שולחן ערוך, אבן העזר סימן קט״ו

סימן קטו

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א אֵלּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְתֻבָּה: הָעוֹבֶרֶת עַל דַּת משֶׁה וִיהוּדִית. וְאֵיזוֹ הִיא דַּת משֶׁה, שֶׁהֶאֱכִילָה אֶת בַּעֲלָהּ שֶׁאֵינוֹ מְעֻשָּׂר, אוֹ אֶחָד מִכָּל הָאִסוּרִים, אוֹ שֶׁשִּׁמְּשַׁתּוּ נִדָּה, וְנוֹדַע לוֹ אַחַר כָּךְ, כְּגוֹן שֶׁאָמְרָה: פְּלוֹנִי חָכָם תִּקֵּן לִי הַכֶּרִי הַזֶּה אוֹ הִתִּיר לִי חֲתִיכָה זוֹ אוֹ טִהֵר לִי הַדָּם הַזֶּה, וְנִמְצֵאת שַׁקְרָנִית. וְדַוְקָא שֶׁהֻכְחֲשָׁה בְּעֵדִים, כְּגוֹן שֶׁהֵעִידוּ שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁאָמְרָה שֶׁפְּלוֹנִי תִּקֵּן לָהּ לֹא הָיָה אוֹתוֹ פְּלוֹנִי בָּעִיר, וְגַם יֵשׁ עֵדִים שֶׁאָמְרָה לוֹ שֶׁהוּא מְתֻקָּן וְשֶׁהוּא אֲכָלוֹ עַל פִּיהָ; אֲבָל אִם אֵין עֵדִים וְהִיא כּוֹפֶרֶת שֶׁלֹּא הֶאֱכִילַתּוּ, אוֹ שֶׁמַּכְחֶשֶׁת הֶחָכָם שֶׁאוֹמֵר שֶׁלֹּא תִּקֵּן לָהּ, וְהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁתִּקֵּן לָהּ, נֶאֱמֶנֶת. וְדַוְקָא שֶׁהִכְשִׁילַתּוּ וְאָכַל עַל פִּיהָ, אֲבָל אִם רָצְתָה לְהַאֲכִילוֹ דְּבַר אִסוּר, לֹא אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ:

ב הֻחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ, שֶׁרָאוּהָ לוֹבֶשֶׁת בִּגְדֵי נִדָּתָהּ, וְאָמְרָה לוֹ: טְהוֹרָה אֲנִי, וּבָא עָלֶיהָ, יוֹצֵאת בְּלֹא כְּתֻבָּה:

ג הַנּוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּמֶת, תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. הַגָּה: וְכֵן אִם עָבְרָה עַל הַשְּׁבוּעָה אוֹ עַל הַחֵרֶם (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִיּוֹת פֶּרֶק כ"ד). אֲבָל אִם הִיא מְבִיאָה עֵדִים שֶׁגַּם הוּא עוֹבֵר עַל נְדָרִים וּשְׁבוּעָה וָחֵרֶם, לֹא אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ אַף אִם הִיא עוֹבֶרֶת (בִּתְשׁוּבַת מַיְמוֹנִי וּבִתְשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ"א סִימָן תתס"ו). אִשָּׁה שֶׁהֵמִירָה דָּתָהּ וְחָזְרָה בָּהּ, אֵינָהּ אֶלָּא כְּעוֹבֶרֶת עַל דָּת, וְלֹא הִפְסִידָה כְּתֻבָּתָהּ אֶלָּא אַחַר הַתְרָאָה (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ כְּלָל ל"ב):

