סימן יד
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א צִיצִית שֶׁעֲשָׂאוֹ עַכּוּ"ם פָּסוּל, דִּכְתִּיב דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאַפּוּקֵי עַכּוּ"ם. הָאִשָּׁה כְּשֵׁרָה לַעֲשׂוֹתָן: הַגָּה: וְיֵשׁ מַחְמִירִין לְהַצְרִיךְ אֲנָשִׁים שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתָן, וְטוֹב לַעֲשׂוֹת כֵּן לְכַתְּחִלָּה (מָרְדְּכַי ה"ק וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹן מֵהִלְכוֹת צִיצִית וְתוס' דַּף מ"ב).
ב הֵטִיל יִשְׂרָאֵל צִיצִיּוֹת בְּבֶגֶד בְּלֹא כַּוָּנָה, אִם אֵין צִיצִיּוֹת אֲחֵרִים (מְצוּיִם) מְתֻקָּנִים לְהַכְשִׁירוֹ יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל הַרַמְבַּ"ם שֶׁמַּכְשִׁיר, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עָלָיו.
ג הַשּׁוֹאֵל מֵחֲבֵרוֹ טַלִּית שֶׁאֵינָהּ מְצֻיֶּצֶת, פָּטוּר מִלְּהָטִיל בָּהּ צִיצִית כָּל ל' יוֹם, דִּכְתִּיב כְּסוּתְךָ וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים, אֲבָל אַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם חַיָּב מִדְּרַבָּנָן, מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאֵית כְּשֶׁלּוֹ: הַגָּה: וְאִם הֶחֱזִירוֹ תּוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְחָזַר וּלְקָחוֹ אֵינוֹ מִצְטָרֵף רַק בָּעֵינָן ל' יוֹם רְצוּפִים (נִמּוּקֵי יוֹסֵף הִלְכוֹת צִיצִית): שְׁאָלָהּ כְּשֶׁהִיא מְצֻיֶּצֶת, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ מִיָּד.
ד מֻתָּר לִטֹּל טַלִּית חֲבֵרוֹ וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ, וּבִלְבַד שֶׁיְּקַפֵּל אוֹתָהּ אִם מְצָאָהּ מְקֻפֶּלֶת: הַגָּה: וְה"ה בִּתְפִלִּין (נ"י פֶּרֶק הַסְפִינָה) אֲבָל אָסוּר לִלְמֹד מִסְּפָרִים שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּלֹא דַּעְתּוֹ דְּחַיְשִׁינָן שֶׁמָּא יִקְרַע אוֹתָם בְּלִמּוּדוֹ (נ"י הֲלָכוֹת קְטַנּוֹת):
ה טַלִּית שֶׁל שֻׁתָּפִין חַיֶּבֶת בְּצִיצִית דִּכְתִּיב עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם: