סימן תפז
התוכן מוגש כאן ללימוד ואינו הוראה למעשה. השולחן ערוך פוסק לפי מנהג ספרד, הגהות הרמ"א לפי מנהג אשכנז, והקיצור נכתב לפי מנהג אשכנז. בשאלה מעשית פנו לרב.
א סֵדֶר הַיּוֹם, עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה אוֹמֵר שָׁלֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת, וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת, וּקְדֻשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע: אַתָּה בְחַרְתָּנוּ וְכו' וַתִּתֶּן לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, וְע"ל סִימָן ת"צ סָעִיף ג', זְמַן חֵרוּתֵנוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְהַשִּׂיאֵנוּ וְחוֹתֵם: מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים; וְאִם אָמַר: מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת, וְחָזַר בּוֹ תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, יָצָא אַחֲרֵי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם טוֹב. וְאִם חָל בְּשַׁבָּת אוֹמֵר: אֶת יוֹם הַמָּנוֹחַ הַזֶּה וְאֶת יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה, וְחוֹתֵם: מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת וְיִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים; וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת מֵעֵין שֶׁבַע.
ב אֵין שְׁלִיחַ צִבּוּר מְקַדֵּשׁ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת.
ג שָׁכַח לוֹמַר אַתָּה בְחַרְתָּנוּ וְאָמַר יַעֲלֶה וְיָבֹא, יָצָא. הַגָּה: וַאֲפִלּוּ הָיָה שַׁבָּת, אִם הִזְכִּיר יַעֲלֶה וְיָבֹא, יָצָא (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם א"ח). וְאִם אָמַר אַתָּה בְחַרְתָּנוּ וְהִזְכִּיר בּוֹ שַׁבָּת, אֲפִלּוּ הָכֵי צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהַזְכִּירוֹ בְּיַעֲלֶה וְיָבֹא (תְּשׁוּבַת מַהֲרִי"ל); מִיהוּ אִם לֹא הִזְכִּירוֹ בְּיַעֲלֶה וְיָבֹא, אֵין צָרִיךְ לַחֲזֹר (בֵּית יוֹסֵף). וּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁשָּׁכַח לְהַזְכִּיר שֶׁל יוֹם טוֹב בְּשַׁחֲרִית, עַיִּןִ לְעֵיל סִימָן קכ"ו.
ד בְּלֵיל רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח גּוֹמְרִין הַהַלֵּל בְּצִבּוּר בִּנְעִימָה בִּבְרָכָה תְּחִלָּה וְסוֹף, וְכֵן בְּלֵיל שֵׁנִי שֶׁל שְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלֻיּוֹת. הַגָּה: וְכָל זֶה אֵין אָנוּ נוֹהֲגִים כֵּן, כִּי אֵין אָנוּ אוֹמְרִים בַּלַּיְלָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַהַלֵּל כְּלָל.