שולחן ערוך, אבן העזר סימן קל״ט

סימן קלט

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א זָרַק לָהּ הַגֵּט בַּחֲצֵרָהּ, בֵּין שֶׁהוּא קָנוּי לָהּ אוֹ שָׁאוּל אוֹ מֻשְׂכָּר, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בַּחֲצֵרָהּ וְהוּא מִשְׁתַּמֵּר לְדַעְתָּהּ, אֲבָל אִם אֵינָהּ עוֹמֶדֶת שָׁם, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מִשְׁתַּמֵּר לְדַעְתָּהּ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת:

ב אִם נָתַן בַּחֲצֵרָהּ, וְאַחַר כָּךְ בָּא שָׁם וְאָמַר לָהּ: הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ, יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהַגֵּט עֲדַיִן שָׁם אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, עַד שֶׁתִּטְּלֶנּוּ מִשָּׁם אוֹ עַד שֶׁיִּטְּלֶנּוּ מִשָּׁם וְיִתְּנֶנּוּ לָהּ לְהִתְגָּרֵשׁ בּוֹ, דְּבָעֵינָן שֶׁתְּהֵא סְמוּכָה לֶחָצֵר בִּשְׁעַת נְתִינַת הַגֵּט לְתוֹכוֹ וּבְשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר לָהּ הֵא גִּטֵּךְ. וְכֵן בְּגִטָּהּ וַחֲצֵרָהּ בָּאִים כְּאֶחָד, בָּעֵינָן שֶׁעוֹמֶדֶת בְּצַד הֶחָצֵר בִּשְׁעַת נְתִינָה; וְיֵשׁ חוֹלְקִין:

ג נְתָנוֹ בַּחֲצֵרָהּ, שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּהּ, וְאֵינָהּ עוֹמֶדֶת בְּצַד חֲצֵרָהּ, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת:

ד הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל גַּגָּהּ, וּזְרָקוֹ לָהּ לְרֹאשׁ הַגַּג, אִם יֵשׁ לוֹ מַעֲקֶה כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לָאֲוִיר תּוֹךְ מְחִיצוֹת הַמַּעֲקֶה, אוֹ אֲפִלּוּ אֵין לוֹ מַעֲקֶה וְהִגִּיעַ לְתוֹךְ ג' טְפָחִים סָמוּךְ לְקַרְקָעִית הַגַּג, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת אֲפִלּוּ נִשְׂרַף קֹדֶם שֶׁנָּח, וְהוּא שֶׁקָּדַם גֵּט לַדְּלֵקָה, שֶׁהֲרֵי הָיָה רָאוּי לָנוּחַ אִלְמָלֵא הָאֵשׁ שֶׁבָּא אַחַר שֶׁזְּרָקוֹ. אֲבָל אִם קָדַם הָאֵשׁ, לֹא, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה רָאוּי לָנוּחַ בִּרְשׁוּתָהּ:

ה וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאִם נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ, אֲפִלּוּ נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף אַחַר שֶׁהִגִּיעַ לָאֲוִיר מְחִיצוֹת אוֹ לְפָחוֹת מִג' טְפָחִים סָמוּךְ לַגַּג, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת:

ו הָיָה הוּא בְּגַגּוֹ וְזָרַק לָהּ לַחֲצֵרָהּ, אִם מְחִיצוֹת הֶחָצֵר גְּבוֹהוֹת מֵהַגַּג בְּעִנְיָן שֶׁמִּיָּד כְּשֶׁזָּרַק הַגֵּט מֵאֲוִיר הַגַּג נִכְנַס לָאֲוִיר מְחִיצוֹת הֶחָצֵר, מְגֹרֶשֶׁת, אֲפִלּוּ נִמְחַק קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ לָאָרֶץ, וּכְגוֹן שֶׁנִּמְחַק לְאַחַר שֶׁהִתְחִיל לֵירֵד:

ז הָיָה לָהּ קָנֶה נָעוּץ בַּחֲצֵרָהּ, וְהִיא עוֹלָה לְמַעְלָה מִמְּחִיצוֹת הֶחָצֵר, וְזָרַק הַגֵּט עָלֶיהָ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּר שָׁם:

ח זְרָקוֹ לָהּ לִרְשׁוּתָהּ, וְעָבַר כָּל רְשׁוּתָהּ וְיָצָא חוּץ לִרְשׁוּתָהּ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה בְּתוֹךְ שְׁלשָׁה טְפָחִים סָמוּךְ לַקַּרְקַע בְּתוֹךְ רְשׁוּתָהּ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיָה סוֹפוֹ לָנוּחַ בִּרְשׁוּתָהּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהִיא סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת:

ט ב' חֲצֵרוֹת זוֹ לְפָנִים מִזּוֹ, הַפְּנִימִית שֶׁלָּהּ וְהַחִיצוֹנָה שֶׁלּוֹ, וְכָתְלֵי הַחִיצוֹנָה גְּבוֹהוֹת עַל הַפְּנִימִית, כֵּיוָן שֶׁזָּרַק הַגֵּט לְתוֹךְ אֲוִיר הַחִיצוֹנָה, נִתְגָּרְשָׁה, שֶׁהַפְּנִימִית בְּכָתְלֵי הַחִיצוֹנָה מִשְׁתַּמֶּרֶת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּקֻפּוֹת. כֵּיצַד, שְׁתֵּי קֻפּוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, פְּנִימִית שֶׁלָּהּ וְהַחִיצוֹנָה שֶׁלּוֹ, וְזָרַק לָה בְּתוֹכָם גִּטָּהּ, אֲפִלּוּ הִגִּיעַ לַאֲוִיר הַפְּנִימִית, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת עַד שֶׁיָּנוּחַ עַל צַד הַקֻּפָּה הַפְּנִימִית. בַּמֶּה דְּבָרִים אוֹמְרִים, כְּשֶׁהָיְתָה מֻטָּה עַל צִדָּהּ וְאֵין לָהּ שׁוּלַיִם, אֲבָל אִם יֵשׁ לָהּ שׁוּלַיִם, אֲפִלּוּ נָח בְּקַרְקָעִיתָהּ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁכְּלִי הָאִשָּׁה בִּרְשׁוּת הַבַּעַל אֵינוֹ קוֹנֶה לָהּ גֵּט אֶלָּא אִם כֵּן אֵינוֹ מַקְפִּיד עַל מְקוֹמוֹ:

י הָיְתָה בַּחֲצֵרוֹ, וּזְרָקוֹ לָהּ שָׁם, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. אֲפִלּוּ הִיא יוֹשֶׁבֶת בַּמִּטָּה וְנָפַל הַגֵּט בַּמִּטָּה, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ אוֹ לְחֵיקָהּ אוֹ לִכְלִי מֵהַכֵּלִים שֶּׁאֵין הַבַּעַל מַקְפִּיד עַל מְקוֹמוֹ. וְכֵן אִם הִגִּיעַ לַמִּטָּה שֶׁלָּהּ שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת עָלֶיהָ, וְהָיְתָה גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת, שֶׁהֲרֵי חָלְקָה רְשׁוּת לְעַצְמָהּ וְאֵין הַבַּעַל מַקְפִּיד עַל מְקוֹם כַּרְעֵי הַמִּטָּה. וְאִם לֹא הָיְתָה גָּבוֹהַּ י' טְפָחִים, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת:

יא הִשְׁאִיל לָהּ הַבַּעַל מָקוֹם בַּחֲצֵרוֹ וְלֹא יִיחֵד לָהּ, וְנָפַל עַל גַּבֵּי קוֹרָה אוֹ עַל גַּבֵּי סֶלָע, אִם הַמָּקוֹם שֶׁנָּפַל עָלָיו אֵין בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת וְאֵין גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְאֵין לוֹ שֵׁם לְוַי, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. וְאִם יֵשׁ שָׁם אֶחָד מִג' דְּבָרִים אֵלּוּ, חָלַק רְשׁוּת לְעַצְמוֹ, וּמָקוֹם אֶחָד הִשְׁאִיל לָהּ וְלֹא שְׁנֵי מְקוֹמוֹת, וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. וְיֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶּׁאֵין שָׁם שׁוּם אֶחָד מִג' דְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹתֶיהָ:

יב הִשְׁאִיל לָהּ גַּגּוֹ, וְנָפַל הַגֵּט עַל גַּג שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלוֹ, מְגֹרֶשֶׁת, כֵּיוָן שֶּׁאֵין דִּיּוּרִים קְבוּעִים בַּגַּג אֵינוֹ מַקְפִּיד עָלָיו. וְיֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב, שֶׁאֲפִלּוּ נָפַל הַגֵּט עַל גַּג שֶׁל כָּל אָדָם, וְהִיא יְכוֹלָה לִפְשֹׁט יָדָהּ וְלִטְּלוֹ מִשָּׁם, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת:

יג זְרָקוֹ לָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ בִּרְשׁוּת שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם, קָרוֹב לוֹ אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת. הָיָה הַגֵּט מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, וּמִמֶּחֱצָה לְמֶחֱצָה עַד שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לָהּ, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת. הָיָה קָרוֹב לָהּ כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּחַ וְתִטְּלֶנּוּ, הֲרֵי זֶה פָּסוּל, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְיָדָהּ, וְאַחַר כָּךְ תִּנָּשֵׂא בּוֹ לְכַתְּחִלָּה. כֵּיצַד הוּא קָרוֹב לוֹ, הָיָה הוּא יָכוֹל לְשָׁמְרוֹ וְהִיא אֵינָהּ יְכוֹלָה לְשָׁמְרוֹ, זֶה הוּא קָרוֹב לוֹ. שְׁנֵיהֶם יְכוֹלִים לְשָׁמְרוֹ, אוֹ שְׁנֵיהֶם אֵינָם יְכוֹלִים לְשָׁמְרוֹ, זֶהוּ מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה:

יד בָּא הוּא תְּחִלָּה וְעָמַד, וְאַחַר כָּךְ עָמְדָה הִיא כְּנֶגְדּוֹ, וּזְרָקוֹ לָהּ, אִם הָיָה הַגֵּט בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלּוֹ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת, אַף עַל פִּי שֶׁאִם תָּשׁוּחַ תִּטְּלֶנּוּ. עָמְדָה הִיא תְחִלָה, וּבָא הוּא וְעָמַד כְּנֶגְדָּהּ וּזְרָקוֹ לָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֶחֱצָה לְמֶחֱצָה, הוֹאִיל וְהִיא לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ, הֲרֵי זֶה גֵּט פָּסוּל, עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ. הַגָּה: אֲבָל אִם זָרַק לָהּ לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ, וְאֵין הַבַּעַל נִכְנַס לְתוֹכוֹ, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. וְכָל זֶה מִדִּינָא, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה אֵין לְגָרֵשׁ, אֲפִלּוּ לִתֵּן הַגֵּט לְתוֹךְ חֲצֵרָהּ אוֹ לְתוֹךְ מַלְבּוּשֶׁיהָ, אֶלָּא לְתוֹךְ יָדָהּ מַמָּשׁ, וְיָדָהּ תְּהֵא פְּתוּחָה מִתְּחִלַּת הַנְּתִינָה עַד סוֹפָהּ (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַזּוֹרֵק וּסְמַ"ק וְכָל בּוֹ), כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן קל"ח. וַאֲפִלּוּ בְּדִיעֲבַד אֵין לְהַתִּירָהּ לְעָלְמָא עַד שֶׁבָּא הַגֵּט לְיָדָהּ מַמָּשׁ. וְנָהֲגוּ עוֹד שֶׁלְּאַחַר שֶׁנָּתַן לָהּ הַגֵּט תִּסְגֹּר יָדֶיהָ וְתַכְנִיסֶנּוּ תַּחַת בְּגָדֶיהֶ. וְתִזָּהֵר שֶׁלֹּא יְסַיֵּע לָהּ שׁוּם אָדָם בְּקַבָּלָתוֹ, גַּם לֹא יְהֵא שׁוּם דָּבָר, כְּגוֹן טַבַּעַת, בְּיָדָהּ, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, בִּשְׁעַת קַבָּלָתוֹ (הַכֹּל בְּסֵדֶר הַגֵּט):