ד אֵיזוֹ הִיא דַּת יְהוּדִית, הוּא מִנְהַג הַצְּנִיעוּת שֶׁנָּהֲגוּ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל. וְאֵלּוּ הֵם הַדְּבָרִים שֶׁאִם עָשְׂתָה אַחַת מֵהֶם עָבְרָה עַל דַּת יְהוּדִית: יוֹצֵאת לַשּׁוּק אוֹ לְמָבוֹי מְפֻלָּשׁ אוֹ בְּחָצֵר שֶׁהָרַבִּים בּוֹקְעִים בּוֹ וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ וְאֵין עָלֶיהָ רְדִיד כְּכָל הַנָּשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁשְּׂעָרָהּ מְכֻסֶה בְּמִטְפַּחַת; אוֹ שֶׁהָיְתָה טוֹוָה בַּשּׁוּק וּוֶרֶד וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כְּנֶגֶד פָּנֶיהָ עַל פַּדַּחְתָּהּ אוֹ לֶחְיָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשׂוֹת הַגּוֹיוֹת הַפְּרוּצוֹת; אוֹ שֶׁטּוֹוָה בַּשּׁוּק וּמַרְאָה זְרוֹעוֹתֶיהָ לִבְנֵי אָדָם, וּרְגִילָה בְּכָךְ (רַשְׁבָּ"א סִימָן תקע"א); אוֹ שֶׁהָיְתָה מְשַׂחֶקֶת עִם הַבַּחוּרִים; אוֹ שֶׁהָיְתָה תּוֹבַעַת הַתַּשְׁמִישׁ בְּקוֹל רָם מִבַּעֲלָהּ עַד שֶׁשְּׁכֵנוֹתֶיהָ שׁוֹמְעוֹת אוֹתָהּ מְדַבֶּרֶת עַל עִסְקֵי תַּשְׁמִישׁ; אוֹ שֶׁהָיְתָה מְקַלֶּלֶת אֲבִי בַּעֲלָהּ בִּפְנֵי בַּעֲלָהּ, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהוּא הַדִּין אִם קִלְּלָה אֲפִלּוּ אֲבִי בַּעֲלָהּ בִּפְנֵי עַצְמוֹ (וְכֵן מַשְׁמַע מִפֵּרַשִׁ"י בַּגְּמָרָא הֱבִיאוֹ הַבֵּית יוֹסֵף), וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קנ"ד, הוּא הַדִּין הַמְקַלֶּלֶת בַּעֲלָהּ בְּפָנָיו (הָרַמְבַּ"ן סִימָן ק"ב); בְּכָל אֶחָד מֵאֵלּוּ תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה, אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִתְרָה בָּהּ תְּחִלָּה וְעָבְרָה עַל הַתְרָאָתוֹ. וְאִם אֵין עֵדִים, תִּשָּׁבַע שֶׁהוּא כִּדְבָרֶיהָ. וְאִם רָצָה לְקַיֵּם אוֹתָהּ אַחַר כָּךְ, אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיאָהּ, מִכָּל מָקוֹם מִצְוָה עָלָיו שֶׁיּוֹצִיאֶנָּה. הַגָּה: וְאֵינָהּ יְכוֹלָה לְעַכֵּב עַל יָדוֹ שֶׁלֹּא יְגָרְשֶׁנָּה, וְיָכוֹל לְגָרְשָׁהּ בְּעַל כָּרְחָהּ, וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם חֵרֶם רַבֵּנוּ גֵּרְשֹׁם (תְּשׁוּבַת מור"ם בְּהַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דִּיבָמוֹת וְכֵן הוּא בָּרַשְׁבָּ"א סִימָן תקנ"ז). וְאִשָּׁה שֶׁגָּזְמָה לְבַעֲלָהּ שֶׁרְצוֹנָהּ לְהַשְׂכִּיר עָלָיו כּוּתִים לְהָרְגוֹ אִם יַעֲשֶׂה לָהּ דָּבָר, מִקְּרֵי עוֹבֶרֶת עַל דָּת (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק כ"ד). אִשָּׁה הָרְגִילָה לְהִתְיַחֵד עִם כּוּתִים, נִקְרֵאת עוֹבֶרֶת עַל דָּת (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן רמ"ב):

ה כָּל אֵלּוּ אֵין לָהֶם לֹא עִקַּר כְּתֻבָּה וְלֹא תְּנַאי כְּתֻבָּה וְלֹא תּוֹסֶפֶת, אֲבָל תִּטֹּל מַה שֶּׁהִכְנִיסָה לוֹ וְהוּא בְּעַיִן, בֵּין מִנִּכְסֵי צֹאן בַּרְזֶל בֵּין מִנִּכְסֵי מְלוֹג. וְאִם כָּלָה אוֹ נִגְנַב אוֹ נֶאֱבַד, אֵין מוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ. וְכֵן הַדִּין בְּמִי שֶׁזִּנְּתָה אוֹ שֶׁיּוֹצֵאת מִשּׁוּם שֵׁם רָע, שֶׁאִבְּדָה עִקַּר כְּתֻבָּה וְתוֹסֶפֶת, וְנוֹטֶלֶת מַה שֶּׁהוּא בְּעֵין מִכָּל מַה שֶּׁהִכְנִיסָה. וְכֵן הַדִּין בְּכָל אוֹתָם שֶׁשָּׁנִינוּ בָּהֶן תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה:

ו אֵין עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה, אֶלָּא שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת שֶׁזִּנְּתָה, אֵין חוֹשְׁשִׁין לְדָבָר זֶה לְאָסְרָהּ, דְּשֶׁמָּא עֵינֶיהָ נָתְנָה בְּאַחֵר, וְדַוְקָא שֶׁאֵין רַגְלַיִם לַדָּבָר, אֲבָל אִם יֵשׁ רַגְלַיִם לַדָּבָר נֶאֱמֶנֶת (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן רכ"ב), אֲבָל אִבְּדָה כְּתֻבָּתָהּ, עִקַּר וְתוֹסֶפֶת וּמַה שֶּׁאֵינוֹ בְּעֵין מִמַּה שֶּׁהִכְנִיסָה לוֹ. וְאִם חָזְרָה בָּהּ וְנָתְנָה אֲמַתְלָא לִדְבָרֶיהָ לָמָּה אָמְרָה בִּתְחִלָּה כֵּן, נֶאֱמֶנֶת (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דְּקִדּוּשִׁין). וְאִם הָיָה מַאֲמִינָהּ וְדַעְתּוֹ סוֹמֶכֶת עַל דְּבָרֶיהָ, הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהוֹצִיאָהּ, אֲבָל אֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיאָהּ. אֲבָל אִם נֶאֶנְסָה, לֹא הִפְסִידָה כְּתֻבָּתָהּ, לֹא אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל וְלֹא אֵשֶׁת כֹּהֵן. הַגָּה: וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קע"ח סָעִיף ט'. אָמַר אֶחָד עַל אִשָּׁה אַחַת שֶׁזִּנְּתָה עִמּוֹ, נֶאֱמָן עָלֶיהָ כְּעֵד אֶחָד, דְּפָלְגִינָן דִּבּוּרֵהּ (רַשְׁבָּ"א סִימָן תקנ"ב). וְאִם הִיא הוֹדֵית לִפְנֵי אֶחָד שֶׁנִּטְמֵאת, הַנֶּחְשָׁד מִצְטָרֵף עִם אֶחָד לְאָסְרָהּ עַל בַּעֲלָהּ (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן רכ"ב). הוֹדֵית לִפְנֵי אֶחָד שֶׁזִּנְּתָה, וְאַחַר כָּךְ אוֹמֶרֶת שֶׁשֶּׁקֶר הוּא, וּמַכְחֶשֶׁת הָעֵד הַמֵּעִיד עָלֶיהָ, מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ אַף אִם מַאֲמִין הַבַּעַל לָעֵד הַמֵּעִיד עָלֶיהָ, דְּאָמְרִינָן בִּתְחִלָּה שֶׁהוֹדֵית נָתְנָה עֵינֶיהָ בְּאַחֵר וְעַכְשָׁו חוֹזֶרֶת בָּהּ (בַּמַּהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ פ"ב). אִשָּׁה שֶׁאָמְרָה לְבַעֲלָהּ שֶׁזִּנְּתָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, אִם עָמַד וְגֵרְשָׁהּ, אָסוּר לְהַחֲזִירָהּ; וַאֲפִלּוּ אִם הֶחֱזִירָהּ, יֵשׁ לָחוּשׁ (מַהֲרַ"ם פַּדָּוואָה סִימָן ל"ד):

ז מִי שֶׁרָאָה אִשְׁתּוֹ שֶׁזִּנְּתָה, אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ אֶחָד מִקְּרוֹבָיו אוֹ מִקְּרוֹבוֹתֶיהָ, שֶׁהוּא מַאֲמִינָם וְסוֹמֶכֶת דַּעְתּוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁזִּנְּתָה אִשְׁתּוֹ, בֵּין שֶׁהָיָה הָאוֹמֵר אִישׁ בֵּין שֶׁהָיְתָה אִשָּׁה, הוֹאִיל וְסָמְכָה דַּעְתּוֹ לְדָבָר זֶה שֶׁהוּא אֱמֶת, הֲרֵי זֶה חַיָּב לְהוֹצִיאָהּ וְאָסוּר לוֹ לָבוֹא עָלֶיהָ, וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וְאִם הוֹדֵית לוֹ שֶׁזִּנְּתָה, תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. לְפִיכָךְ, מַשְׁבִּיעָהּ בִּנְקִיטַת חֵפֶץ שֶׁלֹּא זִנְּתָה תַּחְתָּיו, אִם רָאָה אוֹתָהּ בְּעַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ תִּגְבֶּה כְּתֻבָּתָהּ. אֲבָל בְּדִבְרֵי אַחֵר אֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעָהּ אֶלָּא עַל יְדֵי גִּלְגּוּל. הַגָּה: הַרְבֵּה קְרוֹבִים, כֻּלָּם אֵינָם רַק כְּעֵד אֶחָד (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי דִּיבָמוֹת). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קע"ח סָעִיף ט'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא יָכוֹל לוֹמַר שֶׁמַּאֲמִין לָעֵד אֶלָּא אִם מַאֲמִין לוֹ גַּם כֵּן בִּשְׁאָר דְּבָרִים, אֲבָל אִם אֵינוֹ מַאֲמִין לוֹ בִּשְׁאָר דְּבָרִים, רַק בְּדָבָר זֶה, מִשּׁוּם דִּבְלָאו הָכִי נֶחְשֶׁדָה לוֹ קְצָת, לֹא נֶאֶסְרָה עָלָיו מִשּׁוּם זֶה (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ פ"ב):

ח הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ בִּפְנֵי עֵדִים: אַל תִּסָתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי, וְיֵשׁ עֵדִים שֶׁנִּכְנְסָה עִמּוֹ בַּסֵתֶר וְשָׁהֲתָה עִמּוֹ כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לְבַעֲלָהּ וְתֵצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. וְאָסוּר לוֹ לְהִתְיַחֵד עִמָּהּ, וְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ. וְדַוְקָא שֶׁאָמַר לָהּ בִּלְשׁוֹן קִנּוּי (מהרי"ו סִימָן ח'), וּכְּדֶּרֶךְ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן סִימָן קע"ח):

ט אָמַר לָהּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ: אַל תִּסָתְרִי עִם אִישׁ פְּלוֹנִי, וְרָאָה אוֹתָהּ שֶׁנִּסְתְּרָה וְשָׁהֲתָה עִמּוֹ כְּדֵי טֻמְאָה, אֲסוּרָה לוֹ וְחַיָּב לְהוֹצִיאָהּ וְיִתֵּן לָהּ כְּתֻבָּה, וְאִם הוֹדֵית שֶׁנִּסְתְּרָה אַחַר שֶׁהִתְרָה בָּהּ, תֵּצֵא בְּלֹא כְּתֻבָּה. לְפִיכָךְ, מַשְׁבִּיעָהּ עַל זֶה וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן לָהּ כְּתֻבָּה:

י אִם הִשְׁבִּיעַ אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תְּדַבֵּר עִם פְּלוֹנִי, וְעָבְרָה וְדִבְּרָה עִמּוֹ, עוֹבֶרֶת עַל דָּת הִיא, וְהִפְסִידָה כְּתֻבָּתָהּ אִם הִתְרוּ בָּהּ תְּחִלָּה: אִם תַּעַבְרִי עַל שְׁבוּעֲתִיךְ תַּפְסִידִי כְּתֻבָּתִיךְ:

פרק קודם פרק הבא