סימן קסג
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א הַמְיַבֵּם אֶת יְבִמְתּוֹ, זוֹכֶה בִּנִכְסֵי הַמֵּת וְעוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ לִטֹּל חֶלְקוֹ בִּנִכְסֵי אֲבִיהֶם. וַאֲפִלּוּ גֵּרְשָׁהּ אַחַר כָּךְ מִיָּד (נ"י פֶּרֶק הַחוֹלֵץ), וּבִלְבַד שֶׁהָיְתָה רְאוּיָה לוֹ לַיָּבָם. וְדַוְקָא בַּמֻּחְזָק, כְּגוֹן שֶׁמֵּת אֲבִיהֶם וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו קֹדֶם שֶׁחָלְקוּ; אֲבָל לֹא בָּרָאוּי, כְּגוֹן אִם מֵת אָחִיו וְאַחַר כָּךְ אֲבִיהֶם. וַאֲפִלּוּ בַּמֻּחְזָק, אֵינוֹ נוֹטֵל אֶלָּא בְּגוּף הַנְּכָסִים, אֲבָל אִם הִשְׁבִּיחוּ הַנְּכָסִים, אֵינוֹ נוֹטֵל חֵלֶק אָחִיו בְּאוֹתוֹ שֶׁבַח, אֲפִלּוּ אִם שִׁבְּחוֹ אַחַר יִבּוּם, קֹדֶם חֲלֻקָּה. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּכֹל שֶׁמִּקְּרֵי רָאוּי גַּבֵּי בְּכוֹר, מִקְּרֵי גַּם כֵּן רָאוּי אֵצֶל יָבָם (רִיבָ"שׁ ס' ת"ע). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּיָבָם נוֹטֵל בְּמִלְוֶה וּבִשְׁאָר רָאוּי, רַק שֶׁאֵינוֹ נוֹטֵל בָּרָאוּי שֶׁל אָבִיו, אִם מֵת אַחַר אָחִיו (מהרי"ו סִי' מ"א); וְהַסְּבָרָא רִאשׁוֹנָה נִרְאֶה עִקָּר:
ב הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, הֲרֵי הוּא כְּאֶחָד מִשְּׁאָר הָאַחִים לַנַּחֲלָה. וְאִם הָאָב קַיָּם, הוּא יוֹרֵשׁ הַכֹּל; וְאִם מֵת, יַחֲלֹקוּ הָאַחִים בֵּינֵיהֶם. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ רָצָה לְיַבֵּם, אֶלָּא שֶׁהִיא לֹא רָצְתָה, וְחָלַץ לָהּ, אֵין לוֹ בַּנְּכָסִים רַק כִּשְׁאָר יוֹרֵשׁ (ת"ה סִימָן ר"כ). וַאֲפִלּוּ קֹדֶם שֶׁחָלַץ, אִם תָּפַס הָאָב וְאָמַר: קִים לִי כְּמַאן דְּאָמַר מִצְוַת חֲלִיצָה קֹדֶם וְעַל כָּרְחָן שֶׁל אַחִים יִצְטָרְכוּ לַחֲלֹץ, אֵין מוֹצִיאִין הַנְּכָסִים מִיָּדוֹ (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ ע"ג וצ"א). וְכָל זֶה מִדִּינָא, אֲבָל כְּבָר יֵשׁ תַּקָּנָה שֶׁהַחוֹלֵץ יֵשׁ לוֹ חֲצִי הַנְּכָסִים, וְעַיֵּן לְקַמָּן סִי' קס"ה:
