שולחן ערוך, אבן העזר סימן קי״ט

סימן קיט

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א לֹא יִשָּׂא אָדָם אִשָּׁה וְדַעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ. וְאִם הוֹדִיעָהּ בִּתְחִלָּה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אוֹתָהּ לְיָמִים, מֻתָּר:

ב לֹא תִּהְיֶה יוֹשֶׁבֶת תַּחְתָּיו וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ, וְדַעְתּוֹ לְגָרְשָׁהּ:

ג לֹא יְגָרֵשׁ אָדָם אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה, אֶלָּא אִם כֵּן מָצָא בָּהּ עֶרְוַת דָּבָר. הַגָּה: אֲבָל בְּלָאו הָכִי אָמְרִינָן כָּל הַמְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה מִזְבֵּחַ מוֹרִיד עָלָיו דְּמָעוֹת (טוּר). וְדַוְקָא בִּימֵיהֶם שֶׁהָיוּ מְגָרְשִׁין בְּעַל כָּרְחָהּ, אֲבָל אִם מְגָרְשָׁהּ מִדַּעְתָּהּ מֻתָּר (אֲגֻדָּה פֶּרֶק הַמְגָרֵשׁ וְכֵן כָּתַב הָרַ"ן). וְאֵין רָאוּי לוֹ לְמַהֵר לְשַׁלֵּחַ אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה; אֲבָל שְׁנִיָּה, אִם שְׂנָאָהּ, יְשַׁלְּחֶנָּה:

ד אִשָּׁה רָעָה בְּדֵעוֹתֶיהָ, וְשֶׁאֵינָהּ צְנוּעָה כִּבְנוֹת יִשְׂרָאֵל הַכְּשֵׁרוֹת, מִצְוָה לְגָרְשָׁהּ:

ה אִשָּׁה שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה מִשּׁוּם פְּרִיצוּת, אֵין רָאוּי לְאָדָם כָּשֵׁר שֶׁיִּשָּׂאֶנָּה:

ו יָכוֹל לְגָרְשָׁהּ בְּלֹא דַּעְתָּהּ. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ אֵין לוֹ לְשַׁלֵּם לָהּ הַכְּתֻבָּה וּנְדוּנְיָתָהּ, אֵינָהּ יְכוֹלָה לְעַכֵּב מִשּׁוּם זֶה הַגֵּרוּשִׁין, אֶלָּא תִּתְגָּרֵשׁ וְתִתְבַּע אוֹתוֹ מַה שֶּׁחַיָּב לָהּ (תְּשׁוּבַת הָרֹא"שׁ וְרִיבָ"שׁ). וְכָל זֶה מִדִּינָא, אֲבָל רַבֵּנוּ גֵּרְשֹׁם הֶחֱרִים שֶׁלֹּא לְגָרֵשׁ אִשָּׁה שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ, אִם לֹא שֶׁעָבְרָה עַל דָּת, וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן קט"ו. וַאֲפִלּוּ אִם רוֹצֶה לִתֵּן לָהּ הַכְּתֻבָּה, אֵין לְגָרְשָׁהּ בַּזְּמַן הַזֶּה שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ (סְמַ"ק סִימָן קפ"ד). עָבַר וְגֵרְשָׁהּ בְּעַל כָּרְחָהּ, בַּזְּמַן הַזֶּה, וְנִשֵּׂאת, שׁוּב אֵין הָאִישׁ נִקְרָא עֲבַרְיָן (כָּל בּוֹ). גֵּרְשָׁהּ מִדַּעְתָּהּ, וְנִמְצָא פְּסוּל בַּגֵּט, יָכוֹל אַחַר כָּךְ לְגָרְשָׁהּ בְּעַל כָּרְחָהּ (גַּם זֶה שָׁם). נוֹלְדוּ בָּהּ מוּמִין, עַיֵּן לְעֵיל סוֹף סִימָן קי"ז אִם יָכוֹל לְגָרְשָׁהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּבִמְקוֹם מִצְוָה יָכוֹל לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ בְּעַל כָּרְחָהּ, אוֹ מַתִּירִים לוֹ לִשָּׂא שְׁתֵּי נָשִׁים (מוהר"ם פַּדָּוואָה סִימָן י"ג). וּכְמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן א'. לְפִיכָךְ, קְטַנָּה מִתְגָּרֶשֶׁת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהּ דַּעַת גְּמוּרָה, אֲפִלּוּ אִם קִבֵּל אָבִיהָ קִדּוּשֶׁיהָ שֶׁהֵם דְּאוֹרָיְתָא, אוֹ חֵרֶשֶׁת שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה כְּשֶׁהָיְתָה פִּקַּחַת, וְנִתְחָרְשָׁה; אֲבָל אִם נִשְׁתַּטֵּית, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לִשְׁמֹר עַצְמָהּ, אֵינוֹ מוֹצִיאָהּ עַד שֶׁתַּבְרִיא, שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ בָּהּ מִנְהַג הֶפְקֵר; לְפִיכָךְ מַנִּיחָהּ, וְנוֹשֵׂא אַחֶרֶת וּמַאֲכִילָהּ וּמַשְׁקָהּ מִשֶּׁלָּהּ, וְאֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ בִּשְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה, וְאֵינוֹ חַיָּב לְרַפּאוֹתָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּחַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ וּרְפוּאָתָהּ (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א וְהַטּוּר בְּשֵׁם הָרְמַ"ה וְהָרַאֲבַ"ד), וְכֵן פָּסַק לְעֵיל סִימָן ע' סָעִיף ד', וְכֵן עִקָּר. וְלֹא לִפְדּוֹתָהּ. וְאִם גֵּרְשָׁהּ מְגֹרֶשֶׁת, וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה יוֹדַעַת לִשְׁמֹר גִּטָּהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת (וְכֵן מַשְׁמָע בְּמהרי"ו סִימָן נ"ב); אֲבָל בְּעִתִּים שׁוֹטָה וּבְעִתִּים חֲלוּמָה, וְגֵרְשָׁהּ בְּעֵת חֲלִימָתָהּ מִפְּנֵי שֶׁהָיָה נִרְאֶה שֶׁתִּשָּׁאֵר כָּךְ, לָא מְהַדְרִינָן עוֹבָדָא (פִּסְקֵי מהרא"י סִימָן רט"ו). וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן קכ"א סָעִיף ג'. וּמוֹצִיאָהּ מִבֵּיתוֹ וְאֵינוֹ חַיָּב לַחֲזֹר וְלִטַּפֵּל בָּהּ:

ז מִי שֶׁגֵּרַשׁ אִשְׁתּוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין, לֹא תָּדוּר עִמּוֹ בֶּחָצֵר, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ לִידֵי זְנוּת; וְאִם הָיָה כֹּהֵן, לֹא תָּדוּר עִמּוֹ בַּמָּבוֹי; וּכְפָר קָטָן נִדּוֹן כְּמָבוֹי. הַגָּה: וְאִם נִשֵּׂאת לְאַחֵר, אֲפִלּוּ בְּיִשְׂרָאֵל, לֹא תָּדוּר עִמּוֹ בַּמָּבוֹי (טוּר). וְכָל זֶה בְּמָבוֹי סָתוּם, אֲבָל בְּמָבוֹי מְפֻלָּשׁ שֶׁדֶּרֶךְ רַבִּים עוֹבֵר בֵּינֵיהֶם, מֻתָּרִים לָדוּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַ"ן שֶׁכֵּן כָּתַב בְּשֵׁם הַתּוֹסָפוֹת), אִם רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסִיק בֵּין בָּתֵּיהֶם (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פֶּרֶק שֵׁנִי דִּכְתֻבּוֹת), אֲפִלּוּ אֵין בְּכָל הָעִיר שׁוּם יְהוּדִי רַק הֵם לְבַד, שָׁרֵי (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן רמ"ג). גֵּרְשָׁהּ מִשּׁוּם שֶׁאֲסוּרָה עָלָיו, אֲפִלּוּ לֹא נִשֵּׂאת, אָסוּר לָדוּר עִמָּהּ, כְּאִלּוּ נִשֵּׂאת לְאַחֵר (אוֹר זָרוּעַ):

ח הָיָה לָהּ מִלְוֶה אֶצְלוֹ, עוֹשָׂה שָׁלִיחַ לְתָבְעוֹ. הַגָּה: וְדַוְקָא בִּכְהַאי גַּוְנָא, אֲבָל מֻתָּר לִכָּנֵס לְבֵיתָהּ אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת, הוֹאִיל וְאֵינוֹ דָּר שָׁם וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִמָּהּ (כָּךְ מַשְׁמַע בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן סִימָן רמ"ג). וְיֵשׁ מַחֲמִירִין (בֵּית יוֹסֵף). וְמֻתָּר לְאָדָם לָזוּן גְּרוּשָׁתוֹ, וּמִצְוָה הוּא יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר עָנִי (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פֶּרֶק כ"א מֵאִסוּרֵי בִּיאָה) וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ עֵסֶק עִמָּהּ, רַק יְזוּנָהּ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ (אוֹר זָרוּעַ):

ט גְּרוּשָׁה שֶׁבָּאָה עִם הַמְגָרֵשׁ לְדִין, מְנַדִּין אוֹתָם אוֹ מַכִּין אוֹתָם מַכַּת מַרְדּוּת:

י אִם נִתְגָּרְשָׁה מִן הָאֵרוּסִין, מֻתֶּרֶת לְתָבְעוֹ לְדִין וְלָדוּר עִמּוֹ. וְאִם הָיָה לִבּוֹ גַּס בָּהּ, אַף מִן הָאֵרוּסִין אָסוּר:

יא מִי נִדְחֶה מִפְּנֵי מִי, הִיא נִדְחֵית מִפָּנָיו. וְאִם הָיָה הֶחָצֵר שֶׁלָּהּ, הוּא יִדָּחֶה מִפָּנֶיהָ:

פרק קודם פרק הבא