שולחן ערוך, אורח חיים סימן רנ״ד

סימן רנד

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א אַף עַל פִּי שֶׁבָּשָׂר חַי מֻתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ, הָנֵי מִלֵּי בִּקְדֵרָה, אֲבָל בִּצְלִי שֶׁאֵצֶל הָאֵשׁ אָסוּר לְהַנִּיחוֹ סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, שֶׁמְּמַהֵר לְהִתְבַּשֵׁל וְאָתֵי לְחַתּוּיֵי. וְהָנֵי מִלֵּי בִּבְשַׂר שׁוֹר אוֹ עֵז, אֲבָל בְּשַׂר גְּדִי וְעוֹף שֶׁהֵם מְנֻתָּחִים לְאֵיבָרִים, מֻתָּר דְּלֹא חַיְישִׁינָן לְחִתּוּי, שֶׁאִם יְחַתֶּה בְּגֶחָלִים יִתְחָרֵךְ (פי' יָצָא מִגֶּדֶר הַצְלִי וְנִכְנַס בְּגֶדֶר הַנִּשְׂרָף) הַבָּשָׂר, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא חֲמִימוּת הָאֵשׁ בִּלְבַד. וְאִם הוּא בְּתַנּוּר, וְטָח פִּיו בְּטִיט, בֵּין גְּדִי וְעוֹף שְׁלֵמִים בֵּין בְּשַׂר שׁוֹר אוֹ עֵז, מֻתָּר דְּלֹא חַיְישִׁינָן לְחִתּוּי, שֶׁאִם בָּא לִפְתֹּחַ הַתַּנּוּר וּלְחַתּוֹת, תִּכָּנֵס הָרוּחַ, וְיִצְטַנֵּן הַתַּנּוּר, וְיִתְקַּשֶּׁה הַבָּשָׂר וְיַפְסִיד. הַגָּה: וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה בֵּין אִם הוּא חַי לְגַמְרֵי אוֹ שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל קְצָת (בֵּית יוֹסֵף) וְכָל זְמַן שֶׁחֲלַל הַגּוּף שָׁלֵם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עָלָיו רֹאשׁוֹ וּכְרָעָיו, מִקְרֵי שָׁלֵם (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי). וְיֵשׁ מַחְמִירִין וְסוֹבְרִין דִּבְתַנּוּר טוּחַ בְּטִיט, הַכֹּל שָׁרֵי; וְעַל גַּבֵּי הָאֵשׁ שֶׁהוּא מְגֻלֶּה, הַכֹּל אָסוּר; וּבְתַנּוּר שֶׁפִּיו מְכֻסֶּה אֶלָּא שֶׁאֵינוֹ טוּחַ בְּטִיט, אָז יֵשׁ לְחַלֵּק בֵּין גְּדִי וְעוֹף לִשְׁאָר בָּשָׂר, כַּדֶּרֶךְ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהָכֵי נָהוּג כִּסְבָרָא זוֹ. (טוּר וְהָגָ"א וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַשִׁ"י וּסְמַ"ג וּסְמַ"ק וְסֵפֶר הַתְּרוּמָה).

ב אֵין צוֹלִין בָּצָל וּבֵיצָה אוֹ בָּשָׂר עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצָּלֶה מִבְּעוֹד יוֹם מִשְּׁנֵי צְדָדָיו, כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוֹסַאי שֶׁהוּא חֲצִי בִּשּׁוּלוֹ. אֲפִלּוּ הוּא בְּשַׂר גְּדִי, דְּכֵיוָן שֶׁהִנִּיחוֹ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים אֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אֶלָּא שֶׁיִּצָּלֶה מְהֵרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְחָרֵךְ, הִלְכָּךְ חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יְחַתֶּה; אֲבָל כְּשֶׁנִּצְלֶה כְּמַאֲכַל בֶּן דְּרוֹסַאי, לֹא חַיְישִׁינָן דִּלְמָא אָתֵי לְחַתּוּיֵי, אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּשַׂר שׁוֹר, שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה לָמָּה יְחַתֶּה לְהַפְסִידוֹ.

ג אִם עָבַר, אוֹ שָׁכַח, וְנִצְלָה בְּשַׁבָּת בְּאִסוּר, אָסוּר.

ד פֵּרוֹת שֶׁנֶּאֱכָלִין חַיִּין, מֻתָּר לִתְּנָם סְבִיב הַקְּדֵרָה אַף עַל פִּי שֶׂאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּצָּלוּ קֹדֶם חֲשֵׁכָה; וּמִיהוּ צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַכִּסוּי אִם נִתְגַּלָּה מִשֶּׁחָשְׁכָה, וְשֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עָלָיו עַד שֶׁיִּצָּלוּ, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַהֵר לִגְמֹר בִּשּׁוּלָם בְּשַׁבָּת.

ה אֵין נוֹתְנִין סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה פַּת בַּתַּנּוּר, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ (פִּי' שֶׁיַּעֲלֶה עַל פְּנֵי הַלֶּחֶם קְרוּם וּקְלִפָּה מֵחֲמַת הָאֵשׁ) פָּנֶיהָ הַמְדֻבָּקִים בַּתַּנּוּר; וְלֹא חֲרָרָהּ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ שֶׁכְּנֶגֶד הָאֵשׁ. הַגָּה: וְכָל שֶׁפּוֹרְסָהּ וְאֵין הַחוּטִין נִמְשָׁכִין, קָרוּי קְרִימַת פָּנִים (הגה"מ פ"ג); ופשטיד"א אוֹ פלאדי"ן, צָרִיךְ שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְיִתְבַּשֵּׁל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ כְּמַאֲכַל בֵּן דְּרוֹסַאי (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם סְמַ"ג וסה"ת וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי). וְאִם נָתַן אוֹתָם סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה וְלֹא קָרְמוּ פְּנֵיהֶם, אִם בְּמֵזִיד, אָסוּר עַד מ "ש בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ; וְאִם בְּשׁוֹגֵג, אִם אֵין לוֹ מַה יֹּאכַל, מֻתָּר לוֹ לִרְדּוֹת מִמֶּנּוּ מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת, וְאוֹמֵר לַאֲחֵרִים שֶׁאֵין לָהֶם מַה יֹּאכְלוּ: בֹּאוּ וּרְדוּ לָכֶם מְזוֹן שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת. וּכְשֶׁהוּא רוֹדֶה, לֹא יִרְדֶּה בְּמַרְדֶּה (פי' בְּרַחַת וּבְמִזְרֶה תַּרְגּוּם מַרְדֶּה פאל"ה בְּלַעַ"ז), אֶלָּא בְּסַכִּין וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בַּחֹל; וְאִם אִי אֶפְשָׁר לִרְדּוֹת בְּשִׁנּוּי, יִרְדֶּה בְּמַרְדֶּה; וְאִם נְתָנָהּ בִּכְדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ, כֵּיוָן דְּלֹא עָבַד אִסוּרָא, וְצֹרֶךְ שַׁבָּת הוּא, רוֹדֶה כְּדַרְכּוֹ. וְשֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הַיּוֹם, אָסוּר אֲפִלּוּ בְּשִׁנּוּי. הַגָּה: וְכָל זֶה בְּתַנּוּר שֶׁאֵינוֹ טוּחַ בְּטִיט (הָגָ"א), אֲבָל אִם הוּא טוּחַ בְּטִיט אוֹ שֶׁאֵינוֹ אוֹפֶה לְצֹרֶךְ שַׁבָּת רַק למ"ש, דְּיֵשׁ לוֹ זְמַן לֶאֱפוֹתוֹ, מֻתָּר דְּלָא גָּזְרִינַן בִּכְהַאי גַּוְנָא שֶׁמָּא יְחַתֶּה (כָּל בּוֹ).

ו וְאִם נְתָנוֹ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּמֵזִיד, מֻתָּר לוֹ לִרְדּוֹת קֹדֶם שֶׁיֹּאפֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבֹא לִידֵי אִסוּר סְקִילָה.

ז בַּתַּנּוּרִים שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵין בָּהֶם רְדִיָּה, מֻתָּר לְהוֹצִיא יוֹתֵר מִשָּׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת בְּסַכִּין אוֹ בְּשׁוּם דָּבָר שֶׁיִּתְחֹב בּוֹ, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יוֹצִיא בָּרַחַת מִשּׁוּם דְּמִחְזֵי כָּעֳבָדִין דְּחֹל.

ח לֹא יְמַלֵּא אָדָם קְדֵרָה עֲסָסִיּוֹת (פי' מִינֵי קִטְנִיּוֹת הַגְּדֵלוֹת בָּאָרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בְּבָבֶל) וְתוֹרְמוּסִין וְיִתֵּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר עֶרֶב שַׁבָּת סָמוּךְ לַחֲשֵׁכָה, מִפְּנֵי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ אֵינָם צְרִיכִים בִּשּׁוּל רַב וְדַעְתּוֹ עֲלֵיהֶם לְאָכְלָם לְאַלְתַּר, וּמִפְּנֵי כָּךְ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְבַּשְּׁלוּ כָּל עִקָּר, הֲרֵי הֵם כִּשְׁאָר תַּבְשִׁיל שֶׁהִתְחִיל לְהִתְבַּשֵּׁל וְלֹא נִתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ, שֶׁאָסוּר לְהַשְׁהוֹתוֹ; וְהוּא הַדִּין לְכִירָה וְכֻפָּח. הַגָּה: כְּשֶׁאֵינָן גְּרוּפִים וּקְטוּמִים וְאֶפְשָׁר לְחַתּוֹת (בֵּית יוֹסֵף ומ"מ פ"ב), וְאִם עָשָׂה כֵן, אֲפִלּוּ בְּשׁוֹגֵג, אֲסוּרִים למ "ש עַד כְּדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ.

ט כַּיּוֹצֵא בּוֹ לֹא יְמַלֵּא חָבִית שֶׁל מַיִם וְיִתֵּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה; וְאִם עָשָׂה כֵן, אֲסוּרִים לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת בִּכְדֵי שֶׁיַּעֲשׂוּ.

פרק קודם פרק הבא