סימן קג
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אַלְמָנָה, בֵּין מִן הָאֵרוּסִין אִם כָּתַב לָהּ כְּתֻבָּה, בֵּין מִן הַנִּשּׂוּאִין, מוֹכֶרֶת מִנִּכְסֵי בַּעֲלָהּ לִגְבּוֹת כְּתֻבָּתָהּ שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין וְשֶׁלֹּא בְּהַכְרָזָה, לֹא שְׁנָא אִם מוֹכֶרֶת לִגְבּוֹת כָּל כְּתֻבָּתָהּ בְּיַחַד, לֹא שְׁנָא אִם מוֹכֶרֶת שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה פְּעָמִים לִגְבּוֹת מְעַט מְעַט בְּכָל פַּעַם, מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין מֻמְחִים, אֲבָל צְרִיכָה בֵּית דִּין הֶדְיוֹטוֹת שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נֶאֱמָנִים בְּקִיאִים בְּשׁוּמַת קַרְקַע. הַגָּה: וְדַוְקָא עִקַּר הַכְּתֻבָּה וְהַתּוֹסֶפֶת, אֲבָל אֵינָהּ מוֹכֶרֶת שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לִגְבּוֹת נְדוּנְיָתָא, דְּאֵינוֹ רַק כְּחוֹב בְּעָלְמָא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרִיטְבָ"א פֶּרֶק אַלְמָנָה נִזּוֹנֵית). אִם מָכְרָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, מִכְרָהּ קַיָּם. וְיֵשׁ חוֹלְקִים:
ב אַחֲרָיוּת הַמֶּכֶר עַל הַיְתוֹמִים, בֵּין אִם תִּמְכֹּר הִיא אוֹ בֵּית דִּין. וְלָכֵן אַף אִם מָכְרוּ בֵּית דִּין בְּטָעוּת, כְּגוֹן שֶׁהָאִשָּׁה מָחֲלָה הַכְּתֻבָּה לַיְתוֹמִים בַּסֵּתֶר, אֵין הַיְתוֹמִים יְכוֹלִין לִטְרֹף מִן הַלּוֹקֵחַ (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ כְּלָל ס"ג):
ג גְּרוּשָׁה, לֹא תִּמְכֹּר אֶלָּא בְּבֵית דִּין מֻמְחִים. וְאַלְמָנָה נַמִּי, אִם נִשֵּׂאת, לֹא תִּמְכֹּר אֶלָּא בְּבֵית דִּין מֻמְחִים:
ד אִם בֵּית דִּין מוֹכְרִים וְנוֹתְנִים לָהּ, אֵינָהּ נִשְׁבַּעַת שֶׁלֹּא זִלְזְלָה בַּנְּכָסִים, אֶלָּא נִשְׁבַּעַת שֶׁלֹּא אַתְפְּסַהּ צְרָרֵי וְשֶׁלֹּא תָּפְסָה הִיא מִשֶּׁלּוֹ (טוּר). אֲבָל אִם הִיא בְּעַצְמָהּ מוֹכֶרֶת, צְרִיכָה לִכְלֹל בִּשְׁבוּעָתָהּ שֶׁלֹּא זִלְזְלָה בַּנְּכָסִים:
ה אַלְמָנָה שֶׁשָּׁמָה וּלְקָחַתּוּ לְעַצְמָהּ, אֵינוֹ כְּלוּם, אֲפִלּוּ הִכְרִיזוּ עָלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ בַּשׁוּמָא בֵּית דִּין הֶדְיוֹטוֹת. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ כְּלוּם עַד שֶׁיִּהְיוּ שָׁם בֵּית דִּין מֻמְחִים:
ו אַלְמָנָה שֶׁהָיְתָה כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם, וּמָכְרָה שְׁוֵה מֵאָה בְּמָאתַיִם אוֹ שְׁוֵה מָאתַיִם בְּמֵאָה, נִתְקַבְּלָה כְּתֻבָּתָהּ:
ז הָיְתָה כְּתֻבָּתָהּ מֵאָה וּמָכְרָה שְׁוֵה מֵאָה וְדִינָר בְּמֵאָה, מִכְרָהּ בָּטֵל. וַאֲפִלּוּ הִיא אוֹמֶרֶת: אֲנִי אַחֲזִיר אֶת הַדִּינָר לַיּוֹרְשִׁים:
ח הָיְתָה כְּתֻבָּתָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז, וּמָכְרָה לָזֶה מָנֶה שָׁוֶה בְּשָׁוֶה, וְכֵן לַשֵּׁנִי, וְכֵן לַשְּׁלִישִׁי, וּמָכְרָה לָרְבִיעִי שְׁוֵה מָנֶה וְדִינָר, בַּמָּנֶה שֶׁל רְבִיעִי בִּלְבַד מִכְרָהּ בָּטֵל: