סימן יט
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א צִיצִית חוֹבַת גַּבְרָא הוּא, וְלֹא חוֹבַת מָנָא, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ לוֹבֵשׁ הַטַּלִּית, פָּטוּר מִצִּיצִית, וּלְפִיכָךְ אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל עֲשִׂיַּת הַצִּיצִית, שֶׁאֵין מִצְוָה אֶלָּא בִּלְבִישָׁתוֹ.
ב עָשָׂה טַלִּית לְצֹרֶךְ תַּכְרִיכִין אַף עַל פִּי שֶׁלּוֹבְשׁוֹ לִפְעָמִים בְּחַיָּיו, פָּטוּר: