שולחן ערוך, אורח חיים סימן קנ״ג

סימן קנג

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אֲבָל לֹא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת.

ב בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת, יְכוֹלִים לִקַּח בְּדָמָיו תֵּבָה, דְּהַיְנוּ הֵיכָל שֶׁמְּנִיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ לוּחַ שֶׁמַּעֲמִידִין עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה; מָכְרוּ תֵּבָה, יְכוֹלִים לִקַּח בְּדָמָיו מִטְפַּחַת שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה; מָכְרוּ מִטְפַּחַת, לוֹקְחִין בְּדָמֶיהָ סְפָרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב כָּל חֻמָּשׁ לְבַדּוֹ, וְכֵן נְבִיאִים וּכְתוּבִים; מָכְרוּ סְפָרִים, לוֹקְחִין בִּדְמֵיהֶן סֵפֶר תּוֹרָה, אֲבָל אִיפְּכָא לְהוֹרִידָן מִקְּדֻשָּׁתָן, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ אִם קָנוּ בִּקְצָת הַמָּעוֹת דָּבָר שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ חֲמוּרָה, אֵין יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹת הַמּוֹתָר לִקְדֻשָּׁה קַלָּה.

ג סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּמְצָא בּוֹ טָעוּת, דִּינוֹ כְּחֻמָּשִׁים וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן קמ"ג.

ד אִם מֻתָּר לִקְנוֹת בִּדְמֵי קְדֻשָּׁה אַחַת קְדֻשָּׁה אַחֶרֶת כַּיּוֹצֵא בָּהּ, יֵשׁ אוֹסְרִים וְיֵשׁ מַתִּירִים.

ה אִם גָּבוּ מָעוֹת לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אוֹ לִקְנוֹת תֵּבָה אוֹ מִטְפַּחַת אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, וְרָצוּ לְשַׁנּוֹתָן מִלְּצֹרֶךְ מַה שֶּׁגָּבוּ אוֹתָם, אֵין מְשַׁנִּין אֶלָּא מִקְּדֻשָּׁה קַלָּה לַחֲמוּרָה; אֲבָל אִם עָשׂוּ בָּהֶם הַדָּבָר שֶׁגָּבוּ אוֹתָם בִּשְׁבִילוֹ, מְשַׁנִּין הַמּוֹתָר לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצוּ; וְאִם כְּשֶׁגָּבוּ הַמָּעוֹת הִתְנוּ לַעֲשׂוֹת חֶפְצָם מִמּוֹתַר הַדָּמִים, אֲפִלּוּ קָנוּ וּמָכְרוּ וְחָזְרוּ וְקָנוּ קְדֻשָּׁה בְּמִקְצָת הַדָּמִים, מֻתָּר לְהוֹרִיד הַמּוֹתָר; אֲבָל אִם לֹא הִתְנוּ כְּשֶׁגָּבוּ, אֶלָּא כְּשֶׁמָּכְרוּ הִתְנוּ, אָסוּר לְהוֹרִידָם. הַגָּה: וְאִם קָנוּ בְּדָמִים אֵלּוּ שֶׁגָּבוּ עֵצִים וַאֲבָנִים, חָלָה קְדֻשַּׁת הַדָּמִים עַל הָעֵצִים וְהָאֲבָנִים, וְאָסוּר לְשַׁנּוֹתָן רַק לִקְדֻשָּׁה חֲמוּרָה; וְאִם הֵבִיאוּ עֵצִים וַאֲבָנִים לְצֹרֶךְ בִּנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת, אִם בָּאוּ לְיַד גַּבַּאי אָסוּר לְשַׁנּוֹתָן רַק לִקְדֻשָּׁה חֲמוּרָה, וְקֹדֶם שֶׁבָּאוּ לִידֵי גַּבַּאי, מֻתָּר לְשַׁנּוֹתָן; אֲבָל מִכָּל מָקוֹם לֹא יוּכַל לַחֲזֹר בּוֹ. (בֵּית יוֹסֵף וְכֵן מַשְׁמָע בְּמָרְדְּכַי רֵישׁ פ' בְּנֵי הָעִיר).

ו מוֹכְרִים בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְכֵן שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה וַאֲפִלּוּ סֵפֶר תּוֹרָה, לְהַסְפָּקַת תַּלְמִידִים אוֹ לְהַשִּׂיא יְתוֹמִים בְּדָמָיו.

ז וְהָא דְּבֵית הַכְּנֶסֶת נִמְכַּר, הָנֵי מִלֵּי שֶׁל כְּפָרִים שֶׁאֵין בָּאִים אֲנָשִׁים מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית אֶלָּא לִבְנֵי הַכְּפָרִים לְבַדָּם. וַאֲפִלּוּ בָּנוּ אוֹתָהּ מִשֶּׁל אֲחֵרִים (מָרְדְּכַי יָשָׁן בְּשֵׁם ראבי"ה), וְלָכֵן יְכוֹלִים לְמָכְרוֹ; וּמִכָּל מָקוֹם הַמָּעוֹת נִשְׁאָרִים בִּקְדֻשָּׁתָן, וְאֵינָם רַשָּׁאִים לְהוֹרִידָן מִקְּדֻשָּׁתָן, וְהַיְנוּ כְּשֶׁמָּכְרוּ בְּנֵי הָעִיר שֶׁלֹּא מִדַּעַת פַּרְנָסֵיהֶם, וְהוּא הַדִּין אִם מָכְרוּ ז' טוֹבֵי הָעִיר שֶׁלֹּא בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר, אֲבָל אִם הִסְכִּימוּ ז' טוֹבֵי הָעִיר בְּאוֹתוֹ מֶכֶר, וְהָיוּ בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר, רַשָּׁאִים לְהוֹצִיא הַמָּעוֹת לְכָל מַה שֶּׁיִּרְצוּ, וְאִם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם בְּנֵי הָעִיר בְּפֵרוּשׁ בְּמֶכֶר זֶה כָּל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה, אֲפִלּוּ יָחִיד מַה שֶּׁעָשָׂה עָשָׂה. הַגָּה: וְכָל שֶׁזּ' טוֹבֵי הָעִיר מוֹכְרִים בְּפִרְסוּם, מִקְרֵי בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר וְאֵינָן צְרִיכִין לוֹמַר הֵן אוֹ לָאו. (מָרְדְּכַי) אֲבָל שֶׁל כְּרַכִּים, שֶׁבָּאִים שָׁם מִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים, אֲפִלּוּ בָּנוּ אוֹתוֹ מִשֶּׁלָּהֶם, אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא אִם כֵּן תָּלוּ אוֹתוֹ בְּדַעַת הַיָּחִיד, שֶׁאָז יַעֲשֶׂה בּוֹ הַיָּחִיד מַה שֶּׁיִּרְצֶה בְּהַסְכָּמַת הַצִּבּוּר; וְהוּא הַדִּין לְכָל דִּבְרֵי קְדֻשָּׁה שֶׁנִּזְכְּרוּ כָּאן, דְּכֻלְּהוּ גְּרִירֵי בָּתַר בֵּית הַכְּנֶסֶת. הַגָּה: יָחִיד שֶׁבָּנָה בֵּית הַכְּנֶסֶת וּנְתָנָהּ לַקָּהָל, דִּינָהּ כְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל קָהָל; אֲבָל אִם שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ בָּהּ שׁוּם כֹּחַ, אֵין לָהּ מֶכֶר כִּי אִם עַל פִּי הַקָּהָל וְעַל פִּיו אוֹ יוֹרְשָׁיו (אוֹר זָרוּעַ וְהַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ"י פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר). וְכָל זֶה לֹא מַיְרֵי אֶלָּא כְּשֶׁיֵּשׁ לָהֶם בֵּית הַכְּנֶסֶת אַחֶרֶת, אֲבָל אִם אֵין לָהֶם רַק בֵּית הַכְּנֶסֶת אַחַת, אָסוּר לְמָכְרוֹ דְּהָא אֲפִלּוּ לְסָתְרוֹ אָסוּר עַד שֶׁיִּבְנוּ אַחֶרֶת (רַבִּי' יְרוּחָם נ"ג ח"ה וב"י בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ן). כָּל דָּבָר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּמְכַּר וּמֻתָּר לְשַׁנּוֹתוֹ, נִמְכָּר בְּלֹא הַכְרָזָה וְאֵין בּוֹ אוֹנָאָה, אֲבָל דָּבָר שֶׁאָסוּר לְשַׁנּוֹתוֹ לִקְדֻשָּׁה קַלָּה, צָרִיךְ הַכְרָזָה. (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ"א סי' תרי"ז).

ח בָּנוּ בַּיִת סְתָם, וְהִקְדִּישׁוּהוּ אַחַר כָּךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, דִּינוֹ כְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲבָל אֵינוֹ קָדוֹשׁ עַד שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ בּוֹ, אֲפִלּוּ אִם בְּנָאוּהוּ לְשֵׁם בֵּית הַכְּנֶסֶת; וְכֵיוָן שֶׁהִתְפַּלְּלוּ בּוֹ, אֲפִלּוּ אוֹרְחִים לְפִי שָׁעָה, כֵּיוָן שֶׁהָיָה מְיֻחָד לִתְפִלָּה, קָדוֹשׁ; וְאִם לְפִי שָׁעָה הִקְדִּישׁוֹ, הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁאָמְרוּ.

ט כְּשֶׁמּוֹכְרִים אַנְשֵׁי הַכְּפָר בֵּית הַכְּנֶסֶת יְכוֹלִים לְמָכְרוֹ מִמְכַּר עוֹלָם, וְהַלּוֹקֵחַ יַעֲשֶׂה בּוֹ מַה שֶּׁיִּרְצֶה, חוּץ מִמֶּרְחָץ וּבֻרְסְקִי וּבֵית הַטְבִילָה וּבֵית הַכִּסֵא; וְאִם מְכָרוּהוּ ז' טוֹבֵי הָעִיר בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר, יַעֲשֶׂה הַלּוֹקֵחַ אֲפִלּוּ אֵלּוּ הַאַרְבָּעָה דְּבָרִים.

י יֵשׁ אוֹמְרִים דְּיָחִיד בְּשֶׁלּוֹ, אֲפִלּוּ סֵפֶר תּוֹרָה מֻתָּר לְמָכְרוֹ וְלַעֲשׂוֹת בְּדָמָיו כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה כָּל שֶׁלֹּא הִקְדִּישׁוֹ לִקְרוֹת בָּרַבִּים; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר אֶלָּא אִם כֵּן לִלְמֹד תּוֹרָה אוֹ לִשָּׂא אִשָּׁה.

יא בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ לְבֵנִים וְעֵצִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת יָשָׁן שֶׁסָתְרוּ, יְכוֹלִים לִתֵּן בְּמַתָּנָה, דְּאִי לָאו דַּהֲוָה לְהוּ הֲנָאָה מִנֵּיהּ לָא הָווּ יַהֲבֵי לֵיהּ הָדָר הֲוָה לֵיהּ כְּמֶכֶר, וְכֵן יְכוֹלִים לְהַחְלִיפָן בַּאֲחֵרִים וְהֵם יוֹצְאִים לְחֻלִּין; אֲבָל אָסוּר לְמַשְׁכְּנָן אוֹ לְהַשְׂכִּירָן אוֹ לְהַשְׁאִילָן, אֲפִלּוּ עַל יְדֵי ז' טוֹבֵי הָעִיר, שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאָרִים בִּקְדֻשָּׁתָן שֶׁאֵין כָּאן דָּבָר אַחֵר שֶׁתָּחוּל קְדֻשָּׁתָן עָלָיו. הַגָּה: וְדַוְקָא בְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹרִידָן מִקְּדֻשָּׁתָן, אֲבָל מֻתָּר לְהַשְׁאִיל אֲפִלּוּ סֵפֶר תּוֹרָה לִקְרוֹת בָּהּ, אֲפִלּוּ מִשֶּׁל רַבִּים לְיָחִיד. (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח).

יב מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תְּנַאי עִם הַקָּהָל שֶׁלֹּא יוּכַל לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת כִּי אִם הוּא וְזַרְעוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל לִמְכֹּר זְכוּתוֹ לְאַחֵר.

יג גָּבוּ מָעוֹת לְבִנְיַן בֵּית הַכְּנֶסֶת וּבָא לָהֶם דְּבַר מִצְוָה, מוֹצִיאִין בָּהּ הַמָּעוֹת; קָנוּ אֲבָנִים וְקוֹרוֹת, לֹא יִמְכְּרוּם לִדְבַר מִצְוָה, אֶלָּא לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִים; אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיאוּ הָאֲבָנִים וּגְרָרוּם וְאֶת הַקּוֹרוֹת וּפְסָלוּם וְהִתְקִינוּ הַכָּל לְבִנְיָן, (בֵּית הַכְּנֶסֶת) מוֹכְרִים הַכֹּל לְפִדְיוֹן שְׁבוּיִם בִּלְבַד, אֲבָל אִם בָּנוּ וְגָמְרוּ, לֹא יִמְכְּרוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת אֶלָּא יִגְבּוּ לְפִדְיוֹן מִן הַצִּבּוּר.

יד רְאוּבֵן שֶׁאָמַר: קַרְקַע זוֹ אֲנִי נוֹתֵן לִבְנוֹת עָלֶיהָ בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְלֹא רָצוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לְהַנִּיחָן לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהַקָּהָל אוֹמְרִים לִבְנוֹת עָלָיו בַּיִת לְתַלְמוּד תּוֹרָה, וּרְאוּבֵן אוֹמֵר: אַדַּעְתָּא דְּהָכֵי לֹא נָדַרְתִּי, לָא מָצֵי רְאוּבֵן הָדָר בֵּיהּ; וְאִם רְאוּבֵן לֹא הָיָה דָּר שָׁם הָיוּ יְכוֹלִים לְשַׁנּוֹתָה, וְאִם הוּא מִבְּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר, אֵינָם רַשָּׁאִים לְשַׁנּוֹתָה אִם הוּא עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ (פֵּרוּשׁ וְצוֹעֵק), אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ שָׁם חֶבֶר עִיר, דְּכָל מָאן דְּאָתֵי אַדַּעְתָּא דִּידֵיהּ אָתֵי. וְז' טוֹבֵי הָעִיר דִּינָם כְּחֶבֶר עִיר (מָרְדְּכַי רֵישׁ בְּנֵי הָעִיר).

טו אֵין אָדָם יָכוֹל לֶאֱסֹר חֶלְקוֹ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְלֹא מֵהַסְפָרִים; וְאִם אָסַר, אֵינוֹ כְּלוּם.

טז מִי שֶׁהִשְׁאִיל בֵּיתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְיֵשׁ לוֹ מְרִיבָה עִם אֶחָד מֵהַקָּהָל, אֵינוֹ יָכוֹל לְאָסְרָהּ אֶלָּא אִם כֵּן יַאַסְרֶנָּה לְכָל הַקָּהָל כְּאֶחָד. הַגָּה: וְדַוְקָא שֶׁהִשְׁאִיל תְּחִלָּה סְתָם, אֲבָל אִם הִתְנָה מִתְּחִלָּה שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה לִמְחוֹת יְהֵא בְּיָדוֹ לִמְחוֹת, אוֹ שֶׁלֹּא הִשְׁאִיל לָהֶם בְּפֵרוּשׁ אֶלָּא הִנִּיחָם לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לִמְחוֹת בְּמִי שֶׁיִּרְצֶה. (מַהֲרַ"ם פַּאדוֹוָאָה סִימָן פ"ה).

יז מִי שֶׁהָיָה בְּבֵיתוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת יָמִים רַבִּים, אֵין הַצִּבּוּר רַשָּׁאִים לְשַׁנּוֹתוֹ בְּבַיִת אַחֵר.

יח יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁכְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל כֶּסֶף שֶׁנָּהֲגוּ לְהָבִיא תָּמִיד לְבֵית הַכְּנֶסֶת בַּחַגִּים, אֵין יְכוֹלִים לְהוֹצִיאָם לְחֻלִּין וּלְמָכְרָם, וְהַקָּהָל יְכוֹלִים לְתָפְשָׂם שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ בְּחֶזְקַת הֶקְדֵּשׁ אַחַר מִיתַת הַמַּקְדִּישׁ.

יט יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאִם יִמָּצֵא אַחַר מִיתַת אָדָם כְּתָב כָּתוּב שֶׁהִקְדִּישׁ כֵּלִים, וְאֵין עָלָיו עֵדִים וְלֹא מְסָרוֹ לַקָּהָל, אֲפִלּוּ הָכֵי הָוֵי הֶקְדֵּשׁ.

כ יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁהֻחְזַק שֶׁהָיָה שֶׁל אֲבוֹתָיו שֶׁל רְאוּבֵן, אֵין הַצִּבּוּר יְכוֹלִים לְהַחֲזִיק בּוֹ.

כא אֵין לִקְנוֹת מְעִילִים שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם הֶדְיוֹט, לְתַשְׁמִישׁ קְדֻשָּׁה. הַגָּה: אָסוּר לַעֲשׂוֹת מֵאֶתְנַן זוֹנָה אוֹ מְחִיר כֶּלֶב (דְּבָרִים כג, יט) דָּבָר שֶׁל מִצְוָה, כְּגוֹן בֵּית הַכְּנֶסֶת אוֹ סֵפֶר תּוֹרָה; וְדַוְקָא מֵהָאֶתְנָן עַצְמָהּ, אֲבָל אִם נָתְנוּ לָהּ מָעוֹת בָּאֶתְנָן, מֻתָּר לִקְנוֹת בָּהֶן דְּבַר מִצְוָה; וְלֹא מִקְרֵי זוֹנָה, אֶלָּא אִסּוּר עֶרְוָה, אֲבָל אֵלּוּ הַפְּנוּיוֹת הַקְּדֵשׁוֹת שֶׁמַּקְדִּישׁוֹת דָּבָר, מֻתָּר לְקַבֵּל מֵהֶן. (ר' יְרוּחָם נכ"ג ח"א).

כב אָדָם שֶׁהוּא רָגִיל בְּשׁוּם מִצְוָה, כְּגוֹן גְּלִילָה, וְאֵרְעוֹ אֹנֶס אוֹ עֹנִי, וְנָתְנוּ הַקָּהָל הַמִּצְוָה לְאַחֵר, וְאַחַר כָּךְ הֶעֱשִׁיר וְרָצָה שֶׁיַּחֲזִירוּ לוֹ הַמִּצְוָה, אִם בְּשָׁעָה שֶׁנָּתְנוּ הַקָּהָל הַמִּצְוָה לַשֵּׁנִי הָיָה סִפּוּק בְּיַד הָרִאשׁוֹן לָתֵת מַה שֶּׁהָיָה נוֹתֵן בְּכָל שָׁנָה וְלֹא חָפַץ בָּהּ, וְנִתְרַצָּה הוּא עִם שְׁאָר הַקָּהָל לָתֵת לְאַחֵר, אִבֵּד זְכוּתוֹ; אֲבָל אִם כְּשֶׁנְּתָנוּהָ לַשֵּׁנִי לֹא הָיָה בְּיַד הָרִאשׁוֹן סִפֵּק לָתֵת מַה שֶּׁהָיָה נוֹתֵן, וְעַתָּה שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ רוֹצֶה לִזְכּוֹת בְּמִצְוָתוֹ וְלַחֲזֹר וְלִתֵּן מַה שֶּׁהָיָה נוֹתֵן תְּחִלָּה, חוֹזֵר לְמִצְוָתוֹ.

פרק קודם פרק הבא