שולחן ערוך, אורח חיים סימן ת״ט

סימן תט

התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.

א הַנּוֹתֵן עֵרוּבוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֵינוֹ עֵרוּב. לְפִי שֶׁבֵּית הַקְּבָרוֹת אָסוּר בַּהֲנָאָה, וְכֵיוָן שֶׁרוֹצֶה בְּקִיּוּם הָעֵרוּב שָׁם אַחַר קְנִיָּה, הֲרֵי נֶהֱנֶה בּוֹ. וְאִם נְתָנוֹ בְּבֵית הַפְּרָס, הֲרֵי זֶה עֵרוּב וַאֲפִלּוּ הָיָה כֹּהֵן, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לְהִכָּנֵס שָׁם בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ אוֹ שֶׁיְּנַפַּח וְהוֹלֵךְ.

ב צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא הוּא וְעֵרוּבוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לוֹ לְאָכְלוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. לְפִיכָךְ אִם נִתְכַּוֵּן לִשְׁבֹּת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִנִּיחַ עֵרוּבוֹ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִנִּיחַ עֵרוּבוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵינוֹ עֵרוּב, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֶלָּא בַּעֲבֵרָה. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לִשְׁבֹּת בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִנִּיחַ עֵרוּבוֹ בַּכַּרְמְלִית, אוֹ שֶׁנִּתְכַּוֵּן לִשְׁבֹּת בַּכַּרְמְלִית וְהִנִּיחַ עֵרוּבוֹ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, הֲרֵי זֶה עֵרוּב, שֶׁבִּשְׁעַת קְנִיַּת הָעֵרוּב שֶׁהוּא בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת מֻתָּר לְהוֹצִיא וּלְהַכְנִיס מִכָּל אֶחָד מִשְּׁתֵּי הָרָשֻׁיּוֹת לַכַּרְמְלִית לִדְבַר מִצְוָה. שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים לֹא גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת בִּמְקוֹם מִצְוָה אוֹ בִּשְׁעַת הַדַּחַק.

ג נְתָנוֹ בְּרֹאשׁ הַקָּנֶה אוֹ הַקֻּנְדֵּס הַצּוֹמְחִים מִן הָאָרֶץ, אֵינוֹ עֵרוּב, מִפְּנֵי שֶׁמֵּאַחַר שֶׁהֵם רַכִּים וְנוֹחִים לְקִטּוּם וְיִתְחַיֵּב חַטָּאת, גָּזְרוּ בָּהֶם, וְאִם הֵם רַכִּים כְּיֶרֶק עַיֵּן לְעֵיל רֵישׁ סִימָן של"ו, אֲפִלּוּ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם מִצְוָה; וְאִם הָיוּ תְּלוּשִׁים וּנְעוּצִים, הֲרֵי זֶה עֵרוּב.

ד נְתָנוֹ בְּמִגְדָּל וְנָעַל בְּפָנָיו, וְאָבַד הַמַּפְתֵּחַ מִבְּעוֹד יוֹם אוֹ שֶׁנָּפַל עָלָיו גַּל, אִם יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ בְּלֹא עֲשִׂיַּת מְלָאכָה דְּאוֹרַיְתָא, הֲרֵי זֶה עֵרוּב.

ה כָּל הַמַּנִּיחַ עֵרוּבוֹ בְּמָקוֹם, יֵשׁ לוֹ בִּמְקוֹם עֵרוּבוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, לְפִיכָךְ הַמַּנִּיחַ עֵרוּבֵי תְּחוּמִין שֶׁלּוֹ בְּסוֹף הַתְּחוּם וְנִתְגַּלְגֵּל בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת, הֲרֵי זֶה עֵרוּב; חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת, אֵינוֹ עֵרוּב.

