שולחן ערוך, אבן העזר סימן קי״ג

סימן קיג

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בַּת, אוֹמְדִים דַּעְתּוֹ כַּמָּה הָיָה בְּלִבּוֹ לִתֵּן לָהּ לְפַרְנָסַת נְדוּנְיָתָא וְנוֹתְנִים לָהּ. וּמִנַּיִן יִהְיוּ יוֹדְעִים אֻמְדַּן דַּעְתּוֹ מֵרֵעָיו וּמְיֻדָּעָיו וּמַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ וּכְבוֹדוֹ, וְכֵן אִם הִשִּׂיא בַּת בְּחַיָּיו אוֹמְדִים בָּהּ. הַגָּה: וְאִם הָיָה עָשִׁיר וְהֶעֱנִי, אוֹ וַתְּרָן וְנִשְׁתַּנָּה דַּעְתּוֹ, הוֹלְכִין אַחַר דַּעְתּוֹ הָאַחֲרוֹנָה (טוּר). וְאִם לֹא יָדְעוּ בֵּית דִּין אֻמְדַּן דַּעְתּוֹ, נוֹתְנִים לָהּ מִנְּכָסָיו עִשּׂוּר לְפַרְנָסַת נְדוּנְיָתָהּ. הַגָּה: וּכְשֵׁם שֶׁנּוֹתְנִין לַבַּת פַּרְנָסָה לַנְּדוּנְיָא מִנִּכְסֵי הָאָב, כָּךְ נוֹתְנִים לָהּ פַּרְנָסָה מִנִּכְסֵי הָאֵם (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק יֵשׁ נוֹחֲלִין). וְיֵשׁ חוֹלְקִין (מַהֲרִי"ל סִימָן ע"ה). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף הָאָב בַּחַיִּים אֵין לוֹ [לְהוֹסִיף] לְבִתּוֹ יוֹתֵר מֵעִשּׂוּר נְכָסִים (הָרַ"ן פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה), וְאֵין נוֹהֲגִין כֵּן:

ב עִשּׂוּר זֶה לְפַרְנָסַת נְדוּנְיָא אֵינוֹ מִתְּנָאֵי כְּתֻבָּה. לְפִיכָךְ, אֲפִלּוּ לְפִי תַּקָּנַת חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים אֵינָהּ נוֹטֶלֶת אֶלָּא הַקַּרְקַע. וְיֵשׁ לָהּ לִגְבּוֹת עִשּׂוּר זֶה מִשְּׂכִירוּת הַקַּרְקַע אִם לֹא גָּבוּ הַיְתוֹמִים עֲדַיִן (טוּר), וּמִן הָרָאוּי. וְאִם רָצוּ הָאַחִים לִתֵּן לָהּ מָעוֹת כְּנֶגֶד עִשּׂוּר הַקַּרְקַע, נוֹתְנִים. הַגָּה: וְדַוְקָא לִגְבּוֹת אֵינָהּ נִגְבֵּית רַק מִמִּקַרְקְעֵי, אֲבָל כְּשֶׁשָּׁמִין הַנְּכָסִים לֵידַע הָעִשּׂוּר שָׁמִין אַף מִטַּלְטְלִין וּמַגְבִּינָן לָהּ הָעִשּׂוּר מִמִּקַרְקְעֵי. וְדַוְקָא שֶׁנּוֹתְנִים לָהּ עִשּׂוּר נְכָסִים, אֲבָל כְּשֶׁנּוּכַל לֶאֱמֹד דַּעַת הָאָב נוֹתְנִים לָהּ לְפִי דַּעְתּוֹ, כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה נוֹתֵן לָהּ הֵן מִטַּלְטְלֵי הֵן מְקַרְקְעֵי, כָּךְ נוֹתְנִים לָהּ (הַכֹּל בַּטּוּר). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף כְּשֶׁשָּׁמִין אֵין שָׁמִין אֶלָּא בַּקַּרְקַע (כֵּן כָּתַב הַבֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה לְדַעַת הָרַמְבַּ"ם). וְאִם הָיוּ כָּאן בַּעֲלֵי חוֹבוֹת, וְהַבָּנִים אוֹמְרִים לְסַלֵּק אוֹתָן בְּקַרְקָעוֹת, וְהַבָּנוֹת אוֹמְרוֹת לְסַלֵּק אוֹתָן בְּמִטַּלְטְלֵין כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ הַקַּרְקָעוֹת לַיְתוֹמִים וְיִטְּלוּ מֵהֶן עִשּׂוּר נְכָסִים, הַדִּין עִם הַבָּנִים (מָרְדְּכַי פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה בְּשֵׁם תְּשׁוּבַת מוהר"ם). וְנִרְאֶה לִי, דְּהוּא הַדִּין לְעִנְיַן שְׁטַר חֲצִי (חֵלֶק) זָכָר הַנּוֹהֵג בֵּינֵינוּ, שֶׁאֵין הַבָּנוֹת נוֹטְלוֹת חֵלֶק בַּקַּרְקָעוֹת, אִם הָיוּ כָּאן בַּעֲלֵי חוֹבוֹת הָרְשׁוּת בְּיַד הַבָּנִים לְסַלֵּק אוֹתָן בְּמִטַּלְטְלֵין כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ לָהֶם הַקַּרְקָעוֹת וְלֹא יְהֵא לַבָּנוֹת חֵלֶק בָּהֶם. כְּשֶׁאוֹמְדִים דַּעַת הָאָב, יֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא לְמַעוּטֵי לְעִשּׂוּר נְכָסִים, אֲבָל לֹא לְהַרְבּוֹת עֲלֵיהֶם (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם (טוּר בְּשֵׁם הַגְּאוֹנִים). וַאֲפִלּוּ אֵין כָּאן אֶלָּא מַה שֶּׁנָּתַן לְבִתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, נוֹתְנִים הַכֹּל לַשְּׁנִיָּה (טוּר בְּשֵׁם הָרַאֲבַ"ד). וְרָאוּי לְאָמְדוֹ כְּפִי הַמָּמוֹן שֶׁהִנִּיחַ בִּשְׁעַת מוֹתוֹ (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ ע"ח), כֵּן נִרְאֶה לִי:

ג הַבַּת בְּעִשּׂוּר זֶה כְּבַעַל חוֹב שֶׁל אַחִין הִיא. לְפִיכָךְ, נוֹטֶלֶת אוֹתוֹ מִן הַבֵּינוֹנִית בְּלֹא שְׁבוּעָה; וְאִם מֵתוּ הָאַחִים, נוֹטֶלֶת אוֹתוֹ מִבְּנֵיהֶם מִזִּבּוּרִית וּבִשְׁבוּעָה, שֶׁהֲרֵי הִיא נִפְרַעַת מִנִּכְסֵי יְתוֹמִים. וּבַזְּמַן הַזֶּה שֶׁכָּל בְּנֵי אָדָם רְגִילִין לְהַשִּׂיא בְּנוֹתֵיהֶם מֵהַמִּטַּלְטְלִים, חָשׁוּב כְּמוֹ אֻמְדָּנֵהּ:

ד הִנִּיחַ בָּנוֹת רַבּוֹת, כָּל שֶׁתָּבוֹא לִנָּשֵׂא נוֹתְנִין לָהּ עִשּׂוּר הַנְּכָסִים, וְשֶׁלְאַחֲרֶיהָ עִשּׂוּר מַה שֶׁשִּׁיְּרָה הָרִאשׁוֹנָה, וְשֶׁלְאַחֲרֶיהָ עִשּׂוּר מַה שֶׁשִּׁיְּרָה שְׁנִיָּה. וְאִם בָּאוּ כֻּלָּם לִנָּשֵׂא כְּאַחַת, רִאשׁוֹנָה נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר, וּשְׁנִיָּה עִשּׂוּר מַה שֶׁשִּׁיְּרָה רִאשׁוֹנָה, וְכֵן אֲפִלּוּ הֵן עֶשֶׂר, וְחוֹזְרוֹת וְחוֹלְקוֹת כָּל הָעִשּׂוּרִים בְּשָׁוֶה. הַגָּה: אַף עַל פִּי שֶׁעִשּׂוּר נְכָסִים אֵינוֹ נִגְבֶּה עַד שֶׁתָּבוֹא הַבַּת לְהִנָּשֵׂא, מִכָּל מָקוֹם מְשַׁעֲרִים לְפִי מַה שֶּׁהִנִּיחַ בְּעֵת מוֹתוֹ. וְכֵן אִם אוֹמְדִין אוֹתוֹ, אוֹמְדִים אוֹתוֹ מִיָּד שֶׁמֵּת, וְאֵינָהּ נוֹטֶלֶת עַד שֶׁתִּנָּשֵׂא (הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה פֶּרֶק כ' בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א וּתְשׁוּבַת הָרַמְבַּ"ן סִימָן מ"ו):

ה הָאַחִים שֶׁמָּכְרוּ אוֹ מִשְׁכְּנוּ קַרְקַע אֲבִיהֶם, הַבַּת טוֹרֶפֶת מֵהַלָּקוֹחוֹת פַּרְנָסַת נְדוּנְיָתָהּ, וּבִשְׁבוּעָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁטּוֹרְפִין בַּעֲלֵי חוֹבוֹת מֵהַלָּקוֹחוֹת:

ו מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אַלְמָנָה וּבַת, אֵין הַבַּת נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר נְכָסִים, מִפְּנֵי מְזוֹנוֹת הָאַלְמָנָה. וַאֲפִלּוּ מֵתָה הַבַּת אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת, אֵין הַבַּעַל יוֹרֵשׁ פַּרְנָסָה הָרְאוּיָה לְהִנָּתֵן לָהּ, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּן בְּחֶזְקַת הָאַלְמָנָה שֶׁתְּהֵא נִזּוֹנֵית מֵהֶן. וְכֵן פַּרְנָסַת בָּנוֹת קוֹדֶמֶת לִכְתֻבַּת בְּנִין דִּכְרִין (הָרַ"ן פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה):

ז קְטַנָּה יְתוֹמָה שֶׁהִשִּׂיאָתָהּ אִמָּהּ אוֹ אָחֶיהָ לְדַעְתָּהּ, וְנָתְנוּ לָהּ מֵאָה אוֹ חֲמִשִּׁים זוּז, יְכוֹלָה הִיא מִשֶּׁתַּגְדִּיל לְהוֹצִיא מִיָּדָם פַּרְנָסַת נְדוּנְיָא הָרְאוּיָה לָהּ. וַאֲפִלּוּ שָׁתְקָה זְמַן רַב מִשֶּׁתַּגְדִּיל, יְכוֹלָה אַחַר כָּךְ לִתְבֹּעַ פַּרְנָסָתָהּ (כֵּן מַשְׁמָע לְשׁוֹן הַטּוּר, וְכֵן כָּתַב הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה פֶּרֶק כ'בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א וְהָרַ"ן פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה). וַאֲפִלּוּ לֹא הָיוּ הָאַחִים זָנִים אוֹתָהּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָחֲתָה בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין, מִפְּנֵי שֶׁהַקְּטַנָּה אֵינָהּ בַּת מְחָאָה. וְאִם נִשֵּׂאת הַבַּת אַחַר שֶׁגָּדְלָה, בֵּין נַעֲרָה בֵּין בּוֹגֶרֶת, וְלֹא תָּבְעָה פַּרְנָסָתָהּ, אִבְּדָה פַּרְנָסָתָהּ, אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ הָאַחִים זָנִין אוֹתָהּ אַחַר נִשּׂוּאֶיהָ וְהִיא יָדְעָה כֵּן בִּשְׁעַת נִשּׁוּאִין (הָרַ"ן פֶּרֶק מְצִיאַת הָאִשָּׁה). וְאִם מָחֲתָה בְּעֵת נִשּׂוּאֶיהָ, הֲרֵי זוֹ מוֹצִיאָה הָרָאוּי לָהּ כָּל זְמַן שֶׁתִּרְצֶה. וְאִם בָּגְרָה וְעוֹדָהּ בְּבֵית אָבִיהָ, בֵּין שֶׁבָּגְרָה אַחַר מוֹתוֹ בֵּין שֶׁהִנִּיחָהּ בּוֹגֶרֶת, וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּאִם הִנִּיחָהּ בּוֹגֶרֶת אֵין לָהּ פַּרְנָסָה כְּלָל (טוּר בְּשֵׁם הָרַב רַבֵּנוּ יוֹנָה וְהָרֹא"שׁ), אִם פָּסְקוּ הָאַחִים מִלָּתֵת לָהּ מְזוֹנוֹתֶיהָ, שֶׁהֲרֵי אֵין לָהּ מְזוֹנוֹת, וְשָׁתְקָה וְלֹא תָּבְעָה פַּרְנָסַת נְדוּנְיָתָהּ, אִבְּדָה. וְאִם מָחֲתָה, לֹא אִבְּדָה. וְאִם לֹא פָּסְקוּ הָאַחִים מִלְּזוּנָהּ, וְזָנוּ אוֹתָהּ בַּבֶּגֶר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָחֲתָה לֹא אִבְּדָה פַּרְנָסַת נְדוּנְיָתָהּ כָּל זְמַן שֶׁהֵם זָנִין אוֹתָהּ, שֶׁיֵּשׁ לָהּ לִטְעֹן מִפְּנֵי שֶׁהֵם זָנִים אוֹתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם חַיָּבִים וְהִיא עֲדַיִן לֹא נִשֵּׂאת, מִפְּנֵי זֶה לֹא תָּבְעָה פַּרְנָסָתָהּ. מִי שֶׁצִּוָּה לָתֵת לְבִתּוֹ שְׁלִישׁ נְכָסָיו, וְהִשִּׂיאוּהָ אַחֶיהָ וְלֹא נָתְנוּ לָהּ, צְרִיכִין לִתֵּן לָהּ אַחַר כָּךְ (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א סִימָן אֶלֶף מ"ג):

ח מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי בָּנוֹת וּבֵן, וְקָדְמָה רִאשׁוֹנָה וְנָטְלָה עִשּׂוּר נְכָסִים, וְלֹא הִסְפִּיקָה הַשְּׁנִיָּה לִגְבּוֹת עַד שֶׁמֵּת הַבֵּן וְנָפְלוּ כָּל הַנְּכָסִים לִשְׁתֵּיהֶן, אֵין הַשְּׁנִיָּה נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר, אֶלָּא חוֹלְקוֹת בְּשָׁוֶה וְזָכְתָה הָרִאשׁוֹנָה בָּעִשּׂוּר שֶׁלָּהּ. וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּסְבִירָא לְהוּ דְּגַם הַשְּׁנִיָּה נוֹטֶלֶת עִשּׂוּר שֶׁלָּהּ תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ חוֹלְקִין (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ):

ט לֹא תִּקְּנוּ פַּרְנָסַת נְדוּנְיָא לַבַּת אֶלָּא בִּמְקוֹם בֵּן, אֲבָל אִם לֹא הִנִּיחַ אֶלָּא בָּנוֹת, יַחַלְקוּ הַכֹּל בְּשָׁוֶה. וַאֲפִלּוּ נִשְּׂאוּ הַגְּדוֹלוֹת בְּחַיֵּי אֲבִיהֶם, וְאוֹמְרוֹת הַקְּטַנּוֹת: גַּם אָנוּ נִשָּׂא מֵהַמָּמוֹן קֹדֶם חֲלֻקָּה, אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶן. אֲבָל אִם נִשְּׂאוּ הַגְּדוֹלוֹת אַחַר מִיתַת אֲבִיהֶן מֵהָאֶמְצַע, יִשָּׂאוּ גַּם הַקְּטַנּוֹת וְאַחַר כָּךְ יַחַלְקוּ:

י מִי שֶׁצִּוָּה בִּשְׁעַת מִיתָה: אַל תְּפַרְנְסוּ לִבְנוֹתַי פַּרְנָסַת נְדוּנְיָא מִנְּכָסַי, שׁוֹמְעִין לוֹ. אֲבָל אִם הִתְנָה בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין שֶׁלֹּא יִתְפַּרְנְסוּ בְּנוֹתָיו מִנְּכָסָיו, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ (טוּר לְפֵרוּשׁ רַב הַאי):

פרק קודם פרק הבא