ג יִבֵּם הַיָּבָם בְּתוֹךְ שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים, וְיָלְדָה לְסוֹף תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, סָפֵק אִם הוּא בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים לָרִאשׁוֹן, אוֹ בֶּן שִׁבְעָה לַשֵּׁנִי, וְתוֹבֵעַ הַסָפֵק נִכְסֵי הַמֵּת, שֶׁאוֹמֵר שֶׁהוּא בְּנוֹ; וְהַיָּבָם אוֹמֵר: אֲנִי יוֹרְשׁוֹ כִּי אַתָּה בְּנִי, יְחַלְּקוּ הַיָּבָם וְהַסָפֵק בֵּינֵיהֶם; אֲפִלּוּ אִם אֶחָד מֵהֶם מֻחְזָק, אֵין חוֹשְׁשִׁין לְחֶזְקָתוֹ. וְאִם מֵת הַסָפֵק קֹדֶם חֲלֻקָּה, יְחַלְּקוּ הַזָּקֵן וְהַיָּבָם. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁאִם אֵין אֲבִי הַמֵּת קַיָּם, יִטֹּל הַיָּבָם הַכֹּל:
ד סָפֵק וּבְנֵי יָבָם שֶׁבָּאוּ לַחֲלֹק בְּנִכְסֵי הַמֵּת, הוּא אוֹמֵר: אֲנִי בֶּן הַמֵּת וְאֶטֹּל הַכֹּל, וְהֵם אוֹמְרִים: אָחִינוּ אַתָּה וְאֵין לְךָ חֵלֶק אֶלָּא כְּאֶחָד מִמֶּנּוּ, הַחֵלֶק שֶׁהֵם מוֹדִים לוֹ יִטֹּל, וְהַשְּׁאָר יַחֲלֹקוּ וְיִטֹּל הוּא חֲצִי וְהֵם חֲצִי. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁכָּל הַנְּכָסִים חוֹלְקִים בְּשָׁוֶה, הוּא מֶחֱצָה וְהֵם מֶחֱצָה:
ה סָפֵק וּבְנֵי יָבָם שֶׁבָּאוּ לַחֲלֹק בְּנִכְסֵי יָבָם, לְאַחַר שֶׁחָלַק הַיָּבָם בְּנִכְסֵי הַמֵּת, וְאוֹמֵר הַסָפֵק: אִם אֲחִיכֶם אֲנִי תְּנוּ לִי חֵלֶק וּמַה שֶּׁלָּקַחְתִּי מִנִּכְסֵי הַמֵּת עִם אֲבִיכֶם אֲחַזִיר וְנַחֲ הַכֹּל, וְאִם אֵינִי אֲחִיכֶם תַּחְזְרוּ לִי נִכְסֵי אָבִי שֶׁלָּקַח אֲבִיכֶם, אֵין חוֹשְׁשִׁין לִדְבָרָיו:
ו סָפֵק וְהַיָּבָם שֶׁבָּאוּ לַחֲלֹק בִּנִכְסֵי הַזָּקֵן, וְאוֹמֵר הַסָפֵק: אֲנִי בֶּן הַמֵּת וְיֵשׁ לִי לִטֹּל הַחֲצִי, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ:
ז סָפֵק וּבְנֵי יָבָם שֶׁבָּאוּ לַחֲלֹק בִּנִכְסֵי הַזָּקֵן, וְאוֹמֵר הַסָפֵק: אֲנִי בֶּן הַמֵּת וְיֵשׁ לִי לִטֹּל הַחֲצִי, וְהֵם אוֹמְרִים: אַתָּה אָחִינוּ וְאֵין לְךָ אֶלָּא הַשְּׁלִישׁ, הַחֲצִי שֶׁהוּא מוֹדֶה לָהֶם יִטְּלוּ, וְהַשְּׁלִישׁ שֶׁהֵם מוֹדִים לוֹ יִטֹּל, וְהַשְּׁתוּת הַנִּשְׁאַר יַחֲלֹקוּ, יִטֹּל הוּא חֶצְיוֹ וְהֵם חֶצְיוֹ:
ח זָקֵן וְיָבָם בְּנִכְסֵי סָפֵק אוֹ סָפֵק וְזָקֵן בִּנִכְסֵי יָבָם, חוֹלְקִים: