סימן רט
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א לָקַח כּוֹס שֶׁל שֵׁכָר אוֹ שֶׁל מַיִם וּפָתַח וְאָמַר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל דַּעַת לוֹמַר שֶׁהַכֹּל, וְטָעָה וְאָמַר: בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהִזְכִּיר שֵׁם וּמַלְכוּת שֶׁהֵם עִקַּר הַבְּרָכָה לֹא נִתְכַּוֵּן אֶלָּא לַבְּרָכָה הָרְאוּיָה לְאוֹתוֹ הַמִּין; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם לָקַח כּוֹס שֵׁכָר אוֹ מַיִם וְסָבוּר שֶׁהוּא שֶׁל יַיִן וּפָתַח: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, עַל דַּעַת לוֹמַר בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, וְנִזְכַּר שֶׁהוּא שֵׁכָר אוֹ מַיִם וְסִיֵּם שֶׁהַכֹּל, יָצָא. הַגָּה: וְכָל שֶׁכֵּן אִם הָיָה בְּיָדוֹ יַיִן וְסָבוּר שֶׁהוּא מַיִם וּפָתַח אַדַּעְתָּא לוֹמַר שֶׁהַכֹּל, וְנִזְכַּר וּבֵרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן שֶׁיּוֹצֵא, שֶׁהֲרֵי אַף אִם סִיֵּם שֶׁהַכֹּל יָצָא (טוּר).
ב לָקַח כּוֹס שֶׁל שֵׁכָר אוֹ מַיִם, וּבֵרַךְ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, וְתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר נִזְכַּר שֶׁטָּעָה, וְאָמַר: שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, וְכָךְ הָיְתָה אֲמִירָתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, יָצָא. הַגָּה: וְאִם הָיוּ אֲחֵרִים שׁוֹתִים גַּם כֵּן וְיַיִן לִפְנֵיהֶם וְדַעְתּוֹ גַּם כֵּן עַל יַיִן שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁבְּכוֹסוֹ יַיִן, וּבֵרַךְ בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, וְנִמְצָא אַחַר כָּךְ שֶׁבְּכוֹסוֹ מַיִם אוֹ שֵׁכָר, כְּשֶׁחוֹזֵר וְשׁוֹתֶה אַחַר כָּךְ יַיִן אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ, וְיוֹצֵא בַּבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ עַל כּוֹסוֹ אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה בְּטָעוּת, דְּהָא דַּעְתּוֹ הָיָה לִשְׁתּוֹת גַּם כֵּן שְׁאָר יַיִן, גַּם הוֹצִיא הָאֲחֵרִים שֶׁשּׁוֹתִין שָׁם, וְלָכֵן בִּרְכָּתוֹ בְּרָכָה (תְּשׁוּבַת מַהֲרִי"ל סי' צ"ב ב"י ססי' ר"ו).
ג כָּל הַבְּרָכוֹת אִם נִסְתַּפֵּק אִם בֵּרַךְ אִם לָאו, אֵינוֹ מְבָרֵךְ לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסוֹף, חוּץ מִבִּרְכַּת הַמָּזוֹן מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׁל תּוֹרָה.