דְּצָרִיךְ לִכְתֹּב הַכְּתֻבָּה כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְהַתּוֹסֶפֶת בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְכֵן נוֹהֲגִין. וְאִם יֵשׁ מִשְׁפָּחָה שֶׁכֻּלָּן נוֹהֲגִים בְּתוֹסֶפֶת, אֵין צָרִיךְ לִכְתֹּב כָּל אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ (מָרְדְּכַי פֶּרֶק קַמָּא דִּכְתֻבּוֹת). כְּתֻבָּה שֶׁכָּתַב בָּהּ: "וְדֵין נְדוּנְיָא דְּהַנְעַלַת לֵהּ מֵאָה דִּינָרִין וְהוֹסִיף לָהּ מִן דִּילֵהּ כָּךְ וְכָךְ", אֵין עִקַּר כְּתֻבָּה בִּכְלָל, וְצָרִיךְ לְשַׁלֵּם לָהּ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, עַד שֶׁיְהֵא כָּתוּב: "וְיָהִיבְנָא לֵיכִי מֹהַר בְּתוּלַיְכִי כֶּסֶף זוּזֵי אֶלֶף", דְּאָז הָעִקַּר כְּתֻבָּה בִּכְלָל (רִיבָ"שׁ סִימָן ס"ה):

ח יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאֵין צָרִיךְ קִנְיָן בִּשְׁעַת הַנִּשּׂוּאִין כַּמָּה שֶׁנּוֹתֵן לָהּ. וְיֵשׁ חוֹלְקִים:

ט כָּל הַפּוֹחֵת מִשִּׁעוּר הַכְּתֻבָּה, בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת; לֹא מִבַּעְיָא אִם כָּתְבָה לוֹ אַחַר כָּךְ: הִתְקַבַּלְתִי מִמְּךָ הַכְּתֻבָּה, אוֹ מִקְצָתָהּ, דְּאָז אֵין לָהּ לְדַעַת קְצָת פּוֹסְקִים, אֶלָּא אֲפִלּוּ הִתְנָה בִּשְׁעַת קִדּוּשִׁין שֶׁלֹּא יְהֵא לָהּ כְּתֻבָּה, אוֹ שֶׁפִּיחֵת לָה מִשִּׁעוּרָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁתְּנָאוֹ בָּטֵל וְיֵשׁ לָהּ כְּתֻבָּה מֻשְׁלָם, אֲפִלּוּ הָכִי בְּעִילָתוֹ בְּעִילַת זְנוּת, כֵּיוָן שֶׁהִיא סְבוּרָה שֶׁאֵין לָהּ לֹא סָמְכָה דַּעְתָּהּ:

י אִם יֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לִכְתֹּב בִּכְתֻבָּתָן יוֹתֵר מִשִּׁעוּר חֲכָמִים, אֵין לִמְחוֹת בְּיָדָם; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִלּוּ אֶחָד מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הַהִיא שֶׁלֹּא כָּתַב כְּתֻבָּה לְאִשְׁתּוֹ, מַגְבִּינָן לָהּ בִּתְנַאי בֵּית דִּין לְפִי מַה שֶּׁרְגִילִין לִכְתֹּב. לְפִיכָךְ, אִשָּׁה שֶׁאִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ, יְדַקְדְּקוּ בִּכְתֻבּוֹת קְרוֹבוֹתֶיהָ, כְּפִי מַה שֶּׁנָּהֲגוּ לִכְתֹּב בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כּוֹתְבִין לָהּ. וַאֲפִלּוּ כָּתַב לָהּ: "דְּחֲזוּ לִיכִי", אֲפִלּוּ הָכִי גָּבְיָא כְּמִנְהַג מִשְׁפַּחְתָּהּ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ"ן שֶׁכֵּן כָּתַב בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת). וְאִם כְּתֻבּוֹת נְשֵׁי מִשְׁפַּחְתּוֹ יְתֵרוֹת מִכְּתֻבּוֹת נְשֵׁי מִשְׁפַּחְתָּהּ, עוֹלָה עִמּוֹ וְאֵינָה יוֹרֶדֶת:

יא הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה סְתָם, כּוֹתֵב לְפִי הַמִּנְהָג. וְכֵן הִיא שֶׁפָּסְקָה לְהַכְנִיס, נוֹתֶנֶת כְּפִי מִנְהַג הַמְּדִינָה. הַגָּה: וּמַה שֶּׁהָאִשָּׁה מַכְנֶסֶת לְבַעֲלָהּ, הֵן מָעוֹת הֵן בְּגָדִים, וּמְקַבְּלָן עָלָיו וְהֵן בְּאַחֲרָיוּתוֹ, נִקְרָא "נְדוּנְיָא" בְּכָל מָקוֹם, וְאֵינָהּ נִגְבֵּית אֶלָּא עִם הַכְּתֻבָּה; אֲבָל לִשְׁאָר דְּבָרִים אֵין דִּינוֹ כִּכְתֻבָּה, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן. וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהֶחָתָן מוֹסִיף לָהּ בִּנְדוּנְיָתָא, וְכוֹתֵב יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁקִּבֵּל, וְהוֹלְכִין בָּזֶה אַחַר הַמִּנְהָג (כָּל הַנַּ"ל בַּטּוּר). וּמִן הַסְּתָם אַחֲרָיוּת הַנְּדוּנְיָא עָלָיו כְּנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל, אֲבָל אִם יִרְצֶה לְהַנִּיחַ לָהּ בִּרְשׁוּתָהּ וְשֶׁלֹּא לְקַבֵּל אַחֲרָיוּת עֲלֵיהֶם, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְעַיֵּן לְקַמָּן רֵישׁ סִימָן צ"ג וְק' עוֹד מֵאֵלּוּ הַדִּינִים. כְּשֶׁהָאָב קַיָּם וּמַשִּׂיא בִּתּוֹ, כּוֹתְבִים: "וְדֵין הַנְדוּנְיָא דְּהַנְעַלַת לֵהּ מִבֵּי אֲבוּהָ"; וּכְשֶׁאֵין הָאָב קַיָּם, כּוֹתְבִים: "מִבֵּי נָשָׁא" (מָרְדְּכַי פֶּרֶק ב"מ בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם). מִיהוּ, אִם שִׁנָּה, לֵית לָן בָּהּ (תְּשׁוּבַת רַ"שׁ מִשַּׁנְץ). בִּכְתֻבַּת גְּרוּשָׁה כּוֹתְבִין: מְתַרְכְתָא, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהִיא גְּרוּשָׁה וַאֲסוּרָה לְכֹהֲנִים (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן צ'). וּכְשֶׁבָּאָה לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ, מַגְבִּין לָהּ מַה שֶׁבִּכְתֻבָּתָהּ לְפִי מִנְהַג הַמְּדִינָה. הַגָּה: וְאִם הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁהוֹסִיף לָהּ יוֹתֵר מִן הַמִּנְהָג, צְרִיכָה לְהָבִיא רְאָיָה לִדְבָרֶיהָ; אֲבָל אִם יֵשׁ בְּיָדָהּ שְׁטָר כְּתֻבָּה שֶׁאֵינוֹ מְקֻיָּם, אוֹ שֶׁאֶחָד מִן הָעֵדִים הוּא פָּסוּל, אַף עַל פִּי שֶׁמַּרְאָה הַתְּנָאִים שֶׁבֵּינֵיהֶם שֶׁהֻצְרַךְ לְהוֹסִיף לָהּ, אֵינָהּ גּוֹבֵאת אֶלָּא כַּמִּנְהָג (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן פ"ט). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ק' סָעִיף ל'. וּבְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, מִנְהַג הַמְּדִינָה הוּא עִקָּר, וְעַל פִּיו דָּנִין, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה אוֹתוֹ הַמִּנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל הַמְּדִינָה. הַגָּה: מִיהוּ, אִם רוֹצֶה לְהַתְנוֹת וְלִפְחֹת לְאִשְׁתּוֹ מִן הַמִּנְהָג, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (מַהֲרִי"ל סִימָן ע"ו), וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִפְחֹת מִמַּה שֶּׁתִּקְּנוּ רַבָּנָן. וְנִרְאֶה לִי, דַּוְקָא שֶׁהִתְנָה כֵּן בְּשָׁעָה שֶׁעָשָׂה הַשִּׁדּוּכִים, אֲבָל אִם עָשׂוּ שִׁדּוּכִים סְתָם, וְשִׁעְבְּדוּ עַצְמָן בִּקְנָסוֹת, צָרִיךְ לִכְתֹּב לְפִי הַמִּנְהָג וְלֹא יוּכַל לְשַׁנּוֹת (דִּבְרֵי הָרַב, וְכֵן מַשְׁמַע בַּמַּהֲרִי"ל). וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לִכְתֹּב כָּל הַכְּתֻבּוֹת בְּשָׁוֶה, אֲפִלּוּ לֹא הִכְנִיסָה לוֹ כְּלוּם, וְאִם יִרְצֶה מוֹסִיף לָהּ, וְאִם יִרְצֶה לִפְחֹת לָהּ הִיא כּוֹתֶבֶת לוֹ: כָּךְ וְכָךְ קִבַּלְתִּי עַל כְּתֻבָּתִי; וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ:

יב נָשָׂא אִשָּׁה מִמָּקוֹם אַחֵר עַל דַּעַת שֶׁתָּדוּר עִמּוֹ בִּמְקוֹמוֹ, הוֹלְכִים אַחַר מִנְהַג מְקוֹמוֹ:

יג בְּמָקוֹם שֶׁאֵין רְגִילִים לַחְתֹּם בַּכְּתֻבָּה אֶלָּא הָרְאוּיִים לְהָעִיד, לֹא יַחְתֹּם מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת. הַגָּה: וְלָכֵן עַם הָאָרֶץ שֶׁבָּא לְגָרֵשׁ, וְאָמַר אַחַר כָּךְ שֶׁלֹּא הֵבִין מַה שֶּׁהָיָה כָּתוּב בַּתְּנָאִים אוֹ בַּכְּתֻבָּה, אֵינוֹ נֶאֱמָן, דְּוַדַּאי הָעֵדִים לֹא חָתְמוּ מַה שֶּׁלֹּא הֵעִידוּ בְּפָנָיו תְּחִלָּה עַל פֶּה (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן תרכ"ט):

פרק קודם פרק הבא