סימן קפב
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן טְעוּנָה כּוֹס אֲפִלּוּ בְּיָחִיד, וְצָרִיךְ לַחֲזֹר עָלָיו, וְלֹא יֹאכַל אִם אֵין לוֹ כּוֹס לְבָרֵךְ עָלָיו אִם הוּא מְצַפֶּה וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ, אֲפִלּוּ אִם צָרִיךְ לַעֲבֹר זְמַן אֲכִילָה אַחַת; וּלְפִי זֶה אִם שְׁנַיִם אוֹכְלִים יַחַד צָרִיךְ לָקַחַת כָּל אֶחָד כּוֹס לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹס אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה כּוֹס כְּלָל, אֲפִלּוּ בִּשְׁלֹשָׁה. הַגָּה: וּמִכָּל מָקוֹם מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְבָרֵךְ עַל הַכּוֹס (רַ"ן פֶּרֶק עַרְבֵי פְּסָחִים).
ב כּוֹס בִּרְכַּת הַמָּזוֹן אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל יַיִן, וְלֹא מִשְּׁאָר מַשְׁקִים אֲפִלּוּ קָבַע סְעוּדָתוֹ עֲלֵיהֶם; וְאִם אֵין יַיִן מָצוּי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם וְהַשֵּׁכָר אוֹ שְׁאָר מַשְׁקִין הֲווּ חֲמַר מְדִינָה, מְבָרְכִין עֲלֵיהֶם, חוּץ מִן הַמַּיִם. הַגָּה: וּמַה שֶּׁנּוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְבָרֵךְ עַל הַשֵּׁכָר, אֵין לִמְחוֹת דְּהָא יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאֵינוֹ טָעוּן כּוֹס כְּלָל, וְעוֹד דְּהָא עִקַּר חֲמַר מְדִינָה הוּא שֵׁכָר וְקוֹבְעִין הַסְּעֻדָּה עָלָיו; וְאַף עַל גַּב דְּיַיִן נִמְצָא בָּעִיר, מִכָּל מָקוֹם לֹא מִקְרֵי מָצוּי לְדָבָר זֶה, שֶׁהוּא בְּיֹקֶר וְאִי אֶפְשָׁר לִקְנוֹת יַיִן בְּכָל סְעֻדָּה לְבָרֵךְ עָלָיו, אָמְנָם הַמִּצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לְבָרֵךְ עַל יַיִן (דִּבְרֵי עַצְמוֹ). וְיֵשׁ מְדַקְדְּקִין כְּשֶׁמְּבָרְכִין בְּיָחִיד עַל הַיַּיִן שֶׁלֹּא לֶאֱחֹז הַכּוֹס בְּיָדָם, רַק מַנִּיחִין אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵיהֶם, וְנָכוֹן מִנְהָג זֶה עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה (בֵּית יוֹסֵף).
ג צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא פָּגוּם, שֶׁאִם שָׁתָה מִמֶּנּוּ, פְּגָמוֹ; אֲבָל אִם שָׁפַךְ מִמֶּנּוּ לְתוֹךְ יָדוֹ אוֹ כְּלִי, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם; וַאֲפִלּוּ שָׁתָה מֵהַכַּד אוֹ מֵחָבִית קְטַנָּה, הָוֵי פָּגוּם; אֲבָל אִם שָׁתָה מֵחָבִית שֶׁל עֵץ גְּדוֹלָה, אֵין לְהַקְפִּיד. יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ מַיִם פְּגוּמִים, פְּסוּלִים לִמְזֹג בָּהֶם כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה.
ד אִם הָיוּ כּוֹסוֹת הַמְּסֻבִּין פְּגוּמִים, צָרִיךְ לָתֵת מִכּוֹס הַבְּרָכָה לְתוֹכָם וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ. ע"ל סי' ק"ץ וְסי' רע"א.
ה אִם הֶחֱזִיר יַיִן שֶׁל כּוֹס פָּגוּם לְקַנְקַן, הַיַּיִן שֶׁבַּקַּנְקַן כָּשֵׁר, מִשּׁוּם דְּקַמָּא קַמָּא בָּטִיל.
ו יְכוֹלִין לְתַקֵּן כּוֹס פָּגוּם עַל יְדֵי שֶׁיּוֹסִיפוּ מְעַט יַיִן, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי שֶׁיּוֹסִיפוּ עָלָיו מַיִם מִתַּקֵּן.
ז בִּשְׁעַת הַדַּחַק מְבָרְכִין עַל כּוֹס פָּגוּם.