סימן שמ
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אָסוּר לִטֹּל שְׂעָרוֹ אוֹ צִפָּרְנָיו, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים, וְחַיָּב עַל שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת; וּמְלַקֵּט לְבָנוֹת מִתּוֹךְ שְׁחֹרוֹת, אֲפִלּוּ בְּאַחַת, חַיָּב, וְדָבָר זֶה אֲפִלּוּ בַּחֹל אָסוּר מִשּׁוּם לֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה (דְּבָרִים כב, ה) הַגָּה: וְעַיִּןִ לְעֵיל סוֹף סִימָן ש"ג דִּין סְרִיקָה וַחֲפִיפָה.
ב אָסוּר לַחְתֹּךְ יַבֶּלֶת מִגּוּפוֹ, בֵּין בַּיָּד בֵּין בִּכְלִי, בֵּין לוֹ בֵּין לְאַחֵר.
ג הַמּוֹחֵק דְּיוֹ שֶׁעַל הַקְּלָף אוֹ שַׁעֲוָה שֶׁעַל הַפִּנְקָס, אִם יֵשׁ בִּמְקוֹמוֹ כְּדֵי לִכְתֹּב ב' אוֹתִיּוֹת, חַיָּב. הַגָּה: אָסוּר לִשְׁבֹּר עוּגָה שֶׁכָּתַב עָלֶיהָ כְּמִין אוֹתִיּוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְכַוֵּן רַק לַאֲכִילָה, דְּהָוֵי מוֹחֵק. (מָרְדְּכַי פֶּרֶק כְּלָל גָּדוֹל).
ד יֵשׁ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בְּאֶצְבָּעוֹ בַּמַּשְׁקִין עַל הַשֻּׁלְחָן אוֹ בְּאֵפֶר. אֲבָל מֻתָּר לִרְשֹׁם בַּאֲוִיר כְּמִין אוֹתִיּוֹת (תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן סי' ס"ג).
ה מֻתָּר לִרְשֹׁם בְּצִפֹּרֶן עַל הַסֵפֶר, כְּמוֹ שֶׁרוֹשְׁמִין לְסִימָן, שֶׁאֵין זֶה דָּבָר הַמִּתְקַיֵּם.
ו חוּט שֶׁל תְּפִירָה שֶׁנִּפְתַּח, אָסוּר לְמָתְחוֹ, מִשּׁוּם תּוֹפֵר.
ז אוֹתָם שֶׁמְּהַדְּקִים הַבְּגָדִים סְבִיב זְרוֹעוֹתֵיהֶם עַל יְדֵי הַחוּט שֶׁמּוֹתְחִין אוֹתוֹ וּמִתְהַדֵּק, אָסוּר לְמָתְחוֹ אֶלָּא אִם כֵּן יִהְיוּ הַנְּקָבִים רְחָבִים קְצָת וּמְתֻקָּנִים בִּתְפִירָה בְּעִגּוּל.
ח מוּכִין שֶׁנָּפְלוּ מִן הַכֶּסֶת, מֻתָּר לְהַחְזִירָם אֲבָל אָסוּר לִתְּנָם בַּתְּחִלָּה בַּכֶּסֶת.
ט אָסוּר לְקַבֵּץ מֶלַח מִמִּשְׂרְפוֹת הַמֶּלַח, שֶׁדּוֹמֶה לִמְעַמֵּר, וְכֵן אָסוּר לְקַבֵּץ כָּל דָּבָר מִמְּקוֹם גִּדּוּלוֹ.
י הַמְקַבֵּץ דְּבֵלָה וְעָשָׂה מִמֶּנָּה עִגּוּל, אוֹ שֶׁנָּקַב תְּאֵנִים וְהִכְנִיס הַחֶבֶל בָּהֶם עַד שֶׁנִּתְקַבְּצוּ גּוּף אֶחָד, הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת מְעַמֵּר וְחַיָּב, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה.
יא אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתְנִים שֻׂמְשֻׂמִין וֶאֱגוֹזִים לִדְבַשׁ, לֹא יְחַבְּצֵם בְּיָדוֹ.
יב הַנּוֹתֵן זֶרַע פִּשְׁתָּן אוֹ שֻׂמְשֻׂמִין וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם בְּמַיִם, חַיָּב מִשּׁוּם לָשׁ מִפְּנֵי שֶׁמִּתְעָרְבִים וְנִתְלִים זֶה בָּזֶה.
יג אֵין שׁוֹבְרִים הַחֶרֶס וְאֵין קוֹרְעִין הַנְּיָר, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כִּמְתַקֵּן כְּלִי.
יד הַמְדַבֵּק נְיָרוֹת אוֹ עוֹרוֹת בְּקוֹלָן שֶׁל סוֹפְרִים וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת תּוֹפֵר וְחַיָּב; וְכֵן הַמְפָרֵק נְיָרוֹת דְּבוּקִים אוֹ עוֹרוֹת דְּבוּקִים וְלֹא נִתְכַּוֵּן לְקַלְקֵל בִּלְבַד, הֲרֵי זֶה תּוֹלֶדֶת קוֹרֵעַ וְחַיָּב.