ו אָבַד עֵרוּבוֹ אוֹ נִשְׂרַף, אוֹ אִם הָיָה בְּסוֹף הַתְּחוּם וְנִתְגַּלְגֵּל חוּץ לְד' אַמּוֹת, אוֹ שֶׁהָיְתָה תְּרוּמָה וְנִטְמֵאת מִבְּעוֹד יוֹם, אֵינוֹ עֵרוּב; מִשֶּׁחָשְׁכָה, הֲרֵי זֶה עֵרוּב שֶׁקְּנִיַּת הָעֵרוּב בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אִם סָפֵק, כָּשֵׁר; שֶׁסְפֵק הָעֵרוּב כָּשֵׁר, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חֶזְקַת כַּשְׁרוּת כְּגוֹן זֶה שֶׁהִנִּיחוּ שָׁם וְאֵרַע בּוֹ סָפֵק; אֲבָל אִם לֹא הָיָה לוֹ חֶזְקַת כַּשְׁרוּת, כְּגוֹן סָפֵק אִם הֻנַּח שָׁם אִם לָאו, לֹא.

ז כֵּיצַד עֲשִׂיַּת עֵרוּב, אִם רוֹצֶה לֵילֵךְ בְּסוֹף הַתְּחוּם אוֹ בְּתוֹכוֹ וּלְהַחְשִׁיךְ שָׁם, זֶה הוּא עִקַּר מִצְוָתוֹ. וַאֲפִלּוּ לֹא אָמַר: שְׁבִיתָתִי בַּמְּקוֹמִי, אֶלָּא הֶחְשִׁיךְ שָׁם וְשָׁתַק, לֹא שְׁנָא מִי שֶׁיּוֹצֵא מִבֵּיתוֹ לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לֹא שְׁנָא מִי שֶׁבָּא בַּדֶּרֶךְ וְחָשְׁכָה לוֹ, קוֹנֶה אַלְפַּיִם אַמָּה בְּלֹא אֲמִירָה. וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לִטְרֹחַ לְהַחְשִׁיךְ שָׁם, יֵלֵךְ מִבְּעוֹד יוֹם וְיַנִּיחַ שָׁם מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי מְזוֹנוֹ. וְאִם הוּא חוֹלֶה אוֹ רְעַבְתָּן, שִׁעוּרוֹ שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת שֶׁהֵם כְּשִׁשָּׁה בֵּיצִים מִפַּת, וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שס"ח סָעִיף ג', אוֹ מִכָּל דָּבָר שֶׁמִּשְׁתַּתְּפִין בּוֹ שִׁתּוּפֵי מְבוֹאוֹת; וְאִם הוּא לִפְתָּן, בִּכְדֵי לֶאֱכֹל בּוֹ שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת סַגֵּי. וְאוֹמֵר: בְּזֶה הָעֵרוּב אֶהְיֶה מֻתָּר לֵילֵךְ לְמָחָר אַלְפַּיִם אַמָּה, וְחוֹזֵר וְלָן בְּבֵיתוֹ וַאֲפִלּוּ הָכֵי מוֹדְדִים לוֹ תְּחוּמוֹ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים כְּאִלּוּ דָּר שָׁם. אֲבָל הַתַּלְמִידִים הָאוֹכְלִים אֵצֶל בַּעֲלֵי בָּתִּים, שֶׁבָּתֵּיהֶם בַּשָּׂדֶה וְחוֹזְרִים וְלָנִים בְּבֵית רַבָּם, מוֹדְדִין לָהֶם תְּחוּמָם מִבֵּית רַבָּם שֶׁהוּא מְקוֹם לִינָתָם שֶׁהוּא לָהֶם עִקָּר, שֶׁשָּׁם הָיוּ חֲפֵצִים גַּם לֶאֱכֹל אִלּוּ הָיָה שָׁם מְזוֹנָם.

ח אִם יִרְצֶה יִשְׁלַח הָעֵרוּב עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וְיֹאמַר: בְּזֶה הָעֵרוּב יְהֵא פְּלוֹנִי מֻתָּר לֵילֵךְ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן אוֹ שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָּעֵרוּב; וְאִם שְׁלָחוֹ עַל יְדֵי חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן אוֹ עוֹבֵד כּוֹכָבִים אוֹ אֶחָד שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָּעֵרוּב, אֵינוֹ עֵרוּב. וְאִם אָמַר לְאַחֵר לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ, וּשְׁלָחוֹ עַל יְדֵי אֶחָד מֵאֵלּוּ וַאֲפִלּוּ שְׁלָחוֹ עַל הַפִּיל אוֹ עַל הַקּוֹף וְרָאָה מֵרָחוֹק שֶׁהִגִּיעַ שָׁם וּנְתָנוֹ לוֹ, הָוֵי עֵרוּב אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָאָה שֶׁהִנִּיחוֹ הָאַחֵר, דַּחֲזָקָה: שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ. וְכֵן רַבִּים שֶׁנִּשְׁתַּתְּפוּ בְּעֵרוּבֵי תְּחוּמִין וְרָצוּ לִשְׁלֹח עֵרוּבָם בְּיַד אַחֵר, הֲרֵי אֵלּוּ מְשַׁלְּחִין.

ט אֶחָד אוֹ רַבִּים שֶׁאָמְרוּ לְאֶחָד: צֵא עָרֵב עָלֵינוּ, וְעֵרֵב עֲלֵיהֶם בְּאֵיזֶה רוּחַ שֶׁרָצָה, הֲרֵי זֶה עֵרוּב וְיוֹצְאִים בּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא יִחֲדוּ לוֹ רוּחַ.

י הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: עָרֵב עָלַי בִּתְמָרִים; וְעֵרֵב עָלָיו בִּגְרוֹגָרוֹת; בִּגְרוֹגָרוֹת, וְעֵרֵב עָלָיו בִּתְמָרִים; אָמַר לוֹ: הַנַּח עֵרוּבִי בְּמִגְדָּל, וְהִנִּיחוּ בְּשׁוֹבָךְ; בְּשׁוֹבָךְ, וְהִנִּיחוֹ בְּמִגְדָּל; בְּבַיִת, וְהִנִּיחוּ בַּעֲלִיָּה; בַּעֲלִיָּה, וְהִנִּיחוֹ בְּבַיִת, אֵינוֹ עֵרוּב. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ: עָרֵב עָלַי, סְתָם, וְעֵרֵב עָלָיו בֵּין בִּגְרוֹגָרוֹת בֵּין בִּתְמָרִים בֵּין בְּבַיִת בֵּין בַּעֲלִיָּה, הֲרֵי זֶה עֵרוּב.

יא מִי שֶׁבָּא בַּדֶּרֶךְ וּמַכִּיר אִילָן אוֹ גָּדֵר בְּסוֹף אַלְפַּיִם אַמָּה, וְיָרֵא שֶׁמָּא תֶחְשַׁךְ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ שָׁם, וְאָמַר: שְׁבִיתָתִי תַּחְתָּיו בְּעִקָּרוֹ, קָנָה שְׁבִיתָה בְּעִקָּרוֹ וְיֵשׁ לוֹ מִשָּׁם אַלְפַּיִם אַמָּה. אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַגִּיעַ שָׁם מִבְּעוֹד יוֹם בְּמַהֲלָךְ בֵּינוֹנִי אֶלָּא אִם כֵּן יָרוּץ, מֻתָּר לֵילֵךְ לְשָׁם בְּנַחַת אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ שָׁם מִבְּעוֹד יוֹם. אֲבָל אִם לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ שָׁם כְּלָל מִבְּעוֹד יוֹם, לֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁהֲרֵי עָקַר דַּעְתּוֹ מִכָּאן וְגַם שָׁם לֹא קָנָה. וְדַוְקָא שֶׁיִּחֵד ד' אַמּוֹת וְהֵם בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם אַמָּה, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: שְׁבִיתָתִי בְּעִקָּרוֹ, וּמִכָּאן עַד עִקָּרוֹ אֵין יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם. אֲבָל אִם אֵין כָּל הָאִילָן בְּתוֹךְ אַלְפַּיִם, וְלֹא יִחֵד מָקוֹם תַּחְתָּיו, לֹא קָנָה שְׁבִיתָה דְּשֶׁמָּא הָיָה בְּדַעְתּוֹ עַל אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁהֵם חוּץ לְאַלְפַּיִם, וְגַם כָּאן לֹא קָנָה, שֶׁהֲרֵי עָקַר דַּעְתּוֹ מִכָּאן, וְלֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ. וְאִם כֻּלּוֹ עוֹמֵד תּוֹךְ אַלְפַּיִם וְלֹא יִחֵד מְקוֹם שְׁבִיתָתוֹ, כְּגוֹן שֶׁאָמַר: שְׁבִיתָתִי תַּחְתָּיו, יֵשׁ לוֹ אַרְבָּעָה אֲלָפִים מִמְּקוֹמוֹ לְצַד הָאִילָן חוּץ מִשִּׁעוּר מֶשֶׁךְ תַּחְתָּיו שֶׁל אִילָן; כְּגוֹן אִם שִׁעוּר הָאִילָן עֶשְׂרִים אַמָּה, יֵשׁ לוֹ שָׁם אַלְפַּיִם פָּחוֹת עֶשְׂרִים אַמָּה. וּלְהָרַמְבָּ"ם, הַקּוֹנֶה שְׁבִיתָה בְּרִחוּק מָקוֹם וְלֹא סִיֵּם מְקוֹם שְׁבִיתָתוֹ, לֹא קָנָה שְׁבִיתָה שָׁם אֶלָּא בַּמָּקוֹם שֶׁהָיָה עוֹמֵד בּוֹ כְּשֶׁחָשְׁכָה; וְכֵן אִם אָמַר: שְׁבִיתָתִי בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְהוּא רָחוֹק מִמֶּנּוּ יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם, קָנָה שְׁבִיתָה בִּמְקוֹמוֹ. וְהָאוֹמֵר: שְׁבִיתָתִי תַּחַת אִילָן פְּלוֹנִי, אִם יֵשׁ תַּחְתָּיו שְׁמוֹנֶה אַמּוֹת אוֹ יוֹתֵר, לֹא קָנָה שְׁבִיתָה שֶׁהֲרֵי לֹא כִּוֵּן מְקוֹם שְׁבִיתָתוֹ. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהִתְכַּוֵּן לִשְׁבֹּת בְּעִקָּרוֹ, אוֹ בְּד' אַמּוֹת שֶׁבִּצְפוֹנוֹ אוֹ בִּדְרוֹמוֹ. וְאִם הָיָה תַּחְתָּיו פָּחוֹת מִשְּׁמוֹנֶה אַמּוֹת, וְנִתְכַּוֵּן לִשְׁבֹּת תַּחְתָּיו, קָנָה; שֶׁהֲרֵי מִקְצָת מְקוֹמוֹ מְסֻיָּם. וְכֵן דַּעַת הָרִי"ף בָּזֶה.

יב הָיוּ שְׁנַיִם, אֶחָד מַכִּיר וְאֶחָד אֵינוֹ מַכִּיר, שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר מוֹסֵר שְׁבִיתָתוֹ לַמַּכִּיר וְאוֹמֵר: שְׁבִיתָתֵנוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי.

יג וְדַוְקָא לְבָא בַּדֶּרֶךְ הִתִּירוּ לוֹ כְּהַאי גַּוְנָא אֲבָל לֹא לְמִי שֶׁהוּא בְּבֵיתוֹ; וְאִם אָמַר כֵּן, לֹא עָלֶה לוֹ וְאֵין לוֹ אֶלָּא שְׁבִיתַת בֵּיתוֹ.

פרק קודם פרק הבא