סימן של
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א יוֹלֶדֶת הִיא כְּחוֹלֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סַכָּנָה, וּמְחַלְּלִין עָלֶיהָ הַשַּׁבָּת לְכָל מַה שֶּׁצְּרִיכָה; קוֹרְאִין לָהּ חֲכָמָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וּמְיַלְּדִין אוֹתָהּ, וּמַדְלִיקִין לָהּ נֵר אֲפִלּוּ הִיא סוּמָא; וּמִכָּל מָקוֹם בְּכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לְשַׁנּוֹת מְשַׁנִּין, כְּגוֹן אִם צְרִיכִים לְהָבִיא לָהּ כְּלִי מְבִיאָה לָהּ חֲבֶרְתָּהּ תָּלוּי בִּשְׂעָרָהּ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
ב עַכּוּ"ם אֵין מְיַלְּדִין אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת, אֲפִלּוּ בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ חִלּוּל שַׁבָּת.
ג נִקְרֵאת יוֹלֶדֶת, לְחַלֵּל עָלֶיהָ שַׁבָּת, מִשֶּׁתֵּשֵׁב עַל הַמַּשְׁבֵּר, אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁהַדָּם שׁוֹתֵת וְיוֹרֵד, אוֹ מִשָּׁעָה שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ נוֹשְׂאוֹת אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁאֵין בָּהּ כֹּחַ לַהֲלֹךְ, כֵּיוָן שֶׁנִּרְאֶה אֶחָד מֵאֵלּוּ מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת.
ד כָּל שְׁלֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אֲפִלּוּ אָמְרָה אֵינָהּ צְרִיכָה מְחַלְּלִין עָלֶיהָ אֶת הַשַּׁבָּת; מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד ז', אָמְרָה: אֵינָהּ צְרִיכָה, אֵין מְחַלְּלִין; מִכָּאן וָאֵילָךְ אֲפִלּוּ אָמְרָה: צְרִיכָה אֲנִי, אֵין מְחַלְּלִין עָלֶיהָ, אֶלָּא הֲרֵי הִיא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם כְּחוֹלֶה שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה.
ה הַיּוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּשְׁבֵּר וּמֵתָה, מְבִיאִין סַכִּין בְּשַׁבָּת אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים, וְקוֹרְעִים בִּטְנָהּ וּמוֹצִיאִין הַוָּלָד שֶׁמָּא יִמָּצֵא חַי. הַגָּה: וּמַה שֶּׁאֵין נוֹהֲגִין עַכְשָׁו כֵּן אֲפִלּוּ בַּחֹל, מִשּׁוּם דְּאֵין בְּקִיאִין בְּמִיתַת הָאֵם בְּקָרוֹב כָּל כָּךְ שֶׁאֶפְשָׁר לַוָּלָד לִחְיוֹת (אִסוּר וְהֶתֵּר).
ו עוֹשִׂין מְדוּרָה לַיּוֹלֶדֶת כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וַאֲפִלּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז. וְאִם מֻתָּרִים אֲחֵרִים לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה עַיֵּן לְעֵיל סי' רע"ו.
ז הַוָּלָד שֶׁנּוֹלַד עוֹשִׂין לוֹ כָּל צְרָכָיו וּמַרְחִיצִין אוֹתוֹ וּמוֹלְחִין אוֹתוֹ, וְטוֹמְנִין הַשִּׁלְיָא כְּדֵי שֶׁיֵּחַם הַוָּלָד, וְחוֹתְכִים אֶת הַטַּבּוּר; וְהָנֵי מִלֵּי בְּנוֹלַד לְט' אוֹ לְז', אֲבָל נוֹלַד לַח' אוֹ סָפֵק בֶּן ז' אוֹ בֶּן ח', אֵין מְחַלְּלִין עָלָיו אֶלָּא אִם כֵּן גָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו.
ח נוֹלַד לח', אוֹ סָפֵק בֶּן ז' בֶּן ח', שֶׁלֹּא גָּמְרוּ שְׂעָרוֹ וְצִפָּרְנָיו, אָסוּר לְטַלְטְלוֹ, אֲבָל אִמּוֹ שׁוֹחָה עָלָיו וּמֵינִיקָתוֹ מִפְּנֵי צַעַר הֶחָלָב שֶׁמְּצַעֲרָהּ; וְכֵן הִיא בְּעַצְמָהּ יְכוֹלָה לְהוֹצִיא בְּיָדָהּ הֶחָלָב הַמְצַעֵר אוֹתָהּ.
ט מְיַשְּׁרִים אֶבְרֵי הַוָּלָד שֶׁנִּתְפָּרְקוּ מֵחֲמַת צַעַר הַלֵּדָה.
י מֻתָּר לְכָרְכוֹ בִּבְגָדָיו שֶׁלֹּא יִתְעַקְּמוּ אֵיבָרָיו.
יא אִם נָפְלָה עָרְלַת גָּרוֹן הַוָּלָד, מֻתָּר לָשׂוּם אֶצְבַּע לְתוֹךְ פִּיו וּלְסַלֵּק הָעָרְלָה לִמְקוֹמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁפְּעָמִים שֶׁמֵּקִיא.