סימן תס
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א אֵין לָשִׁין מַצַּת מִצְוָה וְלֹא אוֹפִין אוֹתָהּ עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, וְלֹא עַל יְדֵי חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן.
ב הָרֹא"שׁ הָיָה מִשְׁתַּדֵּל בְּמַצַּת מִצְוָה וְעוֹמֵד עַל עֲשִׂיָּתָהּ וּמְזָרֵז הָעוֹסְקִים בָּהֶם וּמְסַיֵּעַ בַּעֲרִיכָתָן, וְכֵן רָאוּי לְכָל אָדָם לַעֲשׂוֹת לְהִטָּפֵל הוּא בְּעַצְמוֹ בַּמִּצְוָה.
ג הַלָּשׁ אַחַר זְמַן אִסוּר חָמֵץ יֹאמַר בִּשְׁעַת לִישָׁה: כָּל פֵּרוּרִים שֶׁיִּפְּלוּ בִּשְׁעַת לִישָׁה וַעֲרִיכָה וְכֵן בָּצֵק הַנִּדְבָּק בַּכֵּלִים אֲנִי מְבַטֵּל אוֹתָם, כְּדֵי שֶׁנִּמְצָא שֶׁמְּבַטְּלָן קֹדֶם חִמּוּצָן.
ד אֵין עוֹשִׂין סְרִיקִין הַמְצֻיָּרִין דְּהַיְנוּ לְצַיֵּר בְּפַת כְּמִין חָיָה וְעוֹף; אֲבָל כָּל מַה שֶּׁעוֹשִׂים אוֹתוֹ בְּמַסְרֵק כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְפַּח, וְכֵן מַה שֶּׁמְּנַקְּבִין הַמַּצּוֹת, מֻתָּר, וּמִכָּל מָקוֹם טוֹב לְמַהֵר לַעֲשׂוֹתָן שֶׁלֹּא לְהַשְׁהוֹת בָּהֶם. הַגָּה: וְיֵשׁ לַעֲשׂוֹת הַמַּצּוֹת רְקִיקִין, וְלֹא פַּת עָבָה כִּשְׁאָר לֶחֶם, כִּי אֵין הָרְקִיקִין מְמַהֲרִין לְהַחְמִיץ.
ה אֵין עוֹשִׂין בְּפֶסַח פַּת עָבָה טֶפַח.
ו אֵין לְהָקֵל בְּמַה שֶּׁהִחְמִירוּ הַקַּדְמוֹנִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פאנדי"ש אוֹ פלאדוני"ש.
ז אֵין לִתֵּן בֵּיצִים שְׁלֵמִים בַּמַּצָּה שֶׁתֵּאָפֶה עִמָּהֶם.