סימן פב
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א צוֹאָה יְבֵשָׁה כָּל כָּךְ, שֶׁאִם יִזְרְקֶנָּה תִּתְפָּרֵךְ, הֲרֵי הִיא כְּעָפָר, וּמֻתָּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא בָּהּ רֵיחַ רַע: הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלָא הָוֵי כְּעָפָר, רַק אִם נִפְרֶכֶת עַל יְדֵי גְּלִילָה בְּלֹא זְרִיקָה, וְכֵן עִקָּר (רַשִׁ"י וְהָרֹא"שׁ פֶּרֶק מִי שֶׁמֵּתוֹ וְטוּר).
ב מֵי רַגְלַיִם שֶׁנִּבְלְעוּ בַּקַּרְקַע, אִם הָיוּ מַרְטִיבִין הַיָּד, אָסוּר לִקְרוֹת כְּנֶגְדָּהּ (וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵינוֹ אָסוּר רַק בְּטוֹפֵחַ עַל מְנַת לְהַטְפִּיחַ וְיֵשׁ לִסְמֹךְ עַל זֶה):