סימן שלג
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אוֹצָר שֶׁל תְּבוּאָה אוֹ שֶׁל כַּדֵּי יַיִן, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְהִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ אָסוּר לְהַתְחִיל בּוֹ לְפַנּוֹתוֹ אֶלָּא לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁפִּנָּהוּ לְהַכְנָסַת אוֹרְחִים אוֹ לִקְבֹּעַ בּוֹ בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְכֵיצַד מְפַנֶּהוּ, אִם הָיָה הָאוֹצָר גָּדוֹל מְפַנֶּה מִמֶּנּוּ חֲמִשָּׁה קֻפּוֹת שֶׁבְּכָל קֻפָּה שָׁלֹשׁ סְאִים (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי וְרַ"ן פֶּרֶק מְפַנִּין), לֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא חֲמִשָּׁה קֻפּוֹת, מְפַנֶּה מֵהֶם אַרְבָּעָה אֲבָל כֻּלּוֹ לֹא יְפַנֶּה שֶׁמָּא יָבֹא לְהַשְׁווֹת גּוּמוֹת. הַגָּה: וְכָל שְׁבוּת שֶׁהִתִּירוּ מִשּׁוּם צֹרֶךְ מִצְוָה מֻתָּר גַּם כֵּן לְצֹרֶךְ אוֹרְחִים; וְלֹא מִקְרֵי אוֹרְחִים, אֶלָּא שֶׁנִּתְאָרְחוּ אֶצְלוֹ בְּבֵיתוֹ, אוֹ שֶׁזִּמֵּן אוֹרְחִים שֶׁנִּתְאָרְחוּ אֵצֶל אֲחֵרִים (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' ע"ב), אֲבָל כְּשֶׁזִּמֵּן חֲבֵרוֹ לִסְעֹד אֶצְלוֹ לֹא מִקְרֵי אוֹרְחִים וְאֵינוֹ סְעֻדַּת מִצְוָה רַק סְעֻדַּת רְשׁוּת.
ב כְּשֶׁמְּפַנֶּה אֵלּוּ אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה קֻפּוֹת לֹא יְחַלְּקֵם בְּקֻפּוֹת קְטַנּוֹת לְהוֹלִיכָם בְּהַרְבֵּה פְּעָמִים כְּדֵי לְהָקֵל הַמַּשּׂאוֹי, מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה בְּהִלּוּךְ וְאַוְשָׁא מִלְּתָא טְפֵי.
ג אֵלּוּ ד' אוֹ ה' קֻפּוֹת שֶׁמְּפַנֶּה דְּהַיְנוּ לְאוֹרֵחַ אֶחָד, וְאִם בָּאוּ לוֹ הַרְבֵּה מְפַנֶּה כַּשִּׁעוּר הַזֶּה לְכָל אוֹרֵחַ וְאוֹרֵחַ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְפַנֶּה אֶחָד לְכֻלָּם דְּאִיכָּא טִרְחָא יְתֵרָה, אֶלָּא כָּל אֶחָד יְפַנֶּה לְעַצְמוֹ אוֹ אַחֵר יְפַנֶּה בַּעֲדוֹ. הַגָּה: חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן שֶׁהוּבְאוּ עַל עֲגָלָה אָסוּר לְהוֹרִידָן בְּשַׁבָּת אִם לֹא לִכְבוֹד אוֹרְחִים אוֹ לְצֹרֶךְ מִצְוָה דְּהָוֵי כִּמְפַנֶּה הָאוֹצָר. (אוֹר זָרוּעַ).