טו הָיָה יָדָהּ קָטַפְרֵס (פי', שֶׁהֶעֱמִידָה יָדָהּ מְשֻׁפַּעַת, וְלֹא זְקוּפָה כִּמְחִצָה וְלֹא פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל), וְזָרַק הַגֵּט עַל יָדָהּ וְנָפַל לָאָרֶץ, אִם נָפַל לְתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁלָּהּ וְנָח, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. וְאִם לֹא נָח בְּתוֹכָן, אֶלָּא נִתְגַּלְגֵּל מִיָּד מִתּוֹכָהּ לְחוּצָה לָהֶן, הֲרֵי זוֹ סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת. נָפַל לְתוֹךְ הַיָּם אוֹ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת; וְהוּא שֶׁתְּהֵא עַל גַּבֵּי הַמַּיִם אוֹ סָמוּךְ לָאֵשׁ, שֶׁמִּתְּחִלַּת נְפִילָתוֹ, לְאִבּוּד הָיָה עוֹמֵד. הַגָּה: וְכָל זֶה שֶׁאֵינָהּ עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּתָהּ, אֲבָל אִם עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּפַל מִיָּדָהּ וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, מְגֹרֶשֶׁת, דְּהָא לֹא נִתְגַּלְגֵּל רַק לִרְשׁוּתָהּ. מִיהוּ, לְדִידָן דְּאֵין מְגָרְשִׁין עַל יְדֵי רְשׁוּתָהּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, אִם נָפַל הַגֵּט מִיָּדָהּ צָרִיךְ לְגָרְשָׁה שֵׁנִית. וְעַל כֵּן תַּגְבִּיהַּ הָאִשָּׁה יָדֶיהָ בְּשָׁעָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת גִּטָּהּ, שֶׁלֹּא יִפֹּל מִיָּדָהּ. גַּם יִהְיוּ יָדֶיהָ גְּבוֹהוֹת מִן הָאָרֶץ ג' טְפָחִים (ג"ז בְּסֵדֶר גִּטִּין):

טז נָתַן בְּיַד עַבְדָּהּ, וְהוּא נֵעוֹר, וְהִיא מְשַׁמַּרְתּוֹ, אִם הָיָה כָּפוּת הֲרֵי זֶה גֵּט, וּכְאִלּוּ הִגִּיעַ לַחֲצֵרָהּ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּצִדָּהּ. וְאִם אֵינוֹ כָּפוּת, אֵינוֹ גֵּט. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּתַרְתֵּי בָּעֵינָן: כָּפוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא חָצֵר מְהַלֶּכֶת; וְיָשֵׁן, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מִשְׁתַּמֵּר לְדַעְתָּהּ:

יז נְתָנוֹ בְּיַד הָעֶבֶד, וְהוּא יָשֵׁן וְהִיא מְשַׁמַּרְתּוֹ, הֲרֵי זֶה פָּסוּל. וְאִם הָיָה כָּפוּת, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת:

יח כָּתַב הַגֵּט וּנְתָנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ, וְכָתַב לָהּ שְׁטַר מַתָּנָה עָלָיו, כֵּיוָן שֶׁזָּכְתָה בָּעֶבֶד זָכְתָה בַּגֵּט וְנִתְגָּרְשָׁה, אִם הָיָה כָּפוּת. וְאִם אֵינוֹ כָּפוּת, וְנֵעוֹר, קָנְתָה הָעֶבֶד, וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַגֵּט לְיָדָהּ. וְכֵן אִם נָתַן הַגֵּט בַּחֲצֵרוֹ וּמָכַר לָהּ הֶחָצֵר, אוֹ נְתָנוֹ לָהּ, כֵּיוָן שֶׁקָּנְתָה הֶחָצֵר בִּשְׁטָר אוֹ בְּכֶסֶף אוֹ בַּחֲזָקָה, נִתְגָּרְשָׁה. אֲבָל אִם נְתָנוֹ בַּחֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם אַחֵר, וְהָאַחֵר נָתַן לָהּ הֶחָצֵר, אוֹ שֶׁקְּנָאַתוּ מִמֶּנּוּ, אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת:

פרק קודם פרק הבא