שולחן ערוך, אבן העזר סימן ע״ה

סימן עה

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א שָׁלשׁ אֲרָצוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל חֲלוּקוֹת זוֹ מִזּוֹ לְעִנְיַן נִשּׂוּאִין, יְהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְהַגָּלִיל. וְכָל הַיִּשּׁוּב הוּא אֲרָצוֹת, כְּגוֹן אֶרֶץ כְּנַעַן וְאֶרֶץ מִצְרַיִם וְאֶרֶץ תֵּימָן שֶׁחֲלוּקִים בִּלְשׁוֹנָם (מוהר"ם סִימָן קי"ז). שֶׁמִּי שֶׁהוּא מֵאֶרֶץ מֵהָאֲרָצוֹת וְנָשָׂא אִשָּׁה בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, כּוֹפִין אוֹתָהּ וְיוֹצְאָה עִמּוֹ לְאַרְצוֹ, אוֹ תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה וּבְלֹא תּוֹסֶפֶת, שֶׁעַל מְנָת כֵּן נְשָׂאָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרַשׁ. אֲבָל אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ מֵעִיר לִכְרַךְ אוֹ לְהֵפֶךְ, בְּגָלִיל (אֶחָד), אַף עַל פִּי שֶׁהִתְנָה עִמָּהּ לְהוֹצִיאָהּ מִגָּלִיל לִיהוּדָה (הָרַ"ן פֶּרֶק שְׁנֵי דַּיָּנֵי גְּזֵרוֹת, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה). אֲבָל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה בְּאַחַת מֵהָאֲרָצוֹת, וְהוּא מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָאֶרֶץ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ לְאֶרֶץ אַחֶרֶת, אֲבָל מוֹצִיאָהּ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה וּמִכְּפָר לִכְפָר בְּאוֹתָם הָאֲרָצוֹת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ מִמְּדִינָה לִכְפָר וּמִכְּפָר לִמְדִינָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם מֵאֶרֶץ אַחַת, וּנְשָׂאָהּ בְּאֶרֶץ אַחֶרֶת, הִיא יְכוֹלָה לָכֹף אוֹתוֹ לֵילֵךְ עִמָּהּ לְאַרְצָהּ, אֲפִלּוּ מִכְּפָר לִמְדִינָה אוֹ לְהֵפֶךְ (טוּר בְּשֵׁם רַבֵּנוּ תָּם). אֲבָל אִם שְׁנֵיהֶם מֵאֶרֶץ אַחַת וּנְשָׂאָהּ בְּאוֹתָהּ הָאֶרֶץ, אֵין אֶחָד מֵהֶם כּוֹפֶה לַשֵּׁנִי לְהוֹצִיאוֹ מִמְּדִינָה לִכְפָר אוֹ לְהֵפֶךְ; אֲבָל מִמְּדִינָה לִמְדִינָה אוֹ מִכְּפָר לִכְפָר, הָאִשָּׁה יְכוֹלָה לְהַכְרִיחוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִמָּהּ לִמְקוֹמָהּ, הוֹאִיל וְהֵם שָׁוִים (גַּם זֶה שָׁם). הָיָה דָּר עִמָּהּ בְּעִירוֹ וְלָא מִתְּדַר שָׁם, וְנָסַע עִמָּהּ לְעִירָהּ דֶּרֶךְ מִקְרֶה, וְלָא אִתְּדַר לֵיהּ, יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְהוֹצִיאָהּ (רִיבָ"שׁ סִימָן פ"ח). יֵשׁ אוֹמְרִים אִם לֹא יוּכַל לְהַחֲיוֹת וּלְפַרְנֵס עַצְמוֹ, כּוֹפִין אִשְׁתּוֹ שֶׁתֵּלֵךְ עִמּוֹ לְמָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן רט"ו), וְיֵשׁ חוֹלְקִין (בֵּית יוֹסֵף וְכֵן מַשְׁמָע בָּרִיבָ"שׁ סִימָן פ"א). מִי שֶׁהוּא מִמְּדִינָה אַחַת וְיֵשׁ לוֹ שָׁם אִשָּׁה, וְנָשָׂא אַחֶרֶת בִּמְדִינָה אַחֶרֶת, צְרִיכָה לֵילֵךְ עִמּוֹ לְעִירוֹ, דְּוַדַּאי נְשָׂאָהּ לָשׁוּב לְבֵיתוֹ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרשב"ץ). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קנ"ד סָעִיף ט', עוֹד מִדִּינִים אֵלּוּ:

ב כְּשֶׁמּוֹצִיאָהּ מִמְּדִינָה לִמְדִינָה וּמִכְּפָר לִכְפָר בְּאוֹתָהּ הָאֶרֶץ, אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ, מִנָּוֶה יָפֶה לְנָוֶה הָרָע, וְלֹא מֵרָע לְיָפֶה; וְכֵן לֹא יוֹצִיאֶנָּה מִמָּקוֹם שֶׁרֻבָּן יִשְׂרָאֵל לְמָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ עכו"ם. וּבְכָל מָקוֹם מוֹצִיאִין מִמָּקוֹם שֶׁרֻבּוֹ כּוּתִים לְמָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל. הַגָּה: וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ מִמָּקוֹם שֶׁהַמּוֹשֵׁל טוֹב לְמָקוֹם שֶׁהַמּוֹשֵׁל רָע (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק י"ג דְּאִשּׁוּת). כָּל מָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהוֹצִיאָהּ מִמְּקוֹמָהּ, הַיְנוּ לְאַחַר שֶׁכְּנָסָהּ וּנְשָׂאָהּ; אֲבָל קֹדֶם נִשּׂוּאִין לֹא יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ וְצָרִיךְ לְכָנְסָהּ בִּמְקוֹמָהּ, אִם לֹא הִתְנָה בְּפֵרוּשׁ עִם הָאִשָּׁה; אֲבָל אִם הִתְנָה עִם אִמָּהּ, לָאו כְּלוּם הוּא. (רִיבָ"שׁ סִימָן קע"ז) מִיהוּ, אִם יֵשׁ אֲמַתְלָאוֹת וּטְעָמִים לִדְבָרָיו, הָאִשָּׁה צְרִיכָה לֵילֵךְ אַחֲרָיו (תְּשׁוּבַת מַיְמוֹנִי לְנָשִׁים סִימָן כ"ח):

ג בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, מִחוּצָה לָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ, אוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; אֲבָל מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כּוֹפִין אוֹתָהּ לַעֲלוֹת אֲפִלּוּ מִנָּוֶה יָפֶה לְנָוֶה הָרָע, וַאֲפִלּוּ מִמָּקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל לְמָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ כּוּתִים. וְאֵין מוֹצִיאִין מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּצָה לָאָרֶץ, וַאֲפִלּוּ מִנָּוֶה הָרָע לְנָוֶה הַטּוֹב, וַאֲפִלּוּ מִמָּקוֹם שֶׁרֻבּוֹ כּוּתִים לְמָקוֹם שֶׁרֻבּוֹ יִשְׂרָאֵל:

ד אָמַר הָאִישׁ לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהִיא אֵינָהּ רוֹצָה, תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. הַגָּה: אֲבָל נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ, וְנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל הַקַּיָּמִים, נוֹטֶלֶת; וְאִם אֵינָם קַיָּמִים, אִם הוּא הִפְסִידָן, נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל אֵין צָרִיךְ לְשַׁלֵּם, וְנִכְסֵי מְלוֹג צָרִיךְ לְשַׁלֵּם. וְאִם נִגְנְבוּ אוֹ נֶאֶבְדוּ, נִכְסֵי מְלוֹג לֵית לָהּ, וְנִכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל צָרִיךְ לְשַׁלֵּם (בַּמָּרְדְּכַי סוֹף כְּתֻבּוֹת בְּשֵׁם מוהר"ם). וְהָא דִּכְתֻבָּה אֵין לָהּ, דַּוְקָא שֶׁנִּשְׁאָר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲבָל אִם הוּא חוֹזֵר לְסוֹף כַּמָּה שָׁנִים לְהִתְיַשֵּׁב בְּחוּצָה לָאָרֶץ, צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לָהּ אוֹ לְיוֹרְשֶׁיהָ אַף הַכְּתֻבָּה (גַּם זֶה שָׁם). אָמְרָה הִיא לַעֲלוֹת, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וְהוּא הַדִּין לְכָל מָקוֹם מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִירוּשָׁלַיִם. שֶׁהַכֹּל מַעֲלִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין מִשָּׁם; הַכֹּל מַעֲלִין לִירוּשָׁלַיִם, וְאֵין הַכֹּל מוֹצִיאִין מִשָּׁם:

ה יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּהָא דְּכוֹפִין לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַיְינוּ בִּדְאֶפְשָׁר בְּלֹא סַכָּנָה. הִלְכָּךְ, מִסוֹף הַמַּעֲרָב עַד נוֹא אָמוֹן אֵין כּוֹפִין לַעֲלוֹת, וּמִנּוֹא אָמוֹן וּלְמַעְלָה כּוֹפִין לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ יַבָּשָׁה, וְגַם דֶּרֶךְ יָם בִּימוֹת הַחַמָּה, אִם אֵין שָׁם לִסְטִים:

פרק קודם פרק הבא